פלסטיני "פוטר" מבית אבות ויקבל 67 אלף ש'

המעסיקות לא דאגו לחדש את אשרת הכניסה של העובד ובכך למעשה הסתיימה העסקתו. במסגרת התביעה שניהל נגדן נחשפה פגיעה בזכויות שלו

מערכת פסקדיןפורסם: 16.09.20 , 17:36

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים והוצאות של כ-67 אלף שקלים לפלסטיני שעבד כמטפל בבתי האבות "נאות השרון" ו"בית השמש מגדיאל" באמצעות חברת הקבלן "מילניום שירותים וחקלאות". השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה כי שלוש המעסיקות פיטרו את העובד בפועל משום שלא דאגו לחדש את אשרת העבודה שלו, ופגעו בזכויותיו, בין השאר כשלא שילמו לו עבור שעות נוספות, דמי הבראה ודמי חגים.

התובע החל לעבוד ב-2014 ב"נאות השרון" וסיים את עבודתו שם כעבור חודש ושבוע. ב-2015 הוא הוצב בבית האבות לתשושי הנפש במגדיאל ועבד שם כשנתיים.

בתביעה שהגיש ב-2017 באמצעות עו"ד ערן כהן הוא טען כי באפריל אותה שנה הוא ניסה להיכנס לישראל כדי להגיע לעבודה ונעצר במחסום אייל משום שרישיון העבודה שלו לא חודש. הוא טען כי מאחר שהנתבעות לא עשו כל מאמץ לחדש את ההיתר הן למעשה פיטרו אותו ולכן הוא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים.

(צילום: Shutterstock)

לדבריו, הוא עבד 13 שעות ביום אבל הנתבעות לא שילמו לו גמול מלא עבור השעות הנוספות. כמו כן, הוא לא קיבל תשלום על דמי חופשה, דמי הבראה ודמי חגים. בנוסף, קוזזו משכרו מדי חודש 250 שקל עבור הטיפול ברישיונות שלא כדין ולא נמסרה לו הודעה על תנאי ההעסקה.

הנתבעות, שיוצגו ביחד על ידי עו"ד גדי גליצקי, טענו מנגד כי התובע קיבל את שכרו וזכויותיו כדין, ושולם לו הגמול המלא עבור השעות הנוספות שעבד בהן. כמו כן נטען כי לתובע הופרשו פיצויי פיטורים וכי אין לנתבעות שום קשר לכך שהרישיון שלו לא חודש למרות מאמצי הקבלן.

השופטת אריאלה גילצר-כץ ציינה בתחילת דבריה כי נראה שההתנהלות של הנתבעות בכל הנוגע להעסקת התובע לא הייתה חוקית שכן חלק מאישורי העבודה שלו הוצאו בענף החקלאות, וחלק משכרו שולם על ידי בית אבות אחד בזמן שעבד אצל האחר אף שאין כל קשר ביניהם.

לגופו של עניין השופטת חייבה את הנתבעות בתשלום עבור שעות נוספות, תוך שמתחה ביקורת על כך שלא הציגו דו"חות נוכחות ולא נתנו כל הסבר לכך שלא שולם לתובע שכר עבור שעות כוננות.

עם זאת השופטת הוסיפה כי היקף השעות המלא נותר עמום כיוון שלא ידוע כמה ימי עבודה עבד התובע בשבוע וכמה כוננויות ביצע בחודש. לפיכך השופטת החליטה לפסוק לו על דרך האומדן פיצוי עבור שלוש שעות נוספות ביום לפי 18 ימים בחודש, בקיזוז של חצי שעת הפסקה והגמול החלקי שקיבל.

בנוסף קיבלה השופטת את טענת התובע כי פוטר שכן הנתבעות לא עשו כל מאמץ לחדש את היתר העבודה שלו, ולפיכך הוא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים. גם טענותיו לגבי דמי ההבראה ודמי החגים התקבלו אם כי תביעתו לדמי חופשה נדחתה. כמו כן נקבע כי נציג חברת הקבלן הודה, גם אם "בחצי פה", בקיזוז הלא חוקי מהשכר.

בסיכומו של עניין נפסקו לתובע פיצויים בסכום כולל של כ-60,600 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 6,500 שקל.