בתקופת הקורונה אנו רואים עלייה במספר האנשים המדווחים על מחשבות חוזרות (אובססיות) בכלל ובפרט סביב הקורונה, זיהום וניקיון בפרט. זוהי הזדמנות להבין מתי המחשבות האלה הן "בסדר", מתי הן מסמנות על בעיית OCD, ומה אפשר לעשות.

מהן אובססיות?

לכולנו יש מחשבות טורדניות או אובססיביות ברמות שונות בחיינו. לרוב, מדובר במחשבה על משהו שקרה, או שעלול לקרות, ולרוב עם גוון שלילי, כלומר משהו רע או מאיים, למשל, מחשבות על הפחד להידבק בקורונה, להדביק את הקרובים אליי בקורונה, על ההשלכות של הדבקה כזו ועוד.
לפי מחקרים שונים, מחשבות כאלה מופיעות בכ-90% מהאוכלוסייה. המחשבות חוזרות על עצמן שוב ושוב, ולמעשה הן עולות בראש מבלי שנרצה או נחליט על כך. ברוב המקרים אנו מבינים שאין טעם לשחזר בראשנו את אותו הדבר שוב ושוב, ולכן מבינים שאין היגיון במחשבה.
אובססיה לא חייבת להיות רק מחשבה, היא יכולה להיות תמונה או אפילו רעיון. אובססיות בדרך כלל מגיעות עם תחושות לא נעימות: חרדה, ספק, פחד ועוד. הרבה פעמים ננסה לתקן את החרדה או האיום מהמחשבה באותה דרך, גם אם בסופו של דבר לא נירגע. למשל, ננסה לחזור ולנקות ידיים או משטח כדי שלא יהיה מלוכלך, אבל לאחר דקות או שניות נשוב לחשוב שאולי הוא לא נקי מספיק.
האובססיות השכיחות ביותר הן של זיהום/ניקיון והטלת ספק (אולי לא סגרתי את הדלת או לא ניקיתי מספיק, אולי פגעתי במישהו בלי כוונה, אולי עלבתי מישהו, אולי למישהו קרוב יקרה משהו רע, אולי אני חולה ולא יודע ועוד). אבל לפעמים האובססיה היא דחף לעשות משהו, יחד עם פחד גדול מהמעשה. אגב, האובססיות לפעמים מגיעות עם חשיבה שלילית חזקה - למשל אם אני חושב ככה אז אולי אני אדם רע, או אם חשבתי על זה אז גרמתי לזה לקרות.
2 צפייה בגלריה
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
אובססיה ומחשבות שליליות. האם אני אדם רע?
(ShutterStock)

מהי כפייתיות - קומפולסיה?

קומפולסיה, או כפייתיות, היא המעשה שנועד להרגיע את המחשבה, ופעמים רבות אכן הפעולה מקילה לזמן מסוים את החרדה. כך אנשים מוצאים את עצמם בודקים את עצמם, את הבית שסביבם, את קרוביהם ומה קורה עם קרוביהם. עם הזמן, אדם מסגל לעצמו קומפולסיות הנעשות בדרך מאוד מסוימת, ורק הן מפחיתות את אי השקט.
כך למשל, מישהו יכול להירגע רק אם יבדוק את הדלת שלוש פעמים. ככל שהזמן עובר ההתנהגות הכפייתית מתרחבת והופכת להיות נוקשה יותר ובכך למעשה מגדילה את רמת החרדה ולא מקטינה אותה. נוצר מעגל קסמים שבו האובססיה מוקלת רק על ידי הקומפולסיה, שלמעשה מגדילה את האובססיה עוד יותר.

מתי זה עובר את הגבול?

בשני מקרים: או שהאדם עצמו מדווח על סבל ניכר או שיש פגיעה בתפקוד, לרוב צמצום התפקוד. אכן אנשים הסובלים מאובססיות חוזרות ומדווחים על סבל עצום, הם מוצאים את עצמם בשעות רבות של היום מנסים להרגיע את עצמם, לרוב ללא הצלחה.
בדרך כלל, אנשים מדווחים שניצני OCD ראשונים הופיעו בגיל ההתבגרות ואף בילדות, אך לא היו חריפים, ולא הפריעו לתפקוד. ברוב המקרים בממוצע OCD מאובחן בעיכוב של 7 שנים (!) לאחר תחילתו, בעיקר כי אנשים חשים אשמה ובושה ומתקשים לפעמים להבחין שהאובססיות השתלטו על עולמם.
אבחון נעשה על ידי פסיכולוג, עו”ס קליני או פסיכיאטר המיומנים באבחון כזה.
2 צפייה בגלריה
טיפול שיחתי. ללמוד לנווט את האובססיות
טיפול שיחתי. ללמוד לנווט את האובססיות
טיפול שיחתי. ללמוד לנווט את האובססיות
(צילום: shutterstock)

מהו הטיפול שיעזור?

1. הטיפול השיחתי המוביל והמוכר ל-OCD הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT: בטיפול זה לומד האדם איך לנווט את האובססיות, איך לתקן טעויות חשיבה ואיך לשוב בהדרגה לפעילות ללא כפייתיות.
הטיפול דורש שיתוף פעולה ומוטיבציה, ולכן שבמקרים מורכבים יותר, שבהם המשפחה גם הפכה להיות "משועבדת" לאובססיות (וזה קורה לא אחת שמשפחות מוצאות עצמן משועבדות לשגרת הניקיון של האחר, משעובדות לחוקים וגדרים שהופכים נוקשים יותר עם הזמן), יש צורך בטיפול נלווה למשפחה, הנמצא בתיאום עם הטיפול הראשי, ולפעמים גם בטיפולים משלימים כמו חונכות או ספורט - לפי המקרה.
2. טיפול רגשי דינמי: לטיפול כזה יש מקום חשוב בעיבוד השינויים הנפשיים שנגרמו בעקבות האובססיות, ולרוב הוא משמעותי יותר בחלק השני של הטיפול. כלומר, באופן כללי ניתן לומר ש-CBT עוזר להפחית סימפטומים, טיפול רגשי עוזר להתמודד עם השפעתם על הערך העצמי והביטחון.
3. תוספי תזונה: נכון להיום אין תוספי תזונה שהוכחו כמסייעים ל-OCD. עם זאת, ניתן להניח בזהירות כי תוספי תזונה עם מיצוי זעפרן במינון גבוה (מעל 40 מ"ג של מיצוי איכותי) וכן פרוביוטיקה, יכולים במידת מה ובמקרים מסוימים להפחית את החרדה הנלווית. במילים אחרות, אם מדובר באובססיה אחת או שתיים, יומיומיות, קלות, כאלה שאינן משפיעות מהותית על התפקוד, יכול להיות שהשימוש בתוספי תזונה יתאים יותר.
במקרים שבהם מדובר ב-OCD של ממש, כדאי לבדוק חלופות אחרות שכן סביר להניח שלתוספי התזונה תהיה במקרה זה השפעה מועטה, אם בכלל. עם זאת, לעיתים אנשים מעוניינים לקחת תוספי תזונה, לפני פתרון אחר, כדי להרגיש שמיצו את דרכי הטיפול העדיפים עליהם, ורק אז יסכימו לטיפול נוסף.
4. צמחי מרפא: צמח המרפא היפריקום נמצא במקרים מסוימים יעיל לטיפול ב-OCD, אבל זה בהחלט תלוי בסוג המיצוי שמשתמשים ובמינון. כמו כן, אם נוטלים אותו, יש ליטול אותו באופן קבוע. בישראל, ניתן לקבל צמחי מרפא במרשם רופא בלבד, והיחס של משרד הבריאות כלפיהם הוא כאל תרופות. ישנן מדינות, למשל ארה"ב, שבהן מיצוי היפריקום נמכר ללא מרשם, ואכן יש אנשים המביאים זאת מחו"ל. לטעמי, כדאי להתייעץ עם רופא לפני הנטילה, בגלל ההבדלים במינון ובאיכות המיצוי.
5. תרופות: ישנן תרופות רבות היכולות להקל על OCD, ובסך הכל ניתן לומר כי סביר שלרוב האנשים הסובלים מכך יימצא פתרון תרופתי שיקל עליהם, עם פרופיל תופעות לוואי נמוך. חשוב לציין כי המינון לטיפול ב-OCD הוא גבוה, לעיתים פי 3 מהמינון המקובל לדיכאון או חרדה. טיפול כזה אפשר לקבל אצל פסיכיאטר, אם כי לעיתים גם רופא המשפחה יכול לתת אותו בתיאום עם פסיכיאטר.
ברוב המקרים, טיפול משולב הוא הפתרון היעיל ביותר - הן טיפול שיחתי והן טיפול תרופתי .
הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל