סורגי תא הכלא כופים על יגאל עמיר בידוד פיזי מהעולם החיצוני, אבל לא מונעים ממנו לייצר מחלוקות, לעורר אמוציות ולהטריל את המערכת. כך, וכאילו כדי לתקוע קיסם בעין הציבורית, בחר רוצח ראש הממשלה יצחק רבין להגיש את ערעורו לעליון על הגבלת שיחות הטלפון שלו בידי שב"ס, דווקא ביום השנה ה-25 לציון הרצח. גם אם מדובר במקריות, כפי שטוענת עורכת דינו, עדיין אפשר להניח שמבחינתו זו הייתה מקריות משמחת.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
אלא שבשבוע שעבר התברר שהרוצח מצליח לעשות מתוך תאו יותר מאשר להגיש מסמכים לבית המשפט בעיתוי מרגיז: לטענת השב"כ עמיר עדיין מהווה סיכון ביטחוני, והאידיאולוגיה שלו, שפורחת תחת אי-יציבות פוליטית ופילוג רעיוני, זוכה לקהל מעריצים נלהב. "קיימת קהילה מחוץ לכלא התומכת בעמיר ובמעשיו ונכונה לפעול למענו", נקבע בחוות דעת שהגיש השירות לבית המשפט במסגרת דיון - עוד דיון - בזכויות האסיר של עמיר, שהתפרסמה גם היא ממש ביום השנה למעשה הנתעב שביצע.
העימותים המשפטיים בין הצדדים, כך נדמה, רחוקים מלהסתיים. רק שלשום דחה שוב בית המשפט בבאר-שבע עתירה של עמיר, הפעם בנוגע לבקשתו לצאת לחופשה כדי להשתתף בבר-המצווה של בנו. עמיר, שמרצה את עונשו בכלא אשל, פנה כמה פעמים במהלך מאסרו בבקשות לחופשה, בהן גם לחגיגות יום ההולדת של בנו, אבל אלה מעולם לא אושרו. "בחייאת רבאק, תנו לו לצאת לבר-מצווה", אומר אלי ג'רבי, חבר בארגון "לה פמיליה". "אולי הוא רצח את רבין, אבל גם יגאל עמיר בן אדם".
לא סתם דיברנו השבוע עם ג'רבי. החלק הכי מעניין באותה חוות הדעת שהגיש השב"כ לבית המשפט, נוגע לאירוע שהתרחש ב־23 ביולי, סביב מחאת בלפור. באותו יום הגיעו למקום קבוצה של נערים המזוהים עם "לה פמיליה", ושרו שיר תמיכה ברוצח, שעל מילותיו אין טעם לחזור. בשיחות עם כמה גורמים ב"לה פמיליה", הם מכחישים כל קשר בין הארגון לבין עמיר. "השיר הזה רץ כבר הרבה שנים", מסביר אחד מהם, ומספר שביציע של בית"ר ירושלים נהגו לשיר אותו אלפי אנשים משולהבים.
"אם אנשי שב"כ, שאמונים על הסדר ועל ביטחון הפנים, חושבים ששניים או שלושה ילדים ששרים שיר בזכות יגאל עמיר הופכים אותו למסוכן, אז הם לא שווים כלום", תוקף ג'רבי. "הם לא יודעים מה קורה בארץ. יש תמיכה רחבה ביגאל עמיר בציבור, ללא קשר ל'לה פמיליה'. יש אנשים נורמטיביים שמזדהים עם המצב של יגאל עמיר, ומאמינים שהוא הציל את המדינה מרבין. אנשים כותבים את זה בפייסבוק ומצייצים את זה בטוויטר". ,
וזה לא עלול להתפרץ בצורה אלימה?
"יגאל עמיר כבר 25 שנה בבית סוהר, ו־25 שנה אף אחד לא עשה משהו".
לא כולם מסכימים. "'לה פמיליה' הוא כבר לא ארגון אוהדי כדורגל, אלא כזה שתומך באופן אקטיבי באלאור אזריה, פועל באלימות כלפי מפגינים נגד ראש הממשלה, משליך אבנים בהפגנות", אומר דוד מזרחי, פעיל לשעבר בארגון. "זו חבורה שעושה פעולות אלימות, והם רואים ביגאל עמיר גיבור תרבות. אי־אפשר להקל בזה ראש. בטח כשהנערים האלה מוסתים".
בחוות הדעת הגלויה שלו, נמנע שב"כ מלפרט מה טיב הקשר בין עמיר ל"לה פמיליה". "השב"כ מונע מנקמנות", טוענת השבוע רעייתו של עמיר, לריסה. "בגלל זה ממציאים דברים שאין בהם שמץ של היגיון". השב"כ עצמו, למרות פניות חוזרות ונשנות, בחר שלא להגיב לטענות הללו. ואולם לדברי דביר קריב, לשעבר מפעיל סוכנים בחטיבה לסיכול טרור לא ערבי, "אני משוכנע שזו לא נקמנות מצד השב"כ, אלא החלטה עניינית. אני יכול להעריך שמה ששב"כ יכול להראות באמצעות המודיעין שלו, זה שיגאל עמיר הוא מודל לחיקוי בקרב ציבורים רחבים. זה אומר שאם הוא יוכל לבוא איתם במגע ולהגיד להם, 'תעשו כך וכך', הם עלולים להישמע להוראות. למה שהמדינה לא תמנע אפשרות של שיחה כזו?"
על מגרש המשחקים המתעתע הזה, שבין היותו מתנקש פוליטי לבין היותו אבא ואסיר הזכאי לזכויות בסיסיות, מתנהל עמיר בעורמה: דווקא הרוצח מגייס לעזרתו את כללי הדמוקרטיה וזכויות האדם כדי לשפר את תנאי מאסרו, להגדיל את התמיכה הציבורית בו, ואפילו על מנת לנסות ולהשתחרר סופית מהכלא. וכך, גם היום נאלצים מוסדות המדינה להמשיך להתמודד עם התחכום והנחישות של מי שנעץ שלושה כדורים בגבה של ישראל.
אדם ששוחח לאחרונה עם עמיר הציב בפניו אפשרות תיאורטית: הוא יביע חרטה בפני עם ישראל, ובתמורה יפתחו בפניו שערי הכלא. עמיר סירב להצעה מבלי לעפעף. גם לדברי לריסה טרימבובלר־עמיר, בעלה שלם לגמרי עם הרצח. אבל על דבר אחד עמיר בהחלט מתחרט: שיחת הטלפון שביצע מתוך הכלא ליואב אליאסי, הראפר המוכר בתור "הצל" ומי שהפך לאושיית רשת בקרב תומכי הימין. "אולי זו לא הייתה טעות מוסרית לפנות ל'צל', אבל זו הייתה טעות טקטית", מודה טרימבובלר־עמיר במרירות.
בקיץ 2019, בעוד מערכת פוליטית מיטלטלת בכאוס שבין סבבי בחירות, החל עמיר להקים מפלגה. בין היתר הסתמך על התמיכה אותה הוא מקבל בשנים האחרונות מקבוצה קטנה בשם "נורא דליבא", המורכבת ברובה מיוצאי ברית-המועצות, פעילה בעיקר בפייסבוק, קוראת בלהט לשחרורו מהכלא ומקדמת תיאוריות קונספירציה בדבר רצח רבין.
באותה תקופה לעמיר, המוגדר כאסיר ביטחוני אך תנאי הכליאה שלו זהים בפועל לזה של אסיר פלילי, עוד התאפשר לבצע שיחות טלפון לכל אדם. מתוך אגף הבידוד בכלא רימונים, שם היה כלוא אז, הוא החל להתייעץ עם שורה של אנשי מקצוע באשר לפרוצדורות הכרוכות בכניסה לפוליטיקה ובגיוס תמיכה ציבורית. "ניסינו גם לפנות לאמצעי התקשורת, אבל התעלמו מאיתנו", מספרת טרימבובלר־עמיר. "אז רצינו לעבוד דרך הרשתות החברתיות, ויגאל חשב שזה יכול לעניין את 'הצל'".
בשיחה שערך עם "הצל" באוגוסט 2019, הסביר לו עמיר ש"יש קבוצה של 600 חבר'ה, פנסיונרים, אקדמאים (הכוונה ל"נורא דליבא" – א"א). הם רוצים להקים מפלגה שתרוץ בבחירות במטרה לשחרר אותי". עמיר התעניין אם "הצל" יוכל לפרסם כמה פוסטים שיקדמו את המפלגה, אבל האחרון נבהל. "אני לא חושב שאתה בנאדם שאני מעוניין לפתח איתו איזה שיח", אמר וניתק.
הקלטת השיחה התפרסמה, קמה סערה ציבורית, ושירות בתי הסוהר קבע כי מדובר בתעמולה פוליטית אסורה ושלל מעמיר את זכויות הטלפון שלו למשך חודשיים. "חשוב להבין", אומרת עו"ד רוית מוחבר, המייצגת את עמיר בשנה האחרונה. "לפני כ־17 שנה שב"כ כתב חוות דעת על יגאל עמיר, שעל פיה הוא אינו מסוכן לביטחון המדינה. מאז הוא היה יכול לטלפן למי שהוא רוצה, היה זכאי להתייחדויות וזכה גם לביקורים. וגם בתום תקופת הענישה בעקבות השיחה עם 'הצל', המצב חזר לקדמותו - עמיר היה יכול להתקשר שוב למי שהוא רוצה".
לא לזמן רב. בספטמבר 2019, מיד לאחר פרסום השיחה, החלו לבצע בשב"כ הערכה מחודשת של הסיכון הנשקף מקשריו של עמיר עם גורמים מחוץ לכלא. בעקבות כך, בנובמבר 2019 נשללה שוב מעמיר הזכות לשוחח טלפונית עם כל אדם, והוא הוגבל ל־15 יעדים בלבד, מקרבה משפחתית ראשונה. תנאי הכליאה המחודשים של עמיר לא מנעו מהמפלגה שתומכת בשחרורו לקרום עור וגידים. בראש המפלגה הוצבה אשתו, והיא קיבלה את השם "משפט צדק". שמו של עמיר אינו מוזכר במצע המפלגה.
המפלגה אמנם נפסלה בוועדת הבחירות המרכזית אך אושרה פה אחד בידי תשעה שופטים בבית המשפט העליון. היא התמודדה בבחירות לכנסת ה-23 עם האותיות "קץ" וקיבלה 1,375 קולות. "כל הסיפור של המפלגה זה בלית ברירה", אומרת טרימבובלר־עמיר. "זו הייתה הדרך היחידה שלנו לצעוק את האמת שלנו".
אלא שזו לא באמת הדרך היחידה של הלובי למען הרוצח להשמיע את קולו. ברחבי הפייסבוק ניתן לאתר היום בקלות תומכי יגאל עמיר, שחלקם משוכנעים כי הוא בכלל חף מפשע. פרט לדף הפייסבוק הפעיל "נורא דליבא", שאמנם מונה מעט מאוד חברים, ניתן למצוא רבים מתומכי עמיר בדף הפייסבוק של "עמנואל גולדשטיין", פרופיל אותו מתפעל זה כמה שנים אחיו של עמיר, חגי, שהורשע בקשירת קשר לרצח והשתחרר מהכלא ב־2012. השבוע, בעקבות פניות אליה, החליטה הרשת החברתית לחסום את הדף.
לפני כן, הפך העמוד שתיפעל חגי עמיר לקרקע פורייה עבור מי שתומך באחיו ומאמין באג'נדה אנרכיסטית התוקפת את השב"כ, שב"ס, מערכת המשפט ועוד ועוד. כך למשל היה ניתן להיתקל שם ביונתן אנוש, מחזאי שרואה ביגאל עמיר גיבור. "רבין הפקיר את עם ישראל והשב"כ הפקיר את רבין, וזה מה שנקרא צדק פואטי. המפקיר הפך למופקר", אומר אנוש השבוע.
אם עמיר יפנה אליך מהכלא, תהיה מוכן לסייע לו?
"אני בסך הכל יוצר ואמן. אני לא מקושר לשום חבורה שנפגשת וזוממת משהו. זו בדיחה שהשב"כ עדיין אומר שיגאל עמיר מסוכן. מה הוא כבר יכול לעשות?"
מה שמחזיר אותנו לחוות הדעת של השב"כ. באפריל האחרון, בעקבות צמצום שיחות הטלפון שלו, הגיש עמיר עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע. בעתירה התלונן עמיר גם על כך שבניגוד ליתר אסירי האגף, הוא זוכה רק לשעתיים של שיחות טלפון ביום ולא לארבע.
במסגרת תשובתו לעתירה הגיש שב"ס לבית המשפט כמה חוות דעת חסויות, שחוברו בשב"כ, באגף המודיעין של שב"ס ובמודיעין משטרת ישראל. אלו קבעו כי ישנם "טעמים ביטחוניים המצביעים על קיומו של חשש לפגיעה בביטחון המדינה", ושיכנעו את השופט אהרון משניות כי יש להוסיף ולהגביל את יעדי השיחה של עמיר. את ההחלטה לאפשר לעמיר רק שעתיים של שיחה ביום, ביטל השופט ופסק כי היא "מעוררת תמיהה" ו"חורגת ממתחם הסבירות". הוא הסביר כי החלטה זו אינה נסמכת על חוות דעת של שב"כ, אלא על חוות דעת של שב"ס בלבד, ש"משום מה הסטטוס שלה שונה משמור לסודי".
מעבר לאיזכור שירי התמיכה של "לה פמיליה", חוות הדעת הגלויה של השב"כ שצורפה לתשובה לעתירה מתייחסת גם להקמת המפלגה התומכת בעמיר, ש"עצם הקמתה מעיד על קיומם של תומכים לא מעטים בעותר", טוענים בשב"כ. גם פנייתו של עמיר ל"צל", ושביתת הרעב שבה פתח כתוצאה מצעדי הענישה בעקבותיה, מתוארים בידי השב"כ כעילה לכך שהוא מהווה סכנה. לדברי עו"ד מוחבר, "השב"כ הביא נימוקים מצוצים מהאצבע רק כדי להכשיר בדיעבד החלטה שהתקבלה בידי שב"ס". על בסיס הטענה הזו הגישה בקשה לערער על פסק הדין בדיוק ביום השנה לרצח רבין. "זה ממש לא בכוונת מכוון", היא טוענת בתוקף. "במשך כמה שבועות התלבטנו אם להגיש את הערעור, ואז לקח כמה ימים לכתוב אותו. יצא שזה הוגש ביום הזה".
גם את בקשתו של עמיר לצאת לבר־המצווה של בנו פסל בית המשפט בהסתמך על חוות דעת חסויה של השב"כ. "ידענו שאין סיכוי שיאשרו לו", אומרת טרימבובלר־עמיר. בנם המשותף לומד בבית ספר דתי ונעזר באביו להכנת שיעורי בית ולימוד תורה. "אנחנו מדברים עם יגאל כל יום", אומרת טרימבובלר־עמיר, המתפרנסת כטכנאית מעבדה ומתגוררת בשכונת רמות בירושלים. בשל הקורונה והמגבלות שהוטלו על עמיר, לא התאפשר לבן לראות את אביו בשנה וחצי האחרונות, למעט בביקור אחד שנערך מאחורי מחיצת זכוכית. "ברור שחסר לו אבא", אומרת אמו. "אבל הוא לא ילד מסכן, לא סובל מאלימות, יש לו הרבה חברים".
הוא מזדהה עם הדעות הפוליטיות שלך?
"פוליטיקה זה לא עניין של ילד. יש דברים שאני צריכה להסביר לו, אבל למה שהוא ייכנס לתוך כל הלכלוך וההשמצות האלה? עד כמה שאני יכולה, הוא מחוץ לזה".
מהשב"כ נמסר בתגובה: "במסגרת הדיון בעתירתו של רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, עיין בית המשפט בחוות דעת שב"כ המפרטת ומדגימה את הסיכון הביטחוני הנשקף מקשריו של עמיר עם אחרים, ובהמשך העתירה נדחתה".
משב"ס נמסר בתגובה: "ככלל, לאסיר ביטחוני אסור לקיים קשר טלפוני למעט בנסיבות מובחנות ובהתאם לעמדת גורמי הביטחון. בכל מקרה עומדת לשב"ס הזכות לקבוע כללים ותנאים לאופן קיום שיחות הטלפון שנחשבות 'טובת ההנאה'".
גם 25 שנים אחרי שרצח את ראש הממשלה, יגאל עמיר לא מפסיק להתגרות במערכת. בעקבות ערעור שהגיש בעיתוי מצמרר, קובע השב"כ כי אסיר העולם עדיין מהווה סיכון ביטחוני וכי "קיימת קהילה שנכונה לפעול למענו" אלי ג'רבי, חבר ב"לה פמיליה" מכחיש כל קשר בין הארגון לרוצח, אבל מוסיף באותה נשימה: "הם לא יודעים מה קורה בארץ. יש בו תמיכה רחבה, כולל אנשים נורמטיביים שמאמינים שהוא הציל את המדינה" דביר קריב, לשעבר מפעיל סוכנים בחטיבה לסיכול טרור לא ערבי: "הוא מודל לחיקוי בקרב רבים והם עלולים להישמע להוראותיו"
פורסם לראשונה: 07:51, 06.11.20
