למרות משבר הקורונה - משכורות עתק לבכירים בהדסה
מנכ"ל המרכז הרפואי פרופ' זאב רוטשטיין צימצם השבוע את פעילות חדר המיון והטיפול הנמרץ בטענה כי משבר הקורונה פגע באופן חמור בבית החולים. אולם בדיקת "ידיעות אחרונות" מגלה שעלויות השכר של רופאים בכירים היו גבוהות מאוד, וכי המצב הכלכלי של המוסד היה קשה מאוד עוד לפני פרוץ המגפה. הדסה: "אנו כפופים להסכמים קיבוציים כמו כל מערכת הבריאות"
מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה פרופ' זאב רוטשטיין שיגר בשבוע שעבר מכתב לשר הבריאות יולי אדלשטיין ובו הודיע כי החל מהשבוע יצמצם את פעילות חדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. רוטשטיין עמד במילתו, ואכן אתמול ושלשום צומצמה הפעילות למספר שעות בחדר המיון וגם בטיפול הנמרץ.
המנכ"ל טען לאחרונה כי משבר הקורונה הכה באופן קשה במיוחד בבית החולים, אולם עדויות שהגיעו ל"ידיעות אחרונות", לצד טענות של עובדים, מעלות סימני שאלה באשר למצב בו היה נתון המוסד הרפואי עוד בטרם החל המשבר.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
למרות המצב הכלכלי הקשה, עד לאחרונה נרשמו עלויות שכר גבוהות לרופאים בכירים שמועסקים במרכז הרפואי. ב־2019, למשל, עלות השכר החודשית של לפחות ארבעה רופאים בכירים הייתה יותר מ־250 אלף שקל. חלק מהשכר הוא עבור שירותי רפואה פרטיים שניתנים בבית החולים, זאת בניגוד לבתי החולים הממשלתיים שבהם אין שר"פ.
בנוסף, רופאים אקדמאים בהדסה שמועסקים במקביל בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית זוכים גם הם למשכורות גבוהות יחסית. על פי דיווחי רשם העמותות, ב־2018 עלות שכר שנתית של מנהל יחידה רפואית בבית החולים הייתה 3,903,384 שקל. יש לציין כי בשנה שעברה ניסה פרופ' רוטשטיין להוריד את שכר הבכירים במרכז הרפואי.
כבר בתחילת 2020, עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, חזו בהדסה שבמהלך השנה יגיעו לחדלות פירעון, כאשר המשמעות היא פשיטת רגל. "במידה שלא יימצא פתרון, ההנהלה מנועה מלבצע הזמנות או לחתום על התחייבויות החל מהרבעון השלישי", נכתב באחת מההערכות הרשמיות של הדסה באשר לשנת 2020. נתונים נוספים מצביעים על כך שבחודש ינואר 2020 צפה בית החולים כי בספטמבר השנה ייקלע למצוקה תזרימית שתקשה עליו לשלם את משכורות העובדים. במרכז הרפואי טוענים כי עד פרוץ המגפה לא היה גירעון תזרימי ואף לא היה צפוי גירעון שכזה.
"הפחתנו את שכר הבכירים"
מהמרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה: "השכר השנתי של מקבלי השכר הגבוה ביותר בהדסה קטן בחצי לערך מאז כניסת פרופ' רוטשטיין לתפקיד המנכ"ל, אחרי שפעל לאיזון בתחום זה. פרופ' רוטשטיין הצליח לאחר יותר משנתיים ושני גישורים לבטל הסכם קיבוצי מ־1984 של הרופאים האקדמאים ולהוריד שכר זה בשליש. עלות השכר המוצגת מדי שנה בדוח הממונה על השכר באוצר כוללת כבר את העבודה הציבורית ואת העבודה הפרטית. עבודה זו מתבצעת באופן מוקפד רק אחרי שעות העבודה הציבוריות ובתנאי שהרופאים השלימו מכסתם הציבורית.
"יודגש כי הדסה כפופה להסכמים קיבוציים כמו כל מערכת הבריאות, ואלה כוללים זחילת שכר בחלק מן הסקטורים של 4% בשנה. למרות זאת, אנו מיישמים בשנים האחרונות תהליך מסיבי של התייעלות בהוצאות. על פי נתוני משרד הבריאות, הדסה נחשבת לבית חולים מבין היעילים ביותר במדינה מבחינת שיעור הוצאות השכר ביחס להכנסות.
"ב־2019 לא רק שהדסה לא הייתה חדלת פירעון, היא אף סיימה שנה זו עם עודף תזרימי. בעקבות המגפה המדינה דרשה מהדסה להקים מחלקות וטיפולים נמרצים לקורונה ולבצע אלפי בדיקות ביום במעבדות בית החולים. המדינה דרשה הוצאות כספיות עצומות, ומנגד דרשה להפסיק טיפולים אלקטיביים ותיירות מרפא, וגם הטיפולים לפלסטינים נחתכו, מה שהביא לירידה חדה בהכנסות בית החולים.
"עד פרוץ המגפה לא היה גירעון תזרימי בהדסה ואף לא היה צפוי גירעון שכזה. אך כעת, לאור ההוצאות העצומות, שעדיין נמשכות בהתאם לדרישות משרד הבריאות, יש צורך מיידי בהזרמת סיוע תקציבי בסך 170 מיליון שקל עד לסוף השנה. הדסה קיבלה מהמדינה שיפוי מסוים בגין הפסדיה מהפסקת פעילות הרשות הפלסטינית ותיירות המרפא, אך הסכום האמור מהווה חלק קטן מהשיפוי הכולל המגיע בגין הוצאות הקורונה. אם המדינה תממש מחויבותה זו, הדסה תסיים את 2020 ללא גירעון תזרימי".
לאחרונה הודיע פרופ' רוטשטיין שבית החולים ספג ירידה חדה בהכנסות בין היתר בגלל היעדר תשלומים מהרשות הפלסטינית, שר"פ, ירידה בהיקף הניתוחים ותיירות המרפא. אולם ל"ידיעות אחרונות" נודע כי המוסד הרפואי זכה בחודשים האחרונים לשיפוי מהמדינה בגובה עשרות מיליוני שקלים עבור אובדן ההכנסות. לא מדובר בסכומים המלאים שאותם בית החולים היה אמור לקבל, אך יש לקחת בחשבון שגם הוצאות התפעול שלו פחתו בגין הירידה בעבודה.
לפנייה לכתב/ת 
