בשבועות האחרונים מתחוללים שני מפצים גדולים בשוק התקשורת בישראל - הראשון הוא הכניסה לדור החמישי בסלולר, והשני הוא הכניסה לעידן הסיבים האופטיים. מדובר במהלך שיצמצם את הפער מול העולם בגישה לאינטרנט, וישפיע על כל תחומי חיינו, מעסקים, רפואה וחינוך ועד תרבות הפנאי. הרשת האופטית תוכל לספק מהירות גלישה של לפחות 1 ג'יגה-ביט לשנייה. אפשר יהיה, למשל, לבצע ניתוחים מרחוק, או להוריד אלבום מוזיקה בפחות משנייה וסדרת טלוויזיה בפחות מ-40 שניות.
כתבות נוספות למנויים:
שלוש חברות בישראל מתחרות על אספקת תשתית סיבים אופטיים לבתים: פרטנר, אנלימיטד (IBC, שבה שותפות גם סלקום ו-HOT) ובזק. שתי הראשונות כבר נמצאות בעיצומה של פריסה נמרצת: הסיבים שלהן מגיעים לכ-25% ממשקי הבית, והן אף החלו לשווק את השירות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בזק, לעומתן, הגיעה כבר עם הסיבים שלה לרוב משקי הבית בארץ, כ-60%, וזה קרה לפני שנים. אלא שכבלי הסיבים המתינו באדמה, חסרי שימוש, והחברה סירבה בעקשנות להפעיל אותם. רק אישורו הסופי בממשלה, לפני כחודש, של מתווה מוסכם בעניין, הביא להחלטה הדרמטית שלה להפעיל סוף-סוף את הרשת, בהשקעה של מיליארדים נוספים.
מנכ"ל בזק, דודו מזרחי (50), מבטיח שנראה לקוחות ראשונים של בזק מחוברים לסיבים אופטיים בשבועות הקרובים. "אנחנו בעיצומו של תהליך הצטיידות", הוא אומר, "ומיד אחר כך נתחיל בקצב מאוד מהיר לחבר בניינים - הרבה יותר מהר ממה שנעשה אי פעם בישראל, ותוך כדי כך נשיק את השירות. מדובר בפריסה אגרסיבית, שתעסיק מאות צוותים של טכנאים. אם בישראל חוברו עד היום בערך 15 אלף בניינים - אנחנו נחבר מעכשיו אלפי בניינים בחודש. נשטוף את המדינה בסיבים. בתוך שנתיים כבר נגיע ליותר ממיליון משקי בית. מדובר במגה-פרויקט, מהלך שטרם נראה פה".
פריסת הסיבים האופטיים שלכם ברחבי ישראל החלה כבר ב-2012. כל השנים הללו בזק "ישבה על השאלטר": לא הייתם מוכנים לפתוח אותו עד שמדינת ישראל תסכים לתכתיבים שלכם בכמה נושאים, מה שגרם לכולנו להיכנס לעידן הטכנולוגי הבא באיחור משמעותי.
מזרחי: "חשוב כאן לדייק: נכון שחיברנו לתשתית הסיבים כ-60% ממשקי הבית, אבל זה בערך 100 אלף בניינים, שהם רק כ-10% מכלל הבניינים בארץ. שים לב: הדרישה הרגולטורית המקורית מאיתנו הייתה להגיע לכל מבנה ומבנה - ומדובר ב-1.1 מיליון בתים כאלה בישראל! אין מפעיל אחד בעולם שנדרשת ממנו פריסה 'אוניברסלית' כזו, לכסות 100% מבנייני המדינה בסיבים. זה יצר מצב שתקע את כל העניין, כי בזק פשוט לא מסוגלת לכך מבחינה כלכלית.
"הדבר הזה נמשך הרבה מאוד זמן, ולשמחתי, רק לאחרונה - אחרי לפחות שנתיים שאני מעורב בעניין בצורה מאוד הדוקה, בהרבה דיונים מול הרגולטור, כלומר משרדי התקשורת והאוצר, ואחרי עבודה של צוות בין-משרדי, שהגיע למסקנה שהדרישה מאיתנו לפרוס 100% היא לא כלכלית ולא צודקת - נוצרה אפשרות לצאת לדרך. צריך להבין שגם עכשיו - סט האילוצים וההגבלות המוטל על בזק לא חל על אף מפעיל אחר בעולם. אבל הגענו לנקודה שבה אפשר לצאת לדרך על בסיס כלכלי הגיוני".
פורמלית, ההקלה העיקרית שאיפשרה לכם עכשיו לרדת מהעץ היא האופציה להפעיל את הרשת רק איפה שכלכלי וכדאי לכם. אבל אולי מה שבאמת שיכנע אתכם הייתה העובדה שאתם כבר עומדים לאחר את הרכבת? שפרטנר ו-IBC, מתקדמות ברישות מהיר של המדינה בסיבים אופטיים?
"לא נכון שאנחנו יכולים לפרוס איפה שבא לנו. להפך, בהחלטה שהתקבלה הציפייה מאיתנו היא לפריסה בהיקף גבוה מאוד, ויותר מזה - משרד התקשורת שומר לעצמו את הזכות לבטל את ההסדר אם לא נעמוד בדרישות. וזה כשאת המפעילים האחרים פטרו כמעט מכל חובה. בכנות, בזק נפגעה מכך שלאורך כל השנים היא לא יכלה להשיק את הרשת שפרסה. שילמנו על זה מחיר כבד, אבל האלטרנטיבה הייתה פשוט בלתי נסבלת".
מזרחי, נשוי לסמדר ואב לאביה (18) ולתמרה (13), אמנם נכנס לתפקיד המנכ"ל ב-2018, אחרי שנתיים כמשנה למנכ"ל תנובה, אבל הוא לא דמות חדשה בבזק. יש לו ותק של 22 שנה בחברה, שבה החל ככלכלן זוטר, טיפס לתפקיד מנהל אגף רגולציה וקשרי ממשל, ואחר כך כיהן כמשנה למנכ"ל וכמנהל כספים ראשי עד לפרישתו ב-2016. הוא חבר בכיר ב"מאפיה" של בוגרי בזק המכהנים היום כמנכ"לים ברוב חברות התקשורת המובילות בישראל; מי שטיפח וקידם אותו בחברה הוא המנכ"ל לשעבר אבי גבאי, כיום מנכ"ל סלקום היריבה.
הפרישה ההיא, הדרמטית, מבזק הייתה תוצאה ישירה של העסקה הבעייתית שבה רכשה בזק מידי בעל השליטה שלה דאז, שאול אלוביץ', את מניותיו בחברת yes במחיר גבוה במיוחד. החקירה המתוקשרת שפתחה הרשות לניירות ערך בעניין הביאה, בהמשך, לפרישתם של מנכ"לית בזק דאז, סטלה הנדלר, ושל מנכ"ל yes, רון איילון. מזרחי, שניהל אז מטעם בזק את המו"מ על הרכישה, נלכד בין הפטיש לסדן; בין האינטרס של בעל הבית אלוביץ' - שבזק (הציבורית) שבשליטתו תרכוש את yes (הפרטית) שבשליטתו בסכום גבוה ככל האפשר - לבין החובה הבסיסית לחברה ולבעלי המניות שלה. מזרחי, אמרו אז גורמים בחברה, "חשב שאונסים את בזק", נלחם בהנהלה ובדירקטוריון בניסיון להוריד את המחיר שתשלם בזק - עד שהבין שעליו להרים ידיים.
כלומר, ניסיון העבר מלמד שאתה יכול להיות עצם בגרון עבור בעלי שליטה. שאתה לא עושה דברם. אז אולי, בכלל, ימיך קצובים פה?
מזרחי, מופתע, פורץ בצחוק מתגלגל. "שמע, אני בסופו של דבר מנהל בחברה. אני עובד למענה ולמען בעלי המניות, ועושה את מיטב יכולתי להביא להם את מקסימום התשואה האפשרית. צריך להבין את המורכבות של עסקאות כאלה, מה שנקרא 'עסקת בעלי עניין', כשהמוכר הוא גם הקונה. זה באמת דבר שצריך להיות מטופל במסגרת הרגולציה באופן שלוקח בחשבון את הכוחות שפועלים בעסקאות כאלה, ואיך מנטרלים את הפוטנציאל הנפיץ שלהן. לשמחתי, זה היה אירוע נקודתי שכבר נשכח בבזק. לא נשארו לו שרידים. רוב השותפים לו כבר לא נמצאים כאן".
לא שאלת את עצמך בזמן אמיתי, איך זה שרק אתה, מכל המעורבים, רואה משהו שהוא כל כך ברור וגלוי לעין?
"אני מעדיף שלא להתייחס לזה. הנושא מאוד מורכב, לא הכל בו שחור או לבן, והוא מצוי תחת חקירות והליכים משפטיים. אני יכול רק לומר שעשיתי הכל כדי לנהל מו"מ רציני על yes, ולוודא שבזק משלמת את המחיר הנכון. לא קיבלו את דעתי, או קיבלו אותה חלקית. ניסיתי לפעול בצורה הכי נקייה והכי עניינית שיכולתי. אני יודע לנהל מו"מ אגרסיבי, וגם את המו"מ הזה ניהלתי כאילו מדובר בכל גוף אחר; לא נתתי הנחות לבעל השליטה.
"נכון, זה יצר לא מעט מתחים ובעיות, ובסופו של דבר הביא לפרישתי. אגב, ידעתי מהיום הראשון שאני אשלם על כך מחיר אישי. לפני כן הייתה לי מערכת יחסים מצוינת עם שאול. אני גם מאוד מחבב ומעריך אותו ברמה האישית כאדם. אבל מהרגע שהתחילה העסקה, כשהבנתי שאני זה שאצטרך לנהל את המו"מ, הבנתי גם לאן זה הולך".
תיארת לעצמך שהאחרים ישלמו מחיר?
"לא".
האם המנכ"לית הקודמת, סטלה הנדלר, לא הלכה צעד אחד רחוק מדי בנאמנות שלה לבעלי החברה?
"לא אתייחס לכך. כאמור, עסקאות בעלי עניין כאלו מציבות את נושאי המשרה המעורבים במצבים מאוד מורכבים. אני מאחל לסטלה שתוכיח את חפותה".
זה יכול לקרות שוב בבזק?
"אני חושב שלא, גם בגלל העובדה שכיום בעלת השליטה היא קרן השקעות זרה (קרן סרצ'לייט האמריקאית ודוד פורר - י"ו), ואין פה אפילו פוטנציאל למצב בעייתי. אבל אני לא יכול לומר לך שבחברות אחרות - בזמן שאנחנו מדברים - לא מתבצעות עסקות בעלי עניין".
דיברת עם אלוביץ' מאז פרישתך?
"לא".
בתוך בזק, קבוצת התקשורת הגדולה והחזקה בארץ, מזרחי חולש על הפעילות הקווית - תשתיות טלפון, אינטרנט ושירותים עסקיים - הדומיננטית ביותר בקבוצה, שמונה בנוסף גם את פלאפון, בזק בינלאומי, yes ועוד. מדובר ב-5,256 עובדים, קצת יותר ממחצית עובדי הקבוצה כולה. גם הכנסות הפעילות הקווית מתקרבות למחצית מהכנסות בזק כולה - 1.04 מיליארד שקל ברבעון האחרון, אבל הרווח הנקי שלה הוא לא פחות מ-85% (!) מסך כל רווחי הקבוצה.
בנוף המנכ"לים המיוחצ"נים של ישראל, מזרחי נחשב "מים שקטים": חביב ונגיש, מופנם, בהיר מחשבה, חסכן במילים, לעולם לא מרים קול. הראיון הזה הוא הראשון שהעניק מעולם. עמיתיו לשעבר מציינים יכולת אנליטית יוצאת דופן ובעיקר חשיבה מקורית ונועזת, מחוץ לקופסה.
עיקר פריסת הסיבים כבר מאחוריכם, הם באדמה. מה עוד נשאר?
"אנחנו אמורים להגיע למאות אלפי מבנים. חלקם צמודי קרקע, חלקם קטנים, חלקם רבי-קומות, חלקם במרכז וחלקם בפריפריה. מה שנדרש מאיתנו זה 'להדליק את הרשת', כלומר לחבר את כל המרכיבים חוץ מהסיבים שכבר פרסנו, לבנות רשת ש'תעיר' אותם, וכמובן - לפרוס בתוך הבניינים רשת אופטית בכל קומה, שממנה ניתן להתחבר לכל דירה. האתגר הגדול בהרבה הוא לחבר את המבנים שאליהם בכלל עוד לא הגענו. מתוך מיליון ורבע מבנים, אנחנו נגיע לרובם, בחלק מכריע מאזורי הארץ - מרכז, פריפריה, מושבים, קיבוצים, מגזר ערבי".
תגיעו ליותר מ-60%?
"אנחנו נעשה מאמץ להגיע ל-70%־80%. המודל שנקבע חילק את ישראל ליותר מ-3,000 אזורים, ועל כל אחד מהם אנחנו נדרשים לדווח למשרד התקשורת אם יש לנו עניין לפרוס בו סיבים. זה דורש ניתוח מאוד מורכב מבחינתנו, לבחון כל אזור אם הוא כלכלי לנו. זה תהליך שאנחנו נמצאים בעיצומו, ובחודשים הקרובים נדווח למדינה על כוונתנו. בכל מקרה, הכוונה היא להגיע לפריסה המקסימלית האפשרית, בכפוף להגבלות שחלות עלינו ולאילוצים שאנחנו חייבים לאזן ביניהם".
גייסתם עובדים חדשים?
"נתגבר משמעותית את כוח האדם שלנו: אנחנו כבר בתהליכי גיוס של מאות טכנאים חדשים. יעבדו בפרויקט הזה מאות צוותים במקביל".
מה זה אומר מבחינתי כצרכן? מה יעשה הטכנאי אצלי בבית?
"אם אתה גר בבניין דירות, כבר תהיה פריסה של רשת בתוך הבניין עצמו, עם סיב שיגיע עד לתיבה בקומה שלך. הטכנאי ישחיל סיב אופטי מהתיבה הזאת לתוך הדירה. אם זה בית צמוד קרקע, התהליך יהיה קצת יותר מורכב: הסיב יגיע לתיבה חיצונית מחוץ למבנה, והטכנאי שיגיע יעביר כבל חדש ממנה לתוך הבית".
מה שאומר שאתם לא תתאמצו במיוחד לחבר בתים צמודי קרקע; הם ישתלמו לכם הרבה פחות.
"לא. זה ההבדל בינינו לבין הפרויקטים של המתחרים: אנחנו בהחלט נגיע לצמודי קרקע בכל מקום - כולל מושבים ויישובים קהילתיים, ובאחוזים גבוהים".
ומה יהיה המחיר? הרי הניסיון שכבר נצבר אצל המתחרות שלכם מלמד שהציבור לא מגלה בינתיים התלהבות מיוחדת מהסיבים.
"ראשית, אנחנו נמשיך להציע מגוון של קצבי גלישה לבחירה. הנה, בנובמבר נשיק - אחרי שלוש-ארבע שנים של דיונים מול משרד התקשורת - מהירות של עד 200 מגה על רשת הנחושת הקיימת. שנית, חייבים לקחת בחשבון שמדובר בתהליך. אנחנו עוקבים אחר רוחב הפס שאנשים צורכים. אין ספק שלאורך זמן נראה ביקושים מאוד משמעותיים לסיבים. במקביל, אנחנו נעשה מאמץ שיווקי גדול להעמיק את הביקוש, כמו שבזק יודעת לעשות. אבל כמובן, מי שדי לו ב-100 וב-200 מגה, נשמח להמשיך לספק לו את השירות".
מה יהיה ההבדל במחיר? כמה יעלה מינוי?
"אני רק יכול לומר שיהיו מחירים מאוד סבירים, שייצרו מדרג הגיוני מול השירותים האחרים, ולא יהיו פערים מאוד גדולים בין מחירי הקצבים השונים".
למה, באמת, צריך היום סיבים אופטיים בבית ממוצע, במיוחד כשאתם כבר יודעים לספק 200 מגה לשנייה, ו-HOT מספקת אפילו 500? למה זה חשוב?
"חיבור האינטרנט של משק בית כיום שונה לגמרי ממה שהיה לפני חמש ועשר שנים. אם בעבר נדרש אינטרנט לצורך גלישה אקראית בשעות הפנאי - היום הוא הכרחי לעבודה ולתקשורת. אם פעם שיחות הווידיאו היו רק לצורך עסקי - היום הן משמשות גם ללימוד ולפנאי. אם פעם שירותי טלוויזיה הועברו רק דרך כבלים או לוויין - היום הם מועברים דרך האינטרנט, כמו נטפליקס ואחרים. כמות ההתקנים המחוברים לרשת בבית טיפוסי בישראל הולכת וגדלה באופן אקספוננציאלי: אנחנו רואים ומנטרים את זה כל הזמן. זה דורש הרבה יותר רוחב פס.
"כשאני התחלתי לעבוד בבזק, האינטרנט התבסס על קו החיוג של הטלפון - 56K לשנייה. כל הרשת 'הענקית' של בזק הייתה 2.5 גיגה. היום אנחנו מדברים על 1 גיגה ללקוח פרטי. התהליך הזה נמצא כל הזמן בצמיחה משמעותית. היקף השימוש גדל בכ-30% מדי שנה. רשת הנחושת מוגבלת. פעם חשבנו שהיא מוגבלת ל-2 מגה בשנייה, ולאורך השנים זה הפך ל-10 מגה ול-100 מגה, ועכשיו גם ל-200. אבל ברור שאנחנו 'סוחטים' ממנה את אחרוני הביטים. הסיבים, לעומת זאת, זה ה-End game, פתרון שמאפשר עקרונית העברת נתונים בלתי מוגבלת. היום זה גיגה, מחר זה יהיה 10 גיגה ויותר. לכן, זו התשתית לעשרות השנים הבאות, שתאפשר לנו לעשות דברים שאת חלקם אנחנו אפילו לא יכולים לחזות כיום. זה ייגע לכל אזרח בישראל, לכל משק בית.
"הביקושים לאינטרנט צמחו באופן עצום בתקופת הקורונה וקפצו בעשרות אחוזים בן לילה. אנחנו תלויים היום ברשת יותר ממה שאנחנו תלויים בחשמל ומים. הקורונה הציפה את בעיית העומסים באינטרנט, ואנחנו עכשיו צריכים לספק את הצרכים של העולם החדש. העומסים מאתגרים מאוד את כל מערכי השירות, וממחישים יותר מאי פעם את הכשל במודל אספקת האינטרנט בישראל, כולל החלוקה לתשתית וספק, שמוסיפה נקודות עומס וכשל ברשת".
אז אם כך, לא הגיע הזמן להיפטר בהדרגה מרשת הנחושת? הרי היום, גם כשאתם מספקים כאילו "מהירות של עד 100 מגה לשנייה", זה שקר מוסכם. מדובר בעצם על 60־70 מגה רוב הזמן, ובמקרה הטוב 80.
"לא, מהירויות 100 ו-200 מגה הן מוצר שהרבה לקוחות ימשיכו לצרוך, כך שאם אפשר לספק אותו בצורה יעילה וטובה על רשת הנחושת - נמשיך בזה. אני מעריך שהיא תמשיך לתפקד עוד הרבה מאוד שנים לצד רשת הסיבים, גם בישראל וגם בשאר העולם. בעניין מהירות הגלישה, אנחנו מנסים דווקא להיות כנים. רוב הלקוחות שלנו דווקא כן מסוגלים להגיע ל-100 מגה, אבל יש הרי הרבה 'צווארי בקבוק' ברשת שהם לא תלויים בנו. המהירות תלויה גם בקיבולת של ספק האינטרנט, בעומסי השימוש, במרחק של הכבל עד לקופסת בזק, בגיל של הכבל ועוד.
"כל רשת היא מוגבלת. אנחנו לא מבטיחים לספק 100 מגה 'נקי' בכל רגע, אבל אני יכול לומר שאנחנו עסוקים בזה מבוקר עד ערב, במאמץ אינסופי, ועושים הכל מבחינה טכנית כדי שזה יתקרב לכך. ודאי שאין פה חוסר כנות או הטעיה".
בוא נדבר לרגע על גידי גוב, עומר אדם ומשפחת בוזגלו; כלומר על הנתב שאתם משווקים, ה-Be. לא הגזמתם בענק? בזק, מונופול התקשורת הגדול בישראל, מוציא מיליוני שקלים על פרסום לנתב אינטרנט פשוט יחסית, שניתן להשיג בשוק כמותו, וטובים ממנו, במחיר נוח בהרבה. זו ספינת הדגל שלכם, נתב?
"אתה הרי מבין שיש פה אסטרטגיה כוללת, שלפיה בזק כבר לא נעצרת רק בשקע שמתקין הטכנאי בקיר עם חיבור התשתית. היום אנחנו נכנסים לתוך הבית עם מגוון שירותים, שרובם מתבססים על נתב ה-Be - רשתות WiFi ביתיות עם מגברי קליטה, הגנת סייבר על הרשת, שירותי 'בית חכם' ועוד. בחודשים הקרובים תראו עוד השקות של שירותים המתבססים עליו.
"כמעט חצי מיליון משקי בית כבר מחזיקים ב-Be וזה גדל בקצב של עשרות אלפים מדי חודש. זה מספר בלתי נתפס. הנתב גם מוכן לטכנולוגיית הסיבים האופטיים; כשיגיע הסיב - החיבור יהיה אותו חיבור. בתחילת 2021 כבר נוציא דור שני, עם יכולות מוגברות ועם מוכנות לשירותים עתידיים, ואפשר יהיה להחליף את ה-Be הקיים ללא תוספת מחיר".
תקופת הקורונה, שמחייבת את מזרחי לעבודה סביב השעון, הרחיקה אותו מן ההתמכרות לתחביבו, משחקי וידיאו. בבית המשפחה במבשרת ציון תוכלו למצוא את כל קונסולות המשחק הקיימות בשוק. "נגמלתי בגלל חוסר זמן", הוא אומר, "הבת הקטנה תופסת את מקומי".
במבט מבחוץ, ועל פי הנתונים שאתם עצמכם מפרסמים, תקופת הקורונה נראית כמו תור הזהב של חברות התקשורת. מעולם לא נזקקו רבים כל כך לשירותים שלכם.
"התמונה, כמובן, יותר מורכבת: מצד אחד, למוצרי התקשורת בתקופה הזאת יש יותר ביקוש, ומצד שני - אנחנו מספקים שירותים גם ללקוחות עסקיים שנמצאים במצוקה קשה. אם הם נדרשים לצמצם פעילות או לסגור אותה, זה משפיע גם עלינו לרעה. בכל מקרה, לתפעל חברה כמו בזק בתקופת הקורונה זה אתגר לגמרי לא פשוט. יש לנו מערך של כמעט אלף טכנאי שירות שמבקרים כל יום כ-10,000 לקוחות, שחלקם בבידוד וחלקם חולים.
"לקוחות יושבים בבית, עובדים דרך האינטרנט, צופים בטלוויזיה דרך האינטרנט, והרגישות שלהם לבעיות בקו גבוהה פי כמה מן הרגיל. מבחינתנו, לאפשר 'רציפות שירותית מלאה' גם ללקוח פרטי, ותחת לחץ גדול, זה אתגר באמת מטורף. אנחנו עומדים מול עומסי פניות למוקדים שמעולם לא ידענו. אני מדבר על כ-30 אלף פניות ביום, ובימי שיא - 40 אלף.
"כל מערך השירות שלנו עבר שינוי. כשלקוח מזמין תיקון, אנחנו מקיימים קודם כל בירור על מצב התחלואה בבית. הטכנאים שלנו ממוגנים באופן מלא, ולשמחתי, למרות ההיקף האדיר של תיקוני התקלות בימי הקורונה, מתחילת המשבר היה לנו רק מקרה אחד בודד של הדבקת טכנאי על ידי לקוח. רוב העובדים שלנו - כ-80% מנציגי התמיכה הטלפונית - עובדים מהבית מתחילת המשבר. גם אלה שכן מגיעים - עובדים בקפסולות, ואנחנו נוקטים הרבה מאוד אמצעי ההגנה".
והתשתית עומדת בעומס?
"אנחנו משדרגים בקצב קבוע את ליבת הרשת, מעבים עורקים וצירי תקשורת במטרה לעמוד בגידול בצריכה, במקביל לספקי האינטרנט. אנחנו אף פעם לא נמצאים במצב שהצריכה עוברת את מה שהרשת מסוגלת לספק, ומקפידים לשמור כל הזמן על 'יתירות' של עשרות אחוזים. גם אם היקף הצריכה בארץ יזנק עכשיו פתאום ב-20%־30% - הרשת של בזק תעמוד בזה".
מה השתנה בהרגלי השימוש של הישראלים במהלך תקופת הקורונה?
"אנחנו רואים השתתפות גוברת של מגזרים שעד כה לא היו צרכני אינטרנט, בעיקר המגזר החרדי. מניתוחים שעשינו אפשר לראות קפיצה בעיקר בשימושים של עבודה מהבית. במגזר החרדי זו הסיבה המובילה לקפיצה הזאת. אנחנו רואים גם עלייה בשימוש באינטרנט במגזר הערבי, כאן הסיבה המובילה הייתה דווקא לימודים מהבית. הגיל השלישי צורך יותר בגלל הקשר עם המשפחה, ואצל אחרים יש שילוב של עבודה ולימודים מהבית, וכמובן הרבה יותר צריכה של מדיה, גיימינג וטלוויזיה דרך האינטרנט.
"ויש גם תופעה לא פחות מעניינת - הקאמבק של קו הטלפון הביתי. הוא ממש נולד מחדש: אנחנו רואים את זה בשימוש וגם בהזמנות קווים לבית. מתברר שבסופו של דבר, כשאדם עובד מהבית - הכלי הכי אמין בשבילו לבצע שיחת עבודה - בלי בעיית קליטה, באיכות מקסימלית - זה הטלפון הקווי. יש עלייה מאוד חדה, בסדר גודל של כ-30%, בדקות שיחה לקו; הקורונה הפכה לגמרי את מגמת הדעיכה המתמשכת של השימוש בטלפון הביתי במשך 15 השנים האחרונות".
לא היו לכם בעבר מחשבות להפסיק כליל את שירות הטלפון הקווי?
"לא. במגזר העסקי, למשל, זה שירות שעולה וצומח כל הזמן, ושם לא הייתה דעיכה מעולם. בשנים האחרונות נכנסו טכנולוגיות חזקות ושירותי טלפוניה חדשים המבוססים על קו הטלפון. במגזר החרדי הוא משמש ללימודים. יש כאן מציאות אבסורדית, כי למרות הירידה בשנים האחרונות בשימוש בטלפון הקווי בבית, מבחינת המדינה אנחנו עדיין מוכרזים כמונופול בתחום, והמחירים שלנו, בטלפון ובאינטרנט, מפוקחים. זה חלק מנפלאות הרגולציה בישראל. גם עכשיו, בתקופת הקורונה, כשהשקנו חבילות שיחה גדולות מוזלות בעקבות הדרישה הגבוהה, נדרשנו לחתימות של שרי האוצר והתקשורת".
אחרי כל כך הרבה שנים בבזק, אתה מבחין בשינוי בחברה בשנתיים האלה?
"עשינו מאמץ גדול להפסיק את הדימום בהכנסות ולאזן אותן, אחרי מגמה ארוכת שנים של שחיקה. הרבעון האחרון הוא הפעם הראשונה זה שנים שבזק צמחה בהכנסות ביחס לרבעון המקביל לפני שנה. זו תוצאה של המאמץ המרוכז למנף את כל היכולות הקיימות שלנו כדי לייצר עוד מנועי פעילות והכנסות, בתחומים רבים. ודאי, אני מאוד גאה בכך".
