חברת אדריכלות תשלם 65 אלף ש' בגלל תמונה

צילום אוויר של מתחם הבולענים בים המלח מצא את דרכו לאתר תמונות חינמי בפולין ומשם הגיע לתערוכת ביאנלה בוונציה. הצלם הישראלי יפוצה

עו"ד יעקב לביא | פסקדיןפורסם: 30.09.20 , 20:50

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה את חברת האדריכלות "ד.איתן / ר. להב-ריג אדריכלים" לשלם 65 אלף שקל לצלם ישראל ברדוגו עקב הפרת זכויות יוצרים שלו בצילום מתחם בולעני ים המלח שבו השתמשה ביצירה שהציגה בביאנלה לאדריכלות בוונציה. השופטת נועה גרוסמן קבעה כי מצופה מגוף אדריכלי מכובד לרכוש את התמונות שהוא מצרף ליצירות בתשלום ולא להוריד אותן בחינם מאתר קטן מבלי לברר למי הוא שייך.

ברדוגו הגיש את התביעה ב-2017 על סך של 320 אלף שקל. הוא טען כי במסגרת מחקר שערך לצורך פרויקט מסוים התגלה לו שחברת האדריכלות השתמשה בצילום שלו תוך חיתוך החלק התחתון עם הלוגו שלו והוספת אלמנטים גרפיים שפגעו בו.

לדבריו הצילום שלו הופיע באתר הביאנלה ובקטלוג ללא שמו ומבלי שקיבל תשלום, ובכך פגעה החברה בזכויות היוצרים שלו ופגמה ביצירה, תוך הפקת רווחים על חשבונו. בנוסף לפיצויים ביקש ברדוגו צו שימנע מלהציג את הצילום באתר.

(צילום: shutterstock)

החברה טענה מנגד כי מדובר בפרויקט שיזמה אדריכלית המשרד יחד עם מדענים ידועים במטרה להציג את האסון האקולוגי בים המלח. את הצילום, שהופיע במאמר שנלווה למיצג, הורידה האדריכלית מאתר פולני בשם e-sim/suna שמציע תמונות בחינם.

החברה טענה כי התובע כלל לא הוכיח את זכויותיו ביצירה ובכל מקרה עומדות לה הגנות החוק משום שלא השתמשה בצילום לצרכי מסחריים אלא להצגת פרויקט אמנותי שייצג את מדינת ישראל, מה גם שהוא היה שולי ליצירה כולה והשימוש היה תמים, מבלי לדעת שמדובר בהפרה של זכויות יוצרים.

השופטת נעה גרוסמן קבעה כי האופן שבו תיאר התובע את רגעי הצילום לצד העובדה שהצילום המרהיב והמקורי מופיע באתר שלו עם לוגו מוטבע ופרטי רכישה שכנעו אותה ללא כל ספק שמדובר בצילום ששייך לו, ואסור היה לנתבעת להשתמש בו ללא רשותו ולבצע בו שינויים מהותיים כפי שעשתה.

היא לא סברה שעומדות לחברה ההגנות שנקבעו בחוק זכויות יוצרים. השימוש אמנם נעשה כדי להציג חזון אמנותי "לתפארת מדינת ישראל" אבל הוא גם זיכה את הנתבעת ביוקרה, כבוד והכרה בינלאומית שיש להם משמעויות מסחריות ולכן לא ניתן לומר שמדובר ב"שימוש הוגן" לפי החוק.

בנוסף, אף שהצילום היה חלק קטן מהמיצג ניכר שהוא היה חשוב לצורך המחשת החזון של הנתבעת ועובדה שהופיע בקטלוג ובאתר והופץ ברחבי תבל, כך שלא מדובר ב"שימוש אגבי" לפי החוק.

לבסוף, השופטת קבעה כי אי אפשר לראות בנתבעת "מפר תמים". לטעמה, גוף אדריכלי מכובד צריך היה מלכתחילה להימנע משימוש חינמי בתמונות ואם כבר בחר לעשות כן היה עליו לאתר למי שייכות זכויות היוצרים. אלא שהנתבעת בחרה להשתמש באתר קיקיוני זר שזהות הבעלים והעורך שלו לא ידועה, ולעצום את עיניה לאפשרות של הפרת זכויות יוצרים.

באשר לסכום הפיצוי בהתחשב בכך שעורכת הקטלוג שילמה לתובע 20 אלף שקל במסגרת הסדר פשרה, חויבה החברה, שביצעה את ההפרה המשמעותית, בפיצוי כפול של 40 אלף שקל בתוספת 25 אלף שקל על הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

השופטת הוסיפה כי אינה יכולה להוציא צו מניעה לאתר שלנתבעת אין עליו שליטה אבל קבעה כי בכל פרסום עתידי של הפרויקט היא תוסיף הערה על זכויות היוצרים של התובע והשינויים שבוצעו בצילום.