לפני כמה שבועות התקיימה ישיבה של קבינט הקורונה. סביב השולחן מתרחש עוד אחד מהדיונים הסוערים בדרך לסגר השני. התחלואה בנסיקה, המצב חמור, המספרים קשים. ויכוחים, עקיצות, האשמות הדדיות. לפתע, אחד הנוכחים מעלה הצעה: למה שלא נשלח את המשטרה לכל חתונה במדינה, לוודא שההנחיות נאכפות? הרי לפעמים מתכנסים שם מאות אנשים יחד, וזה מוקד הדבקה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- מקור ההשראה ל"מנאייכ"? סיפורו של השוטר הרוצח
- למה מח"ש סוגרת תיקים בסיטונות?
לכולם היה ברור שמדובר בהצעה רדיקלית. החתונות ההמוניות היו אז בעיקר במגזר הערבי והחרדי. עכשיו לך תאסוף מודיעין על חתונות, תכניס כוחות משטרה לתוך כל כפר וכל שכונה, ותשלח שוטר בעת תפקידו להוריד את השאלטר לדי-ג'יי. אז ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן פתח את הפה. "הוא הפתיע אותנו", משחזר גורם ממשלתי שנכח באותה ישיבה, "הוא אמר שהוא לא מוכן לשעבד את המשטרה לדבר הזה".
למה זו כזו הפתעה? זה הגיוני.
"כי זו הייתה הפעם היחידה ששמעתי את מוטי כהן אומר משהו נחרץ".
נחמד ולא נפוח
ואכן, משיחות שניהלנו השבוע עם שורה של אישים בחוד המאבק בקורונה, עולה שדווקא מי שאמור לאכוף בשטח את כל התקנות וההנחיות ‑ פשוט לא מדבר. וגם כשהוא כבר פוצה פה ‑ רק מעטים מקשיבים לו. "יש לו קול יותר רך ועדין ממה שהיית מצפה", אומר אדם שישב בכמה ישיבות ממשלה עם כהן. "ובלי קשר, אין לו נוכחות גדולה. אני מנסה לשחזר איזו סיטואציה שבה הוא בלט, ולא מצליח. הוא לא מאוד פעיל בדיונים אלא מחכה שיגידו לו מה צריך לעשות, ואז משתף עם זה פעולה. מין אחד כזה, שהוא לא לפה ולא לשם".
"נוכחותו בישיבות הקבינט והממשלה כמעט לא מורגשת", קובע גורם ממשלתי אחר המעורב במאבק בקורונה. "הוא יושב בהן בדרך כלל ושותק".
וכשפונים אליו? בכל זאת, מפקד המשטרה.
"אז הוא בעיקר מספק נתונים. מעולם לא שמעתי ממנו רעיון יצירתי. הוא לא נותן לך תחושה שיש פה מישהו שלוקח אותנו למלחמה, אלא עושה את מה שמוטל עליו וזהו. ואגב, במהלך הישיבות כמעט ולא פונים ישירות לכהן. הוא מדבר רק אחרי השר שלו, אמיר אוחנה, ורק כשאוחנה מעביר לו את המיקרופון. אחרת, הוא לא מתערב ולא מעורב".
אישית ומקצועית, ניצב כהן דווקא זוכה למחמאות. "הוא מאוד נחמד", אומר גורם במשרד הבריאות, שעבד מול כהן במסגרת המאבק בקורונה. "תמיד נורא נעים, אדיב, מקשיב. אם מבקשים ממנו לעשות, הוא עושה". גם שאר האנשים שעבדו מול כהן בחודשים האחרונים מספרים על אדם חביב, שעושה כמיטב יכולתו. "דווקא מהצד של כחול לבן ובעיקר אבי ניסנקורן, כהן נתפס כמי שמנסה להתנהל בצורה עניינית וממלכתית", אומר גורם בכחול לבן. "יש קונצנזוס שבתוך כל הסחל'ה הפוליטי, הוא מקצועי".
השאלה אם זה מספיק. אין ספק שמשטרת ישראל מצויה באחד מהמשברים החריפים בתולדותיה: מצד אחד, תיקי ראש הממשלה הפכו אותה למטרה למתקפות פוליטיות חסרות תקדים; מצד שני, הטיפול הבעייתי והלא־פעם אלים בהפגנות, האכיפה של כללי הקורונה ברחובות והעימותים מול המגזר החרדי, סדקו מאוד את אמון הציבור בארגון, שגם כך לא נהנה מתדמית זוהרת מדי. לתוך האש הצולבת הזו, נקלע כהן. "בינתיים כהן מבצע את העבודה שמוטלת עליו ומקווה שהכל יעבור בשלום. הוא מהלך בין הטיפות, ואני מתאר לעצמי שזה מה שקורה למי שכבר שנתיים מכהן כממלא מקום", מנתח גורם ממשלתי המשתתף בקבינט הקורונה. "הוא מצטייר כמישהו שלא רוצה לעשות טעות, ולא כמישהו שילך עד הסוף עם משהו. הוא מעולם לא נעמד על הרגליים האחוריות. באופי שלו הוא לא בן אדם שמותח קו אדום ואומר 'עד כאן'".
"מוטי הוא אדם נחמד, נעים ולא נפוח ברמה הבינאישית, וזה אחלה", מנסח זאת גורם במשרד לביטחון פנים. "אבל האם הוא האדם שצריך להצעיד את המשטרה בתקופה כזו? נראה שלא".
לא פחות משבע פעמים הוארכה כהונתו של ניצב מוטי כהן (58), כממלא מקום המפכ"ל, שנכנס לעמדה המורכבת עוד בסוף 2018 לאחר פרישתו של רוני אלשיך. גם לתפקיד הזה, כהן איכשהו נקלע: השר הקודם לביטחון הפנים, גלעד ארדן, לא לקח אותו בחשבון כמועמד, וכהן שהיה אז מפקד מחוז דרום, כבר התכונן לפשוט את מדיו. אבל אז התברר שמי שארדן כן רצה לקדם ‑ משה צ'יקו אדרי ‑ נפסל בוועדת גולדברג, והיה חשש כי כך יקרה גם למועמדים יורם הלוי ודוד ביתן, מה שיערער עוד יותר את מעמד המשטרה. ארדן אפילו רצה בשלב מסוים שהמפכ"ל הבא יהיה מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד, שנחשב לקצין דומיננטי. "ארדן מעריך גברי אלפא", אומר גורם במשרד לביטחון הפנים. "זה הטריף אותו שמוטי כזה עדין".
כך או כך, הסיכויים של ידיד להתמנות למפכ"ל עלו על מטוס לאמריקה והחלו לכהן כשגריר באו"ם, "וככה מוטי כהן נקלע לסיטואציה", אומר הגורם. "הוא זכה מן ההפקר". אחר כך המערכת הפוליטית התפוצצה עם שלוש מערכות בחירות, ושלושה תיקים נגד נתניהו. 22 חודשים ומגפה עולמית אחת מאוחר יותר, מוטי כהן הוא עדיין ממלא המקום
.
הסגר הנוכחי אמנם הביא לשיא את המתיחות בין הציבור למשטרה, אבל כבר מראשיתה, תקופת הקורונה - אותה התחיל כהן תחת ארדן והמשיך תחת אמיר אוחנה ‑ הוכיחה את עצמה כמאתגרת במיוחד עבור ראש הארגון הזמני. "בתחילת המשבר, כשהחלה הפאניקה, מי שתיפקד כמנהיג נצץ", אומר גורם במשרד לביטחון הפנים. "המנורה של מוטי אפילו לא דלקה. הוא נשאר דובי חמוד".
כבר בסוף מארס, עוד לפני הסגר הראשון, נרשם עימות בשל מה שנתפס כאכיפה בררנית. מספר החולים מטפס, ההנחיות אוסרות על התקהלות של מעל 20 איש, ומול השוטרים שפרוסים ברחובות בני־ברק, מתנהל מסע הלוויה של רב ידוע שנפטר. כ־300 חרדים מלווים את רבם במסעו האחרון, בצפיפות וללא שמירה על מרחק. השוטרים לא מנסים לפזר אותם, אפילו דוחות הם לא מחלקים. אבל באותן שעות, לא הרחק משם, בחוף ימה של תל-אביב, השוטרים דווקא כן פועלים, ורושמים לרוחצים דוחות. ארדן זימן למחרת את צמרת המשטרה לבירור דחוף. "איך זה קורה?" זעם ארדן. "איפה שיקול הדעת ביום הלוויה כזאת?" כהן, לדברי כמה גורמים שנכחו בישיבה, גיבה את מפקד המחוז, ניצב דוד ביתן, ואת הפיקוד הבכיר. "אם היינו פועלים זה היה נגמר עם עצורים ופצועים", אמר כהן. ארדן תקף אותו: "המשטרה לא מגיעה להבנות עם רבנים, היא מבהירה את המדיניות שלה ואוכפת אותה".
בשאר הזמן, אולי בגלל החוויה ההיא מול ארדן, נדמה היה שכהן מעדיף לשמור על זכות השתיקה. לפי העדויות, באותם שבועות ראשונים, הוא מיעט להשתתף בישיבות המכריעות שעסקו במשבר, אותן ניהל ראש הממשלה. "מדי פעם העלו אותו לזום, אבל הוא לא השתתף יותר מדי", אומר גורם במשרד הבריאות. גם כעת, כהן הוא נוכח-נפקד. עם פרויקטור הקורונה למשל, פרופ' רוני גמזו, הוא כמעט ולא נפגש. גמזו אמנם נמצא בקשר עם המשטרה, אך פועל בעיקר מול הסמפכ"ל ניצב אלון אסור וראש מינהלת האכיפה, סנ"צ ערן קמין.
לדברי בכירים במשרד הבריאות, במצב שנוצר המשטרה לא מצליחה למלא את מלוא הפוטנציאל שלה ופשוט מפליגה במורד הזרם. "התחושה היא שהמשטרה לא נמצאת אול־אין במשבר הקורונה כארגון", אומר אחד מהם. "כל הזמן אומרים 'אכיפה, אכיפה, אכיפה', אבל לא פגשתי מספיק תוכניות אופרטיביות של המשטרה, שבאה ואומרת איך היא רואה את הדברים. היא קצת יותר מדי פסיבית בהקשרים האלה".
איך זה משפיע על היכולת של המדינה להיאבק בהיקף התחלואה?
"מטבע הדברים המאבק במגפה מורכב מארסנל של כלים. הכלי הזה, של המשטרה, עד עכשיו לא הופעל בדיוק הנכון".
"אין ספק שזה פוגע", אומר גורם שמעורב בעבודת קבינט הקורונה. "אבל זה מתחיל מלמעלה, 80 אחוז מהאשמה מוטלת על הדרג המדיני שצריך לתת הוראות נחרצות, להגיד למשטרה 'תקיפו את ביתר־עילית ושאיש לא ייצא, ולא אכפת לי אם איזה שר יתפטר בגלל זה'. בהינתן וההוראות לא מדויקות, והכל אפור ופוליטי, יש לך כמפכ"ל מרחב פעולה. אם אתה מפקד שחושב שהמדינה כולה עליך, אז תלך ותעשה מה שצריך, גם אם זה ישלול ממך את תפקיד מפכ"ל המשטרה, כי יהיו פוליטיקאים שיכעסו עליך. כהן מצטרף לתחום האפור. בסוף זה מתורגם לשטח, כשאיזה קצין זוטר במשטרה סוגר דיל עם ראש ישיבה כי אין לו כוח להיכנס פנימה ולעשות דברים בכוח, ומצד שני אתה רואה אלימות מיותרת במחאות".
אז למה כהן לא עוצר את הפארסה הזו?
"דווקא בגלל אופיו הטוב. הוא לא פוליטיקאי, הוא איש ארגון. למה מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר־אייל, עוזבת את התפקיד בקול חלוש, ושאול מרידור התפטר ברעש גדול ותוך ראיונות מטורפים על כמה הכל נורא? זה לא כי כל אחד רואה אחרת את המציאות, אלא כל אחד תופס אחרת את תפקיד עובד הציבור. ההתרשמות שלי שבמקרה של מוטי כהן, זה פשוט לא האופי שלו לבוא ולצעוק".
המפכ"ל לשעבר אסף חפץ אומר בפה מלא שעיקר הבעיה נעוץ בכך שאין מפכ"ל קבוע. "בראש העניין זאת העובדה שאין מפכ"ל", אומר חפץ. "השר אוחנה יודע לשחק בכוח שיש בידו למנות את המפכ"ל הבא, וזה יכול להיות פרס על נאמנות שמגלים כלפיו ניצבים. ברגע שאין מפכ"ל, אין את המערכת שמבודדת בין הפוליטיקאים למשטרה, אם זה מבחינת השפעות ישירות, או עקיפות. הטיפול בהפגנות למשל הוא מאוד מורכב: חרדים מצד אחד, בלפוריסטים מצד שני. הדברים מאוד דינמיים והם מחייבים הפעלה של המון שיקול דעת בכל אירוע. ברגע שאין לפיקוד חשיבה עצמית וטכנית איך לעמוד מול כל בעיה ובעיה, השגיאות שלהם ילכו ויתרבו".
אז איך מ"מ המפכ"ל כהן אמור לתפקד במצב כזה?
"מוטי כהן חייב להגיד ‑ עד כאן. אם אני הייתי המפכ"ל הייתי אומר לראש הממשלה: 'לא נוכל להשתלט על כל ההפגנות ותתי־ההפגנות בכל הארץ'. המשטרה זה לא צבא, והאזרחים הם לא האויב. המשטרה לא יכולה לעבוד בלי אמון הציבור, זה לא בריא, ולכן צריך להביא את הצבא כדי להשתלט על זה. נוצר פה פלונטר שהקודקוד שלו זה רה"מ נתניהו. הכל נובע משם. עושה רושם שנוח לו שלא יהיה מפכ"ל".
גם המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי חושב שהמשימה שהוטלה על כהן נידונה לכישלון. “זה קשור לציפיות”, הוא מסביר. "אם מישהו מצפה שמשטרת ישראל יכולה לשמור 24 שעות על תשעה מיליון אנשים, הוא חי בסרט. היא צריכה לייצר תהליך שבו היא מטפלת בחריגים, באלו שלא מקיימים את ההנחיות והחוק. ברגע שכל המדינה הם חריגים, וזה מה שקורה עכשיו, למשטרה אין מה לעשות. כשיש חוסר אמון מוחלט בממשלה, כשמתחילה אנרכיה, כל אחד עושה מה שהוא רוצה".
אלא שגם אם חולשתה של המשטרה משרתת את ראש הממשלה באופן אישי ופוליטי, הרי שהיא לא משרתת את המאבק בתחלואה. "זו אחת הסיבות שצריך למנות מפכ"ל משטרה קבוע", אומר גורם בממשלה. "זה לא רק סדר ציבורי, זו המלחמה בקורונה. אם יש לנו מפכ"ל חזק, מפקד כריזמטי, שיוצא בצורה נחרצת נגד מה שלא נכון בעיניו, זה יעזור לנו לצאת מהתחלואה. המפכ"ל חייב לשמש ככוח עזר רציני למדינת ישראל, ואני לא מדבר רק על גניבת רכבים. זו אשכרה בריאות הציבור".
ויש את הסוגיה הפוליטית. כהן אמנם ממעט להתבטא בישיבות, אך בפורומים סגורים הוא מודה שהגרירה של המשטרה למערכה הפוליטית היא פגיעה אנושה. "משטרת ישראל צריכה להיות מנותקת מפוליטיקה, נקייה משיקולים או מניעים פוליטיים, וכזו היא", אמר כהן בשיחות סגורות לשוטרים ומפקדים. "לצערנו, יש אינספור ניסיונות לגרור את המשטרה לשיח או למגרש הפוליטי מכל עבר. אני אומר בקול חד וברור: כל עוד אני בתפקיד המשטרה תהיה נקייה מפוליטיקה".
למקורביו, הוא אפילו מביע תסכול על תפקוד הממשלה, ומקשר בין אופן קבלת ההחלטות ותוכנן לבין הפגיעה במעמדה הציבורי של המשטרה. "השינויים התכופים שמתבצעים בתקנות, לפעמים כמה פעמים בשבוע, מהווים אתגר ומבלבלים את הציבור", הוא אמר לאחד ממקורביו. "אנחנו מותקפים מכל עבר ויש תחושה שלא משנה מה נעשה יש מי שיתקוף אותנו ועם זה השוטרים צריכים להתמודד יום־יום ושעה־שעה".
לדברי המקורב, כהן דווקא התבטא בנושא גם בקבינט הקורונה. "הוא אמר שאין מספיק הסברה לציבור, שהיא מרכיב חשוב וקריטי בעת הזו", סיפר המקורב. "הוא טען שההסברה נופלת בעיקר על הכתפיים של המשטרה שמתמודדת פנים אל פנים ברחובות עם ציבור מבולבל, מתוסכל ועייף שלא תמיד מבין את תכלית וחשיבות ההגבלות. גם מבחינת השוטרים זו משימה מורכבת ולא טבעית. לעיתים קרובות אנחנו נתקלים בקשיים באכיפת מגבלות שחלקן מורכבות מאוד לאכיפה. בתיאוריה ניתן לאכוף כמעט כל דבר אבל במעשה יש מגבלות שלאכיפתן יש מחיר גבוה מהתועלת".
לדברי אנשים המכירים את כהן, היחס הציבורי כלפי המשטרה - וכלפי כהן אישית - מקומם אותו ואינו מוצדק. "הארגון צועד קדימה ומבצע מגוון משימות ותהליכים מדי יום למען הציבור", אמר לאחד מהם פעם בתסכול. "אני פועל בשיתוף פעולה מלא עם כל סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה בכדי להוביל את הארגון באחת מהתקופות המורכבות ביותר שידעה המשטרה והמדינה".
דווקא כהן עצמו, מספרים המקורבים, אינו רואה כל קשר בין העובדה שהוא מינוי זמני לבין תפקודו שלו בפרט ותפקודה של המשטרה בכלל. "כשאתה מנהל ארגון כל כך גדול ומשמעותי שנוגע כמעט בכל ענייני החיים ובפרט בעצבים החשופים של החברה הישראלית, לא תמיד יש את הפריבילגיה לחשוב על הזמן שחלף ושעשית את זה כממלא מקום", אמר לאחד ממקורביו. "בניגוד לאחרים שאולי עוסקים בזה, אני לא סופר את הימים שחלפו וגם לא מתנבא כמה עוד נשארו". ואולם, גם כהן הודה שהיה מקבל בשמחה מינוי קבע. "ברור שהייתי מעדיף שהמינוי יהיה קבוע", המשיך, "זה חשוב למשטרה וזה חשוב לאזרחי המדינה. לצד זאת, זוהי החלטה שאינה תלויה בי ואני עושה את הכי טוב שאני יכול עם האמצעים והנתונים הקיימים".
האמת היא, שיש במשטרה מי שמצביע בדיוק על הנקודה שבה גדע כהן גם את הסיכוי הנמוך שיהפוך למפכ"ל קבע, והיא כלל לא קשורה לקורונה. גם היא, כמו הרבה דברים אחרים שקורים כיום, בסוף חוזרת לפוליטיקה - וספציפית למשפט נתניהו. הרגע הוא יום חמישי, 22 בנובמבר 2019. נתניהו נואם את נאום ה"לחקור את החוקרים" המפורסם שלו. "אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי", מכריז נתניהו. בום. טיל בכינון ישיר מבלפור היישר למשרדי להב 433. יכול להיות שהיו מפכ"לים שהיו תוקפים בחזרה. אבל אין באמת מפכ"ל, והניצבים מחכים להכרעה במינוי. ביום ראשון שאחרי, כהן ביקר במשרדי להב 433. כדרכו, אמר משהו כללי, על כך שחייבים להמשיך לחקור ללא מורא וללא משוא פנים, אבל בתקשורת הביקור הזה פורש כהבעת תמיכה בחוקרים. בעת הזו, זה מספיק כנראה.
ובכן, שאיפות לחוד ומציאות לחוד. לקח רק שבוע מהרגע שבו התיישב השר אוחנה במשרד לביטחון הפנים במאי האחרון, עד לעימות הראשון שלו עם כהן. בחדשות 12 צוטטו "בכירים במשטרה", כי "הם אינם חוששים מראש הממשלה נתניהו", ואם יגיע לחקירה נוספת, "הוא לא יקבל הנחות". אוחנה שיגר מכתב חריף לכהן שבו דרש שיאתר את אותם "בכירים" ‑ אותם כינה "גורמים פחדניים" - כולל, במידת הצורך, באמצעות שימוש בפוליגרף ובפלטי שיחות. הוא ציין בפני כהן, "כי פעולת הבדיקה תהווה מסר רם וברור, כי אינך מוכן לקבל בשוויון נפש התנהגות שכזו מצד בכירים במשטרת ישראל". "ואם זה לא נקרא הפחדה וסתימת פיות לכהן, אז מה זה?" אומרים גורמים במשטרה. כהן, לפחות רשמית, לא הגיב.
"הטענה הנשמעת היא, שכהן חייב לסתום את האף ולהוריד את הראש, כי הוא רוצה להיות מפכ"ל", אומר סנ"צ (בדימוס) עו"ד ניסים דאודי, לשעבר פקוד של כהן. "מאוד רוצה". קצין בכיר מדגיש כי אחרי מערכת היחסים הסוערת בין כהן לארדן, אוחנה הוא סיפור מורכב יותר. "גם עם השר אמיר אוחנה כהן לא מלקק דבש", אומר הקצין, "אבל לפחות לארדן הוא ענה". אחד הניצבים הנוכחיים במשטרה טוען, לעומת זאת, כי כהן לא מקבל מינוי קבע בדיוק מפני שאינו פסיבי כפי שנדמה. "הוא בחור אסרטיבי אבל משדר שקט. אם הוא היה פסיבי, מזמן היו ממנים אותו למפכ"ל קבוע".
לדברי ניצב (בדימוס) אהרון אקסול, לשעבר ראש אג"מ (אגף המבצעים) במשטרה, "הבעיה היא שגם אם כהן ימונה למפכ"ל על פי חוק, אוחנה הוא זה שמתווה את המדיניות מטעם הממשלה והמשטרה היא המוציאה לפועל שלה. אני מניח שאוחנה וכהן מסתדרים ביניהם, אבל מאוד יכול להיות שישנם ויכוחים, או חילוקי דעות כי המתח בין מפכ"ל לשר לביטחון הפנים - הוא מתח מובנה". "אי־אפשר להגיד שיש ביניהם ירח דבש", מוסיף ניצב (בדימוס) דוד צור. "פקודת המשטרה הביאה לכך שהמפכ"ל יהיה עצמאי, כדי שהשר לא יהיה מצוי בניגוד עניינים, אבל אוחנה הוא שר שחייב להיות מעורב, ועל רקע זה מוטי מוצא את עצמו בבעיה קשה מולו".
מקורביו של כהן מתעקשים שהוא והשר אוחנה נמצאים ביחסי עבודה תקינים. "אמנם לא תמיד יש הסכמות על כל נושא וזה לגיטימי, אנושי ובריא, אבל בסוף מוטי משמיע את עמדותיו באופן נחרץ, מקפיד לשמור על עצמאות המשטרה ומחויב לראות את טובת הציבור והצלחת הארגון בראש סדר העדיפויות", אמר מכר קרוב. "הוא לא פועל לרצות אף אחד כדי להיות מפכ"ל אלא מתנהג כמו מפכ"ל בפועל".
מלבד העובדה שהוא משתלב ברקע במהלך ישיבות, כהן גם ממעט להתראיין ולנאום. יש מי שחושב שמדובר בבעיה גדולה בתקופה כזו, שבה תדמית המשטרה בשפל. כך, עורר המפכ"ל הזמני סערה בקבוצת וואטסאפ שבה חברים כמה ניצבים לשעבר במשטרה. לפני כמה שבועות כתב בקבוצה אחד הניצבים כי לדעתו כהן לא יכול להמשיך ולכהן כמפכ"ל, מה שעורר את זעמם של כמה חברים אחרים. אלו טענו מנגד, שגמלאי המשטרה הבכירים צריכים לתת גב למפכ"ל ולא להכפיש אותו, אפילו לא בקבוצה סגורה. הניצב המורד התרגז כל כך, שפרש בזעם מהקבוצה.
"מוטי כהן בחור בסדר, אני רק חושב שבתקופה הזו, למשטרת ישראל מגיע מפכ"ל שהוא לא פחות ממעולה פלוס, תותח. ומוטי זה לא הפתרון", הוא מסביר. "ההתנהלות המבצעית של המשטרה מאוד בעייתית. במהלך הקורונה אין מפקד בכיר אחד שמגיע לאולפנים כדי לדברר את עמדת המשטרה. מי שמגיע זה איזה ולדמן אחד (סנ"צ רועי ולדמן, ראש ענף חקירות במחוז מרכז) שהוא בכלל איש חקירות, שהפך להיות החזית של משטרת ישראל. חביבי, זה לא עובד ככה. באירועים קשים, מי שאמור לעמוד בפרונט זה המפקדים, לטוב ולרע. משטרת ישראל מתחבאת, ומפקדי המחוזות והמרחבים נעלמו".
אלא שגם מבנה האישיות של כהן, כך סבורים מי שעבדו עימו, גורם לו להיאלם דום. "גם כמפקד מחוז במשטרה, בישיבות הפיקוד הוא לא התבלט, מעולם לא הייתה לו אמירה משמעותית", אומר אדם שנכח בישיבות הללו. "בדרך כלל, בישיבות האלה אתה שומע ממפקדי המחוזות, שמנהלים את לב העשייה המשטרתית, דוגמה להתמודדות יצירתית עם פשיעה, כל אחד מהם מביא איזה פיצוח, איזה רעיון שהוא עיבד. מעודי לא שמעתי פיצוח אחד משמעותי שמוטי הביא. שאחרי זה אמרנו, 'וואלה, איזה רעיון מדהים, איזה ביצוע מטורף'. כלום".
הוא התגייס למשטרה ב־1987, לאחר שירות כמ"פ בחטיבת גבעתי. המשטרה זורמת בדמו: אביו היה שוטר, אחיו דודי כהן בעצמו היה מפכ"ל, וגם בנו הוא שוטר. כהן התחיל כקצין סיור במחוז תל־אביב. הפגנות פוליטיות טעונות אינן חדשות לו: בתקופת המחאות הסוערות של 1995 ורצח רבין הוא היה קצין אגף המבצעים של מרחב דן, ומשם קודם למפקד מרחב יפתח. כחודשיים וחצי אחרי שאחיו מונה למפכ"ל המשטרה ב־2007, הוא העלה אותו לדרגת תנ"צ ומסר לו את הפיקוד על מרחב ירקון. מקורביו של המפכ"ל אמרו אז, כי "אחיו מוטי מוכשר והיה מתקדם גם בלעדיו, ושהוא לא צריך לסבול בגלל שהוא אח של המפכ"ל". מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, חשב אחרת, ובדוח ביקורת נוקב שפורסם באותה שנה, כינה את המינוי “נפוטיזם”.
זה לא הפריע לכהן להמשיך לטפס במעלה התפקידים. בין לבין הספיק להשלים תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר שני בחינוך. "החזות שלו מטעה", אומר דאודי, שהיה פקוד שלו בתקופה שכהן שירת בתל־אביב. "הוא נראה אדם שקט, אפילו חננה. אבל יש לו מוח אנליטי, הוא מקצוען, קפדן, יורד לפרטי פרטים של כל דוח ויודע את העבודה. אמנם הוא יותר טוב במבצעים ופחות בתחום החקירות, אבל הוא לא פראייר. מנגד, יש לו בעיה קשה ביחסי אנוש".
באמת? אומרים שהוא דווקא מאוד שקט ונעים כלפי הממונים עליו.
"כן, אבל כלפי הכפופים לו מוטי לא משדר חביבות והוא מאוד קשוח. איך שאת רואה אותו ככה, הקצינים היו רועדים ממנו. אם מישהו איחר לישיבה, כהן היה מעיף עליו מבט, שאותו אחד היה מאבד חצי מכמות הדם שלו בגוף באותו הרגע. פעם אמר לסנ"צ שאיחר בשתיים־שלוש דקות, 'אין לך מה לעשות פה עכשיו, קח את הרגליים שלך וצא'. ייבש אותו בחדר שישבו בו 30 קצינים בהערכת מצב".
במאי 2016, כהן הסתבך קלות בסוג של פייק ניוז. זה קרה בעת מרדף דרמטי ברחובות ראשון־לציון אחרי אדם בשם יאן גבריאלוב, שירה למוות ארבעה ימים קודם לכן באקסית שלו ובבן זוגה. הרכב שבו היה כהן הצליח לחסום את רכבו של הרוצח הנמלט, וכהן יצא בנשק שלוף. לאחר שזיהה כי גבריאלוב מחזיק בידו אקדח, ירה לעברו. בדיווחים שלאחר האירוע פורט כיצד מפקד המחוז הנועז ניטרל בעצמו רוצח נמלט.
רק שכעבור כמה ימים, אחרי נתיחת הגופה, התברר כי האמת הייתה אחרת: גבריאלוב אכן מת מירי, אבל מהאקדח שלו. הסיבה ששלף את האקדח בתוך הרכב הייתה כדי לכוונו לסנטרו, ולהתאבד. והכדורים של מפקד המחוז כהן? הם אפילו לא פגעו בו.
אבל יכולת צליפה איננה תנאי לקידום, ואחרי מחוז מרכז, כאמור, קיבל כהן את הפיקוד על מחוז דרום, ואחר כך ממלא המקום הנצחי.
המלכוד הפוליטי שבו נמצא כהן מחלחל גם פנימה, לתוך הארגון, ובעיקר בתקופה זו. בזמן שהוא מתפקד בין הפטיש לסדן ‑ כלומר, בין הציבור הזועם לבין ההנחיות המורכבות של הממשלה ‑ ניצבים רבים לוטשים עיניים לכיסא ומקשים עליו את העבודה.
"חותרים תחתיו במשטרה. הניצבים לא סופרים אותו ממטר", אומר בכיר לשעבר במשטרה. לדברי אדם ששוחח עם כמה ניצבים לאחרונה, "יש התערבות בוטה של השר אוחנה במשטרה, וזה נובע מהעובדה שאין מפכ"ל והשר עוקף אותו ומדבר ישירות לא רק עם מפקדי מחוזות, אלא אפילו עם מפקדי תחנות. זה מצב שמעולם לא היה כדוגמתו. ברור שזה מתאפשר כשאין בעל בית".
"מוטי לא בן אדם חזק. הוא לא בעל שיעור קומה", אומר בכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק. "הוא פשוט הלך בצילו של אחיו לאורך כל הקריירה, וגם זבוב על גבו של גמל חוצה את המדבר. הוא לא רודן, לא שתלטן, לא עוסק בנקמנות אישית, אבל הוא גם חלש, לא בולט, לא מבריק, אין לו שאר רוח, אין לו נשמה יתירה. ובקיצור הוא נוח, האנטי־תזה לרוני אלשיך, לטוב ולרע".
"המתח הזה בין המועמדים משרת את האינטרסים של השר", טוענים במשטרה. "המשטרה היא ארגון עצמאי. לא גוף פוליטי, אבל כשאתה יוצר מתח מובנה בין ניצבים - שכולם רואים את עצמם כמועמדים לתפקיד המפכ"ל, זה מקשה על התפקוד של המשטרה בעת הזאת. כהן הוא אדם מאוד ערכי, ולכן הוא לא נטש את המערכה. הוא מנחה ומנחיל, הוא מינה קצינים, הוא החליט החלטות. הוא מפכ"ל לכל דבר ועניין".
וזה מה שמציק למתנגדיו, שטוענים כי "זה מצב לא בריא שהמפכ"ל הוא ניצב על תקן מ"מ ומקבל החלטות על כל הארגון. הוא אמנם מנהל את הספ"כ (סגל הפיקוד הכללי) ומקבל החלטות, אבל כלפי חוץ, היחס אליו הוא כאל מ"מ זמני. מוטי הוא בחור טוב אבל הוא לא דומיננטי ואין לו את הכריזמה שדרושה לתפקיד", הם טוענים.
ניצב (בדימוס) אריה עמית, מפקד מחוז ירושלים בין 1994 ל־1997 ‑ תקופה של הפגנות חרדים סוערות בבירה ‑ מרחיק ואומר כי במקומו של כהן, כבר היה עוזב את התפקיד. "אם הייתי במקומו ולא היו ממנים אותי יותר מחודשיים - הייתי קם והולך", אומר עמית.
למה בעצם?
"לא בגלל עניין אישי, אלא כי זאת סטירת לחי למשטרה. ההבנה בקרב אנשי המשטרה שלא סופרים אותם, וכשיש לא מעט ניצבים שרואים את עצמם כמועמדים ונוצר מצב שגם הם הופכים לחיצים לכל מיני פוליטיקאים. זה לא סוד, ואני יודע מניצבים בדימוס, שהשר אוחנה מאוד התערב בנושא ההפגנות ושהוא לוחץ קשות ישירות על הניצבים. וכשמפקד מחוז רוצה לשאת חן בעיני מישהו - זה ישר מוקרן למטה, לרמת השטח. כשאני מסתכל בעין המקצועית שלי על ההפגנות, אני רואה שהן לא מנוהלות מספיק. יש גם שוני בניהול שלהן בין המחוזות. זה קורה בגלל שאין מפכ"ל שקובע את המדיניות לכל המחוזות, ולכן כל מפקד מחוז מחליט מה שהוא רוצה".
אבל כהן כן מתווה לכאורה את הקו.
"הוא לחיץ. עמיתיי הפנסיונרים מאוד מוטרדים מהמצב הזה. הם מדברים על זה שיש בעיה מאוד קשה מכך שהפיקוד הבכיר של המשטרה נלחץ - כי אין מפכ"ל, ושיותר מדי אנשים רוצים להיות וזה נגרר ונגרר. במאמר מוסגר לא מן הנמנע שזה מכוון מלמעלה שלא יהיה מפכ"ל - כי זה מאוד נוח למנהיגות לא מוצלחת שהמשטרה מוחלשת. מי שמתווה את המדיניות זה מפכ"ל, ואין מפכ"ל. זה הפלונטר של כהן".
ממשטרת ישראל נמסר: "זה קרוב לשנתיים ניצב מוטי כהן מוביל יחד עם סגל הפיקוד הבכיר את המשטרה להישגים משמעותיים במאבק בפשיעה ובטרור, כשברקע אחת מהתקופות המורכבות והמאתגרות ביותר שידעה משטרת ישראל ומדינת ישראל. המשטרה פועלת ומבצעת מגוון משימות ותהליכים מדי יום למען הציבור, בהובלת מ"מ מפכ"ל המשטרה. על אף שאינו במינוי קבוע, מ"מ המפכ"ל הוביל מגוון רחב של תהליכים ארגוניים והתווה מדיניות ביצוע ברורה ומוגדרת בכל תחומי העיסוק המשטרתי בהם: חיזוק מערכי השטח, איחוד מערכי התביעה המשטרתית תחת קורת גג אחת, מגוון התאמות ושינויים פנים־ארגוניים בבניין והפעלת הכוח והנהגת הארגון להישגים רבים בתקופה מורכבת של אי־ודאות בריאותית, חברתית וכלכלית.
מנהיגותו וביצועיו של מ"מ המפכ"ל נבחנים במעשים ולא רק במילים, בדוגמה אישית וערכים, בפיקוד שקול, אסרטיבי וקר רוח ובהובלת עשרות אלפי השוטרים והשוטרות באינספור משימות ואתגרי המשטרה.
"בניגוד לנטען, ניצב כהן מתפקד כמפקד המשטרה לכל דבר ועניין ומשמיע באופן נחרץ וענייני את עמדותיו ודעותיו בפני כל גורם בתוך הארגון ומחוצה לו, ככל שהנושא משרת ומקדם את האינטרס הציבורי והארגוני. לצד זאת מתוקף תפקידה של המשטרה מאז קום המדינה וכפי שראוי להיות במדינה דמוקרטית - המשטרה כזרוע מבצעת פועלת ליישם ולאכוף את הוראות החוק והחלטות הכנסת והממשלה ללא קשר לזהות המפכ"ל וכך תמשיך לעשות.
"בכל הנוגע למאבק לבלימת התפשטות נגיף הקורונה, הרי שמשטרת ישראל נמצאת בחזית העשייה הלאומית ומתוקף תפקידה פועלת רבות לביצוע משימות הפיקוח, ההסברה והאכיפה למען בריאות הציבור. מ"מ המפכ"ל מתווה ומוביל את מדיניות האכיפה והטיפול המשטרתי גם בהקשר זה ובזכות פעילות נחושה וחכמה של המשטרה, שלצערנו לא תמיד פופולרית וזוכה להערכה הראויה, מרבית הציבור נשמע להנחיות והמאבק להורדת שיעור התחלואה נושא פרי. ניצב מוטי כהן ימשיך להוביל את משטרת ישראל ככל שיידרש ויפעל אך ורק למען טובת הציבור והמשטרה".
