פסיקה חשובה בנוגע לשימוע של עובדי קבלן
בית הדין הארצי לעבודה קבע שלפני שמזמין עבודה מבקש להפסיק הצבה של עובד קבלן - עליו לתת לו הזדמנות להציג את גרסתו: "לשמור על כבודו"
לפני כשנתיים חויבו חברת החשמל וקבלנית שסיפקה לה שירותי ניקיון לשלם 30 אלף שקל לעובד שהצבתו בתחנת הכוח בחיפה הסתיימה מבלי שנערך לו שימוע. במסגרת הכרעה בערעור שהגישו התווה לאחרונה
בית הדין הארצי לעבודה קווים מנחים בנוגע לחובת השימוע כלפי עובדי קבלן: נקבע כי טרם קבלת החלטה שפוגעת בזכויותיהם זכאים העובדים להשמיע את גרסתם ולנסות לשכנע את מזמין העבודה לשנות את דעתו. לפיכך השימוע צריך להיערך גם בפניו ולא רק בפני המעסיק שלהם (חברת הקבלן).
בערעור שהגישה התאמה על פסק הדין היא טענה בין היתר כי לא היה מקום לחייב אותה בפיצויים משום שלא פיטרה את העובד ולא היה לה שיקול דעת בנוגע לסיום ההצבה. לעומתה טענה חברת החשמל כי לא היה מקום לחייב אותה בפיצוי משום שלא הייתה המעסיקה ופעלה בהתאם להסכם עם התאמה.
המקרה עסק בעובד קבלן ששימש ממונה על עובדי הניקיון בתחנת הכוח. הוא הוצב במקום במשך 23 שנים באמצעות חברות קבלן משתנות עד שב-2013 דרשה חברת החשמל להפסיק את ההצבה עקב חשד שסייע לאחד מעובדיה להחתים כרטיס נוכחות כשלא הגיע לעבודה.
ספקית שירותי הניקיון באותה תקופה "התאמה" נענתה לדרישה מיידית והודיעה על כך לעובד בשיחה טלפונית. באופן הזה הסתיימה ההתקשרות ארוכת השנים שלו עם חברת החשמל.
לפני כשנתיים בית הדין לעבודה בחיפה חייב את שתי החברות לשלם לעובד פיצויים של 30 אלף שקל על הפרת חובת השימוע. בפסק הדין נקבע כי למרות הכחשות גורפות לא ניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו ולא נערך בירור מקיף. עוד נקבע כי חברת החשמל הייתה חייבת להשתתף בשימוע אף שלא הייתה המעסיקה שלו.
(צילום: shutterstock)
העובד, שטען כי נפל קורבן לעוול נוראי, הדגיש כי שתי החברות הציבו אותו בפני עובדה מוגמרת מבלי לשמוע את הצד שלו.
השופטות ורדה וירט לבנה, לאה גליקסמן וחני אופק גנדלר דחו את הערעור. בפסק דין שנכתב על ידי השופטת גליקסמן נקבע כי חובתו של מזמין עבודה כלפי עובד קבלן לא מסכמת בתשלום, ועליו לשמור גם על כבודו.
מזמין עבודה שעומד בפני החלטה בעלת השלכה מהותית על זכויותיו של עובד חייב לפיכך לקיים שימוע – אף שאינו המעסיק. בצד זאת, היקף החובה תלוי בנסיבות כגון תפקיד העובד, משך הזמן שהוצב אצלו והסיבות שגרמו להחלטה.
מכאן, שחברת החשמל לא הייתה רשאית לפעול כראות עיניה רק מכוח ההסכם עם התאמה. "עובד הקבלן, כמטבע הלשון שטבע בין הדין, אינו 'פיון על לוח השחמט', וככלל אין לקבל את הגישה כי ניתן להזיזו ממקום עבודה אחד למשנהו ללא מתן הסבר או הנמקה וללא מתן אפשרות לפעול לשינוי ההחלטה", נכתב.
עם זאת, השופטת לא סברה כי החובה מוטלת על המזמין לבדו כטענתה של התאמה. קבלן כוח אדם מחויב לסייע לעובד למצות את זכות הטיעון ואף לשמוע את עמדתו לגבי ההשלכות של ההחלטה.
לפיכך נפסק כי בית הדין לעבודה צדק. התאמה חויבה לשלם 15 אלף שקל עבור שכר טרחת עורכי הדין של העובד ושל חברת החשמל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ליאב מלמד עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
