זוכה מתקיפת בת 6 אף שהשופטים האמינו לה

ילדה התלוננה שבן 52 נגע באיבר המין שלה בשתי פעמים שבהן שהתה במשפחתון של אשתו. חרף מהימנותה, השופטים קבעו שלא הוצגו ראיות מספקות

עו"ד שי גרין | פסקדיןפורסם: 29.08.20 , 08:11

בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה לאחרונה מחמת הספק גבר בן 52 שהואשם בביצוע מעשים מגונים בבת 6.5 ששהתה ב-2018 בקייטנה במשפחתון של אשתו בדרום הארץ. השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק קבעו כי למרות התרשמותם ממהימנות העדות של הילדה בפני חוקרת הילדים, לא סופקה ראייה משמעותית מסייעת כדרישת החוק.

לפי התלונה שהגיש אבי הילדה, היא סיפרה לו שהנאשם פגע בה בשתי הפעמים שבהן שהתה בביתו – האחת במסגרת קייטנה שהפעילה אשתו בקיץ והשנייה יום קודם לכן, כשאשתו יצאה מהבית כשהיא ואחיה שהו אצלה בבייביסיטר.

בעדות שגבתה חוקרת ילדים סיפרה הילדה כי הנאשם הושיב אותה על ברכיו, נגע לה בבטן ומתחת לחולצה ולאחר מכן ליטף את "הפושפוש" שלה. באחת הפעמים הוא אמר לה שהוא עושה לה "נעים" ושאהבה את זה כשהייתה קטנה. בנוסף, הוא ביקש ממנה שתעשה גם לו "נעים" באיבר המין אבל היא סירבה.

(צילום: shutterstock)

בעקבות זאת הגישה נגדו המדינה כתב אישום על עבירות של מעשים מגונים בידי אחראי על חסר ישע. התביעה התבססה על הדברים שאמרה הילדה לחוקרת ועל עדות החוקרת בהליך. הילדה עצמה לא העידה משום שהחוקרת סברה כי לא תוכל לעמוד בכך.

לפי החוק, כאשר חוקר ילדים מעיד במקום הילד התביעה צריכה לספק ראיה מסייעת לגרסתו. במקרה הזה התביעה טענה לשתי ראיות כאלה: מצבה הנפשי של הילדה לאחר החשיפה ושקרים בגרסת הנאשם, העיקרי שבהם הוא ההכחשה הראשונית שלו שהיה איתה לבד, שעמדה בסתירה לעדויות אשתו ובתו.

אבל הנאשם הכחיש את המעשים שיוחסו לו. הוא טען שבסך הכל שיחק עם הילדה וסידר לה את השיער. הוא ציין כי פעם אחת, כשביקשה לאכול, הוא באמת נגע בבטן שלה אבל זה היה מעל החוצה והוא אמר לה בצחוק שיש לה שם מספיק אוכל. לאחר שעומת עם עדויות אשתו ובתו הוא ציין כי לא זכר שהיה איתה לבד אבל יכול להיות שנשאר איתה 15-10 דקות.

בהכרעת דין ארוכה שסקרה את מכלול העדויות קבע השופט ואגו כי אף שמצא את עדות הילדה בפני החוקרת מהימנה התביעה לא הציגה ראיות מסייעות משמעותיות שמוכיחות כי הנאשם ביצע את המעשים שיוחסו לו מעבר לכל ספק סביר.

השופט ציין כי המדינה לא הוכיחה שינוי התנהגותי אקוטי, חריג וייחודי או מצב נפשי קשה שיכול לשמש כראייה סיוע עוצמתית ומשמעותית, תוך שציין כי ייתכן ששינויים מסוימים בהתנהלות הילדה נגרמו כתוצאה מחוויית החשיפה, החקירה והבדיקה הרפואית שבוצעה בה.

באשר לגרסת הנאשם, השופט ציין כי אף שלעיתים ההסברים שלו לא היו מספקים ועדותו לא הייתה מרשימה התביעה לא הוכיחה שקרים מובהקים שיכולים להיחשב כסיוע על פי החוק. אי אפשר לומר שטענתו כי לא זכר שהיה עם הילדה לבד אינה הגיונית בהכרח.

השופטים חזק ואינפלד הצטרפו לקביעות אלה, אם כי השופט אינפלד ציין כי הוא דווקא סבור שעדות הנאשם הייתה מתחמקת ואף רמזה לתחושת אשם. ובכל זאת, אף הוא סבר שלא הוכח בוודאות ששיקר והנאשם זוכה מחמת הספק.