הסכם המתנה, זיוף החתימות והשטח בטמרה

שתי אחיות שירשו חלקה מאמן גילו שאחיהן רשם הערת אזהרה על שמו והסתמך על חתימות שלהן לכאורה. רק בתום הליך ארוך הן ניצחו במחוזי

עו"ד יחזקאל חרלף | פסקדיןפורסם: 22.10.20 , 11:34

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגישו שתי אחיות על פסק דין של בית המשפט למשפחה, ובכך אישר את התביעה שהגישו נגד אחיהן בקשר לירושת חלקה בטמרה שבצפון. השופטים סארי ג'יוסי, חננאל שרעבי וניצן סילמן קבעו כי בית המשפט למשפחה טעה כשהעדיף את העדויות מטעם האח על פני הטענה שחתימת האחיות זויפה על הסכם מתנה.

כל אחת משתי האחיות ירשו מאמא שלהן כ-1,190 מ"ר בחלקה. ב-2013 הן קיבלו הודעה ממרשם המקרקעין שלפיה אחיהן רשם לטובתו הערת אזהרה ב-400 מ"ר משטחה של כל אחות על סמך הסכם מתנה מ-1998.

בתביעה שהגישו בעקבות זאת נגד אחיהן לבית המשפט למשפחה הן טענו שמעולם לא חתמו על ההסכם וחתימתן זויפה. מנגד טען האח שאחיותיו מנסות להתנער מההסכם ומסרבות להעביר לו את הזכויות בניגוד להתחייבות שלהן.

(צילום: shutterstock)

בית המשפט מינה מומחה לכתבי יד שאישר את טענת האחיות וקבע כי חתימותיהן זויפו. אלא שבחלוף שלוש שנים של הליכים, בנו של האח מונה כאפוטרופוס שלו וטען שמצא ראיות שמאירות את המקרה באור חדש.

לפי הגרסה החדשה, האחיות חתמו על ההסכם בעקבות הסכם בעל-פה עם אביהן המנוח, שהבטיח להן 5,000 שקל עבור הוויתור. גרסתו נתמכה במכתב התראה שבו דרשו מהאב את כספן, וכן בעדותו של עו"ד שטען כי האחיות פנו אליו שייצג אותן בתביעה שתכננו להגיש בעניין זה.

בסופו של דבר בית המשפט העדיף את הגרסה האחרונה שהציג האחיין למרות קביעתו המהימנה של המומחה בדבר הזיוף – ודחה את התביעה.

האחיות לא ויתרו, וכאמור ערעור שהגישו על פסק הדין הוביל לביטולו. שופט המחוזי סארי ג'יוסי, שכתב את פסק הדין העיקרי בערעור, קבע כי בית המשפט למשפחה טעה כשהעדיף את הגרסה המאוחרת על פני חוות דעתו של המומחה.

נקבע כי הראיות והעדויות שהציג האחיין לא גוברות על חוות הדעת המקצועית, בפרט בנסיבות שבהן אביו לא עשה רשם את הערת האזהרה רק ב-2013 – כ-15 שנים אחרי ההסכם, ואפילו לא ידוע מהו מיקום השטח המדויק שלכאורה אמור היה לעבור לבעלותו.

בנוסף, השופט הזכיר כי בשלוש השנים הראשונות לניהול התביעה האח לא טען דבר לגבי ההסכם עם האב שלכאורה הבטיח לאחיותיו תמורה על הוויתור.

השופט הוסיף כי האחיין לא היה מעורב בעסקאות וכי גרסתו של עורך הדין שלכאורה התבקש על-ידי האחיות לתבוע מהאח והאב תשלום הייתה תמוהה ומלאת סתירות, ואסור היה לייחס לה משקל מכריע.

עוד ציין השופט כי עורך הדין שלפי טענת האחיין כתב את מכתב ההתראה לאב הכחיש בתצהיר שערך אי-פעם מכתב כזה. מאחר שעורך הדין מתגורר בחו"ל ביקשו האחיות להעיד אותו באמצעים טכנולוגיים אבל בית המשפט סירב. השופט קבע כי לדעתו בית המשפט טעה מאחר שמדובר בעדות מרכזית.

לאור זאת קבע השופט בהסכמת השופטים ניצן סילמן וחננאל שרעבי כי עמדת המומחה שלפיה הסכם המתנה מזויף עדיפה. פסק הדין של בית המשפט למשפחה בוטל והשופטים הורו על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת האח וחייבו אותו בהוצאות של 15,000 שקלים.