החדשות הרעות: מרבית משקי הבית בישראל חיים תחת אימת המצב הכלכלי. 76% מוטרדים מיכולת ההישרדות הכלכלית שלהם לאורך זמן. 34% מדווחים כי כבר נותרו ללא חסכונות או כסף פנוי. כך העלה סקר שערך ממש לאחרונה היועץ הכלכלי גיל אורלי, מנכ"ל חברת הייעוץ הפיננסי יבולים. החדשות הטובות: דווקא תקופת הקורונה מספקת זמן פנוי ומניעים אמיתיים לבחון את ההתנהלות האישית והמשפחתית שלנו עם כסף, ולכל אחד מאיתנו יש מה לשפר בתחום. "בשנות השפע האחרונות הגזמנו בגדול, ואני נתקל בזה שוב ושוב", אומר נתי אהרונוביץ', מייסד קבוצת הפייסבוק "נינג'ה פיננסית". "אין ספק שתמצאו מקומות לחסוך".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
גייסנו נבחרת מכובדת של מומחים, יועצים כלכליים ומנהלי קבוצות פייסבוק ואתרים כדי לבנות מדריך להתנהלות עם כסף בימי קורונה, מה כדאי לעשות ומה לא מומלץ לעשות.
מה לעשות:
• צעד ראשון לניהול כספכם הוא שרטוט תמונת המצב האמיתית שלכם בימי הקורונה. זה אומר לעשות רשימה של כל ההכנסות ורשימה של כל ההוצאות, כולל החזרי משכנתה, הלוואות ותשלומים עתידיים באשראי. בנוסף, לעשות רשימה של כל הנכסים הפיננסיים – חסכונות, קרנות השתלמות, קופות גמל, קרנות פנסיה.
• בִדקו אם יש לכם חסכונות כספיים שיספיקו לשישה חודשים ללא שכר. אם אין, נדרשת תוכנית חירום: צמצמו באופן חד או דחו כל הוצאה לא הכרחית – שיפוץ, קניית מכשירי חשמל וריהוט, חופשות, קניית רכב, טיפולי שיניים לא דחופים, וגם אוכל, חשמל, בגדים.
• בִדקו אם יש לכם כסף שאתם לא יודעים עליו. באתר "הר הכסף" אפשר לברר אם יש לכם חסכונות פנסיוניים, פוליסות ביטוח חיים או חשבונות בנק ששכחתם מהם, וכנ"ל לקרובי משפחתכם מדרגה ראשונה שהלכו לעולמם. תזדקקו למספר תעודת הזהות ולתאריך פטירה. אם אין לכם, אפשר לבקש באתר רשות האוכלוסין.
• בִדקו את כל העמלות שאתם משלמים על חסכונות וקרנות והתמקחו כדי להוזיל.
מה לעשות:
• התמקחו מול הבנקים על גובה הריביות והעמלות שאתם משלמים. הביאו בחשבון שההתמקחות תהיה קשה יותר אם עבודתכם נפגעה בתקופת הקורונה או נמצאת בסיכון להיפגע. לכן הגיעו מוכנים, עם הצעות שקיבלתם מ־3-2 בנקים נוספים. אם אתם לקוח טוב לאורך שנים, יש לכם סיכוי. לאחר שהושקה באפריל 2019 מערכת דירוג האשראי לאזרחי ישראל, הבנקים יכולים לדעת אם אתם לקוחות טובים ולהציע לכם דילים טובים בהתאם. אם יש לכם עבודה טובה ולא נפגעתם מהקורונה, הבנקים יחזרו אחריכם.
• אתם במינוס מידרדר? שִקלו סגירת המינוס – שעליו אתם משלמים ריבית גבוהה של 10%-7% בשנה – באמצעות הלוואה בריבית נמוכה יותר, למשל מקרן ההשתלמות. קרנות השתלמות נותנות בדרך כלל הלוואה בריבית של פריים (שהיא היום 1.6%) פחות 0.25%, כלומר 1.35% היום. הריבית יכולה להשתנות מקרן לקרן, אבל היא תמיד תהיה נמוכה מהריבית שמשלמים בעו"ש או בכרטיס האשראי. בנוסף, בהלוואות חוץ־בנקאיות ניתן בתקופת הקורונה להתמקח יותר על גובה הריבית מאשר בהלוואות הנלקחות מהבנקים.
• זקוקים לעוד מסגרת אשראי? בקשו רשמית מהבנק להרחיב את המסגרת הקיימת. זה הזמן לבקש. ככל שהמשבר יימשך, יהיה קשה יותר לקבל אשראי.
מה לא לעשות:
• לוקחים הלוואה? אל תיקחו סכום שההחזר החודשי עליו יהיה יותר מרבע מההכנסה החודשית שלכם.
• אל תחרגו ממסגרות האשראי שלכם. בקורונה הבנקים זהירים הרבה יותר, ומחשביהם יזהו מיד את החריגה ויפחיתו את דירוג האשראי שלכם. דירוג אשראי נמוך יפגע ביכולתכם לקבל הלוואות.
מה לעשות:
• עשו סדר בביטוחים כדי לבטל ביטוחים מיותרים, וכך תחסכו מאות ואפילו אלפי שקלים בחודש. היכנסו לאתר "הר הביטוח" של רשות שוק ההון (שימו לב שסיומת הכתובת היא gov, כדי שלא תיפלו על אתרים מתחזים), מלאו את פרטיכם האישיים ותוכלו לצפות בכל הביטוחים שיש לכם וכמה אתם מוציאים עליהם. משולש אזהרה אדום יופיע אם יש לכם כפל ביטוחים. לא פעם תגלו ביטוחים מיותרים. במקרה של התלבטות, השתמשו בשירותיו של יועץ פיננסי המבין בביטוח, ולא בסוכן ביטוח.
• בִדקו כמה ביטוחי חיים יש לכם. תתפלאו, אם עברתם מקומות עבודה ועוד לקחתם משכנתה, יש סיכוי שיש לכם יותר מביטוח חיים אחד. בדקו מתי הוצאתם את הפוליסה, כמה אתם משלמים עליה. בגילאי 65 פלוס אתם עשויים להגיע לתשלום חודשי של 1,000 שקל ויותר. בדקו אם הביטוח עדיין נחוץ לכם ומצדיק את התשלום. אם הילדים יצאו מהבית והם מסודרים, אם הכנסותיכם התכווצו – אולי כדאי לבטל. עשו את החשבון מה יקרה לבן/בת הזוג אם חלילה יקרה לכם משהו. האם יסתדרו בלי הביטוח?
• ביטוח סיעודי: התשלום לביטוח סיעודי פרטי יכול להגיע בגיל מבוגר ל־1,200 עד 2,000 שקל בחודש. מבוטחים שצברו זכאות ליותר מ־80% מהסכום שיעמוד לרשותם אם יהפכו חלילה לסיעודיים, יקבלו את כל הכסף שצברו במקרה סיעודי, גם אם יפסיקו את הביטוח. שקלו את הנושא, במיוחד אם יש לכם מקורות כלכליים אחרים לעת צרה.
• יצאתם לחל"ת? בדקו אם המעביד מפסיק, כפי שמותר לו, להפריש עבורכם לביטוח המנהלים ולפנסיה על חודשי החל"ת. רוב תוכניות הפנסיה כוללות ביטוח חיים וביטוח על אובדן כושר עבודה. כדי לא לאבד את הזכויות האלה, שקלו לשלם בעצמכם את התשלומים החודשיים. אפשר לעשות זאת לתקופת זמן של עד שנה.
• חברות רבות מוכנות להפחית בעלויות ביטוח הרכב אם אתם מתחייבים לנסוע ב־20% פחות קילומטרים מהממוצע שלכם. מדובר בביטוח נפוץ בעידן הקורונה. הבעיה: החברות לא מציעות את ההנחה ביוזמתן, צריך לבקש אותה. שאלו את החברה המבטחת אתכם, ואם היא לא מוכנה, נסו אחרות. כללית ניתן היום להתמקח יותר עם חברות הביטוח. משתתף בקבוצת הפייסבוק "נינג'ה פיננסית" דיווח על ביטוח רכב שסגר בימים אלו אחרי מו"מ ב־2,550 שקל (חובה פלוס מקיף), לעומת 3,400־3,700 שקל שדרשו ממנו לפני חודשיים.
מה לא לעשות:
• היזהרו מניסיונות לדחוף לכם ביטוחים חדשים, עניין נפוץ מאוד בימי הקורונה, שבה רמת הביטחון שלנו בעתידנו הכלכלי נמוכה. אל תרכשו ביטוח על סמך שיחה טלפונית. דרשו לקבל חוזה במייל, קראו אותו בקפידה, השוו לביטוחים שיש לכם.
• ביטוח תאונות אישיות נחשב לבוננזה של חברות הביטוח, שמנסות לדחוף אותו במרץ. בחברת "מלמד יועצים" לייעוץ לביטוח בריאות מספרים שהגיעו אליהם לקוחות עם 10-8 פוליסות של ביטוח כזה. ההוצאה יכולה להגיע גם למאות שקלים בחודש. ביטוח כזה עשוי להיות מיותר בימי הקורונה כשאתם רוב הזמן בבית. הוא חשוב יותר אם אתם מרבים להתנייד גם היום. בכל מקרה, מספיקה פוליסה אחת.
• יש לכם ביטוחי בריאות? אל תבצעו בהם שינויים ללא התייעצות עם איש מקצוע, במיוחד אם אתם מתמודדים עם בעיות רפואיות. אם תבטלו, תתקשו לחזור לאותו ביטוח באותם תנאים, שכן בעיות הבריאות ישפיעו על מעמדכם כמבוטחים.
• ביטוח נגד מחלות קשות: יש הרבה ניסיונות למכור ביטוחים כאלה, ובמיוחד עכשיו. נכון להיום המדינה מכסה את כל ההוצאות הכרוכות בקורונה, והמחלה אינה מוגדרת מחלה קשה באף פוליסה, ולכן הסיכוי לקבל פיצוי בגינה אפסי.
מה לעשות:
• הקורונה יצרה סיטואציות וזכויות חדשות. בדקו מהן זכויותיכם. למשל, בתקופת ההקלות מי שעומד בקריטריונים לקבלת דמי אבטלה וגם לקבלת קצבה אחרת, יכול לקבל את שתי הקצבאות ללא קיזוז. הדבר נכון לגבי הקצבאות הבאות: מזונות, קצבת הבטחת הכנסה, קצבת אזרח ותיק (לנשים עד גיל 67), קצבת שארים, תוספת תלויים לנכות. עובד המתקיים מדמי אבטלה יכול לפתוח עוסק פטור ולהעניק שירותים במקביל לזכאותו לדמי אבטלה, ורווחיו יופחתו מדמי האבטלה. עובד שלא היה זכאי לדמי אבטלה בתקופת הקורונה מאחר שהיו חסרים לו ימי עבודה, והוא פוטר או הוצא לחל"ת – זכאותו לדמי אבטלה תיבדק מחדש. מי שנדבק בקורונה במהלך העבודה יוכר כנפגע עבודה – ויקבל מהביטוח הלאומי תשלום עבור הימים בהם לא עבד. לאחר החלמה אם תישאר נכות, ניתן לבדוק אפשרות לגמלת נכות. עובדים בני 67 ומעלה שהפסיקו לעבוד או הוצאו לחל"ת, עשויים להיות זכאים למענק הסתגלות.
מה לעשות:
• 80% מהשכירים בישראל משלמים יותר מס ממה שהם אמורים לשלם, וזכאים להחזר כספי מהמדינה. בתקופת הקורונה, כשרבים כל כך נמצאים בחל"ת, אבטלה, תפקוד חלקי של עסקים, יש סיכוי שכמות מיסי היתר תגדל. אם אתם שכירים, מקום העבודה מפריש עבורכם מדי חודש את מס ההכנסה, בעוד שבמס הכנסה מחשבים את חובת המס שלכם על בסיס שנתי. אם אתם זכאים להחזר, הזכאות נשמרת שש שנים, ותקבלו את כספכם צמוד למדד בתוספת 4% ריבית. היעזרו באתרים חינמיים, כמו למשל Fibo, כדי לדעת אם יש סיכוי שאתם זכאים להחזר, ולפי התוצאה החליטו אם להיעזר בחברה/יועץ או לנסות להגיש לבד בקשה להחזר. הבדיקה היא חינם והתשלום עבור הגשת הבקשה וכל הכרוך בה הוא 12% מגובה ההחזר. הוא נגבה רק אחרי שהכסף נכנס לחשבון הבנק שלכם. ישנם אתרים שבהם אפשר לברר היכן ניתן לקבל את השירות, אחד מהם הוא riseup, וגם אתר רשות המסים.
מה לעשות:
• אם אתם במחנק כספי, אפשר כאמור לקחת הלוואה של עד 80% מהכספים שהופקדו בקרן, בתנאים יחסית טובים.
מה לא לעשות:
• אל תוציאו את כל הכסף שיש לכם בקרן ההשתלמות, אלא אם נגמר הכסף אפילו לכפית המטרנה לתינוק. הסיבה: חיסכון בקרן השתלמות נהנה מהטבת מס. אם שוברים קרן באמצע, ההטבה מתבטלת.
מה לעשות:
• שלחו מייל לגוף המנהל את כספי הפנסיה שלכם, ובדקו אילו ביטוחים כלולים בפנסיה. בדרך כלל יש ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה. אם יש לכם ביטוחים כאלה במקומות אחרים, בטלו אותם והישארו עם הביטוחים שבפנסיה.
• בררו עם קרן הפנסיה מהם דמי הניהול שאתם משלמים, ונסו להתמקח.
מה לא לעשות:
• אתם אמנם יכולים למשוך מקרן הפנסיה 5,000 שקל לאדם לחודש, או סכום כפול אם שני בני הזוג עובדים, ללא תשלום מס על הרווחים, אבל כדאי להתייחס לאופציה הזו כאל מוצא אחרון בתכלית. הלוואה מקרן הפנסיה פירושה פגיעה חמורה בעתידכם הפיננסי. במצב של היום בקרנות הפנסיה, כאשר גם כך הן ישלמו לכם רק 50%־55% מהשכר שהייתם רגילים אליו, נגיעה בפנסיה היא המפלט האחרון.
מה לעשות:
• זה הזמן לבחון אם אתם באמת צריכים שני (שלושה? ארבעה?) כלי רכב במשפחה. האם שני הרכבים היקרים, או הרכב היקר שלכם, שסיפקו נוחות בשעות ארוכות של נהיגה ופקקים, דרושים עכשיו, כששני בני הזוג עובדים מהבית? אולי יספיק רכב פחות יוקרתי וזול שישמש לנהיגות הקצרות?
מה לעשות:
• בידקו האם אתם משלמים עדיין על חבילות של ילדים, למרות שילדיכם עברו כבר את גיל 18 והם עובדים ומסודרים?. זה הזמן לחתוך.
• היכנסו לחשבון הטלפון בסלולרי ובנייח ובדקו על אילו שירותים אתם משלמים. יש נטייה להתפתות ולרכוש שירותים מיותרים, שיכולים להגיע למאות שקלים בחודש. בטלו אותם.
• חישבו האם אפשר לבטל את מינוי הטלפון הנייח. מתי קבלתם פקס בחצי השנה האחרונה? כמה שיחות אתם מקבלים בנייח בשבוע? אולי אפשר לוותר עליו.
מה לא לעשות:
• החלטתם לעבור לחברת סלולר שמציעה לכם דיל טוב יותר, אל תעברו לפני שתבדקו אם כל החבילות שרכשתם מול החברה הוותיקה נסגרו. אם לא סגרתם חבילה, התשלומים החודשיים ימשיכו לתקתק. גם תשלומים על מכשיר שרכשתם ימשיכו – ודאו שהמעבר משתלם גם איתם.
מה לעשות:
• הפכו אותם לסוכני החיסכון המשפחתיים. מעולם לא היה זמן טוב יותר להקנות להם חינוך פיננסי. שתפו אותם בעובדה שלמשפחה יש פחות הכנסות, בלי להכניס אותם לדיכאון. "אפשר לשרוד את המשבר בצורה טובה עם הילדים, שנמצאים ממילא בחרדות ומתוסכלים בבית, רק אם הופכים את זה לכיף", אומרת יעל וינר, מייסדת ומנהלת "עוברות ושוות", מיזם אינטרנטי לנשים העוסק בתכנים פיננסיים.
• ביגוד לחורף: במקום חגיגת קניות ובזבוז, אפשר לארגן חגיגת החלפות של בגדים. מזמינים 4-3 חברים, מבקשים שיגיעו עם בגדים חורפיים במצב טוב, כולל בגדים לאירועים, לגילים שונים, ועורכים אירוע של מכירות. הילדים קונים ומוכרים ב־5 שקלים לפריט. מלמד וחסכוני. אפשר לארגן הפנינג דומה גם למשחקים וצעצועים, שיש בשפע בכל בית, ולחסוך קניות.
• קניות בסופר: לכו עם הילדים למרכול גדול בשעות "מתות". ערכו להם סיור לימודי בהשוואת מחירים, אתגרו אותם במציאת מוצרים "שווים" וזולים, חנכו אותם להיצמד לתקציב. אחר כך אפשר לשלוח אותם לבד לקניות, ולקבוע בסוף שבוע פרסים ל"אלופי הקניות".
• הפינוקים הקטנים של הילדים יכולים לחסוך כסף גדול. עִברו איתם יחד על ההוצאות החודשיות שלהם – צעצועים, שירותים דיגיטליים, דמי כיס, ביגוד, וקבעו יחד איפה אפשר לצמצם.
מה לעשות:
• שכר דירה: דווקא הקורונה מספקת מספר אופציות לצמצום הוצאות. שני בני הזוג עובדים מהבית? אפשר לעבור מהמרכז לפריפריה. גם שנה אחת של מעבר מגוש דן לצפון הארץ תניב חיסכון של עשרות אלפי שקלים ויותר. יש ערים שנפגעו כלכלית יותר מאחרות ועומדות עם יתרת דירות להשכרה – נהריה, חיפה, באר־שבע, ובני־ברק למי שזה רלוונטי לו. אפשר לעבור דירה גם בתוך ערים שנחשבו מבוקשות וששכר הדירה בהן ירד ואפשר להתמקח. ירושלים, אפילו תל־אביב. מגורים בפריפריה מפחיתים בעלויות נוספות – ארנונה, ועד בית ואפילו יוקר המחיה. לפני המעבר אפשר לנסות להתמקח עם בעל הדירה הנוכחית, ולפחות להסכים על הפחתת שכר הדירה לתקופת הקורונה.
• רכישת דירה: זו תקופה טובה לכך, ניתן לקבל הטבות והנחות משמעותיות, אבל אם אתם זקוקים למשכנתה גדולה ואין לכם ביטחון תעסוקתי, עדיף לשכור.
• משכנתה: זה זמן טוב לקחת משכנתה, אם יש לכם משכורת ויכולת החזר. הריביות נמוכות יחסית, אפשרות המיקוח טובה יותר, הבנקים יחזרו אחריכם. האם כדאי למחזר משכנתה? בדקו היטב. היום זה קשה יחסית, אבל אם אתם לקוחות טובים תוכלו לפעמים לשפר תנאים.
מה לא לעשות:
• אל תקפיאו משכנתה, למרות שינסו לפתות אתכם לעשות זאת, אלא אם זה ממש הכרחי. הקפאת המשכנתה תעלה את ההחזר החודשי העתידי. בטווח הארוך, בהקפאה לשנה מדובר בתוספת של עשרות אלפי שקלים. וגם, הבנק עשוי להתייחס ללקוח שהקפיא משכנתה כלקוח בסיכון.
מה לעשות:
• כרטיסי אשראי: אם יש כרטיסי אשראי שלא הכרחיים לכם, בטלו אותם וחסכו את התשלומים החודשיים. יש חברות אשראי שהסכימו לוותר על עמלות באופן זמני לשנה, כדי לשמר לקוחות.
• טלוויזיה: שוק שירותי הטלוויזיה סופר תחרותי. בדקו עם כל בני המשפחה את כל תוכניות ההתחברות שלכם לערוצי תקשורת. האם כולם נחוצים? האם אתם משלמים עדיין לערוץ "הוט קטנטנים" כשהילד כבר בי"ב? אולי שווה לזנוח את "הוט" ו"יס" ולעבור לנטפליקס בלבד, בגיבוי צפייה באינטרנט וביוטיוב? כנ"ל עשו מול ספק האינטרט המשפחתי.
• טלפון: מוכרחים לרכוש טלפון חדש? לא חייבים לקרוע את הכיס, אפשר לקנות טלפון איכותי בסיסי, ולשדרג כשיגיעו ימים טובים יותר.
• הוראות קבע: עברו על הוראות הקבע שלכם בכרטיסי האשראי ובחשבון הבנק בקפידה. תגלו מינויים ותשלומים לכל מיני שירותים שעשיתם בגחמה של רגע, והם מיותרים. שאלו את עצמכם כמה פעמים השתמשתם בהם בחצי השנה האחרונה? בטלו מה שלא נחוץ.
• חופשות: אולי הגיע הזמן להגביר את השימוש בחילופי בתים עם חברים, במקום לשכור צימרים ובתי מלון?
מה לעשות:
• התייחסו לנושא ברצינות, חשבו מחוץ לקופסה על הסבות מקצועיות או פתרונות יצירתיים להגדלת הכנסות. יש לכם חנות או משרד במקום עם תנועת אנשים ערה? אפשר להציב מכונות ממכר אוטומטיות. צריך רישיון לכך, אבל אפשר להגיע לרווח חודשי של 1,000 שקל ויותר. יש לכם ידע, ניסיון, שיטות עבודה, טיפים שאתם יכולים להעביר לאחרים בקורס אינטרנטי, בספר, בסרטונים, במפגשים? ידע שווה כסף. זה הזמן גם להגדיל מיומנויות ליום שאחרי, שבו יהיה קשה יותר למצוא עבודה. מחקר שנערך בארה"ב גילה כי 35% ממי שפוטרו בתקופת הקורונה לא ישובו לעבודתם, כי משרותיהם פשוט ייעלמו.
סייעו בהכנת הכתבה: נתי אהרונוביץ', יועץ פיננסי ומנהל קבוצת הפייסבוק ואתר "נינג'ה פיננסית"; גיל אורלי, יועץ כלכלי, מנכ"ל "יבולים" ומפתח תוכנית "סוד הכסף"; זהבה בוהדנה, יועצת בכירה למיצוי זכויות בעמותת "פעמונים"; יעל וינר, מייסדת ומנהלת "עוברות ושוות" באינטרנט; שי מלמד, יועץ ביטוח ומנכ"ל "מלמד יועצים"; יובל סמט, סמנכ"ל ומייסד riseup, אפליקציה לניהול פיננסי ;אלכס קפלון, שותף ומנכ"ל משותף ב־Futuring up ; דוד קוכמייסטר, מנכ"ל עמותת פעמונים; אבי שטרן, מנהל קהילת moneytalks, דפנה פלד, יועצת ומאמנת, בעלת המיזם "ניהול כלכלי במרחב המשפחתי".
פורסם לראשונה: 06:25, 30.10.20
