125 אלף שקל לבת 66 שפוטרה בשל גילה

עבודתה של המשנה למנכ"ל בחברת פרסום הופסקה בנימוק של צמצומים. אבל ביהמ"ש קבע שמדובר באפליה אסורה מחמת גיל

עו"ד איתי הפלר | פסקדיןפורסם: 19.10.20 , 07:08

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים של 125 אלף שקל לאישה שפוטרה ממשרתה כמשנה למנכ"ל בחברת פרסום ממרכז הארץ, עקב אפליה מחמת גיל (בת 62) ומבלי שנערך לה שימוע תקין. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את טענת המעסיקה שלפיה העובדת פוטרה בשל צמצומים, וקבעה כי במקום שהגיל ישמש לטובתה - הוא שימש כשיקול לרעתה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

התובעת זומנה בסוף 2016 לשימוע לפני פיטורים בטענה שמצבה העסקי של החברה הידרדר ויש צורך בנקיטת צעדי התייעלות והקטנת הוצאות עבור המשרה שלה.

כעבור זמן קצר יצאה התובעת לחופשת מחלה והעבירה את טיעוניה בנוגע לשימוע בכתב. כשבוע לאחר מכן, בינואר 2017, היא קיבלה מכתב פיטורים. מאחר שלא התייצבה לעבוד בימי ההודעה המוקדמת, ניכתה החברה ניצול של ימי חופשה ושכר יחסי בהתאם לימי ההיעדרות.

(צילום: Shutterstock)

הטענה העיקרית בתביעה שהגישה נגד החברה הייתה שפוטרה רק בגלל גילה (62) אחרי שנים שבהן הייתה עובדת מצטיינת ומוערכת. לדבריה, לא הייתה סיבה לפטר אותה למעט הגיל ועובדה שהחברה לא פיטרה עובדים אחרים או נקטה צעדי התייעלות אחרים למעט פיטוריה. טענה נוספת הייתה לפיטורים שלא כדין מאחר שההחלטה נלקחה מראש, עוד לפני שנערך לה שימוע.

מנגד הדגישה החברה שהפיטורים בוצעו כחוק והטענה שהם היו קשורים לגיל התובעת שקרית. לדבריה, העובדה שהתובעת התקבלה לעבודה בגיל 50 מעידה שהחברה לא מפלה עובדים מטעמי גיל והסיבה היחידה לפיטורים היה מצבה הכלכלי הקשה של החברה.

עוד נטען כי לתובעת הוצעו חלופות לשינוי המשרה אבל היא סירבה להן וכי היא קיבלה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה אבל בחרה לשלוח אותן בכתב.

אבל השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קבעה כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה שמעידה שהיה צורך לפטר דווקא את התובעת עקב צמצומים. לא הוצגו דוחות רווח והפסד או כל אסמכתה שמעידה על ירידה ברווחי החברה, לא הוצגה תוכנית הבראה או צעדי התייעלות כלשהם ולמעשה התובעת הייתה העובדת היחידה שפוטרה באותה שנה.

השופטת הוסיפה כי גם אם ננקטו הליכי התייעלות כלשהם לא הוכח שנשקלו אפשרויות חלופיות לפיטורי התובעת כמו פיטורי עובדים אחרים או קיצוצי שכר והטענה שהוצעו לה אלטרנטיבות לא גובתה במסמך כתוב כלשהו.

למעשה, משיחה מוקלטת שהתנהלה בין התובעת לבין בעלת החברה עלה בבירור כי הגיל שלה שימש לחובתה וזאת במקום שישמש כשיקול לטובתה בהתחשב בכך שבגילה יהיה לה קשה להשתלב בשוק העבודה.

בסיכומו של עניין השופטת התרשמה כי פיטורי התובעת לא היו עניינים ולא היו חלק מהליכי צמצום. לפיכך, היא זכאית לפיצויים של 70 אלף שקלים על הפלייה מחמת גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות.

היא שוכנעה כי ההחלטה לפטר את התובעת נלקחה עוד לפני השימוע, ולפיכך נפסקו לה פיצויים של 50 אלף שקל על פגמים בהליך השימוע. טענות נוספות שהעלתה התובעת על התעמרות, ניכויי שכר ועוד - נדחו, כך שבסיכומו של דבר נפסקו לה פיצויים של 120 אלף שקל בתוספת 5,000 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.