לפני כשבועיים העברתי הרצאה בזום בנושא שפת גוף, ובסופה נתתי זמן לשאלות מהקהל. הנה כמה מהשאלות שעלו:
תגידי מעיין, את יכולה לתת לי טיפים לשפת גוף בדייטים?
איך אני יודע אם הבחורה בעניין או לא?
איך אני יודעת אם הכוונות שלו רציניות או שהוא סתם מחפש סטוץ?
כתבות נוספות במדור:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כן, למרות שבעידן הנוכחי כולנו משתדלים להימנע ממפגשים בעולם האמיתי, רוב החיים החברתיים שלנו עברו לזום וכל גיחה למרחב הציבורי נעשית תחת מסיכה, רוב השאלות שאני נשאלת עדיין עוסקות בזוגיות, בדייטינג ובאהבה.
ואולי זה לא כזה מוזר. הרי אף אחד לא באמת מצפה שרווקות ורווקים ישבו בבית ויכססו ציפורניים עד שהקורונה תיעלם. אין חדש תחת השמש וגם בשנת 2020, גרועה ככל שתהיה, אנשים עדיין זקוקים לקשר אנושי, לחום ולקרבה. אולי אפילו יותר מבעבר. הדייטים לא התאיידו מהעולם, הם פשוט שינו צורה. במקום בית קפה יש דשא בפארק. במקום בר יש חוף ים. במקום סרט בקולנוע יש ספסל בפינת הרחוב. אז התפאורה השתנתה אבל הבסיס נשאר אותו הדבר: שני זרים גמורים שנפגשים זה עם זו במטרה למצוא חן.
אז איך קוראים שפת גוף בדייט ראשון? איך מבינים מה הצד השני חושב עליי?
מחקרים קובעים כי שפת גוף היא המרכיב העיקרי בכל סוג של תקשורת. למעלה מ-90% מושפעים משפת הגוף של הדובר, ורק 7%-10% יושפעו מהמלל עצמו. למעט שינויים מינוריים הקשורים לתרבות או לתקופה, הסממנים הפיזיולוגיים זהים אצל כל בני האדם, בכל הגילים ולכל אורך ההיסטוריה האנושית.
בכלליות, שפת הגוף נחלקת ל-80% של מאקרו-הבעות: הבעות גדולות, ברורות, איטיות יחסית, מודעות, שקופות וקלות לקריאה ולניתוח, ול-20% של מיקרו-הבעות: הבעות קטנות מאוד, מהירות מאוד (כעשירית השנייה), שזולגות ישירות מתת המודע, ולפיכך אין לנו דרך לשלוט בהן. היכולת להכיר וזהות מיקרו-הבעות מעניקה יתרון משמעותי בהבנה מה עובר על הצד השני בכל תקשורת שהיא, ובוודאי בתקשורת התחלתית כמו דייט ראשון, שבה אנחנו כלל לא מכירים את הצד השני.
לפני שאתחיל לדבר על הבעות פנים ספציפיות, חשוב להדגיש עיקרון אחד בסיסי: אין סימן אחד שמעיד על שקר. פשוט אין דבר כזה. אותה הבעה בדיוק יכולה להעיד על דברים שונים. הכול תלוי בתמונה הגדולה ובהקשר. יש להעניק תשומת לב לשינויים שחלים בשפת הגוף ולא לסימנים עצמם. כך לדוגמה, השפלת מבט יכולה להיות סממן לחיזור, בושה, עניין תרבותי או אינדיקציה לשקר. כשבחורה משחקת בשיער שלה תוך כדי הדייט זה יכול להיות סימן לכך שאתה מוצא חן בעיניה, אבל גם יכול להיות הרגל או תוצר של עצבים וחוסר נוחות.
בשורה התחתונה, בכל הנוגע לקריאה נכונה של שפת גוף, הסימנים עצמם לא חשובים אלא השינוי שמתרחש בהם בהקשר להתרחשות כולה.
מחקרים מצביעים על כך שרוב אוכלוסיית העולם יודעת לקרוא שפת גוף באופן טבעי. אם שפת גוף היא שפה מולדת, מדוע קיימים פערים באופן קליטת האינפורמציה ובביטויים הפיזיולוגיים בין נשים לגברים?
ובכן, אומנם המוח של כל בני האדם דומה, אך יש הבדלים (קטנים אך משמעותיים) שגורמים לגברים ונשים לקלוט ולשדר מסרים באופן מעט שונה, והסיבות לכך הן אבולוציוניות.
בתחילת דרכה של האנושות יועדו הזכר והנקבה לתפקידים שונים. תפקיד האישה היה לנהל את הבית ולגדל את הצאצאים. תפקיד הגבר היה לצוד ולהפיץ את זרעו. מכיוון שחלוקת התפקידים הצריכה כישורים שונים, המוח התפתח בצורה שונה. מחקרים מצאו כשנשים נדרשות לקלוט אינפורמציה מהסביבה (באמצעות החושים), נפתחים שישה-שבעה מוקדים שונים במוח שמאפשרים לקלוט את האינפורמציה. אצל גברים, לעומת זאת, נפתחים רק מוקד אחד או שניים.
בהכללה גסה, נשים מדברות מהר יותר מגברים, אוצר המילים שלהן גדול יותר ויכולתן לקלוט סימנים בשפת הגוף גדולה יותר. יחד עם זאת, מדובר ביכולת שניתן בהחלט לפתח.
המוח שלנו הוא כמו שריר. אנחנו מסוגלים ללמד אותו לשים לב לזליגות פיזיולוגיות על אף שהן מהירות מאוד (כאמור, כעשירית השנייה). ברגע שהמוח קלט באמצעות החושים אינפורמציה מסוימת, הוא ישלח מסר (אני קוראת לו נורה אדומה) שדרכו הוא מסמן שיש כאן עניין ששווה לשים לב אליו. כשהמוח שולח את האיתות הזה, התחושה המתקבלת היא כמו של "אסימון שנופל". ככל שנתאמן, הדבר יקרה באופן אוטומטי ומהיר יותר.
אז אחרי שהבנו את הבסיס לשוני בין גברים לנשים, בואו נצלול פנימה לתוך עולם הדייטינג.
כדי להמחיש לכם סיטואציות שונות בחרתי כמה קטעים מתוכניות ריאליטי העוסקות בדייטינג או במפגשים ראשונים בין גברים ונשים.
אתחיל מהריאליטי "חם, לוהט, רותח" של נטפליקס. בתוכנית משתתפים גברים ונשים שכולם בלי יוצא מן הכלל נראים כמו החלום הרטוב של כל אחד מאיתנו. הם נאים, חינניים, מלאי שמחה וחלקם אפילו אינטליגנטיים. המכנה המשותף לכולם הוא שלכאורה אין להם מעצורים, חסמים או דעות קדומות בנוגע לסקס ולחיבור גופני. כולם נבחרו מכיוון שהצהירו מראש שהם לא מעוניינים בקשרים ארוכי טווח או בזוגיות של ממש.
לא אכנס לשאלה אם זה בכלל אפשרי, ואתמקד באיתותים הפיזיולוגיים של המתמודדים, איתותים המכונים בשפה המקצועית זליגות בשפת הגוף.
רובנו התנסינו באיזה דייט או שניים בחיינו. זוכרים את הרגע הזה שבו אתם מגיעים לפגישה בבית קפה, או את השנייה שבה חברה מציגה אותך לחבר טוב ויפה תואר שהגיע איתה למסיבה, ושניכם כל כך מובכים מהרגע הזה שאין לכם שום מושג מה לעשות עם הידיים ומה להגיד? אתם מציגים את עצמכם ובטוחים שמלמלתם את השם שלכם, אבל בפועל צעקתם אותו. זה קורה משום שכשאנחנו מתרגשים ונבוכים, טונוס השרירים עולה משמעותית. השרירים מתכווצים, והשליטה על תהליך הדיבור עוברת מהשכל לרגש. הנה לנו מתכון משובח לפדיחה.
ולא רק תהליך הדיבור משתבש. בפגישה הראשונה שלי עם בן זוגי היקר (זה היה בליינד דייט!), כל כך התרגשתי שבניסיון לחנות דפקתי את הרכב לא פחות מארבע פעמים (כי מר בעל לעתיד עמד בחוץ וצפה בי). אחרי שסוף-סוף חניתי, חציתי את הכביש כדי להגיע אליו וכמעט נדרסתי על ידי מכונית חולפת.
מתברר שאני לא מאוד שונה מאנשים אחרים. כשאנחנו מתרגשים יש לנו נטייה להחיש את צעדינו ולייצר תנועות לא רצוניות וחדות כדי לפרוק מתח שהצטבר בשרירים.
הנה, קחו לדוגמה את רגעי הכניסה של חברי הריאליטי "חם, רותח, לוהט". למרות העובדה שמדובר בחבר'ה עם ביטחון עצמי גבוה ולוק אטרקטיבי במיוחד, גם הם חשים מבוכה גדולה, מאיצים את תנועות הגוף ומתקשים להישיר מבט. תנועותיהם הופכות לחדות יותר, טונוס השרירים עולה משמעותית והם פולטים שטויות מהפה.
(מתוך 'חם, לוהט, רותח!')
שאלת מיליון הדולר בנושא הדייטינג היא לנצח "איך אני יודע/ת אם מצאתי חן בעיני הפרטנר לדייט?"
ובכן, יש לא מעט סממנים ש"יאשרו" שאתם מוצאים חן, בהם כמה בולטים במיוחד:
הראשונה היא שפשוף הידיים זו בזו, תנועה המעידה על ציפייה לדברים טובים.
היא כמובן יכולה להופיע לא רק בזירת הדייטים אלא גם בפגישות עבודה חשובות. בכל הנוגע לדייטים, אם מתישהו, תוך כדי ההיכרות ביניכם, הצד השני משפשף את ידיו זו בזו - דעו לכם שיש אישור ראשוני שמצאתן חן בעיניו.
שפשוף ידיים
סימן נוסף לכך שעברתם את מכשול הרושם הראשוני יהיה מבט בוחן מלמעלה למטה ולהיפך. מבט זה אופייני לנשים ולגברים כאחד, ומקורו בהיסטוריה הקדומה של האנושות - בחינת "איכות" הגנים של הפרטנר שאיתו אנחנו הולכים לייצר דור המשך. חשוב לזכור, תנועות אלו אינן רצוניות, וגם אם התקופה השתנתה ומקובל כיום לקיים יחסי מין לשם הנאה, ולא לשם התרבות, עדיין בבסיס נבחן את הפרטנר האופציונלי בסרגל האסתטיקה והבריאות המעידות על הגנים משובחים.
מבט בוחן
כשאדם מאבד ביטחון או לסירוגין מרגיש צורך להרשים אתכם, הוא יגדיל טרטוריה, כמו טווס שפורש את נוצותיו בתהליך החיזור אחרי הנקבה. בדייט ראשון, לפחות עד שנירגע קצת, יש לנו נטייה להניח את הידיים על המותניים או לטמון את כפות הידיים בכיסים, כשהאגודל (המסמל בשפת גוף את האגו) יבצבץ החוצה. כך נוצר מעין כיפוף של הידיים ה"מגדיל" את גופנו.
אגב, בעבר תנוחה זו הייתה אופיינית לגברים בלבד. מטרתה הייתה להדגיש את גודלו של הגבר לעומת האישה, ואת אזור החלציים שמסמל גבריות. כיום גם נשים משתמשות בה, והיא מקובלת על כל המגדרים.
אצל נשים נגיעה באזור הצוואר ובשיער מעבירה לגבר מסר של עניין. מדובר באזור רגיש שבו ממוקמים עורקים וורידים חיוניים. זו יכולה להיות נגיעה בשרשרת על הצוואר, העברת היד על גבי אזור החזה העליון והצוואר או משחק עדין בשיער. מה שחשוב לגבי נגיעות מסוג זה הוא שהן נעשות בעדינות רבה, בטונוס שרירים נמוך ולא גבוה, כלומר ברכות ובאיטיות ולא במהירות ובנוקשות.
נגיעה בשיער
נמשיך עם התוכנית "דייט ראשון" ששודרה בערוץ 2. התוכנית מתעדת זוגות שנפגשים לפגישה עיוורת במסעדה. בתום המפגש על כל אחד מהפרטנרים להחליט אם הוא מעוניין בדייט נוסף.
באחד הפרקים צפיתי בדייט הראשון של מאור ושני. כמות הזליגות והמופעים הייחודיים של שפת הגוף בזירה הזוגית הייתה גדולה. הנה כמה דוגמאות בולטות:
הקמיצה שלנו (האצבע העצלנית) בשפת הגוף משקפת את החלק הזוגי/המיני באישיותנו. שימוש מופגן בה בדייט מאותת לצד השני שהוא "בכיוון הנכון". תוך כדי שיחה קולחת שמטרתה להכיר זה את זו, שני מכניסה את הקמיצה לפה. ברגע זה היא מאותתת למאור שהוא "עושה לה את זה" .יש באיתות מסוג זה רמז מיני מאוד מובהק.
למרבה הצער, שני לא קלטה את התמונה כפי שהיא, ופספסה בענק את מאור שהודיע לה שהוא לא מעוניין להיפגש איתה שוב. כשנשאלה איך היה הדייט מבחינתה ואם יהיה המשך, היא ענתה שהיה מעולה ושאין לה ספק שיהיה דייט שני. היא קינחה במשפט "זה פשוט היה טוב, וכשזה טוב - זה טוב! אי אפשר לזייף את זה".
מודה, התכווץ לי הלב כששמעתי אותה אומרת את המשפט הזה. היא התעלמה משפת הגוף של מאור, שאותתה לה לכל אורכו של הדייט הזה שהוא לא בעניין.
אגב, שני דווקא כן מצאה חן בעיניו. היא עברה במבחן הרושם הראשוני, אבל הישירות שלה, הרמזים המיניים והמשפטים על חיים משותפים כבר בדייט הראשון הרחיקו אותו. לו הייתה מזהה את הסימנים תוך כדי הפגישה, ייתכן שהיא הייתה מסתיימת אחרת.
עוד בתחילת הפגישה, בשלב שבו התיישבו על הבר, כבר אז קיבלה שני סימנים מובהקים לכך שעם מאור כדאי להתקדם בזהירות.
שימו לב כיצד מאור יושב. הוא קשוב לשני, אך יחד עם זאת החזה שלו לא מופנה כלפיה. ידיו שלובות, ואצבעות יד שמאל שלו מופנות כלפי מעלה.
בניתוח הסימנים, שני מוצאת חן בעיני מאור אבל הוא עדיין רחוק מלהיפתח. הידיים המשולבות מסמלות את הסגירות שבו, אך אצבעות היד המופנות כלפי מעלה אומרות שהוא "פתוח להצעות". הוא בעניין אבל עדיין לא השתכנע, צריך לעבוד איתו לאט ובזהירות.
כששני אומרת למאור "החיים שלי יהיו עטופים עכשיו בגלידה?" (בתגובה לכך שסיפר לה שיש לו עסק לגלידות). התגובה הפיזיולוגית שלו היא מיקרו-הבעה של הפתעה. מיד אחריה הוא שם את המפית על הפה, וגופו נרתע קלות אחורה וימינה.
מאור מופתע מאוד מהמשפט הישיר של שני: הוא בולם את עצמו, נחנק קצת וגופו נסוג אחורה וימינה. האחורה משדר שהוא לא בעניין, והימינה משקף את הצד הנוקשה של האישיות שלנו. למעשה, מאור נכנס למגננה מול שני.
רוצים לדעת עוד? מוזמנים להצטרף אליי לסדרת הרצאות שאני מעבירה בזום ללימוד היסודות החשובים של שפת הגוף, מה שיאפשר לכם לדעת לקרוא אותה בכל זירה בחיים.
הסדרה הבאה נפתחת ב-10.11.20.
לפרטים נוספים: maayan.inst@gmail.com
פורסם לראשונה: 11:37, 05.11.20
