בשיא משבר הקורונה, כשכולם דיברו על מחסור בביצים, נייר טואלט, מסכות ואלכוג'ל, הלכו ונעלמו מהחנויות וממחסני היבואנים בשקט-בשקט - המסכים הירוקים. מה זה מסך ירוק? יריעה פשוטה בצבע אחיד שמשמשת כרקע בצילומים מקצועיים, בדרך כלל כשרוצים אחר כך לשתול בצילום המוכן רקע אחר. "בשיא הקורונה נגמרו לנו המסכים הירוקים. מלאי שהיה אמור להספיק לחצי שנה - נגמר בחודש", אומר אבי גלעדי, הבעלים של פוטו פריק, יבואנית ציוד צילום, שעד לפני מספר חודשים לא חלם שמסך ירוק, שמשמש בדרך כלל אולפנים מקצועיים, יהיה רב־מכר בקרב צרכנים שלא מתעשיית הצילום.
כתבות נוספות למנויים:
"כשזה קרה", הוא אומר, "הבנתי שזו תופעה: אנשים מקימים אולפני צילום בבתים שלהם. זה נראה כאילו הקורונה גרמה לכולם להקים סטודיו ביתי, החל מאלה שרוצים סתם להגיד משהו ביוטיוב, ועד מדריכים, מרצים, מאמני כושר, מוכרי מוצרים. הקורונה חייבה את כולם להמציא את עצמם מחדש. אתה עובד מהבית, אבל צריך לצאת החוצה איכשהו, ואנשים עושים את זה דרך שידורים ושיחות וידיאו. אנשים לומדים איך לצלם כמו שצריך, להאיר כמו שצריך, איך לדבר ולעמוד מול מצלמה".
זה התחיל עוד כשמוזיקאים החלו לבנות בעשור האחרון אולפנים בבתים שלהם, לאחר שהציוד הוזל בזכות ייצור המוני בסין. התופעה קיבלה זירוז רציני כשיוטיוברים הפכו לכוכבי התקופה והחלו לצלם סרטונים במה שבסופו של דבר הפך לאולפן ביתי. ואז הגיעה הקורונה, וכולם הפכו לשדרנים ולמרואיינים בזום. מי שמצא עצמו בבית, נאלץ להעביר ישיבות, הרצאות, הדרכות, הופעות וטיפולים בווידיאו. הציוד שהוזל רק חיכה שכל הצרכנים החדשים האלה יבואו לקטוף אותו.
"ציוד אולפן היה עד לפני כמה שנים מאוד יקר", מסביר גלעדי. "טלפרומפטר מקצועי עלה 6,000 דולר. היום אפשר לקנות ב־700-600 שקל. הכול נעשה נגיש יותר, קל יותר. יש אפילו אפליקציית חינם לכתוביות. אנחנו מוכרים סט קומפלט לאולפן ביתי ב־4,000-3,000 שקל, שכולל שתי תאורות רקע, חצובות, מתקן לרקע ירוק ומיקרופון. אבל המהפכה האמיתית היא שלא חובה לקנות מצלמה. הכול אפשר לעשות אם יש לך טלפון חדיש".
"מסך ירוק אפשר לקנות אפילו בעלי אקספרס, והרבה יותר זול מאשר בישראל", אומר גלעדי. "אבל שם הבדים לא תמיד מתוחים, והם לא תמיד מפוליאסטר. הרקע הכי טוב הוא בכלל מנייר. זה לא ייאמן, אבל אנשים קונים נייר במידות 2.72 על 11 מטר, ומותחים אותו על מתקן. לצז זה הם קונים מיקרופון דש שמתחבר הן לטלפון והן למצלמה, כדי להעביר את הסאונד בצורה ברורה ונקייה, ותאורה מחמיאה מכל הכיוונים, כולל תאורה אחורית".
אסף פורמן, מבעלי MVP, שמתמחה במולטימדיה ומשווקת ומתאימה מערכות אולפן, עובד כיום גם בבתים פרטיים. לדבריו, הביקוש גבוה אצל פסיכולוגים, מדריכי יוגה, מורים. "האינטראקציה המקצועית והחברתית היא כרגע דרך מסכים", הוא אומר. "אנשים שהעבודה שלהם תלויה בשיחות וידיאו, בחרו חלל ספציפי בבית, ממ"ד או מרפסת, והפכו אותו לאולפן עם מיקרופונים ואוזניות. אחרים משתמשים במערכות ניידות שיכולות לזוז ממקום למקום. אנחנו מציעים ערכות וידיאו משולבות שכוללות מיקרופון, רמקולים ומצלמה, בגדלים שונים. המחיר מתחיל מ־3,000 שקל, ועד 20 אלף שקל. הרוב משלמים סביב 5,000 שקל. זה מיועד לעבודה, אבל לא רק. אנשים קנו קיטים כדי לעשות ליל הסדר עם המשפחה".
5 צפייה בגלריה
''אנשים שהעבודה שלהם תלויה בשיחות וידאו, הפכו חלל בבית לאולפן''. אסף פורמן
(צילום: יאיר שגיא)
אילו תוספות אתם מתקינים?
"אנחנו באים לראות את החדר, מכינים אותו, בודקים תאורה, אקוסטיקה, מתקינים מסך ירוק אם צריך. יש מערכת שנקראת DSP שחותכת תדרים ומבטלת הד. בצילום, אנחנו מוודאים שהתמונה חדה, טובה, נקייה, עם צבעים טובים. בנוסף, צריך לייבש את החדר שלא אשמע אמבולנס ברקע. צריך אינטרנט יציב, אז במידת הצורך אנחנו מחזקים גם תשתיות ותקשורת. יש גם מסך אינטראקטיבי: אני יכול לכתוב על מסך, ואת רואה מה אני כותב עליו בצד השני של השיחה. יש עוד משהו שמתאים לכיתות לימוד והדרכות: את יכולה לכתוב על הלוח, ותראי את זה ישירות אצלך במחשב, בצורת קבצים. זה עולם עשיר, עתיר טכנולוגיה.
"אם זו תוכנית בישול, אשתול כמה מיקרופונים ברחבי המטבח, מצלמה בתקרה שתצלם לתוך הסיר, מצלמה על קרש החיתוך ומצלמה על הבשלן. יש גם חיישנים שמזהים את התנועה שלנו ומשנים את זווית הצילום. אבל ניתן גם לרכוש לבד ולהגדיר את המוצרים בזום - לומר לאפליקציה להשתמש ברמקול הזה או במצלמה הזאת. ב־500 שקל ופחות תוכלי לקנות הכול לבד, אבל זה לא יספיק לך אם את בעולם העסקים, כי שם יש הרבה התייחסות לאיך שהדברים נראים ונשמעים. צריך גם לדעת איך להתאים את הדברים לכל אפליקציות הווידיאו קונפרנס, הפרייבט רומס".
אחד מהאנשים שבנו אולפן בבית הוא ליאור צורף, סופר, חוקר ומרצה במקומות שונים בתחום חוכמת ההמונים. "לפני הקורונה, עיקר הפרנסה שלי הגיע מייעוץ ומהרצאות בכל העולם", הוא מספר. "ההרצאה האחרונה שלי הייתה לפני כ־3 וחצי חודשים בסולט לייק סיטי. הקורונה סגרה את הכול. אבל אפשר להעביר הרצאות מרחוק. למזלי הרב יש לי רקע טכנולוגי יחסית גדול. הייתי מתכנת בעברי הרחוק.
"היום העולם הווירטואלי הפך לדרך שלנו לתקשר, ומי שלא ישלוט בו, מי שלא ייראה טוב ויידע לשלוט בדקויות - למשל, איך אני גורם לכך שאף אחד לא יפריע להרצאה, או גורם לאנשים לקחת חלק ולהיות פעילים - יהיה לו מאוד קשה. צריך גם ללמוד להתאים את ההרצאה לרשת: אנשים נמצאים בבית ובלחיצת כפתור יכולים לעבור לנטפליקס, לפייסבוק, אז ההרצאות חייבות להיות הרבה יותר קצביות ומעניינות ומשתפות. בצד הטכני, זה אומר להקים אולפן בבית. אז למדתי איך עושים את זה מאנשים שעוסקים בצילום, בתאורה, בתפאורה, סאונד, עיצוב. זה הופך להיות חלק מהמקצוע".
מה הדבר הראשון שקנית לאולפן שלך?
"כבר הייתה לי מצלמה טובה, סוני אלפא, אבל מצלמות מקצועיות לא מתחברות למחשב ולא לזום. אז הדבר הראשון שקניתי זה מכשיר שמאפשר לחבר את המצלמה המקצועית למחשב ולזום. קוראים לו Blackmagic Atem mini. יש לו כניסה לארבע מצלמות וגישה למיקרופונים. אולפני טלוויזיה היו צריכים פעם להשקיע מאות אלפי שקלים בדבר כזה, שהיום קונים אותו ב־300 דולר או ב־1,500 שקל בארץ. חלק גדול מהציוד הנוסף קניתי בעלי אקספרס בעלויות מאוד נמוכות: חצובה, תאורה, מנורה לתפאורה. יש לי גם מסך ירוק מתקפל נייד, ומיקרופון Yeti Blue. יש הרבה מיקרופונים טובים היום, בזכות עליית הפודקאסטים".
ואם אין כסף?
"אפשר להשתמש במצלמת רשת, להחליף את המנורה לתאורה לבנה טובה, להשקיע במיקרופון טוב. לאנשים שעובדים מהבית הייתי ממליץ לא להשקיע הרבה כסף, אבל להשקיע מחשבה - שהמחשב יהיה בגובה הפנים, שלא יהיה ברקע חלון שמחשיך את התמונה. בלי השקעה בכלל אפשר להשתמש באוזניות של טלפון שיש בהן מיקרופון - זה כבר משפר מאוד את הסאונד. למי שממש מתפרנס מזה, הייתי ממליץ כן להשקיע יותר".
גם רוני דואני, הבעלים של מועדון הכושר בוסט פיטנס סנטר, הקימה אולפן במועדון. "אנחנו שוכרים את הציוד, כי זה יקר לקנות, ואנחנו מאמנים עכשיו אנשים מכל הארץ, לא רק מתל־אביב. טכנית זה מצריך לוליינות עם המצלמה. האימונים עולים ל־VOD, ויש לנו יותר מ־60 אימונים מוקלטים", אומרת דואני.
לפינקי הקוסם (איתי פינקי) יש מופע קסמים שמבוסס על אינטראקציה עם קהל ואלתורים. בעקבות הקורונה הוא בנה אולפן ביתי ואף מעסיק איש מקצוע שמתפעל אותו. "אני מהראשונים שנכנע והחל להופיע בזום", הוא מספר. "המופע שעשיתי קודם לא מתאים לזום, כי כל כולו בנוי על אינטראקציה עם מתנדבים מהקהל. אז אחרי מופע שאני רץ איתו 15 שנים, הייתי צריך לכתוב מופע חדש מאפס. מאפריל היה לי סרטון שרץ ברשת וכבר התחיל להביא לי עבודה. לאט־לאט הבנתי שהלקוח צריך לקבל מוצר טוב. קניתי תאורה ומצלמה איכותית ועוד תאורה. צפיתי בסרטונים על איך הופכים את הבית לאולפן ביתי, וממש התחלתי ללמוד קולנוע, בעל כורחי, כי אני ממש לא נהנה מזה. אני מעדיף לשלם לאנשי המקצוע הכי טובים כדי שהמוצר יהיה מושלם. הנחיתי כנסים של מיקרוסופט במיאמי ל־500 ואלף איש. זו הקליינטורה שלי. אני לא יכול לספק להם מוצר מהסלון עם מצלמת טלפון. אז הפכתי את הבית שלי למיליון דולר ברמת הסט".
מה קנית?
"מצלמת וידיאו ב־4,000 שקל, כמה רינגים של תאורה ב־700 שקל לרינג. לסאונד יש לי מדונה (מיקרופון שמתלבש על הראש). אני עובד עם שתי מצלמות: מצלמת טלפון ומצלמה של פנסוניק, אחת עליי והשנייה לקלוזאפים. יש כרטיס לכידה חיצוני שהופך את המצלמה לווב־קאם (מצלמת רשת), או שמגדירים שני משתמשים לזום, או שעושים את זה ב־OBS (תוכנת שידור) והכל עובר דרך המחשב".
איך אנשים מגיבים למופע החדש?
"מגיבים טיל. המופע מצוין ביחס למופע זום, למרות שאין את הכפיים ואת הצחוק ואת האנשים שעולים לבמה. אני מנסה לעשות לימונדה מלימון".
"תמיד הייתי מהמקדימים לאמץ חדשנויות", אומר דני רופ, לשעבר חזאי ערוץ 13. גם רופ משדר מהבית, וגם מחוץ לבית. מכל מקום בעצם. "היה לי אייפון לפני כולם, ג'י־פי־אס לפני כולם. מה שפעם לא יכולנו לעשות מבחינת טכנולוגית או עלה עשרות אלפי שקלים לשידור, היום הטכנולוגיה מאפשרת בקלות", אומר רופ. "יש לי אולפן שידורים בבית, שלי פרטי. הכול עובד על אינטרנט מהיר מאוד בסיב אופטי. גם כשאני יוצא מהבית אני משדר, כי היום אפשר לשדר מכל מקום בזכות אפליקציות שידור כמו Live View. אפילו מהאוטו. ואני לא מתפשר על איכות.
"אני מעביר הרצאה על מזג האוויר עם מצגת בזום, כולל שאלות ותשובות עם הקהל. יש לי אפליקציית מזג אוויר על שמי שאני משדר בה מכל מקום ומעלה במיידי. אם יש חדשות מזג אוויר, אנשים לא יחכו למהדורה. אנחנו הולכים עם הילדים לבילוי, אז אעשה משם את התחזית. אשתי תצלם אותי, אני עורך את זה בנייד ומעלה הכול לבד. גרפיקה אני עושה לבד בתוכנת קיוט קאסט, זו תוכנת עריכה בסיסית חינמית שכל אחד יכול להשתמש בה. הכול אפשר לעשות היום דרך הטלפון בעלויות מאוד נמוכות. ומצד שני, מה, הכול נעשה עכשיו מהבית? לא נראה אחד את השני? לא ניפגש יותר? הטכנולוגיה גורמת לנו לאבד את המגע האישי".
הקריין נועם אבירם עם הקול המוכר, שמקריין פרומואים בערוצי הטלוויזיה קשת וכאן, חושב שמעבר לציוד (בו הוא נחשב מומחה רציני, שאפילו עזר לאייבי נתן בזמנו להקים את ספינת השידור שלו), חשובה מאוד ההגשה. "אין בעיה ללכת לדיזנגוף סנטר ולקנות ציוד בסיסי לאולפן", הוא אומר. "לא מדובר בהנדסת טילים מורכבת: מיקרופון, מצלמה עם יציאה והדרכה פשוטה. אני מייעץ להרבה מאוד אנשים פרטיים בימים אלה. אבל מעבר לזה, צריך ללמוד איך לדבר נכון למיקרופון, איך להתמודד עם טקסט, איך להישמע טבעי, איך להשתמש בקול ובניואנסים של הקול. מבחינת סאונד חשוב מאוד הבידוד. אחת הבעיות היותר גדולות היא הד. כמה שיותר תצפי את הסביבה בחומרים בולעי קול, ככה יותר טוב. זכוכית, מראה, מתכת מבריקה, חרסינה, פורמייקה - אלה חומרים מחזירי קול. שטיח בולע קול. יש לי חבר שאת כל השידורים הוא מעביר מחדר הארונות. הבגדים סופגים הכול".
פורסם לראשונה: 06:20, 31.07.20
