הנאשם שכנע: לא אני נהגתי, אלא בת הזוג שלי

גבר שהואשם בנסיעה במהירות 119 קמ"ש הוכיח שעשה מאמץ להסב את הדוח על שם זוגתו באותה תקופה, אבל היא סירבה. בית המשפט האמין לו

עו"ד דוד אריכא | פסקדיןפורסם: 01.12.20 , 06:58

בית המשפט לתעבורה באשדוד זיכה לאחרונה נהג מאישום במהירות מופרזת של 119 קמ"ש שנמדדה במצלמת א-3: השופטת נועה חקלאי קבעה שהנאשם הוכיח במידה הנדרשת שלא הוא היה הנהג, אלא זוגתו לשעבר.

בכתב האישום שהגישה המדינה באפריל האחרון נטען שבאוגוסט 2019 צולם הנאשם נוסע ברכב מהעבודה בסביבות השעה 01:00 במהירות של 119 קמ"ש בכביש של 90 קמ"ש. הנאשם העלה שתי טענות הגנה: הראשונה שלא הוא נהג ברכב אלא בת זוגו לשעבר. השנייה, כי יש בעיה באמינות תוצאות המדידה של המצלמה.

בדיון שעסק בטענת ההגנה הראשונה סיפר הנאשם כי בליל הנסיעה הוא וזוגתו חזרו מחתונה של חבר והיא נהגה כיוון שהוא שתה אלכוהול. לדבריו, שבועיים לאחר מכן הוא קיבל את הדוח והתקשר אל זוגתו כדי שתזכיר לו מי נהג והיא הודתה שהיא נהגה ואף נזכרה באופן שבו יצאה מן החנייה.

(צילום: shutterstock)

לדבריו, היא אמרה לו שתיקח את הנקודות על עצמה אבל אחר כך התחרטה, ובסופו של דבר הם נפרדו והיא סירבה לקחת עליה את האשמה. בהמשך הוא שלח לה מכתב בדואר רשום מעורך דין אך היא סירבה לקבלו.

הנאשם זימן את זוגתו לשעבר לעדות והיא העידה שאינה זוכרת את האירוע הספציפי כיוון שנסעו יחד לאירועים רבים. היא ציינה שהיא אפילו לא זוכרת את הנאשם כיוון שעברה טיפול ומחקה אותו מחייה. מצד שני, היא אישרה את שיחת הטלפון עם הנאשם ואת הודאתה שנהגה ברכב, אם כי טענה שלאחר מכן הודיעה לו שלא נהגה וסירבה לחתום על ההסבה של הדו"ח.

לאחר שמיעת העדויות טענה המדינה שאם בית המשפט יקבע שהנאשם לא נהג ברכב - יהיה עליו לקבוע במקביל מי כן נהג בו ולהרשיע את בת הזוג.

בהכרעת הדין הודיעה השופטת חקלאי שלא מצאה טעם לבחון את הטענה בנוגע לאמינות המצלמה כיוון ששוכנעה שהנאשם לא נהג ברכב בזמן שצולם.

היא הסבירה כי בפקודת התעבורה נקבעה חזקת הבעלות שלפיה בעל הרכב או המחזיק בו אחראי לעבירות שנעשו ברכב. הדרך לסתור את החזקה היא להוכיח ברמת ודאות מספקת כי אדם אחר ביצע את העבירה, והשופטת סברה שהנאשם הצליח בכך.

היא ציינה כי מצאה את עדותו אמינה, מפורטת ומנומקת, מה גם שהיא נתמכה במסמכים שמעידים כי אכן עשה מאמצים להסב את הדו"ח על שם מבצעת העבירה בזמן אמת.

גרסתו קיבלה חיזוק מעדותה של זוגתו לשעבר, שאמנם ניסתה לטעון שאינה זוכרת דבר, אבל בד בבד אישרה את שיחת הטלפון, את האמירה כי נהגה ברכב ואת הפניות שלו אליה.

בתוך כך ציינה השופטת כי בת הזוג לא השאירה עליה רושם חיובי במיוחד נוכח הזיכרונות המתעתעים והבחירה שלה להכפיש את הנאשם, תוך כינויו קמצן, מעשן סמים, שקרן ושתיין.

בסיכומו של עניין השופטת העדיפה את גרסת הנאשם וזיכתה אותו מהעבירה שיוחסה לו. היא דחתה את בקשת המדינה להרשיע את בת הזוג והסבירה כי על אף המסקנה שהנאשם לא נהג ברכב, לא הוכח בפניה ברמה הנדרשת בפלילים כי בת הזוג היא זו שנהגה.