באחת הנסיעות הבודדות שלו באייר פורס וואן - בכל זאת, הוא היה בבית הלבן רק 11 יום - ברח לאנתוני סקראמוצ’י אפצ’י. זה קרה הרבה לפני שנגיף לא מוכר איים על שלום העולם, אבל הנשיא טראמפ שמע את קצין התקשורת החדש שלו מתעטש, נכנס לפאניקה והורה לרופא הצמוד לתת לסקראמוצ’י זריקה. “זו בקושי הייתה התעטשות, יותר מן כחכוח בגרון”, מספר עכשיו סקראמוצ’י, “והוא מיד הזעיק את הרופא. קיבלתי קורטיזון ופניצילין לישבן במטוס הנשיאותי, אז יש לי את זה בזיכרונות”.
הפחד של טראמפ מחיידקים ידוע מאז ומתמיד. איך יכול להיות שהוא התעלם ככה מהקורונה?
“אנחנו יודעים שהוא שיקר לעם האמריקאי. מה אכפת לו. מה שהוא עשה זו הזנחה פושעת שעלתה בעשרות אלפי חיי אדם”.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
וכמובן עלתה גם לו עצמו בהידבקות בנגיף. סקראמוצ’י לא מתרשם מההצהרות האחרונות של הנשיא שהוא מרגיש נפלא והקורונה כבר מאחוריו. “נתחיל עם זה שהמצב הגופני הכללי שלו ירוד מאוד. אחד השקרים הרבים שהאנשים שלו סיפרו היה שהוא שוקל 110 קילו. תוסיפי לפחות 15. התזונה שלו איומה והוא לא מתאמן, והוא כמובן לא לקח ברצינות את הקורונה. הוא קיבל עכשיו את הטיפול הכי טוב בעולם, למי יש גישה לשלושה טיפולים ניסיוניים ולכל הסטרואידים האלה? אבל האמת היא שאנחנו לא באמת יודעים מה המצב הבריאותי שלו, הם משקרים כל הזמן, על כל דבר”.
איך הוא מבחינה נפשית?
“ממה שאני שומע מהחברים שלי בבית הלבן, הוא די שבור. הוא רואה את הסקרים ומבין שהוא עומד להפסיד בגדול. צריך להבין שברגע שהוא מחוץ לבית הלבן, החסינות שלו כנשיא תיגמר ויש כל כך הרבה דברים לחשוף סביבו. בגלל זה בשבוע האחרון הוא מתפרע בטוויטר אפילו יותר מבדרך כלל”.
מה אתה יודע על האווירה בבית הלבן עכשיו?
“בעיקר פחד. הם מזועזעים מההתנהגות שלו שהובילה לעשרות מקרי הידבקות, ואנחנו אפילו לא יודעים את התמונה המלאה. אבל הם גם רואים את הסקרים ומבינים שעבור כל אלה שעזרו לו להחליש את הדמוקרטיה האמריקאית, יום הדין מאוד קרוב”.
הסקרים מראים יתרון גדול לביידן. אתה מאמין להם?
“כן, אני חושב שתוצאות האמת יהיו דומות לסקרים. יש הרבה פחות מתלבטים מאשר ב־2016 ורואים כבר בהצבעה המוקדמת שיש קואליציה רחבה שרק רוצה להעיף את האיש הזה לעזאזל. אחר כך נשבור את הראש בוויכוחים פוליטיים, עכשיו צריך להציל את אמריקה”.
עד לפני שנה לא היה סיכוי לשמוע מאנתוני סקראמוצ’י דברים כאלה על דונלד טראמפ. נכון שהתקופה שלו בבית הלבן הייתה כל כך קצרה שהיא הפכה בסלנג האמריקאי ליחידת זמן - משחק כדורסל, למשל, נמשך קצת פחות מארבעה סקראמוצ’ים - אבל בכל זאת, הוא היה קצין התקשורת הכריזמטי של נשיא ארה”ב, וזה עשה אותו לדמות מוכרת בכל בית וסידר לו קריירה נעימה אחרי שהתאושש מהשפלת הגירוש מהאגף המערבי. חוץ מזה שגם יש לו היסטוריה משותפת עם טראמפ, והם היו חברים עוד לפני שכל ההזיה הנוכחית אפילו נהגתה במוחו הקודח של נשיא הריאליטי הראשון, אז סקראמוצ’י שמר על איפוק.
“כשהוא התחיל להפריד משפחות של מהגרים בגבול, חשבתי שזה לא משהו שמתאים לאידיאלים האמריקאיים, אבל רציתי להישאר נאמן”, אומר סקראמוצ’י, “כשהוא ליכלך על סוכנויות המודיעין במפגש עם פוטין בהלסינקי, ומול העיניים שלו אמר שהוא מאמין לו ולא לאנשים ששומרים עלינו, ישבתי בשקט. כשהוא אמר שהעיתונות היא אויב העם, כתבתי מאמר די מתון נגד זה. הבעיה היא שאתה לא יכול לתמוך בו רק ב־70 או 80 אחוז. אתה צריך להיות שם בשבילו מאה אחוז כל הזמן, נאמנות עיוורת, אין מקום לביקורת, בונה ככל שתהיה. נשיאים לוקחים יועצים כדי שיגידו להם את האמת, אבל הוא מוכן לשמוע רק דברים שמאשרים את מה שהוא חושב, אחרת הוא בכלל לא מקשיב לך”.
מה שבר אותך?
“התארחתי בתוכנית של ביל מאהר, ועדיין הגנתי עליו, ואז ביל שאל מה אני חושב על כך שטראמפ אמר לארבע חברות קונגרס שחורות והיספאניות ‘לחזור למדינות שמהן באו’. הנשים האלה אמריקאיות, שלוש מהן נולדו בארה”ב. נזכרתי באמא שלי שהגיעה לפה ב־1923, היא הייתה בת 18 וגם לה אמרו לחזור למקום שהיא באה ממנו. פה נשברתי, זה פשוט שרף לי איזה פיוז. אמרתי, ‘די, אני לא יכול להיות קשור לזה יותר’, ונכנסתי בו. הייתי צריך להודות לעצמי אחת ולתמיד שהאיש הזה פשוט גזען”.
טראמפ הגיב באיפוק אופייני בטוויטר: “הוא החזיק מעמד 11 יום לפני שפיטרתי אותו, ולא בפעם הראשונה, והוא עושה צחוק מעצמו. הוא לוזר שהתחנן לחזור”. סקראמוצ’י דווקא זוכר שטראמפ התקשר אליו אחרי הפיטורים ודרש בשלומו.
5 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחצר ב הבית הלבן מדבר על הטיפול שקיבל אחרי שחלה ב קורונה
(צילום: רויטרס)
“כשהוא התחיל לתקוף אותי בטוויטר, הגבתי”, הוא אומר. “טראמפ לא רגיל שעונים לו, אבל אני לא פוחד ממנו, מעולם לא פחדתי ואני לא מתכוון להתחיל בגיל 56. בסוף קראתי לו ‘פידל אדולף טראמפ’, שזה באמת מאוד קיצוני, אז הוא התחיל להיכנס באשתי. אני איטלקי־אמריקאי מלונג איילנד, אתה לא יכול להעליב את אשתי, אפילו ראשי מאפיה לא מערבים אזרחים. תגיד מה שאתה רוצה עליי, לא על אשתי, אבל זה הוא, הוא חלשלוש. הוא ידע שאשתי ואני היינו במשבר, היא לא סובלת אותו וכמעט התגרשנו בגלל שהלכתי לעבוד בשבילו, אז עכשיו הוא מערב אותה? זה הכי נמוך שיש. ברגע שהוא עשה את זה, גמרתי איתו. היועצים שלו אמרו לו להפסיק להתעסק איתי כי הם יודעים שאני יכול ללכת כל יום לטלוויזיה. אני לא תלוי בו ואני מכיר אותו באמת”.
הסיפור של אנתוני סקראומוצ’י, ‘מוץ’’ בכינוי המתבקש, הוא מקרה מבחן מייצג לארבע שנות הכאוס של טראמפ בבית הלבן. והוא מייצג גם את הסיפור של רבים ממכריו של טראמפ שהנשיאות שלו עשתה אותם מפורסמים — אבל גם הרסה להם את החיים. סקראמוצ’י יודע ששום נשיא אחר לא היה ממנה אותו לאחראי על התקשורת בבית הלבן, הוא יודע שלאורך השנים העדיף לא לראות את הצדדים הפחות סימפתיים של טראמפ, והוא יודע ש־11 הימים שלו בבית הלבן הפכו אותו לבדיחה.
אבל, וכאן הוא כן נבדל מרוב העוזרים והיועצים של טראמפ, ההרפתקה הזו שינתה אותו בדרכים שעכשיו הוא מודה עליהן. לאחרונה אמר סקראמוצ’י בפודקאסט של מייקל כהן, לשעבר עורך הדין של טראמפ שריצה עונש מאסר והפך למתנגד של הנשיא: “יש הרבה אנשים שטראמפ התעלל בהם, השפיל אותם, דרך עליהם, והם מגינים עליו עד היום. אתה ואני, מייקל, אנחנו אנשים עם פגמים, אבל לפחות יש לנו כבוד עצמי ואנחנו שמים את המדינה מעל טראמפ”.
בשיחה ממשרדו בניו־יורק נראה סקראמוצ’י רגוע ושלם עם עצמו. ”בכל מקרה לא הייתי מחזיק מעמד הרבה זמן בבית הלבן הזה”, הוא אומר, “לא הייתי יכול להיות זה שתמיד אומר לטראמפ מה שהוא רוצה לשמוע, ואם אתה לא כזה, אתה לא יכול לשרוד שם. אבל אלוהים פועל בדרכים מסתוריות, הוא הציל לי את הישבן. אתה עובר גיהינום, האיש הכי חזק בעולם תוקף אותך, החיים האישיים שלך נהרסים, ואז משהו נדלק ואתה יוצא מהסְחי הזה נקי”.
אבל הוא בדיוק אותו אדם שעבדת בשבילו עוד בקמפיין לפני שנבחר.
“הוא כן, אבל אני לא אותו בן אדם”.
סקראמוצ’י הוא לגמרי התגלמות החלום האמריקאי. הוא נולד להורים שהיגרו מאיטליה, אביו היה פועל בניין והוא הראשון במשפחתו שהלך לקולג’. הוא היה תלמיד מצטיין והתקבל לאוניברסיטת הרווארד, שם למד משפטים עם ברק אובמה. סקראמוצ’י מעולם לא עסק בתחום ומיד אחרי שהשיג את התואר הלך לעבוד בוול סטריט והחל לבנות את עצמו כאושיה ניו־יורקית. ככזה, הוא התחכך בטראמפ בכל המקומות הנכונים ויצר איתו קשר שהתבסס על חיבה משותפת לזרקורים, לחיים הטובים ולפה גדול שלא מבזבז זמן על לחשוב פעמיים.
הוא הצביע לאובמה ב־2008, אבל חשב שזה היה קשוח מדי כלפי וול סטריט וכעבור ארבע שנים תמך במיט רומני הרפובליקני. יום אחרי פרק הסיום של ‘המתמחה’ ב־2014, הזמין טראמפ את סקראמוצ’י לארוחת בוקר במשרד שלו במגדל טראמפ במנהטן. “המקום בנוי ככה שכשאתה יושב, יוצא שאתה מסתכל עליו מלמטה למעלה. הוא התחיל עם הרייטינג והרייטינג והרייטינג, ואז אמר ‘גמרתי עם הטלוויזיה, עכשיו אני הולך לרוץ לנשיאות’”.
איך הגבת?
“צחקתי, ממש צחקתי לו בפנים. אמרתי לו שזה סתם עוד תרגיל יח”צ. הוא אמר שהוא רציני לגמרי. אמרתי לו, ‘אתה על שני אחוזים בסקרים, מה אתה מבלבל את המוח’. הוא אמר, ‘ברגע שאתחיל לרוץ, אעלה למקום הראשון ואשאר שם’. בקיצור, הוא רצה שאבוא לעבוד בקמפיין שלו. יצאתי משם וחשבתי לעצמי ‘האיש השתגע לגמרי’”.
5 צפייה בגלריה
''היינו צריכים לקחת אותו ברצינות''. טראמפ על רקע אייר פורס 1 בעצרת בחירות בפיטסבורג
(צילום: AFP)
כמה חודשים אחר כך ירד טראמפ במדרגות של אותו מגדל והודיע שהוא מתמודד לנשיאות. משני צידיו עמדו בחורות צעירות מהסוג שהוא מחבב והחזיקו שלטי תמיכה. סקראמוצ’י עדיין צחק. “ניסיתי להבין מה הוא מנסה למכור, ספר חדש, חוזה טלוויזיה חדש, הייתי צריך לקחת אותו יותר ברצינות, כולנו היינו צריכים”.
על זה אין ויכוח. כל מה שטראמפ אמר בזמן מערכת הבחירות אכן התממש. הוא חיסל את יריביו הרפובליקנים בקלילות, וסקראמוצ’י ההמום הצטרף לקמפיין, עדיין בלי שום אמונה שטראמפ ינצח.
אז מה קרה?
“הוא נכנס לוואקום בחברה האמריקאית שחיכה לו, ואף אחד חוץ ממנו לא ראה. זה אדם עם נוכחות פיזית גדולה, שיש לו יכולת כריזמטית על במה, ואסור לשכוח את מה ש’המתמחה’ עשתה לתדמית שלו. את ואני אולי יודעים את האמת על דונלד טראמפ, אבל זה בדיוק היה הפספוס הגדול של האליטות. אנשים שגרים באזור כפרי בוויסקונסין לא מתעניינים בפוליטיקה, הם ראו בטלוויזיה איש עסקים גדול שמדבר בשפה שלהם, שיש לו פוזה של איש חזק שמפטר אנשים, והם הרגישו שהוא אחד מהם. זה הכל פארסה, אבל זה עבד והאליטות בחופים לא הבינו את זה”.
אבל עדיין מדובר במיליארדר מהשדרה החמישית שיש לו בית שימוש מזהב.
“זה לא משנה, כי הוא נתן להם את מה שהם רצו, הוא היה האייקון של תגובת הנגד הלבנה לשינויים הדמוגרפיים באמריקה. הוא ביקר בכל האזורים הכפריים האלה וראה לבנים כועסים, ואמר להם ‘אני אחסל את כל זה ואבנה משהו בשבילכם’. אנשים נפלו למלכודת הזו ורובם נמצאים בה גם היום”.
סקראמוצ’י היה עם טראמפ בליל הבחירות של 2016, וגם היום הוא מתקשה להאמין שזה אכן מה שקרה. הוא הכין מסיבת ניצחון לתורמים בכירים וכשהתוצאות הגיעו, אמר לו ‘אתה צריך להתנהל ברצינות ממחר בבוקר, אתה הולך להיות נשיא’.
“אני חושב שהיו כמה ימים או שבועות שבהם הוא אולי הבין את האחריות שמוטלת עליו”, אומר סקראמוצ’י. “בהתחלה הוא עשה איזה ניסיון להקשיב לאנשים, הוא בחר כמה אנשי ממסד וכמה אנשים רציניים לקבינט, אבל בסוף הוא נמשך לכיוון של סטיב באנון והימין הקיצוני. מפה ועד מה שהוא אמר אחרי הצעדה של הניאו־נאצים בשארלוטסוויל המרחק היה קצר”.
את תפקיד האחראי על התקשורת בבית הלבן קיבל סקראמוצ’י ב־20 ביולי 2017, לאחר שטראמפ ראה אותו מגן עליו בטלוויזיה במהלך חצי השנה הראשונה שלו בתפקיד. טראמפ תיעב את הדובר הראשון שלו, שון ספייסר, שנראה לו חלש, ובעיקר לא עובר מסך. הוא היה נמוך, שמנמן, לבש חליפות זולות, והכי גרוע מבחינת טראמפ - צחקו עליו. החיקויים שעשתה לו מליסה מקארתי ב’סאטרדיי נייט לייב’, גרמו לנשיא לזרוק את השלט על הטלוויזיה.
סקראמוצ’י היה ההפך המוחלט. גבר איטלקי מניו־יורק עם לשון מהירה, חליפות יקרות, שיער משוח לאחור, משקפי שמש מבריקים וביטחון עצמי אינסופי. את התדרוך הראשון שלו הוא סיים בהפרחת נשיקות לכתבי הבית הלבן. היו לו בקושי עשרה תדרוכים, אבל כל אחד הועבר ישירות בערוצי הכבלים והפך לוויראלי בטוויטר.
מה טראמפ ציפה שתעשה בתפקיד?
“בפגישה הראשונה הוא אמר לי, ‘היו לי 45 שנים של קשר טוב עם התקשורת, אירחתי את ‘סאטרדיי נייט לייב’, אז מה קרה עכשיו?’” עניתי, ‘מה אתה חושב שקרה, הכרזת על העיתונות כאויב העם. אי־אפשר לעשות את זה, תן לי לנסות לתקן’. הצעתי לו כמה דברים כדי להתחיל לשפר את היחסים שלו עם התקשורת, ואני שם לב שהוא לא באמת מדבר איתי, אלא מדבר אליי, כאילו כל מה שאני אומר זה בכלל לא חלק מהשיחה. כבר באותו רגע הבנתי שכל מה שאציע, הוא יעשה הפוך כדי להוכיח שאני טועה, כדי לנצח אותי. בן אדם, אנחנו באותה קבוצה, למה אתה רוצה לנצח אותי? יצאתי מהחדר הסגלגל ואמרתי לעצמי, ‘אנתוני, זו תהיה עבודה קשה מאוד’”.
איך כן גורמים לו להקשיב?
”משפטים קצרים ותמונות שלו. אתה שם מולו תמונה שלו, והוא שלך לכמה שניות. אבל גם אם אתה מצליח לגרום לו להתמקד לרגע, הוא ממילא לא מקשיב כי הוא נרקיסיסט וניהיליסט”.
איך נראה היום־יום בבית הלבן שלו?
“זו הצגה של איש אחד. כמו בברודוויי. יש רק כיסא אחד על הבמה, יש רק זרקור אחד, אין אפילו שחקני משנה. כל אחד שהייתה לו דרגה מסוימת של אישיות בפני עצמה, מצא את עצמו בחוץ. קחי את הקנאה שלו באנתוני פאוצ’י שאחראי על המאבק בקורונה מטעם הממשל. מה הבעיה שלך עם מדען כל כך מכובד שרק רצה לעזור להתגבר על מגפה קטלנית? בגלל זה במשך חודשים טראמפ היה זה שנתן את התדריכים שמדענים ורופאים היו צריכים לתת. זה אדם חסר ביטחון באופן שפוגשים לעיתים מאוד נדירות. תחשבי על אדם שהגיע עד הבית הלבן, והוא עדיין כזה ילדותי ושברירי”.
בזמן הקצרצר שלו בבית הלבן, עשה סקראמוצ’י בין היתר את מה שעושה כל בעל תפקיד בכיר, ומה שטראמפ עושה אפילו כנשיא: הדליף לעיתונאי. במקרה שלו זה היה ריאן ליזה, כתב ה’ניו יורקר’. סקראמוצ’י חשב שהציטוטים שלו יהיו אוף דה רקורד, אבל הוא טעה, ושבוע אחרי כניסתו לתפקיד צוטט מקלל את ראש לשכת הבית הלבן ריינס פריביס ואת היועץ הבכיר סטיב באנון. הוא אמר לליזה כי “פריביו הוא פרנואיד סכיזופרני מזוין”, ו”אני לא סטיב באנון. אני לא מנסה למצוץ את הזין שלי“.
טראמפ, שסגנון הניהול שלו בנוי על שיסוי אנשיו זה בזה, דווקא היה מרוצה מהמלחמה המשולשת הזו. אבל ראש הלשכה החדש, ג’ון קלי, לא סבל את סקראמוצ’י וניצל את הראיון ב’ניו יורקר’ כדי לפטר אותו. “עשיתי טעות עם הראיון, אבל לא באמת פוטרתי בגלל זה”, הוא אומר עכשיו, “הרבה אנשי תקשורת אמרו שהתדרוכים שלי היו טובים ומקצועיים”.
אולי זה כי טראמפ לא אהב את תשומת הלב שקיבלת.
“בואי נגיד שמישהו בקבינט שלו אמר לי, ‘אם הוא אומר לך שאתה מקבל יותר תשומת לב ממנו או שאתה נהיה יותר מפורסם ממנו’, תתחיל לארוז’”.
ב־31 ביולי 2017, 11 יום אחרי המינוי, עזב סקראמוצ’י את הבית הלבן, מותיר אחריו שובל של בדיחות, עלבונות וממים. הוא התעקש להישאר נאמן לטראמפ, אולי בתקווה שתהיה דרך חזרה. הוא פירסם ספר שבו קרא לטראמפ ‘נשיא הצווארון הכחול’, והקפיד להעביר עליו ביקורת מינימלית.
כל זה נגמר לפני שנה. עכשיו סקראמוצ’י מקדיש חלק גדול מזמנו למלחמה בטראמפ. “כשאני אומר שהוא לא כשיר לתפקיד, אני עושה את זה באופן קר רוח לגמרי. העובדות ברורות. מאות אלפים מתו בגלל שהוא כשל לגמרי בניהול הקורונה, הוא ריסק את הכלכלה, הוא מכחיש מדע, הוא מפלג את המדינה, הוא מריץ קמפיין גזעני והוא אף פעם לא הבין שהוא אמור להיות נשיא של כולם, כולל מי שלא בחרו בו”.
עד כמה הוא שונה מטראמפ שהכרת לפני הנשיאות?
“הוא לא האדם שהיה לפני 20 שנה, אפילו לא לפני עשר שנים. הוא תמיד היה שקוע בעצמו, אבל לפחות היה לו הומור והוא יכול היה להיות מקסים. יש לו אישיות גדולה מהחיים, אבל כשהוא קיבל את הכוח האולטימטיבי, זה הפך ממאיר. עכשיו אי־אפשר להבין מה הוא בכלל אומר, הוא משקר כל הזמן, הוא מדבר רק עם עצמו. כל הדברים שהוא אמר סביב הקורונה, זה פסיכי. ברור שיש ירידה קוגניטיבית אצלו, אבל הבעיה הגדולה היא שהוא פשוט מעולם לא היה כשיר לתפקיד הזה. אז כשהגיע משבר אמיתי, לא כזה של תוכניות ריאליטי, הלחץ שבר אותו. הוא רק רוצה שאנשים יאהבו אותו ויגידו לו כמה הוא גדול ונהדר, הוא כל כך חסר ביטחון שהוא חושב שהווירוס הוא אישי נגדו. הכל אצלו בנוי על פילוג ושיסוי, ואולי לא תאהבי לשמוע — אבל הוא גם עשה נזק של ממש לישראל בארה”ב. כנשיא ארה”ב אתה חייב לשמור על תמיכה דו־מפלגתית של ארה”ב בישראל, והוא פילג את החברה האמריקאית באופן שלצערי העמוק יפגע מאוד בישראל בעתיד”.
שלוש שנים אחרי הפיטורים מהבית הלבן, הקריירה של סקראמוצ’י פורחת. רואים אותו בכל מקום בטלוויזיה, וככל שהבחירות מתקרבות יש יותר ויותר דרישה להופעות שלו. אחרי הכל, אין באמת הרבה הבדל בין מה שהוא אומר לציטוט ומה שלא, ומהפך ה־180 מעלות שעבר הוא משאבת רייטינג.
למה כל כך מעט אנשים שעבדו אצלו, או סתם רפובליקנים, מדברים כמוך?
“יש קבוצה לא קטנה של אנשים שעזבו את הבית הלבן, כמו שר ההגנה ג׳ים מאטיס והיועץ לביטחון לאומי לשעבר ג’ון בולטון, שהבינו שהוא פשוט לא כשיר לתפקיד. ג’ון קלי שפיטר אותי הפך מאז לחבר טוב שלי, ובתקופה האחרונה יש יותר ויותר אנשים שעזבו את הממשל ומדברים ומזהירים. זה נכון שמי שעדיין נאמן לו בממשל וחברי קונגרס רפובליקנים הם אנשים בלי עקרונות ומוסר, רק תאוות כוח”.
אתה מביט באמריקה היום והיא בוערת מכל כיוון. איך זה שטראמפ עדיין נהנה מתמיכה משמעותית של הבייס שלו?
“40 אחוז מהאוכלוסייה לא יעזבו אותו ולא משנה מה הוא יעשה, כי בעיניהם הוא האיש הלבן האחרון שעומד בפני מה שהם רואים כטרנסנג’נדר השחור הצמחוני שרוצה להשתלט להם על אמריקה. טראמפ הוא בור, אבל אסור לבלבל את זה עם אינטליגנציה וחושים פוליטיים, הוא מאוד אינטליגנטי. אני לא חושב שהוא ינצח, אבל הוא יעשה הכל, והתובע הכללי ביל באר עובד בשבילו. אז מי שזילזלו בו כדאי שילמדו את הלקח, כי אני לא יודע אם אנחנו יכולים לשרוד עוד ארבע שנים כאלה”.
פורסם לראשונה: 08:36, 16.10.20
