דו"ח חדש של המשרד להגנת הסביבה והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מתריע שמשרד הבריאות צריך לפתח תוכנית היערכות רחבה להתמודדות עם ההשפעות הבריאותיות של משבר האקלים.
את הדו"ח כתבו ד"ר קרני קריגל, חוקרת ביחידה לחקר עוני חברה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, וחברה בצוותי המומחים של משבר הקורונה, יחד עם ד"ר טלי ברמן אלפורט, בוגרת תוכנית ממשק. "משבר הקורונה תפס את מערכת הבריאות בישראל לא מוכנה לטפל במגפה בסדר גודל כזה. ונראה שעובדים כאן ועכשיו ובכיבוי שריפות ללא תכנון אסטרטגי וחשיבה קדימה", אומרת ד"ר קריגל. "כל מומחי האקלים מציינים שמגפות כמו הקורונה יופיעו גם בהמשך כחלק ממשבר האקלים. ואני טוענת שיש היום להיערך להשפעות הבריאותיות של משבר האקלים. כדי שלא יפתיע אותנו שוב ולא נהיה מוכנים". לדבריה, "אנחנו חייבים להבין, שמשבר האקלים הוא לא רק סביבתי. אלא הוא גם בריאותי, כלכלי וחברתי".
הדו"ח מסכם עשרות מחקרים בארץ ובעולם, שחושפים את ההשלכות הבריאותיות של משבר האקלים, ומסביר כיצד משבר האקלים ישפיע על ישראל. בדו״ח הצליבו נתוני טמפרטורות עם נתוני אשפוז בעשור האחרון וגילו עלייה משמעותית במספר ביקורים במחלקה לרפואה דחופה (חדרי מיון בבתי חולים) עם אבחנת התייבשות או מכת חום בין השנים 2019-2010, שבהן חלה גם עלייה בטמפרטורה הממוצעת.
עוד נמצאה עלייה משמעותית בתסמיני אלרגיה בימי שרב, והחמרה בבעיות נשימה בעקבות התרבות סופות החול. גם בתחום בריאות הנפש, מחקר שנערך באזור הדרום חשף קשר בין עלייה תלולה בטמפרטורות לניסיונות התאבדות, בייחוד בקרב מטופלים בעלי רקע פסיכיאטרי. "אבל אנחנו גם צריכים לזכור שלא כל הציבור חשוף באותה מידה, שכן קשישים, אנשים שחיים בעוני, נשים בהיריון וחולים במחלות כרוניות, כמו למשל חולי סוכרת, חשופים יותר להשפעות הבריאותיות של האקלים המשתנה", אומרת ד"ר קריגל. עד כה טרם גובשה הנחיה עקרונית של המשרד להטמיע שיקולים של שינוי האקלים בהחלטות המתקבלות במשרד הבריאות.
אז מה צריך לעשות? מחברות הדו"ח מציינות כי קודם כל יש להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות. "היום הם עסוקים רק בקורונה, והנה החיסון בדרך. אבל למשבר האקלים אין חיסון וההשלכות שלו על הבריאות רחבות. אז יש חשיבות עצומה שהם יהיו מודעים לסכנות ויתחילו להטמיע את זה בקבלת ההחלטות בכל אגפי המשרד, וכן גם במרפאות בקהילה".
החוקרות ממליצות להקים גוף מוביל במשרד הבריאות שיתכלל ברמה הלאומית והמקומית את הטיפול בהשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים. בנוסף, כיום עדיין אין תקציב ייעודי להיערכות של מערכת הבריאות להשפעות הבריאותיות של שינויי אקלים ויש לתקצב זאת. יש לפתח מערכת התרעה מוקדמת למערכת הבריאות בהתאם לתחזיות עומסי וגלי חום. יש להשקיע ביכולת התרעה מוקדמת לזיהוי יעיל של איומי בריאות בעקבות אירועי חירום אקלימיים. בנוסף, על משרד הבריאות לבנות מערך איסוף נתונים אחיד לדיווח בזמן אמת של נתוני תחלואה ותמותה, בממשק עם נתוני אקלים וממגוון מקורות (בתי חולים, קופות חולים ועוד).
בבדיקה שנערכה התגלה שיש נתונים שלא נאספים או שאין סנכרון והעברת מידע בין גופים. למשל מוות כתוצאה משיטפון לא מדווח, כי בסיבת המוות נכתב טביעה, אך יש להגדיר את סיבת התחלואה או המוות כתוצאה מתנאי אקלים קיצוני. משבר הקורונה חשף שמדינת ישראל לא ערוכה כראוי למצבי חירום בריאותיים. ד"ר קרני מסכמת: "המדינה יודעת להשקיע בתכנון ובמשאבים להתמודדות עם חירום ביטחוני, אך אם לא ניערך מראש להשלכות הבריאותיות של משבר האקלים, יהיו הרבה מצבי חירום בריאותיים כאלה בעתיד הלא רחוק".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פרסם מסמך עקרונות שיהווה חלק מהתוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים. הדו"ח 'שינוי אקלים ובריאות הציבור' הוכן והוגש למנהלת שינוי אקלים באוגוסט 2020. הוא אחד מהסיכומים המקצועיים שקידם משרד הבריאות במהלך השנים האחרונות. בדו"ח הוצגו עדכוני העקרונות של הקשר בין מדדי שינוי אקלים לבין תוצאים בריאותיים משמעותיים. בהמשך להתמודדות עם התפרצות הקורונה בישראל, משרד הבריאות מצא לנכון ללוות את עדכון המידע, להדגיש את קווי הפעולות הנדרשות, כולל צורך בחיזוק ובהגדלת כח אדם מקצועי ותקצוב הנדרש".
אדיר ינקו השתתף בהכנת הכתבה
