ביטול חדלות פירעון בשל חוסר תום לב מחייב צינון

החוק אמנם לא קובע זאת במפורש, אבל בית המשפט פסק כי יש להמתין לפחות שנה עד לפתיחת הליך חדש - כפי שנקבע בהלכה שעוסקת בפשיטת רגל

עו"ד איתמר סונינו | פסקדיןפורסם: 28.10.20 , 10:00

הממונה על חדלות פירעון במחוז חיפה דחה באפריל האחרון בקשה של בן 47 עם חובות של יותר מחצי מיליון שקל לפתוח בהליך, משום שחלפו פחות משלושה חודשים מאז שפשיטת הרגל שלו בוטלה בשל חוסר תום לב. גם הערעור שלו נדחה לאחרונה בבית משפט השלום.

המערער הגיש בקשה לפשיטת רגל ב-2017 עקב חובות של 400 אלף שקל, אבל כעבור שנתיים ההליך בוטל מאחר שלא שיתף פעולה, לא הגיש דו"חות חודשיים ולא עמד בצו התשלומים.

בפסק הדין שניתן בזמנו נקבע כי הוא יוכל לעתור לביטולו אם יסיר את המחדלים ויפקיד ערבות של 2,000 שקל אבל הוא לא עשה זאת. במקום זאת, פחות משלושה חודשים לאחר מכן הוא הגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו באותה תקופה.

(צילום: shutterstock)

באפריל האחרון דחה הממונה על החוק את בקשתו תוך שהפנה להלכה של בית המשפט העליון שקובעת כי חידוש הליך פשיטת רגל שבוטל בשל מחדלים והתנהלות חסרת תום לב מצד החייב יתאפשר רק בחלוף שנה-שנה וחצי, ובמקרים חמורים גם שנתיים וחצי.

בערעור שהגיש החייב הוא טען בין היתר כי העובדה שהמחוקק לא קבע בחוק חדלות פירעון תקופת צינון מעידה שההלכה לא חלה עליו. עוד נטען כי הממונה חרג מסמכותו כשהפעיל שיקול דעת עצמאי ולא נתן לו הזדמנות לטעון בפניו ולהסביר את הסיבות מאחורי בקשתו. המערער הוסיף כי הוא נמצא היום במצב כלכלי קשה ואם ההחלטה של הממונה לא תבוטל הוא יידרדר עוד יותר.

הממונה השיב כי הסמכות שניתנה לו בחוק היא להחליט אם לאשר פתיחת הליכים בהתייחס להתנהלות החייב ב-7 השנים האחרונות, והוא מחויב לוודא שעברה לפחות שנה אחת ממועד ביטול הליך חדלות פירעון קודם.

הממונה ציין עוד כי המערער צריך לקחת אחריות על מעשיו נוכח החלטתו שלא להגיש בקשה לביטול פסק הדין הקודם.

השופט אפרים צ'יזיק קבע כי רק לאחרונה דחה בג"ץ עתירה שעסקה בסוגיית "תקופת הצינון" ולמעשה אישר את ההלכה, ובתי המשפט עדיין פוסקים על פיה.

השופט הוסיף כי העובדה שלא נקבעו בחוק חדלות פירעון הוראות מפורשות לגבי תקופת הצינון מעידה על כך שהמחוקק סבר שכבר יש הנחייה שיפוטית בנושא. במילים אחרות, הוא השאיר את שיקול הדעת בנוגע לתקופת הצינון בידי הממונה ורשמי ההוצאה לפועל.

באשר לזכות הטיעון הבהיר השופט שהחוק לא מחייב את הממונה לשמוע את החייב ובמקרה הנוכחי הוא כלל לא היה מחויב בכך נוכח התנהלות החייב.

"חוק חדלות פירעון אינו אמור לשמש כ'מקצה שיפורים' לחייבים אשר התנהלו בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם חובתם הדיונית והמהותית במסגרת הליכי הפש"ר", סיכם השופט ודחה את הערעור.