קורונה נפשית: איך לעזור לבן משפחה שנמצא במצוקה
תקופת הקורונה, מעבר לבהלה הבריאותית הישירה שלה, משפיעה גם על המצב הכלכלי שלנו, החברתי וכמובן הנפשי. רבים מאיתנו מתמודדים עם מצוקות שונות - וזה הזמן שלנו להיות ערים לחברים ולבני משפחה ולנסות להיות קשובים. סדרה חדשה על השפעות הקורונה על הנפש
המצוקה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה יכולה להיות סביב דברים שונים. כך למשל, בן משפחה במצוקה יכול להיות ההורה שלנו שהבדידות משפיעה על מצב הרוח, זה יכול להיות בן הזוג שלנו שמתמודד עם אבטלה, אח, אחות או בן שמתמודדים עם מחשבות של חרדה על המצב הכלכלי, הבריאותי וכדומה. הכי חשוב זה להיות שם עבורם ולהבהיר שהם לא לבד.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
קודם מקשיבים
רגע לפני שצוללים לכלים פרקטיים, לעצות ומציאת טיפול או איש מקצוע מתאים ולחשוב איך להפוך את העולם עבור הקרובים לנו - תעצרו. שימו לב. אתם מרגישים שמישהו קרוב לכם חווה שינוי במצב הרגשי שלו בתקופה הזו? זיהיתם שיש כאן מצוקה? הצעד הראשון הוא לאוו דווקא מעשי. קודם כל מדובר בתחושה - אולי כדאי להתחיל בליידע את אותו קרוב שאנחנו רואים אותו.
פעמים רבות כשמביטים מהצד, דווקא אנחנו אלו שיכולים לראות שמשהו קורה למי שלידינו בזמן שהם יבינו זאת רק בדיעבד. אין צורך במתן עצות ופתרונות, לפעמים רק אמירה כמו "אני רואה שקשה לך בזמן האחרון...", יכולה מאוד להקל עליהם ולתת להם תחושה שהם לא לבד, ולהתחיל שיח פתוח על מה שקורה. מתוך שיח שכזה הרבה פעמים נוצרים פתרונות באופן טבעי.
לפעמים יהיה קשה לנו לעזור פיזית או לבוא ולנחם, גם כי אנו מחויבים לשמור על ריחוק חברתי, בדרך כלל זה רלוונטי להורים שלנו שנאלצים להיות כמה שיותר מבודדים. אבל אחת השאלות שעולות במצב זה היא כיצד ניתן להקל עליהם גם מרחוק.
לתת תשומת לב
חשוב כל הזמן לזכור שקשר אנושי משמעותי הרבה יותר מרק מגע, מורכב קודם כל מתשומת לב –לתת לאלו שרחוקים מאיתנו את התחושה שאנחנו חושבים עליהם, זה כבר יוצר הקלה. תשומת לב ניתן להביע באמצעות שליחת הודעה, ייצור שיגרה של שיחות, משלוח של משהו נחמד, ועוד. מעשים אלו גם יקלו עליכם כי תרגישו שאתם עושים משהו משמעותי עבור האהובים עליכם.
לאחר מכן אפשר להתקדם לשלבים אחרים במתן סיוע או עזרה. אפשר להמשיך בלברר את מקור המצוקה, סביב מה היא - חרדה, מצב רוח, פחד? עצם הדיבור על הקושי ומתן שם למה אני מרגיש ("זה פחד שלא עוזב אותי".. "המחשבות לא מפסיקות לרוץ לי בראש".. "אני פשוט מרגיש בדיכאון" ... "אני מרגיש שאני חייב כל הזמן לחטא את עצמי וזה תופס יותר ויותר זמן בחיים שלי"), יש בהם כדי להתחיל ולהקל על המצוקה.
גם פה צריך להתאפק מלתת עצה, פשוט לשמוע. לכאורה זה נשמע פשוט, אבל זה האתגר המשמעותי ביותר, כי שכשמישהו קרוב אלינו במצוקה, אנחנו מרגישים אי שקט בעצמנו, רוצים לפתור את המצוקה שלו כמה שיותר מהר.
לחשוב ביחד על פתרונות פרקטיים
בהמשך חשוב לברר עם בן המשפחה איך הוא חושב / מעריך שאפשר לעזור לו? האם יש משהו שיכול להפיג את הבדידות למרות המרחק? האם המחשבות המטרידות על החרדה מהפן הכלכלי או הבריאותי הם שיוצרות את המצוקה?
אם כן, עזרו לבן המשפחה לחשוב יחד עם פעילויות מסיחות דעת, איך הוא בדרך כלל מפיג מתח, אפשר כמובן לתרגל יחד נשימות או מיינדפולנס, ודברים פשוטים כמו לצאת יחד כל יום לסיבוב בחוץ ועוד. גם אם לא תמצאו מיד יחד את הפעילות הזו, תוכלו לתת לזה עוד קצת זמן ולחזור לזה לאחר כמה ימים ולחשוב שוב ולבחור משהו שאפשר לעשות יחד.
במקביל, חשוב לראות ולהבין יחד עם בן המשפחה האם חלה הידרדרות בתחושות שלו, האם התפקוד שלו (גם אם הוא לא עובד ונמצא בבית) השתנה או הידרדר - ואם כן לחשוב יחד על פנייה לאיש מקצוע. תפקידו של איש המקצוע הוא להעריך את המצב הנוכחי, לתת שם לקושי ולבחון יחד איך אפשר להקל על המצוקה ולמנוע החמרה נוספת. כשפונים בזמן, התהליך הזה לא חייב להיות ארוך.
והכי חשוב, בן המשפחה צריך לצאת משיחה כזו עם שלוש תובנות חשובות: הוא לא אשם במה שקרה, עם זאת יש לו אחריות לעזור לעצמו, ואתם פה לחשוב איתו איך הוא יכול לעשות את זה.
הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל
לפנייה לכתב/ת 
