חסן נסראללה לא יוכל להכחיש עוד זמן רב את העובדה שבין שלושה לחמישה מלוחמי ארגונו נאלצו לברוח מזירת התקרית בהר דוב, מבלי לבצע את משימתם. וזה לאור העובדה שבמקום נאספו כמה ממצאים מעניינים שיכולים להעיד שבניגוד להודעת חיזבאללה, אכן היה ניסיון חדירה, וכי ישראל – משיקוליה האסטרטגיים – החליטה להניס את המחבלים ולא להרוג אותם. למעשה, המחבלים זוהו מראש והתנהל אחריהם מעקב, עד שחצו את הגבול - ואז הגיע ירי האזהרה.
בשיחה עם ynet, גורם ביטחוני בכיר נימק את ההחלטה. "לא היינו מרוויחים שום דבר משלוש גופות של אנשי חיזבאללה שהיו מונחות בין הבולדרים. הרתעה לא הייתה כאן", אמר הגורם אתמול (שלישי). "הם ממילא יודעים שיש לנו יכולות מודיעיניות מצוינות וכלי נשק מצוינים. היינו מכריחים את נסראללה להיכנס להסלמה גדולה של כמה ימים, שהייתה מביאה הרס וחורבן לא רק על לבנון – אלא גם על הגליל".
האירוע בהר דוב. חיזבאללה לא יוכל להכחיש עוד זמן רב
אותו גורם ביטחוני הבהיר שבישראל העדיפו לסיים את האירוע מבלי להרוג את אנשי חיזבאללה, ולאפשר לנסראללה "לחשב מסלול מחדש". אפשר להניח גם שאם מנהיג חיזבאללה ימשיך להתכחש לעובדות, הוא עשוי לראות על מסכי הטלוויזיה קטע מפליל שקרוב לוודאי נמצא בידי צה"ל, שאינו עושה בו שימוש כדי לא להביך את נסראללה.
ובכל אופן, אין ספק שהאירוע לא נגמר. נסראללה ואנשי ארגונו כבלו את ידי עצמם כשמיהרו להודיע שהם עדיין מחויבים לנקום את מותו של אחד מאנשיהם בהפצצה המיוחסת לצה"ל בסוריה בשבוע שעבר. ואולם, ברור גם שנסראללה לא רוצה בעימות. סגנו, נעים קאסם, אפילו אמר זאת במפורש בריאיון לערוץ "אל-מיאדין" בשבת.
לפי כל הסימנים, חיזבאללה ונסראללה בראשו, מתלבטים כעת סביב השאלה איך מוציאים לפועל פיגוע נקם שלא יהיה קטלני מדי ויתמקד בכוחות צה"ל שערוכים ומוכנים לכך – ומנגד לא גוררים את לבנון להתכתשות הרסנית עם ישראל. זה לא פשוט, וייתכן מאוד שנסראללה מתחבט בשאלה הזו בדיוק. בצה"ל מנסים לנחש מה הוא מתכוון לעשות.
בכל מקרה, סביר מאוד שזה יקרה בטווח הזמן של הימים הקרובים, לפני חג הקורבן. בינתיים חיזבאללה מתגאה בכך שהוא מחזיק את צה"ל בכוננות ומכריח את מדינת ישראל לבזבז משאבים יקרים לשם כך. זה חלק מתפריט הנקמה של הארגון – ואותו הוא אכן מצליח לממש.
נסראללה מגן לבנון
אמנם מה שיקרה בשטח חשוב מאוד, אבל כדאי לא לאבד קשר עם התמונה הגדולה ועם האינטרסים הבסיסיים והאסטרטגיים של ישראל ונסראללה. מזכ"ל חיזבאללה נחוש לנקום את מותו של איש הארגון בסוריה מפני שהוא לקח לעצמו את תפקיד מגן לבנון. לא רק מול ישראל, אלא גם מול דאעש בשעתו.
למעשה, ההצדקה היחידה שיש לחיזבאללה להחזיק בצבא טרור חמוש עד לשיניו בתוך לבנון הריבונית שיש לה צבא משלה, היא הטענה שרק המיליציה השיעית מסוגלת להתמודד באמצעות ארסנל הטילים שלה שקיבלה מאיראן עם ישראל ועם אויבים כמו דעאש. גם הפעילות של חיזבאללה בסוריה, שנעשתה על פי דרישת האיראנים, בוצעה בשם ההגנה על לבנון והלבנונים מפני דעאש שפועל במלחמת האזרחים בסוריה.
בעצם מעורבות חיזבאללה בסוריה, הוא מונע מדאעש לפגוע בשטח לבנון. כעת דאעש איננו, ונותרה הפעילות הישראלית בסוריה. בפעילות הזו נהרגים מדי פעם פעילי חיזבאללה, כי הם נמצאים שם כדי לקבל את הנשק האיכותי ואת האמצעים לדיוק הטילים מאיראן, במטרה להעבירם ללבנון. אבל נסראללה, כדי לענות על דרישות הקיצונים שבין אנשיו, וכדי להוכיח שהוא מגן לבנון והלבנונים, החליט לנקום את מותם של הפעילים האלה, אפילו אם ישראל לא התכוונה להורגם.
מול זה, יש אינטרס אחר לנסראללה כאב שכול, כסבא טוב המתגאה בתקשורת באופן שבו הוא משחק עם נכדיו ובעיקר כבוגר מלחמת לבנון השנייה. נסראללה מבין שפיגועי הנקמה בישראל, שהוא מוציא בתור מגן לבנון כביכול, עלולים לגרום אבדות והרג ללבנונים, לא רק לשיעים, אלא לכל העדות בלבנון שגם אותן הוא מתיימר לייצג.
נסראללה אמנם נאמן לאיראנים, אבל הוא רואה את עצמו בראש ובראשונה כמנהיג לבנון, ולכן גם כשהוא יוצא לפעולת נקם הוא מכוונן אותה בדייקנות רבה באופן שלא תגרור תגובה ישראלית הרסנית. זה קורה במיוחד עתה, בתקופה הנוכחית, כשלבנון מוכת משבר כלכלי, תברואתי, פוליטי וחברתי, אפשר לומר הקשה ביותר בתולדותיה.
נסראללה אשם לפחות במצוקה הכלכלית של תושבי לבנון והוא אינו רוצה להוסיף מצוקה באמצעות הסלמת העימות עם ישראל. הייתה לו הזדמנות מצוינת להיכנס לנעליו של קאסם סולימאני אחרי שזה חוסל בינואר השנה. האיראנים והציר הרדיקלי השיעי ציפו לכך שנסראללה המנוסה והחמוש ביותר מבין גורמי הציר יירש את מקומו של קאסם סולימאני, אבל נסראללה אמר "לא תודה, אני לבנוני".
"ההרתעה לא מושפעת מאירוע בשטח"
את כל זה יודעים בישראל, ולכן גם בימים האחרונים אחרי שיקול עמוק החליטו הקברניטים בירושלים - ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ, בעצה אחת עם הרטמכ"ל ועם אלופי צה"ל, לא לדחוק את נסראללה לפינה. למדינת ישראל ולצה"ל חשוב הרבה יותר עכשיו היעד האסטרטגי, שהוא להלום ללא הרף באיראן ובשלוחיה כדי למנוע את התבססותם בסוריה והעברת נשק איכותי, בעיקר טילים ומערכות הגנה אווירית לסוריה וללבנון ולמנוע את פרויקט דיוק הטילים בלבנון.
זה כרגע היעד המרכזי של מדינת ישראל. ראש הממשלה, שר הביטחון וצה"ל, כמו גם אלופי המטה הכללי, מעוניינים להמשיך ולסכל כוונות אלה במסגרת המערכה שבין המלחמות, מה שמכונה המב"ם. לכן הם החליטו לא לתת לאירוע מקומי קטן יחסית לצאת משליטה ולהכריח את ישראל להיכנס לעימות גדול עם חיזבאללה, שגם נסראללה לא רוצה בו – במקום להתמקד בעיקר, שהוא סיכול כוונותיה של איראן.
סימנים שהמסרים נקלטו. הצהרת נתניהו וגנץ
ישראל נוהגת פה כמו שחמטאי המקריב סוס כדי להפיל את המלך במשחק. נכון שההחלטה שלא להרוג את אנשי חיזבאללה שניסו לחדור אתמול להר דוב פוגעת במידה מסוימת בהרתעה, אבל גורם צבאי בכיר מאוד אומר כי "נסראללה יודע שאנחנו יודעים איפה הוא נמצא ואיפה נמצאים בכירי אנשיו. הוא גם יודע מה אנחנו יכולים לעשות ובאיזה דיוק, וזה מספק לנו הרתעה ארוכת ימים שכמעט אינה מושפעת מאירוע זה או אחר בשטח".
אמירה זו נכונה, והעדות לכך היא שמאז מלחמת לבנון, חוץ מאירוע אחד בזמן צוק איתן, חיזבאללה לא שיגר אפילו טיל בליסטי או רקטה אחת מהארסנל העצום שיש לו. נכון שכולנו יושבים עכשיו וממתינים בדריכות למהלך הבא של נסראללה וזה כשלעצמו הישג מבחינת השועל הלבנוני, אבל האלטרנטיבה היא להגיב בעוצמה על אירוע מקומי וכך לגרור את ישראל להסלמה רבתי בעידן הקורונה - כשגיוס מילואים לבדו מהווה סיכון ממשי להידבקות המונית.
לכן, מעדיפה ישראל להעביר מסרים. הן באמצעות מפגני כוח בשטח, והן באמצעות הצהרות ישירות של נתניהו וגנץ. יש סימנים ברורים שהמסרים נקלטו. חיזבאללה יפעל, אבל בזהירות, כדי לא לעורר עליו את הסופה שצה"ל כבר הכין ונערך לה, אם במקרה בלבנון יטעו בהבנת הנקרא.
פורסם לראשונה: 22:22, 28.07.20
