לפני חצי שנה, לקראת סופו של גל הקורונה הראשון, קיבל פרופ' יוסי שיין - אז ראש בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל־אביב - טלפון מראש ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן. הנתונים היו אז מעודדים, הדיבורים על ניצחון המגפה נפוצו כמו פרחים בשדה אביבי. אבל ליברמן, שאינו חבר בקבינט הקורונה, קץ במצב וביקש משיין לגבש צוות מומחים שיציגו פתרון למשבר הקורונה. שיין נענה לאתגר ועבד בזמן שהתמונה הרפואית התהפכה לכולנו אל מול העיניים.
(צילום: נדב אבס)
- חדש! לא רוצים לפספס אף כתבה?
השבוע, כשאנו כבר עמוק בתוך הסגר השני, רגע לפני יציאה מתוכננת לסוג של שגרת קורונה, יגיש שיין את מסקנות ועדת המומחים בתקווה שהן יזכו לאוזן קשבת ויאומצו על ידי הממשלה. "אנחנו מנסים להחזיר את ישראל לשפיות", אומר פרופ' שיין מביתו בתל־אביב. "הקשישים, המבוגרים, החינוך בישראל - הדברים יצאו מכלל איזון בצורה מסוכנת לחברה הישראלית. מיליון מובטלים, כספים שנזרקים ולא יודעים לאן הם הולכים, חוסר יכולת לפצות עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו אמרנו שחייבים לייצר בסיס נתונים אמיתי תוך שיחות עם גרוטו ובליצר ואחרים. להחזיר אמינות למערכת".
כתבות נוספות למנויים:
מה הבעיה הגדולה ביותר שזיהיתם?
"המערכת הישראלית נכנסה לסחרור פוליטי מוטרף והראתה את עומק הכשל ביכולת קבלת החלטות. כשאתה מקבל החלטה, אתה עושה זאת על בסיס של ידע. ברור שבתקופה הראשונה של הקורונה לא היה ידע מספיק, ועשו חגיגה גדולה. ברגע אחד ביטלו את הרציונליות וזה הפך למשחק פוליטי; פיזרו את כל הכספים באופן פוליטי, אמרו לכולם 'לכו תשתו קפה ובירות', ונוצר כאוס בחברה הישראלי שהולבש על הכאוס הפוליטי שקיים. במקום לגייס את העם סגרו את העם בבתים. יצרו היסטריה".
אנחנו כל הזמן משווים את עצמנו - לא להיות כמו איטליה, כן להיות כמו שוודיה. מה דעתך על זה?
"לכל מדינה המורכבות שלה, אבל אני לא מכיר אף מדינה שהתנהלה בהיסטריה כזו. ישראל היא מדינה של קהילות - ערבים, חרדים, הכול בא מלמעלה. עבדו פוליטית לפי לחץ כזה או אחר ונכנסנו לכאוס. אני מרצה לפוליטיקה השוואתית. בדרך כלל אתה משווה כדי להוציא שונות במקרים דומים. פה ניסו כל הזמן להראות כמה אנחנו יותר טובים מאחרים. אמריקה ככה ואיטליה ככה, ותראו איפה אנחנו. הכול שאלה של מה בודקים".
מה באמת?
"כל אחד בוחר מה שנוח לו. בצוות שלי מסתכלים על ישראל בגישה ממלכתית. המדינות האחרות לא מעניינות אותנו. אנחנו רואים את הרעש האדיר בחברה ואת ההתרסקות האפשרית. המדינה זרעה פה אנרכיה, עם התקפה מסיבית על מוסדות השלטון, היועמ"ש, המשטרה".
הצוות שגיבש שיין מורכב מאנשי מקצוע בעלי שם שכל ממשלה הייתה שמחה לאמץ. "קחי את פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה, סטטיסטיקאי והדמוגרף מספר אחת בישראל", הוא אומר. "כשאת עוסקת ברמזור הפוך, איך להיכנס ולצאת מסגר, בחברה שמעמידה קהילתיות מול אינדיבידואליות, זה האיש. או פרופ' ישראל גלעד, לשעבר דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית שמכיר את מערכות הממשל; פרופ' יזהר אופלטקה שהוא פרופ' לחינוך וגם חבר מועצת העיר גבעתיים; ד"ר אפרת טולקובסקי, שהיא במנהל עסקים בבינתחומי ועוסקת בסוגיות נדל"ן ויודעת מה קורה עם הצעירים; ד"ר רוני ברט מהמל"ל, שחקן חשוב בצוות, היה אל"מ בצה"ל, איש תכלול של דברים; ופרופ' ליאוניד אידלמן, החוליה הרפואית המרכזית שלנו, יו"ר איגוד הרופאים הישראלי העולמי".
והם בהחלט תיחקרו ועבדו. תוך שהם מנטרלים את רעשי הרקע, גיבשו חברי הצוות את המסקנות בדו"ח מפורט ורציני שיוגש השבוע. הדו"ח ליציאה מהסגר כולל כמה נקודות עיקריות שמטרתן לאפשר חיים לצד הקורונה. חברי הצוות אומרים כי "הסגר הארצי הנוכחי חייב להיות האחרון. יש לצאת ממנו, בשיטת 'הרמזור ההפוך' - במקום המתנה לפתיחה ארצית, כל אזור היורד לחמישה אחוזים בבדיקות חיוביות יוצא מהסגר. דהיינו, מעבר מדורג לסגרים ממוקדים על פי רמת התחלואה".
כמו כן מסקנות ועדת שיין קוראות לפעול לגיוס לאומי של פנסיונרים, סטודנטים, מקבלי קצבאות אבטלה/חל"ת ואחרים כדי שיעזרו במערכי הרפואה, החינוך, המשטרה, ועוד; פתיחת בתי הספר היסודיים במלואם בקבוצות של עשרה, וגיוס המוני של מורים ותחליפי־מורים; וקיצור זמן הבידוד לשבעה ימים עם הצגת תוצאות בדיקה שלילית לנגיף הקורונה, כפי שנהוג בצרפת.
"גרוטו אומר שבעה אחוזים תחלואה, אנחנו אומרים כמו ארגון הבריאות העולמי - חמישה אחוזים, ונשחרר את המערכות שעובדות. צריך ללכד את העם מחדש. אנחנו במצב מסוכן, וצריך להתניע את הכלכלה בצורה נכונה, לא בצורה של לזרוק כספים שאתה לא יודע לאן. טראמפ שלח צ'קים לכולם אז גם אנחנו נשלח. זה לא תכנון".
אתה חושב שבאמת אפשר לדרבן אנשים לעבוד כשהם בחל"ת?
"משיחות שהיו לי עם חתן פרס נובל מיכאל לויט הבנתי שהקורונה הפכה את האנשים לעצלנים. באירופה נתנו כסף למעסיקים כדי שישמרו על מקומות העבודה, בישראל עובדים לא רוצים לחזור כי לא משתלם להם. איזה מין דבר זה? זה יוצר דורות של נזקקות אחר כך. אנשים במילא מקבלים את הכסף, למה שלא יתנדבו בתמורה? הסגר והתשלומים יצרו מערך פסיבי. לא חייבים להגיד לאנשים לך הביתה, אלא שב ונקרא לך".
ואיך קבעתם שבעה ימי בידוד במקום שבועיים?
"המודל הצרפתי עובד על שבוע ומוכיח את עצמו. הייתה הרי הצעה של צביקה האוזר לעשרה ימים מול השבועיים שקבעו בתחילת המחלה, אבל המחקרים מראים שמי שלא תפס את הווירוס אחרי חמישה ימים כנראה כבר לא יתפוס".
שיין מתעקש להבהיר שבכל סעיף כזה דן צוות החוקרים ימים כלילות ובחן את הממצאים לאורך זמן רב. "על כל נושא היו דיונים אינסופיים ושיחות, אבל לא בכל נושא כולם דנו", הוא אומר. "גם הדברים מאוד דינמיים כי כל הזמן משנים החלטות. הנה ביבי בהתחלה אמר שהספיקה של בתי החולים זה 750 מיטות, עכשיו עלה ל־1,500. אנשים אצלנו חיפשו נתונים כל הזמן - זה הבסיס, ואנחנו בהחלט לא היחידים שמחזיקים בנתונים. לאורך הזמן אני מאמין שנעסוק בהכשרות מקצועיות כי הרי מה יעשו אותם מסעדנים או אנשי תרבות שייפלטו לשוק?".
4 צפייה בגלריה
הפגנה הפגנות מחאה מחאות ב סגר קורונה דגלים הדגלים גשר גשרים כיכר השעון יפו
(צילום: יובל חן )
משבר הקורונה הוא רפואי או משילותי?
"יש בו אלמנט של רפואה, זה ברור, אבל בכל החלטה רפואית מעורבת פוליטיקה עצומה: המשפט, הבחירות, הקואליציה. יש משבר שצריך לנהל. יש פה נושא מקצועי שצריך לדון בו באופן רציונלי, ברוגע, לא שכל יום מקבלים החלטות אחרות".
אתה מאמין למילים "סגר פוליטי"?
"דיכוי ההפגנה הפך למטרה הגדולה ביותר של הממשלה, והממשלה זה נתניהו. ההפגנה הפכה לסימבול. אמרו 'המפגינים מפיצי מחלות', כשאנחנו יודעים שזה שקר וכזב. שכחו את האדם ברחוב. ריסקו אנשים, את העסקים, אמהות חד־הוריות, זקנים. יש בישראל משבר פוליטי עמוק. הוא בא לידי ביטוי גם בקלפי - עובדה שלא הייתה הכרעה פוליטית בישראל כבר הרבה זמן. ישראל היא מדינה שפוצלה, שוסעה".
שיין יודע שהדו"ח שלו יכול ליפול על אוזניים ערלות עקב המורכבות הפוליטית, אבל הוא מתעקש לנטרל את עצמו משיקולים כאלה או אחרים, ולהביא לאימוץ המסקנות. החשיבה שנעשתה מאחורי כל המלצה לוותה בשיחות והבנת המצב הרפואי־חברתי־כלכלי שנוצר בעקבות משבר הקורונה, וזה מבחינתו לב העניין.
"אין לי ספק שחייבים להיות פה חילופי ממשל, הממשלה חייבת להיות שונה", הוא אומר. "במצב הנוכחי את שואלת מי יוציא את התוכנית שלנו לפועל? לא הממשלה הנוכחית. אנחנו חייבים לחשוב על אחר כך, זו חובה מוסרית שלנו. אני יכול לשבת בבית עד שיהיה פה כאוס כללי, אבל לא. הרעיון לבדוק כל דבר. אני לא עובד לפי החדשות של שבע בערב, זה לפוליטיקאים. אני עובד לפי עובדות בשטח".
ומה העובדות?
"העובדות הן כאלה - ארגון הבריאות העולמי הצהיר שעד יולי הבא לא יהיה חיסון. מזה מתחילים. אני מכין תוכנית עד יולי הבא. בואו נראה מה קורה אחרי שמחת תורה. לסגור עסקים זאת לא מדיניות. אתה לא יכול ליצור סכנה קולוסלית. אם יש עומסים בבתי חולים - תטפל בהם. אתה לא יכול לסגור את כל המערכת אם הבעיה היא רק בנהריה. אנחנו מומחים לנתונים, אנחנו קליינטים קשים אבל גם פטריוטים גדולים. אנחנו מקבלים היום חוסר אמינות במערכת שעליה מולבשים שיסוי ופירוד בעם. אבל אנחנו כאן כדי לשנות".
