רותם רם יושבת על סלע חלק ליד מעיין קסום, עיניה מסתנוורות מהשמש היוקדת. "איך אנשים מגיבים כשאת מספרת להם על המסעות שאת מובילה?". "זה נע בין תהייה לסקרנות", היא אומרת. התשובה שלה אינה מפתיעה. רם אכן מובילה טיולים לא שגרתיים – טיולים בעירום בטבע לנשים, כחלק מסדנאות בהנחייתה לאהבת הגוף ולמיניות מיטיבה. "יש כאלו שאומרות שהן לא מבינות את הקטע, יש כאלו שישר יגידו שהן רוצות גם. יש גם שאלות קצת פחות מקובלות כמו 'אתם עושים אורגיות?' - לא, האמת שלא", היא מספרת.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- ביקור בעיירה שהדביקה את כל אירופה בקורונה
- "יותר זול ממלון": חופשות בווילות יוקרה
- נחשי צפע ועיר סודית ברוסיה: יעדים בעולם שהם מחוץ לתחום, ולא רק בימי קורונה
אז למה בעצם לטייל בעירום אם אפשר לעשות זאת גם עם בגדים? "המטרה של הטיולים היא לאפשר לנשים מרחב להתחבר יותר לגוף שלהן. יש משהו במרחב הזה שמאפשר ממש שיח פתוח, לדבר על זוגיות, על יופי, מיניות, דימוי גוף", מסבירה רם. "עולות דוגמאות על הציצי שהוא כבר לא כמו שהיה, או שהוא נופל מדי. על הבטן שהיא כבר לא אותו דבר. מדברים גם על צלקות אחרי היריון, אחרי לידה או על שינויים אחרים של הגוף בגלל סימני מתיחה או עלייה במשקל". הנשים שמגיעות לטיולים הללו מגוונות. רם אומרת שהמשתתפת הכי צעירה הייתה בת 24, והמבוגרת באזור גיל 55.
טיול עירום בטבע
איך זה עובד בפועל? "הטיול מתחיל בהחלטה, הסכמה לצאת להרפתקה מחוץ לאזור הנוחות", מסבירה רם. "אנחנו נפגשות כולנו, עדיין עם בגדים, וצועדות עד שאנחנו מגיעות לתוך נקודה מאוד מיוחדת ביער. שם אנחנו עושות איזשהו טקס של התכווננות והסרה של הבגדים. שם אנחנו יכולות להפשיט מעלינו את השיפוטיות, את ההשוואה, את הלחץ, את התחושה של 'לא מספיק טוב' או של 'יותר מדי'".
רם עוצרת לרגע את דבריה ומביטה הצידה. "הבנות הגיעו! אפשר להתחיל בטיול", היא מכריזה, ומציגה לי ארבע משתתפות צעירות. אחת המשתתפות היא גלי כהן, שכבר השתתפה בשני טיולים כאלו בעבר. " "אני זוכרת שהיה ממש מרתק. אף פעם לא הייתה לי הזדמנות לדבר עם נשים מבוגרות על המיניות שלהן, דימוי גוף, יחסים, בגידות, רומנים ואפילו פנטזיות", מספרת כהן. "אמא שלי בחיים לא דיברה איתי על דברים כאלה. אותי נורא מפחידה הזקנה והגוף שמשתנה, ופתאום אחרי השיחה איתן היה בזה משהו פחות מפחיד".
רם מרחיבה על המעלות של הטיול: "מישהי אמרה לי שהיא הייתה פעם הרבה בעירום, ואחרי שהילדים נולדו לא היה כל כך זמן להיות בעירום בחופשיות. פתאום המרחב הזה נתן לה את האפשרות. או הייתה מישהי שטענה שהתחושה היא כמו של ילדות, כשהיינו מסתובבים עירומים בטבע. בסופו של דבר חיות מסתובבות עירומות בטבע ולא עושות מזה ביג דיל, נולדנו הרי עירומים".
רם מובילה את המשתתפות לפינה שקטה בטבע. חמש הבנות עומדות במעגל בדממה. "קודם כל תודה שבאתן, ממש, לחוות איתי את הדבר המשוגע הזה", היא פונה אליהן. "נעצום לרגע עיניים. אפשר לשים ידיים על הבטן או הרחם, או בכל מקום בגוף. לנשום עמוק ולהרגיש את האדמה. שכל אחת תחשוב אם יש משהו שהיא הייתה רוצה לשחרר עם הבגדים. קחו כמה נשימות ופתחו את העיניים".
"יש פה אפשרות להתפשט מכל הביקורת העצמית", אומרת נועם, אחת המשתתפות. "אנחנו רואות בפרסומות סביבנו את מודל היופי, רואות מה כן ומה לא. הדמות הראשית בסרטים הוליוודיים תמיד תהיה רזה, גבוהה, בלונדינית ועם עיניים כחולות".
רם לא מחייבת אף אחת מהמשתתפות לפשוט מעליה את הבגדים. "גם לא להתפשט בכלל זה אפשרי", היא מבהירה, "זה מבחינתי לא הכוונה ולא חובה, זה פשוט רגע לחקור איך אני מול זה, אם זה מתאים לי, כמה מתאים לי להתפשט, כמה אני מרגישה בנוח. עולה באמת שיח על כמה אנחנו יכולות להיות חשופות, כמה אפשר לשתף את הבן זוג את החברות ואיך זה יתקבל?".
"אני עשיתי טיול אחד וזו פעם שנייה שאני עירומה בטבע", מספרת מיה, אחת המשתתפות. "ממש לא תכננתי להיות בעירום. זה היה נראה לי מביך ומלחיץ, אבל בסוף זה טבעי וכל גוף מתקבל, אם יש לך שערות או אין לך שערות. אז כן התפשטתי בסוף", היא אומרת ומחייכת.
הטיול נמשך והבנות, כבר ללא בגדים, צועדות אל תוך היער. "אני מאוד אוהבת לתת מקום לבקשות שעולות בשטח, מהבנות", מספרת רם. "פעם אחת מישהי רצתה פתאום לצרוח ולצעוק, ופשוט כולנו נעמדנו וצרחנו. פעם אחת קלטתי שהבנות מתחילות להצטלם, אז זה הפך להיות חלק מהטיול כי ראיתי שיש לזה רצון וגם שם יש איזה שיח פנימי - אם אני נינוחה מספיק, כמה אני מרשה לעצמי לעשות פוזות סקסיות".
ומה לגבי האפשרות המעט מביכה שזר ייקלע פתאום למקום? "קרה אולי פעם אחת שמישהו טעה במסלול והגיע לפה, נראה לי שהוא יותר נבהל מזה. הוא רק שאל איפה הדרך", סיפרה רם. "בסופו של דבר גם אם באים אנשים, למרות שאנחנו בוחרות מראש במקומות די מבודדים, אנחנו שומעות, מתכסות ושמות עלינו משהו. או שאני הולכת ומבקשת מהם רגע לעצור בזמן שהבנות מתלבשות".
הטיול מסתיים בטקס שבו הבנות לובשות מחדש את בגדיהן. "אז כן, אנחנו ככה מתלבשות, בצער רב", צוחקת רם. "בסוף יש איזו תחושה שאם היה אפשר היינו ממשיכות. זאת תחושה של חופש שאי אפשר להסביר, אז תמיד זה מבאס להתלבש".
