- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- ספורט עממי: מכוניות ספורטיביות - עד 60 אלף שקל
- בדקנו שלושה ג'יפוני יוקרה - אחד פשוט ריסק את כל היתר
- המכוניות הכי מאכזבות של השנים האחרונות
זה המקום להזכיר כי כל השלושה, שבהם נוהגים כרגיל בארה"ב, מוגדרים אצלנו כמשאיות (רישיון 03), וזה נוח לקהל מסוים, שכן כך הם נהנים מפטור ממע"מ והטבות מיסוי בדמות שווי שימוש אפס, החזר על הבלו, אגרת רישוי נמוכה והכרה מלאה בהוצאות. בקיצור, גן עדן של ממש בחסות המדינה.
כבר הפגשנו אותם בעבר, כאשר שברולט וראם שלחו למבחן את הדגמים הקודמים, ואז הייתה התוצאה ברורה - פורד ניצח די בקלות. עכשיו זה עומד להיות הרבה יותר קשה עבורו, כפי שהובהר אחרי מאות קילומטרים של מבחן מפרך.
מנוע: 6.7 ליטר, V8, טורבו-דיזל
הספק: 475 כ"ס ב-2,600 סל"ד
מומנט: 145 קג"מ ב-1,600 סל"ד
תיבת הילוכים: עשרה הילוכים, אוטומטית
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפרנציאל אחורית
אורך/רוחב/גובה: 207/203/635 ס"מ
בסיס גלגלים, רדיוס סיבוב: 406 ס"מ, 8 מטר
ארגז אורך/רוחב: 170/208 ס"מ
משקל עצמי/מותר: 1,314/3,585 ק"ג
מרווח גחון: 20.8 ס"מ
זוויות גישה/נטישה: 22.6/18.2 מעלות
מחיר רכב מבחן: 270 אלף שקל
מנוע: 6.6 ליטר, V8, טורבו-דיזל
הספק: 445 כ"ס ב-2,800 סל"ד
מומנט: 124.5 קג"מ ב-1,600 סל"ד
תיבת הילוכים: עשרה הילוכים, אוטומטית
הנעה: אחורית, כפולה-אוטומטית, הילוך כוח
אורך/רוחב/גובה: 202.5/208/635 ס"מ
בסיס גלגלים, רדיוס סיבוב: 403.5 ס"מ, 7.5 מטר
ארגז אורך/רוחב: 181.5/209 ס"מ
משקל עצמי/מותר: 1,633/3,515 ק"ג
מרווח גחון: 25.7 ס"מ
זוויות גישה/נטישה: 21.9/24.1 מעלות
מחיר רכב מבחן: 270 אלף שקל
מנוע: 6.7 ליטר, שישה צילינדרים, טורבו-דיזל
הספק: 370 כ"ס ב-2,800 סל"ד
מומנט: 117 קג"מ ב-1,800 סל"ד
תיבת הילוכים: שישה הילוכים, אוטומטית
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח
אורך/רוחב/גובה: 203.5/212/606.5 ס"מ
בסיס גלגלים, רדיוס סיבוב: 378.5 ס"מ, 7.3 מטר
ארגז אורך/רוחב: 168.5/194 ס"מ
משקל עצמי/מותר: 1,071/3,464 ק"ג
מרווח גחון: 21.7 ס"מ
זוויות גישה/נטישה: 25.8/22.9 מעלות
מחיר רכב מבחן: 280 אלף שקל
לראם המראה המרשים בחבורה, כוחני, שרירי ומודרני, בין היתר הודות ליחידות תאורת לד מרשימות. סילברדו הפך אגרסיבי יותר בדגם העדכני, אבל הוא לא נאה במיוחד. ה-F250? גילו ניכר, והוא נראה המיושן מהשלושה.
גם סביבת הנהג של ראם מתבלטת עם דיפוני עור ורקמה טקסנית, ובעיקר מסך מגע משוכלל ועצום ("12, "8 באחרים) ברזולוציה גבוהה מהאחרים, אך תפעולו מחייב הסתגלות. אהבנו גם את הקונסולה שבין המושבים הכוללת תא אחסון מודולרי, ויש שמונה 8(!) שקעי USB (רק 6 בשברולט, 4 בפורד). מוזר היה לגלות כי ההגה אינו מתכוון למרחק ותנוחת הנהיגה כך נפגעת. מראות הצד קטנות מבאחרים, ותפעול הילוכים ידני באמצעות מתגים על גלגל ההגה אינו נוח.
לסילברדו המושבים הטובים ביותר, ובמפתיע בהתחשב בשנת 2020, הוא היחיד עם מדרס לרגל שמאל ובלם יד חשמלי החוסך מקום ומונע סרבול. הביקורת העיקרית - שדה ראייה מוגבל עקב מכסה המנוע הגבוה.
שוב, ל-F250 סביבת נהג מיושנת ופחות איכותית בהשוואה. למסך המגע רזולוציה נמוכה, תנוחת הנהיגה והמושבים פחות נוחים. אבל אי אפשר לקחת ממנו את התפעול הקל והפשוט, את המושב האחורי הכי מרווח שמכיל בקלות שלושה מבוגרים חסונים, ואת תא האחסון הגדול ביותר מתחת לספסל.
הסילברדו צפוף יותר מאחור והראם היה הצפוף ביותר לרגליים ובעיקר לראש, כאשר למרות מידותיו העצומות, המושב האמצעי בו מתאים בעיקר לילדים. לראם אגב גם הארגז הקטן ביותר, אבל כאופציה הוא מציע צמד תאים ננעלים השימושיים לציוד. לסילברדו הארגז הגדול ביותר, מדרגות טיפוס נוחות ואפשרות לפתיחה וסגירה חשמליות של דלת תא המטען מהקבינה - פתיחה בלבד בשניים האחרים.
כפי שהבהרנו, מדובר בכלים מסחריים אומנם בהגדרה, בעלי רשימת אבזור ארוכה ומרשימה. ריפודי עור, מושבים מתכווננים חשמלית עם חימום וקירור, מפתח חכם, משטח טעינה אלחוטי, מערכת מצלמות היקפיות לרבות לארגז ולנגרר וחלון שמש (פנורמי בפורד) יש לכולם. לפורד גם מערכת לסיוע בנסיעה לאחור עם נגרר שאין לאחרים, אך הוא חסר אפשרות התנעה מהשלט, חימום ליושבים מאחור וחיישני חניה קדמיים שיש לאחרים.
כולם גם מקפידים על בטיחות, לרבות בלימה אוטונומית והתרעה על שטחים מתים. בפורד ובשברולט התרעה על סטייה מנתיב בעוד לראם תיקון אקטיבי. ה-F250 והראם מוסיפים בקרת שיוט אדפטיבית, ואילו פורד אינה מתאימה לזחילה בפקקים.
והם חזקים. מאוד. השלושה האלה גוררים כל דבר אפשרי בארה"ב, ובהתאם מצוידים במנועים רבי הספק. שברולט ופורד עם V8 אמריקני - 445 כ"ס ו-124.5 קג"מ בסילברדו, 475 כ"ס ו-145 קג"מ בבריון השכונתי מבית פורד, שניהם עם תיבת 10 הילוכים. מי מהם מהיר וחזק יותר במבחני תאוצה? הפורד, אבל בפער צנוע.
לראם מנוע קאמינס צנוע יחסית, עם שישה צילינדרים בטור ו-370 כ"ס ו-117 קג"מ בלבד, לצד תיבת שישה הילוכים, ובהתאם הוא איטי מהשניים האחרים בכל מצב. אה, וגם רועש יותר.
לכל השלושה מצב גרירה בתיבה ההילוכים ואגזוז-ברקס, לסיוע בבלימת מנוע בירידה. וכאן, היכן שכוח המנוע כמעט שאינו רלוונטי, הראם היה הטוב מכולם עם מערכת יעילה יותר, שנטרלה את הצורך בבלמים בירידות ארוכות ומפותלות עם נגרר כבד. המערכת של שברולט הייתה הפחות יעילה מהשלוש.
צריכת דלק? תיבות 10 הילוכים מנטרלות את חיסרון ה-V8 הצמא לסולר, ובסיום מאות קילומטרים של מבחן, הצריכה הייתה דומה למדי: 6.2 ק"מ לליטר בשברולט, 6.5 ק"מ לליטר בראם ו-6.6 ק"מ לליטר בפורד.
פורד ושברולט שיפרו את יכולת ההעמסה של הטנדרים שלהן במאות קילוגרמים, ובהתאם הקשיחו משמעותית את מערכות המתלים. זה מורגש בעיקר במקרה של ה-F250, שסובל מנוקשות מתסכלת וללא מטען בארגז הוא פשוט לא נוח. על שבילים משובשים הוא על גבול הבלתי נסבל.
הסילברדו נוח יותר, אבל עדיין סובל מבולמים חסרי ריסון והמרכב מתנדנד יותר מדי. הוא גם מציג חוסר איזון בין חלק קדמי רך יותר לאחורי. תא הנוסעים שלו הוא השקט ביותר בשיוט, אבל יתרונו המשמעותי הוא ביכולת דינמית גבוהה יותר, הודות למתלה קדמי נפרד (סרן חי באחרים). הוא גם כולל אפשרות להנעה כפולה אוטומטית לכביש (מעבירה כוח לפנים כשנדרש), המהווה יתרון משמעותי בכביש רטוב, אך הבלמים שלו התגלו כפחות טובים.
הראם יכול לשאת פחות משקל, אבל מערך המתלים שלו כולל קפיצים ספירליים מאחור (עלים באחרים), וכתוצאה מכל הוא בפער גדול הנוח מכולם בנסיעה, בכל תוואי דרך ומהירות. שווה להזכיר את רדיוס הסיבוב הקטן יותר שלו ואת מידותיו הקומפקטיות (מינוס כ-30 ס"מ באורך).
התעקשתם על שטח? הפורד הוא עדיין הטוב ביותר, עם בורר מצבי נהיגה הכולל שני מצבים ייעודיים לשטח ונעילת דיפרנציאל אחורית, שמאפשרת התמודדות קלה יותר עם עבירות. בתחתית הפגוש הקדמי יש מסיט אוויר פגיע (נא להסיר), וגם מדרגות הצד הקבועות פגיעות יותר מהיחידות הנשלפות בשניים האחרים (תקני בראם, 6,000 שקל בסילברדו).
גבירותיי ורבותיי, מהפך. הטנדר של פורד, מנצח המבחן הקודם, מסיים שלישי ונכנע לדגמים החדשים של המתחרים. למרות שהוא עדיין הבריון של השכונה ובעל יכולת השטח העדיפה, הוא לא יכול להסוות סביבת עבודה מיושנת ובעיקר נוחות נסיעה בעייתית. הוא היחיד בחבורה שגם מעניק לנהג ולנוסעים תחושה של משאית עבודה, ולא של טנדר רב-שימושי.
הסילברדו מסיים שני. הדור החדש שיפר יכולת שטח והעמסה, אבל על חשבון נוחות נסיעה. הוא מציע מערכת הנעה כפולה משובחת, אבל בעיקר לא יכול להתמודד עם סביבת העבודה החשובה של הטנדר המנצח.
ואכן, החלש מכולם הוא האלוף. הראם לא משתתף במירוץ החימוש הסופר-מרשים של שברולט ופורד, אבל ממש לא בטוח שעבור ישראל, הספקים שמתקרבים ל-500 כ"ס בטנדר כל כך חשובים. מנוע 6.7 ליטר לא ממש צנוע והספק שמתקרב ל-400 כ"ס בראם מספיקים לכל שימוש שאינו גרירת רכבות, ובנוסף הוא המודרני, הנעים והנוח בחבורה. אה, וגם עם מערכות הבטיחות המתקדמות ביותר. האנדר-דוג גורף את כל הקופה.
