"שפחת מין": הטרדה הוכרה כאירוע חריג בעבודה

ביטוח לאומי דחה תביעה של אישה להכרה כנפגעת עבודה בטענה שבינה לבין התוקף היה רומן. אבל שופטת קבעה שהיו בפרשה יחסי "שולט-נשלטת"

עו"ד גיל זיסר | פסקדיןפורסם: 10.11.20 , 07:00

תומכת בק-אופיס שעברה הטרדה מינית קשה מצד סוכן מכירות שעמו עבדה הוכיחה שני אירועים חריגים שמצדיקים מינוי מומחה לבחינת ההשפעה שלהם על מצבה הנפשי לצורך הכרעה בתביעתה לפגיעה בעבודה. כך נקבע בהחלטה של בית הדין לעבודה בתל אביב שהותרה כעת לפרסום. השופטת דפנה חסון זכריה דחתה את התזה של הביטוח הלאומי שלפיה התפתח בין השניים רומן בהסכמה: "ממכלול הראיות בתיק עלתה תמונה קשה ביותר, של יחסי 'שולט-נשלטת'".

בין השנים 2012-2007 הוצמדה התובעת לסוכן מכירות שלפי גרסתה רדה בה והשפיל אותה. ב-2010, לאחר שבעלה התפטר מעבודתו ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפיה, היא רצתה ליישר את ההדורים כדי להבטיח את מקומה בעבודה, ויזמה ארוחת צהריים. בסוף הארוחה, כשהיו בדרך חזרה, הסוכן סטה מהדרך לשביל עפר וכשהגיעו למטע הדרים כפה עליה יחסי מין. מאז ובמשך כשנתיים היא הפכה לגרסתה לשפחת המין שלו.

בתקופה זו מצבה הנפשי החמיר וכעבור שנה וחצי היא ניסתה להתאבד באמצעות בליעת כדורים. חייה ניצלו בזכות בעלה, שהבהיל אותה לבית החולים.

(צילום: shutterstock)

לטענתה, מסכת הייסורים הסתיימה רק לאחר שנכנס לחברה מנהל שיווק חדש שזיהה את ההטרדה המינית וסייע לה. אז היא אזרה אומץ להודיע לסוכן על סיום היחסים, ובתגובה לכך הוא אמר לה "אני משחרר אותך".

בהמשך היא עזבה את העבודה והגישה תביעה נגד החברה ונגד הסוכן שהתנהלה בהליך גישור שבסופו שילמו לה 80 אלף שקלים כפיצוי. ב-2013 היא הגישה לביטוח לאומי תביעה לדמי פגיעה בגין הטרדה מינית בעבודה אבל נדחתה, ולפיכך פנתה לבית הדין לעבודה.

לצורך הכרה בהטרדה מינית כפגיעה בעבודה היה עליה להוכיח אירוע חריג שהסב לה דחק נפשי בלתי סביר. התובעת טענה לשלושה כאלה: האירוע בפרדס, ניסיון ההתאבדות והיום שבו "שוחררה", כשלטענתה הדברים שאמר לה הסוכן השפילו אותה וגרמו לה להבין לראשונה שהייתה למעשה שפחת מין, עבד נרצע.

מנגד טען הביטוח הלאומי כי בין התובעת לבין הסוכן התקיימה מערכת יחסים רומנטית והדדית, וכי התובעת לא הוכיחה אירועים חריגים שאפשר לבודד בזמן ובמקום.

אלא שהשופטת דפנה חסון זכריה העדיפה את גרסת התובעת, שנתמכה בעדות אמינה, במסמכים רפואיים מטיפולים פסיכיאטריים שעברה בזמן אמת ובראיות נוספות כמו הליך הגישור למשל. מנגד, גרסת הביטוח הלאומי נסתרה בעדותו הבעייתית של הסוכן שהכחיש לחלוטין מגע מיני עם התובעת.

"ממכלול הראיות שהובאו בפנינו, עולה תמונה קשה ביותר, של יחסי 'שולט-נשלטת', תוך ניצול ממושך של יחסי הכוחות בין התובעת לבין סוכן המכירות, אף שאין מדובר ביחסי מרות פורמליים", נכתב. "משך תקופה של מספר שנים, שימשה התובעת, שלא מרצונה, כמעין שפחת מין של סוכן המכירות, כשהיא אינה מוצאת בתוכה כוחות נפש להתנגד למערכת היחסים הכופה אליה נקלעה עמו, מתוך חרדה לעתידה הכלכלי ועקב השיתוק הנפשי העמוק אליו נקלעה בעקבות יחסים אלה".

השופטת קבעה כי יש להכיר באירוע הפרדס ובאירוע האחרון – ה"שחרור" של התובעת – כאירועים חריגים ומוגדרים שגרמו לה לדחק נפשי, כאשר אירוע ההתאבדות היווה לו ביטוי.

לפיכך השופטת קבעה כי התובעת צלחה את המשוכה הראשונה בדרכה להוכיח פגיעה בעבודה ואישרה מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבה הנפשי לבין שני האירועים החריגים.