נטש או פוטר? 120 אלף ש' לשף בגן אירועים

בעלי אולם "גן עמנואל סיטי" חויבו לשלם לטבח לשעבר גמול שעות נוספות, פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות. נדחתה הטענה שהיה במשרת אמון

עו"ד אורה צימברג | פסקדיןפורסם: 25.08.20 , 07:25

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שהועסק כשף-טבח באולם האירועים "גן עמנואל סיטי", וטען שפוטר ללא שימוע מבלי שישולמו לו זכויות סוציאליות. השופט תומר סילורה דחה את טענות החברה וקבע כי הוא זכאי לפיצוי על דמי הבראה, הפרשות לקרן השתלמות, פדיון חופשה, שעות נוספות ועוד.

העובד סיפר שהועסק אצל הנתבעת בתפקיד שף-טבח מתחילת נובמבר 2011 ועד יולי 2016. לדבריו, במשך תקופה ארוכה שררו חילוקי דעות מקצועיים בינו לבין אחיו של מנהל החברה, אשר הלכו והתעצמו והובילו לפיטוריו, ללא הליך פיטורים.

הוא הוסיף כי בתחילת יולי 2016, "ללא כל הכנה", מסר לו מנהל החברה מכתב פיטורים שבו הודיע לו על הפסקת העסקתו במסווה של "סגירת העסק". הוא הדגיש כי פוטר ללא הליך שימוע ומבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת.

(צילום: shutterstock)

התובע עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, השלמת פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות, ימי חופשה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה ושעות נוספות. עוד לטענתו, תלושי השכר שלא לא נערכו כדין ולא ניתנה לו הודעה על תנאי העבודה.

החברה טענה מנגד שהתובע לא פוטר אלא נטש את מקום העבודה בתום ויכוח עם המנהל. היא ציינה כי באותו יום התקיימה חתונה באולם ונטישתו הפתאומית יצרה אנדרלמוסיה. למרות זאת, ולפנים משורת הדין, היא שילמה לו פיצויי פיטורים.

עוד טענה החברה כי התובע הועסק במשרת אמון, כשף ראשי, תפקיד בכיר, ללא פיקוח על נוכחותו בעבודה מצד הנתבעת. לכן הוא לא היה זכאי לתשלום בגין שעות נוספות. בנוסף לגרסתה, היא שילמה לו את מלוא הזכויות הסוציאליות.

אבל השופט תומר סילורה קיבל את טענת העובד שלפיה פוטר וקבע שהחברה לא הצליחה להוכיח ש"נטש" את עבודתו. השופט נתן משקל ראייתי רב למכתב הפיטורים שעליו חתמה הנתבעת. בפסק הדין צוין כי העובדה שכבר בתלוש השכר של יולי 2016 שילמה הנתבעת סכום בגין פיצוי פיטורים מחזקת את גרסת התובע.

בהתייחס לשעות הנוספות דחה השופט את גרסת החברה וציין כי התמונה המצטיירת מובילה למסקנה שהתובע לא נשא ב"תפקיד הנהלה" בנתבעת, אלא נמנה על שכבת הביניים בנתבעת לכל היותר. הוא לא קיבל שכר או תנאים גבוהים במיוחד, לא הייתה לו סמכות לקבוע מדיניות בפעילות המטבח, הוא לא שכר או פיטר עובדים ולא היה מורשה חתימה.

זאת ועוד, התובע הוכיח כי נהג לעבוד שעות נוספות בשל סגנון העבודה אשר דרש ממנו לא פעם לעבוד שעות נוספות.

השופט קיבל חלק מטענותיו הנוספות של התובע ובסופו של דבר חויבה הנתבעת בסך כולל של 118,460 שקל עבור השלמת פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, השלמת דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פדיון ימי חופשה, גמול שעות נוספות, אי מסירת הודעה לעובד, תלושי שכר ערוכים בניגוד לחוק, הפרשה לקרן השתלמות והדרכה. בנוסף נפסקו לחובתה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.