ספורטאית עבר בנבחרת הוכרה כנפגעת עבודה

שחקנית כדורעף סבלה מהחמרה בכאבי הגב התחתון בעקבות תרגיל שביצעה באימון. ביטוח לאומי טען שמצבה החמיר עוד קודם, אבל הוא נדחה

עו"ד אסף ברקפורסם: 27.08.20 , 07:33

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה שחקנית עבר בנבחרת ישראל בכדורעף נגד ביטוח לאומי, והורה להכיר בהחמרה בכאבי הגב התחתון שלה כפגיעה בעבודה. השופט תומר סילורה קיבל חוות דעת של שני אורתופדים מומחים שאישרו כי מצבה החמיר כתוצאה מתרגיל שביצעה באימון. ניסיונותיו של ביטוח לאומי להפריך את ממצאיהם כשלו.

התובעת שיחקה מסוף שנות ה-90 בנבחרת ישראל. ב-2012 דחה ביטוח לאומי תביעה לדמי פגיעה שהגישה לאחר שפרשה בעקבות כאבים עזים ונימול בכף רגל ימין שפרצו לטענתה כשביצעה תרגיל גלגול צדי במהלך אימון.

בעקבות זאת היא פנתה לבית הדין לעבודה. בתחילה המחלוקת בינה לבין הביטוח הלאומי התמקדה בטענתו כי התאונה כלל לא התרחשה. ב-2018 בית הדין לעבודה הכריע לטובת התובעת, קבע שהיא הוכיחה את האירוע ומינה אורתופד שיבחן את הקשר הסיבתי בינו לבין הפגיעה גב.

(צילום: shutterstock)

בחוות דעת שהוגשה כעבור חודשיים קבע המומחה כי התובעת סובלת מפריצת דיסק בעמוד השדרה המותני. הוא הוסיף כי מהרישומים הרפואיים שלה עולה כי סבלה מכאבי גב עוד לפני התאונה אבל האירוע גרם להחמרת מצב כיוון שלאחריו אובחנה אצל התובעת בפעם הראשונה חולשת שרירים. לפיכך הוא קבע כי התאונה החמירה את מצבה ולכן יש להכיר בה כפגיעה בעבודה.

ביטוח לאומי ביקש לדחות את מסקנות המומחה בטענה שההחמרה אירעה הרבה לפני האירוע אבל בדצמבר 2018 בית הדין לעבודה דחה את עמדתו וקיבל את התביעה. ואולם, בעקבות ערעור שהגיש המוסד לבית הדין הארצי הוסכם כי ימונה אורתופד נוסף לבחינת הקשר הסיבתי.

בחוות דעת שהגיש המומחה השני בפברואר האחרון שוב אושר קשר מסוג החמרה למורת רוחו של ביטוח לאומי. המומחה הנוסף קבע כי גם אם התובעת התלוננה בעבר על כאבי גב כמו אחוז גדול מהאוכלוסייה הם לא התבטאו ברמה נוירולוגית אלא לאחר התאונה. אבל ביטוח לאומי טען שהמומחה התעלם מרישומים רפואיים שמתארים מגבלות בגב שנה לפני התאונה וביקש למנות מומחה שלישי.

מנגד ביקשה התובעת לקבל את התביעה תוך שהדגישה כי חוות דעתו של המומחה השני רק חיזקה את חוות הדעת הראשונה ובסופו של דבר שני המומחים הכירו בקשר סיבתי בין הפגיעה באימון לבין בעיות הגב שלה.

השופט תומר סילורה ציין כי חוות דעתו של מומחה ממונה נועדה להאיר את עיני השופטים בעניינים רפואיים וחייבת להיות "הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן" כדי לסטות ממנה.

השופט לא מצא שבמקרה הזה יש הצדקה כזו, תוך שהדגיש כי מסקנותיו של המומחה השני מתחזקות מעצם העובדה שזו חוות הדעת השנייה שמאשרת קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה באימון לבין ההחמרה במצבה של התובעת.

בהתאם לכך התביעה התקבלה ונקבע כי התובעת נפגעה בתאונת עבודה. השופט הורה לביטוח לאומי לזמן אותה לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכות וחייב אותו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.