מה לא אמרו על האחים הצעירים במשפחה? מצד אחד טענו שהם מפונקים ולא מכירים את המילה "לא", ומצד שני שהם מגדלים את עצמם. "לכל ילד שנולד יש צרכים רגשיים ופיזיים, וכדי שיוכל לגדול בצורה הטובה ביותר עבורו - הורים צריך להשקיע בילדים, אין קיצורי דרך", מסבירה קלודיה קראוס, פסיכולוגית קלינית מומחית לילדים ומבוגרים.
חדש! לא רוצים לפספס אף כתבה? הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריה, השוני בין הילדים נובע, איך לא, מההתייחסות ההורית. "כל ילד מביא משהו אחר למשפחה, התמודדות חדשה ולא מוכרת. האתגר העיקרי של ההורים עם הילד הקטן הוא דווקא לא להאמין למיתוס שהגידול שלו נעשה מעצמו או שהוא קל יותר. להיפך, לשים לב שהוא מקבל את היחס שהוא זקוק לו".
כתבות נוספות בסדרה:
באופן לא מפתיע, אומרת קראוס, כשנולד ילד נוסף במשפחה היחסים משתנים. "הילד השני, שהיה הקטן במשפחה, הופך להיות האמצעי. הוא צריך לפנות את המקום של הקטן וזה לא פשוט לו לוותר. זו הסיבה שלעיתים ניתן לראות נסיגה תפקודית, אומנם נורמטיבית ולגיטימית, אך כזו שדורשת התייחסות: חזרה להרטבה, הפגנת תוקפנות, חזרה למוצץ ועוד. הולדת האח מציפה רגשות אהבה ושמחה אך גם קנאה טבעית, ועל ההורים להיות מודעים לכך".
"אין ילד שמגדל את עצמו. כל ילד הוא 100% בפני עצמו. יחד עם זאת, יש משפחות שמדווחות שהגידול של ילד שלישי הוא יותר קל", מסבירה צאלה מיינרט, ראש המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים. "אם בגידול הילד הבכור שוטפים את המוצץ במים רותחים, עם הילד הצעיר כבר שוטפים מתחת לברז. ההורים במקום אחר, בגידול הילד הבכור הם גיבשו עמדות ובשלישי הכול יותר ברור. יש שיגידו שחבל שלא התחילו עם ילד שלישי, משום שכעת הם צברו ניסיון ופחות חוששים".
מה שונה בתפיסה של הילד הצעיר?
"בן זקונים נולד לתוך משפחה קיימת. בדרך כלל הוא ימצא את עצמו בתמונות משפחתיות, ואולי יהיו לו פחות תמונות לבד. לעיתים מוותרים לו כי הוא 'הקטן'. הוא נולד לתוך משפחה שבה יש ילד בכור שהתרגל להיות לבד תקופה מסוימת, ילד שני שהצטרף ועכשיו הוא צריך למצוא לעצמו את הפינה, להמציא את עצמו, בתוך מציאות משפחתית קיימת.
"ילד צעיר מתבונן כלפי מעלה ורוצה להיות כמו האחים שלו, הוא מסתכל עליהם בהערצה ולומד איך הם מגיבים. אם הפער בין האחים הגדולים קטן - הם יכולים להוות יחידה חברתית נפרדת, והוא עלול להרגיש ללא קבוצת השתייכות בתוך המשפחה. הם יחידה והוא יחידה. בנוסף, מין היילוד משפיע - בן שנולד אחרי שתי בנות יכול להפוך להיות 'הנסיך'. בבגרותו יכול הילד הצעיר לחפש דרכים להשפיע: לפתח חוש הומור מיוחד, תחביב ייחודי, התנהלות שונה משל אחיו, לעיתים אף למרוד".
"אפשר לומר שהאחים הצעירים נולדים לאתגר גדול יותר. הם נמצאים בהשוואה מתמדת עם אחיהם המבוגרים יותר וכן של הסביבה עצמה", מסבירה פרופ' נעמה עצבה-פוריה, פסיכולוגית התפתחותית מומחית, ראש המגמה לפסיכולוגיה וראש מרכז "דואט" באוניברסיטת בן גוריון.
"בסדר הלידה הם תמיד נשארים הצעירים במשפחה, ופעמים רבות ממשיכים להיות ממוקמים כקטנים אצל הוריהם, ויש לזה חסרונות ויתרונות. היתרונות הם חיבוק, דאגה וטיפול יתר. עוטפים אותם ומגוננים עליהם. הם גם זוכים לדאגה ולטיפול 'הורי' מהאחים שלהם", היא אומרת.
"החיסרון הוא שמעצם היותם צעירים, לפעמים לא נותנים להם לגדול ולצאת מעמדת הקטנים. חושבים שצריך להסביר להם יותר, שהם מבינים פחות. בעבר אף היו קוראים להם 'הצעירים' ולא בני זקונים, כי במבנה החברתי הם נשארים הצעירים.
מיינרט אף מוסיפה ואומרת כי "אם נגיד לילד הצעיר שהוא תינוק, אנחנו מחזקים את הסטיגמות ועושים עוול. במצב הזה הורים פחות משחררים לעצמאות, ליכולות האמיתיות ומחזקים את התכונות של הילד הקטן. אם הורים ילמדו לשחרר - הם ירוויחו. כל ילד הוא חלק מהמשפחה, אבל הוא גם ישות נפרדת.
"חשוב שהורה יהיה בהתבוננות אינסופית על כל הילדים, יראה כל ילד בנפרד ולא ישליך אף סטיגמה על אף אחד מהם. הכול תלוי בתפיסה ההורית ובמשאב שלהם להשקיע. ככל שיש יותר ילדים - כך צריכים לחלק יותר את המשאבים, זה אנושי. אבל אם חלוקת התפקידים טובה - היא מוקדשת ומאוזנת לכולם. בסופו של דבר אף ילד לא מגדל את עצמו, ונכון שהרבה פעמים, מטבע הדברים, עם הילד הצעיר זה קורה 'על הדרך', אבל אם כהורים ניקח לתשומת ליבנו ונהיה מודעים - הוא לא יתפספס".
"אופי הילד מורכב ממשתנים רבים, ולכן גם בא לידי ביטוי בצורות שונות", אומרת פרופ' עצבה-פוריה. "הסטריאוטיפים הקיימים בחברה לא תמיד תואמים את המציאות, וכדי לאפשר לילד סביבה המתאימה להתפתחותו עלינו לבחון את מאפייניו השונים: טמפרמנט, מין, תחומי עניין ותכונות אופי.
"לצד זאת, צריך לזכור מה כל חברה ותרבות משדרת לגבי סדר הלידה, ולבחון עד כמה אנו מושפעים מכך בהורות שלנו, ומחזקים תכונות שאינן בהכרח של הילד אלא תכונות הרצויות בחברה. אסור לנו להכניס אף ילד למשבצות ולסטריאוטיפים, ועלינו לזכור שכל אחד הוא אישיות נפרדת, בעל העדפות שונות, בחירות אחרות ותוכניות שייחודיות לו", היא מוסיפה.
2 צפייה בגלריה
ההורים ממשיכים להתייחס לבן הזקונים כאל תינוק, ולא מאפשרים לו לגדול ולהתפתח
(צילום: shutterstock )
ועוד נתון מעניין שחשוב להתייחס אליו הוא מיקום ההורים במשפחה. "נתון זה עשוי להשפיע על היחס כלפי הילד הצעיר", מסבירה מיינרט. "אם אני כהורה הצעירה במשפחה בין האחים, יותר קל לי להזדהות עם חוויית הילד הצעיר ולהבין דברים שקורים לאורך הדרך, פשוט כי חוויתי אותם בעצמי ואני יכולה להזדהות ולזהות דפוסי התנהגות שונים".
מה מיוחד בגישה ההורית כלפי הצעיר במשפחה?
"כל ילד חדש שנולד במשפחה עוזר לאחים שלו לפתח עצמאות ולגדול, כי המציאות מכריחה את ההורים לשחרר את הגדול יותר", מסבירה פרופ' עצבה-פוריה. "במצב של בן הזקונים, לפעמים הורים ממשיכים להתייחס אל הילד הצעיר כאל קטן כי אין קטן ממנו. הם לא עוצרים לראות מה הילד צריך. לכן הם צריכים להיות מודעים למבנה המשפחתי, ובאופן יזום ומודע לשחרר ולאפשר לו לגדול, כדי שלא ישלם על כך מחיר".
וגם להפרש בין הילדים יש משמעות: "יש הורים שבוחרים להוליד ילדים בפערים קטנים, ולעיתים יגיעו לילד קטן כשהם עייפים ומותשים", מסבירה קראוס, "ויש הורים שיבחרו לייצר פער גדול יותר בין הגילים, והם אומנם יגיעו עם כוחות מחודשים, אבל אולי גם עם פחות סבלנות להשתתפות במסיבות, אסיפות הורים וכדומה. במקביל, הורים כאלה עשויים להיות עסוקים יותר בקריירה ובהתפתחות האישית שלהם.
"הדרך להתמודד עם התוצאות הללו היא בעזרת מודעות ההורה ליכולותיו, ציפיותיו ומשאביו הרגשיים. כשמתכננים בן זקונים - ראוי לחשוב על האספקטים השונים: זמן, משאבים כלכליים והשלכות על הילדים האחרים במשפחה", היא מסכמת.
