עזב את הבית – ויקבל מגרושתו כ-300 אלף ש'
הבעל הגיש תביעה לדמי שימוש עבור דירת המגורים ודירה נוספת שהושכרה. השופט הבהיר מתי יש בסיס לפסיקת דמי שימוש במקרה של פרידה
בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה
תביעה לדמי שימוש שהגיש גבר גרוש שעזב את הבית, וחייב את אשתו לשעבר לפצות אותו על כך ביותר מ-300 אלף שקל. השופט שמואל בר יוסף הבהיר כי בדרך כלל יציאה חד-צדדית של בן זוג לא מבססת חובה לכך, אבל במקרה זה התנהלות האישה מצדיקה את התשלום.
הבעל עזב את הבית ב-2014 וארבע שנים לאחר מכן הם התגרשו. בני הזוג הגישו תביעות רכושיות הדדיות שבסופן נפסק כי לבעל זכויות בדירת המגורים שרשומה על שם האישה בלבד. לצדדים דירה משותפת נוספת שרשומה על שם שניהם. ממועד עזיבת הבעל גבתה האישה את דמי השכירות על הדירה הנוספת.
הבעל, שיוצג על ידי עו"ד רעות שדה, תבע דמי שימוש בגין דירת המגורים מרגע עזיבתו וכן מחצית מדמי השכירות בגין הדירה הנוספת. לדבריו, הוא נאלץ לנוס על נפשו מהבית לאחר שסבל התעללות פיזית ונפשית מצד האישה, שאף מנעה ממנו להיכנס לדירה על מנת לאסוף את חפציו.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד שבתאי סמינה, טענה שהתביעה לוקה בשיהוי. היא הוסיפה כי הבעל יכול היה לגור בדירה אך נמנע מלעשות כן. לשיטתה, הוא עזב מרצונו והסכים שהיא ובתם ימשיכו לגור בדירה. בנוסף היא טענה שאין לפסוק דמי שימוש שכן הוא מאחסן בחדר הגדול ביותר בדירה חפצים שלו וכך ממשיך לעשות בה שימוש.
השופט שמואל בר יוסף הבהיר כי חוק המקרקעין קובע ששותף שהשתמש במקרקעין משותפים שימוש שאינו סביר חייב ליתר השותפים לפי חלקיהם שכר ראוי בעד השימוש.
הוא הוסיף כי הפסיקה התייחסה באופן שונה לסיטואציה שבה בן זוג עוזב נכס משותף, מאחר שפירוק שיתוף בנכס של בני זוג קשור לנושאים רבים שאינם רק קנייניים. "דירת המשפחה היא לרוב ייצוגה הפיסי של המשפחה עצמה, החלל הפיסי בו מתאפשרים קשרי המשפחה, בו פועם לבה", כתב.
לפיכך, הסביר, יש להציב את מרכז הכובד של סבירות השימוש בנכס לא על מניעת השימוש מבן הזוג העוזב אלא על אומד דעת הצדדים באשר לראוי בסיטואציה של פירוד, כאשר העיקרון המכריע הוא עיקרון תום הלב. בדרך כלל, יציאה חד צדדית של אחד מבני הזוג לא יוצרת חבות בתשלום דמי שימוש.
ואולם לכל אחד מבני הזוג יש זכות לקבל תוך זמן סביר את חלקו ברכוש המשותף ובדירה. כל עוד בני הזוג מתנהלים בתום לב, בדרך כלל לא יהיה מקום להשית חיוב בגין דמי שימוש. עם זאת החיוב יוטל אם בן זוג המחזיק בדירה מעכב את פירוק השיתוף והאיזון הכולל.
במקרה זה קבע השופט כי התובע זכאי למחצית דמי השכירות שנגבו בגין הדירה שהושכרה ממועד הפירוד (נובמבר 2014) בסך של 3,500 שקל בממוצע.
בהתייחס לדירת המגורים קבע השופט כי הבעל זכאי לדמי שימוש של 3,600 שקל ממועד סידור הגט (ינואר 2018). זאת, בין היתר לנוכח התנהלות האישה בתביעה הרכושית והעיכוב בפירוק השיתוף. האישה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד רעות שדה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שבתאי סמינה
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים