הקריירה של מיקאלה מורונה היא סיבוב משונה על בדיחת "אבא שלך גנן". הגבר הכי לוהט בעולם כרגע היה עד לפני שנה קוצץ עצים בכפרים קטנים בצפון איטליה. דוגמן ושחקן איטלקי שבמאים מקומיים זילזלו בו כי הוא נראה טוב מדי, ואחרי שהתגרש מאהבת נעוריו החליט לקחת הפסקה מהמשחק ולנתב את שרירי הגב שלו לגיזומים. היו לו אז 200 אלף עוקבים באינסטגרם ומחשבות נוגות על העתיד. ואז במאית פולנייה יצרה קשר ואמרה לו שגבר שנראה טוב, כל כך טוב שרק עליו מסתכלים כל הסרט, הוא בדיוק מה שהיא מחפשת. היום יש לו עשרה מיליון עוקבים מכל העולם, מיותר לציין מאיזה מין, הצעות מהוליווד ומיתוג של סמל סקס בינלאומי.
עוד כתבות למנויים:
- הלהיט של נטפליקס שטראמפ לא רוצה שתראו
- כך קרסה כת הסקס של ניו יורק
- סירבה למיליון דולר מנטפליקס: מיקיילה היא האישה הכי מרתקת על המסך שלכם
“לקחתי לי שבועיים ברודוס עם הבנים שלי, שכרנו כאן בית ואחר כך אחזור מיד לעבודה”, מספר מורונה מחדרו במלון באי היווני. “אתמול בלילה יצאנו לבלות ולראות קצת את העיר, קלטו שם שזה אני והתחילו ללכת אחרינו עשרות אנשים. הבן הקטן שלי התחיל לבכות, לא הבין מה קורה, התחלתי ללכת איתו, לנסות להתרחק, והבנות רצו אחרינו. מעריצה אחת נפלה תוך כדי הריצה ושברה את היד. הבנים שלי לא מבינים על מה המהומה”.
את המהומה הזאת, כמו גם את השדרוג המטורף בקריירה שלו, הוא חייב לסרט "365 ימים", מותחן ארוטי שלא מופרך לחשוב שרבים מצופיו לא זוכרים ממנו שום מתח, הם פשוט העבירו מסצנת סקס גרפית אחת לאחרת, מסקס במקלחת למשגלים על סיפון של יאכטה. בפולין ובבריטניה הוא שוחרר בפברואר, ומי שרצה יכול היה למצוא בקלות חלקים ממנו באתרי פורנו. ארבעה חודשים אחר כך הגיע לנטפליקס, ומאז הוא לא יורד מרשימת הנצפים ביותר של ענקית הסטרימינג. הסרט הזה הוא לא הטוב ביותר, וזה אנדרסטייטמנט (באתר הפופולרי Rotten Tomatoes למשל, הסרט זכה לדירוג של אפס בשקלול הביקורות), אבל הוא כנראה מה שביקש העולם בחודשים שבהם עצר מלכת והתבצר בביתו, או לחלופין מה שהעולם ממש אוהב לשנוא עכשיו.
"365 ימים" נראה כמו תגובת התנגדות קיצונית לאג'נדת מי־טו. לא אצבע בעין, אלא כף יד שלמה. הוא לא מסתפק בגבר שמכניס בחורה שפגש לעולם ה־BDSM שלו - כמו הסרט הארוטי ‘"50 גוונים של אפור" - אלא מציג גנגסטר שחוטף אותה ובימיהם הראשונים אונס אותה להיות איתו, על אף שהיא מתנגדת. כן, כל זה בימים שדיונים על הטרדות מיניות אפורות מעוררים אמוציות שיא.
- תפסיקו לקרוא לזה פנטזיה, "365 ימים" הוא סיוט / טור
מיקאלה מורונה מתראיין וירטואלית, תוך כדי שהוא מעביר יד בשיער שעוד לא התייבש מהים, מעורר חיוכים ביישניים במנהלות מסע יחסי הציבור שלו שמשגיחות על השיחה מהטריבונה הריבועית שלהן בזום. לקדם דרך הווידיאו סרט ש־90 אחוז ממניות הצלחתו שייכות להתמוגגות הצופים מקו הלסת המסותת וחבילת הריבועים של מורונה, שכעת מתפקסלים על המסך בכל תזוזה, זה פספוס אדיר. אבל מורונה מייצר את אפקט ההקסמה גם בראיון האלפיים שהוא נותן, ועוד באמצע חופשה.
איך באמת הסברת לילדים את מה שקורה סביבך?
"הם שואלים אותי, 'אבא, למה כל הנשים האלה רוצות להצטלם איתך?' ואני אומר להם שאבא שיחק בסרט שהרבה צפו בו, ואז הוא שואל אותי, 'אבל למה אני לא צפיתי בו עדיין?' אני מסביר לו שהוא קטן מדי בשביל זה, ושאבא גם זמר אז אני יכול להשמיע לו שיר. כל העניין הזה של הפרסום חדש גם בשבילי, אני חושב על זה ויש הרבה אנשים שנעשים מפורסמים על זה שהם רוצחים, זה דווקא מגניב לקבל אהבה על המוזיקה והסרטים שאתה עושה".
בשביל המעריצות שדלקו אחריו ברחובות רודוס, מיקאלה מורונה הוא מאסימו טוריצ’לי, מאפיונר חתיך שירש את מקום אביו כראש משפחת גנגסטרים סיצליאנית. גבר מהסוג שתופס דיילת שברירית במטוסו הפרטי ומאינטראקציה מינימלית של הגשת כוס וויסקי מעביר אותה ברגע לאינטראקציה שבה הוא מגיש לפיה בגסות משהו אחר לגמרי. כדרכן של דמויות גבריות עם הרבה זמן פנוי ונפח עשייה דליל, הוא מספר לסביבתו שהוא איש עסקים, וכדרכם של מקריפים בסדרות נשים, הוא מסתכל שעות על אהובתו כשהיא ישנה.
מושא אהבתו, לאורה (אנה־מריה סיקלוקה) היא עובדת בכירה בבנק פולני, בסוף שנות ה־20 לחייה. אחרי שהיא מסיימת לעמוד על דעתה בישיבות מלאות גברים, במונית חזרה הביתה היא כבר מפלרטטת באפליקציות סקסטינג, פותחת את המכופתרת ומשגרת לאלמוני סרטון של החזה שלה מהמושב האחורי. בבית מחכה לה גבר שפוף שמעדיף לסיים מטלה במחשב מאשר לשכב איתה, ובמקומו היא ניגשת לוויברטור בצבע זרחני. ביקורת תת־קרקעית על ניהול החשקים של האישה המודרנית ועל המוסר הכפול של הפמיניזם? זה רק קצה קרחון הריב שמנהל הסרט הזה עם הפמיניסטיות.
בחופשה עם חברים בסיציליה לאורה נחטפת בסמטאות העיר על ידי מאסימו, ולמחרת מתעוררת במיטה זרה בטירה שלו ומגלה שהדלת החוצה נעולה והסלולרי והמחשב שלה נלקחו ממנה. מאסימו מקציב לה 365 ימים להתאהב בו, שבמהלכם תחיה בביתו והוא ישלוט על כל תנועה שלה. כל מחוות התנגדות שלה נתקלת באדישות מצידו, החל מאמירות כמו "לא אהיה הצעצוע שלך" ועד סצנה שבה מפנים אותה למטוס הפרטי שלו כשהיא בוכה ורוקעת ברגליים כמו ילד בטנטרום באמצע הקניון, נישאת על גבו של אחד העוזרים שלו, שמלגלגים על המזג ההיסטרי שלה. אמרנו כבר פיגוע תופת בלב הפוליטיקלי קורקט?
על הקאטצ'־פרייז של מאסימו, "איבדת משהו, ילדה?" ("Did you lost something, baby girl"), חגגו אלפי בני נוער בסרטוני טיקטוק. הם, אגב, היו הקהל הראשון לעלות על הסרט הזה, לצחוק עליו ולהסתקרן ממנו בו־זמנית. צעירה בת 19 מאוהיו שהתראיינה לכתבה על הסרט ב'ניו יורק טיימס' ומצהירה ש"אני לא רואה שום בעיה ביחסים של מאסימו ולאורה, חוץ מזה שהוא חטף אותה ותיכנן לשמור עליה בבית שלו 365 ימים. אבל חוץ מזה, מערכת היחסים ביניהם טובה", מחמשת את תנועת הנגד לסרט.
כמו "50 גוונים של אפור", גם הסרט "365 ימים" מבוסס על טרילוגיית ספרים מצליחה שנכתבה על ידי אישה, במקרה זה, הסופרת בלנקה ליפינסקה. מורונה נאחז בפרט הזה כשהוא נשאל מה הוא חושב על ההשפעה של הסרט על אותן נערות ברודוס ועל מיליונים נוספים כמותן. גם התשובות שלו מחמשות את תנועת הנגד הפמיניסטית. "כשקראתי את התסריטים חשבתי שזה סיפור אהבה מסוג מעניין, ושהדמות של מאסימו היא אתגר ענק, לשחק מישהו שמתנהל כל כך שונה ממני. הדבר היחיד שאנחנו דומים בו זה אולי התשוקה לכל דבר שאתה נוגע בו, לעבודה שלך ולאהבה שלך. כל דבר שאני עושה אני לוקח לקצה, צולל הכי עמוק שאפשר".
זו לא קומדיה רומנטית שגרתית.
"אבל זה כן סיפור בדיוני ואנשים שוכחים את זה. זה פרי דמיונה של יוצרת, ולדעתי זה לא התפקיד שלי להיכנס לראש של מאסימו ולנתח למה הוא מתנהג ככה, אני לא הוא. רק רוצה להיות אמין כשאני משחק אותו. להיות אמין כגבר, כשחקן".
החתיכות לופתת התודעה שלו היא מה שעוזר לצופי הסרט להתעלם מהמרכיבים הקולנועיים הדלים שלו, ומורונה בהחלט נראה כמו פנטזיה שמודעת לעצמה, עם תמונות באינסטגרם בטוקסידו שתחתיהן כיתובים כמו "גבר שלא משווה את מעשיו למילותיו, הוא רק ילד שאוהב לדבר", או "אל תתגרי בי. אני לא אוכל להיות עדין". בתמונות אחרות הוא מצמיד ללחי שלו כפות רגליים נשיות.
אתה מצליח להבין למה כל כך הרבה אנשים צפו ב"365 ימים"?
"וואו, שאלתי את עצמי את השאלה הזאת כל כך הרבה פעמים. אני מאמין שמאסימו מייצג עבור נשים את הגבר הישן. אנחנו נמצאים בתקופה כזאת שכשאני מסתכל על סבא שלי ועל אבא שלי, אני רואה בהם גברים אמיתיים, שהיו צריכים לקחת החלטות, לדאוג לצרכים של אחרים. בימים שאנחנו חיים בהם היום, הנשים נהיו יותר כמו הבעלים שלהן. כבר אין יותר את הדמות של הגבר, הזכר בבית. אני למשל לא צריך אישה שתדאג לעניינים שלי, אבל מבין איך מאסימו מחזיר את דמות הגבר לנשים, מחזיר לזוגיות את המקום של אישה ושל גבר. זה מרתק בעיניי. בדמיון של הנשים, הן היו רוצות את הגבר האמיתי, וזה מה שמאסימו נותן להן".
אז אתה לא מושפע מהביקורת של תנועת מי־טו?
"לא".
"365 ימים'" לא ירד חלק בגרון גם במדינות שבהן הכותרות הן לא על בת 16 שנאנסה באילת על ידי עשרות גברים. גולשים מכל העולם טענו שהסרט עושה רומנטיזציה לסיטואציה אולטרה-קיצונית של חטיפה ותקיפה מינית, ייצוג סקסי ומחרמן למערכת יחסים שתלטנית ואלימה שתבלבל נשים וגברים גם יחד. גיבורת הסרט מתעלמת מכל נורות האזהרה המדוברות, כמו שקרים להורים והפרדה מהמעגל החברתי בגלל מערכת יחסים. היו גם שהצביעו על המהלך העלילתי, שבו לאורה אכן מתאהבת במאסימו (והרבה לפני שמגיעים לקיצם 365 הימים), כהאדרה לתסמונת שטוקהולם, במהלכה החטוף מתאהב בחוטף. בשלב הראשון הגולשים הציעו לנטפליקס לספק דיסקליימר המגנה אלימות נגד נשים ומקרי אונס שיופיע תחת הסרט. במקום זה החברה הסתפקה בלתאר אותו ככותר "חושני ושנוי במחלוקת".
האש גברה כשהזמרת הוולשית דאפי כתבה בחודש שעבר מכתב פתוח למנכ"ל נטפליקס, ריד הייסטינגס, שבו היא טוענת שהסרט מעלה חששות ונחווה כטריגר לאור החוויה האיומה שעברה באופן אישי. בפברואר האחרון, בסמוך ליציאת הסרט בפולין ותחילת הדיון בשערורייתיות שלו, חשפה דאפי בת ה־36 באינסטגרם כי נאנסה והוחזקה בשבי במשך כמה ימים על ידי אדם שאותו לא זיהתה. "רבים מכם ודאי תוהים מה קרה לי, לאן נעלמתי ולמה. האמת היא, ובבקשה תסמכו עליי כשאני אומרת את זה - שאני בסדר ובטוחה. נאנסתי, סוממתי והוחזקתי בשבי מספר ימים. ההתאוששות לקחה זמן ואין דרך קלה לומר זאת, אבל אני יכולה לספר לכם שאחרי העשור האחרון - השמש שוב זורחת על ליבי", היא כתבה.
המכתב שלה פורסם יחד עם עצומה שקראה לחברת הסטרימינג להוריד את הסרט משרתיה. "מצער אותי שנטפליקס מעניקה פלטפורמה ל'קולנוע' שכזה, שהופך חטיפה לארוטית ומציג בצורה מעוותת אלימות מינית וסחר במין בתוך סרט 'סקסי'. קורבנות של חטיפה ומסחר במין הם לא גלויים לעיני כל, ובכל זאת בסרט '365 ימים' הסבל שלהם הופך לדרמה ארוטית, כפי שהיא מתוארת על ידי נטפליקס. אני פשוט לא מסוגלת לדמיין כיצד נטפליקס יכולה להתעלם מכמה שזה חסר התחשבות, חסר רגישות ומסוכן".
מיקאלה, קראת את הפוסטים של דאפי?
"קראתי מה שדאפי כתבה, ומה שהיא חוותה מחריד, מטורף לחלוטין. אני אהיה הראשון לחבק מישהי כמו דאפי, אבל אני מבחינתי עשיתי סרט, שנכתב מתוך ראש של יוצרת. כשחקן עשיתי את התפקיד שלי ונצמדתי לתסריטים, זו העבודה שלי. נטפליקס לקחו את הסרט הזה, שהוא סיפור אהבה יפה, והם הרי יכולים לעשות מה שהם רוצים. לי בכל מקרה אין דיבור איתם. זה הכל. אני יכול לומר לך שכשאנחנו מדברים על הסרט הזה, אנחנו יכולים דווקא להעלות דרכו נושאים חשובים, כמו אלימות נגד נשים, במקום להתעסק כל הזמן בגלוריפיקציה לאלימות מינית שהוא עשה או לא עשה".
הסרט עדיין ממשיך לצבור כוח ברשימות הזהב של נטפליקס ולהיות מקודם כחלק מאלגוריתם ההמלצות המפורסם של החברה. נטפליקס, שידועה כזרוע המבצעת של תרבות הפי־סי האמריקאית על ידי שילוב שחקנים מכל הייצוגים, כאילו מסמנת וי בצ'ק־ליסט של זהויות, משחררת את הרסן כשזה מגיע לסרטים תוצרת חוץ, כך מאבחנים מבקריה. סקציַת הסרטים המיובאים שלה מסומנת כאקס־טריטוריה שממנה היא מעצבנת, מחרמנת, מעוררת מהומות ואז סופרת את המזומנים.
מיקאלה מורונה נולד לפני 29 שנים בביטונטו, עיר חרושת מטעי זיתים בדרום־מזרח איטליה. דניאל רדקליף, הארי פוטר, אחראי במידה מסוימת לקריירת המשחק שלו. "הייתי בן 11 כשהסרט הראשון של הארי פוטר יצא והתאהבתי בו באופן טוטאלי, הרגשתי שאם סרטים יכולים לגרום לי להרגיש שאני קוסם בבית ספר לקוסמים כשאני יושב בקולנוע בעיר הקטנה שלי באיטליה, מה שאני רוצה לעשות בחיים זה להיות שחקן".
הקיץ מורונה הוחתם ביוניברסל מיוזיק בגרמניה, הישג יפה לשחקן שלמד לנגן על גיטרה בגיל 25 דרך סרטוני יוטיוב. לקראת הקלטת אלבום הבכורה שלו 'Dark Room', ששוחרר באירופה בפברואר (כמובן בוולנטיינ'ס דיי), התפנה מדי יום לשיעורי פיתוח קול, דבר שקודם הזניח כי לא היה לו כסף לשלם עליהם, כך סיפר. את האימונים הוא משלים עם הגיטרה מול הסטוריז, שר ופורט על הלב של המעריצות שלו, בדרך כלל בחזה חשוף.
הנוכחות המוזיקלית שלו נשענת על היותו סמל מין, וסינגלים מהאלבום הם גם הפסקול של סצנות הסקס בסרט. המובילים ביניהם הם 'Feel It', עם 35 מיליון צפיות ביוטיוב ו־17 מיליון הורדות בספוטיפיי ו־'Hard For Me', עם 15 מיליון צפיות ביוטיוב ו־25 מיליון בספוטיפיי. שירי פופ מתקתקים שעושים פלאשבקים לתקופות הפְרשיות יותר של אנריקה איגלסיאס וג'סטין טימברלייק, וכאן מוגשים בגרסת ארץ המגף. התכנים הם פיסות חייו, מחבר טוב שנעדר בפתאומיות ולא ידוע עד היום היכן נמצא, ועד גירושים כואבים שעבר.
לפני שנתיים התגרש אחרי זוגיות של שמונה שנים מרובה סעדה, סטייליסטית לבנונית. עם רובה הוא התחתן כשהיה בן 23, ונולדו להם שני ילדים: מרקוס בן השש וברנדו בן השנתיים. "הגירושים שלי מאשתי יצרו נתק ביני לבין הבנים שלי, שעברו לחיות רחוק ממני לתקופה ארוכה. זה הכניס אותי למשבר, גם כספי, תקופה שבה החלטתי להפסיק לעבוד כשחקן. רציתי רק להיות הבחור הנורמלי. התחלתי לעבוד בגינות ביישובים קטנים, וחשבתי שזהו, ככה החיים שלי ייראו עד הסוף, לקצוץ עצים ולחזור הביתה".
הוא נשאר בבית גם בגלל הקורונה, שביטלה לו את ההופעות המתוכננות עם 'דארק רום', אבל שלושה מיליון מעוקביו שצפו בו שר באינסטגרם את 'Don't worry be happy' בימי הסגר, יעידו שזה הדבר האמיתי.
במקביל למוזיקה ולמשחק, מורונה הוא בעלים של ליין בגדי ים עם מעט בד לנשים, "בהשראת רומא העתיקה", מצייר ציורים אבסטרקטיים בצבעי שמן ופעיל נגד זיהום חופים. כמו כן הוא מטפח סוס בשם איירון, השתתף בעבר ב'רוקדים עם כוכבים' האיטלקי ומוציא בקרוב בושם משלו בשיתוף חברה מדובאי.
הסרט הזה שינה לך את כל המסלול.
"כשהציעו לי לעשות את '365 ימים' הרגשתי שזו ההזדמנות האחרונה שלי בעולם הזה של המשחק, ההזדמנות האחרונה של החיים לקבל תפנית כזאת. מאז הכל קרה לי מהר מאוד. האמת, כל כך מהר שאני אפילו לא מבין מה קרה לי".
מורונה, שנישא על גבי ההייפ של '365 ימים' וההפך, צפוי לסחוט עוד כמה טיפות מהלימון המניב הזה. מאחר שהסרט מבוסס על ספר ראשון מתוך שלושה, הוכרז כי עתיד לצאת סרט שני והוא יחזור לגלם את מאסימו טוריצ’לי. מתי? עוד לא ידוע, הצילומים שהיו אמורים להיערך באוגוסט 2020 נדחו בגלל המגפה. בינתיים מיקאלה מורונה נהנה מהגלים של יוון ומתכנן מעבר להוליווד. לרשימה האקסקלוסיבית והמצומצמת מאוד של בני האדם ששיגשגו בימי הקורונה הוא כבר התברג.
פורסם לראשונה: 09:03, 04.09.20
