העובד פוטר, בעלי חברת כוח אדם יפצה אישית

זכויות העובד נפגעו ושופטת קבעה שעל הבעלים שהיה אחראי לכך לשאת באחריות. התובע יקבל 91 אלף ש' על פיצויי פיטורים הפרשות לפנסיה ועוד

עו"ד ורד שדות | פסקדיןפורסם: 10.12.20 , 07:53

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה בעלים של חברת כוח אדם שפורקה לשלם מכיסו פיצויים של כ-91 אלף שקל לעובד ניקיון שהעסקתו במסעדה הסתיימה בעקבות סגירתה. השופטת אריאלה גילצר-כץ החליטה על החיוב האישי מאחר שהנתבע היה הרוח החיה מאחורי פעולות החברה והפר במודע חלק גדול מחוקי העבודה תוך פגיעה בזכויות העובד.

התובע סיים לעבוד במסעדה ב-2017 והגיש תביעה נגד חברת כוח האדם שהעסיקה אותו, בעל המניות שלה וכן נגד המסעדה שבה הוצב ובעליה. מאחר שחברת כוח האדם פורקה ובעלי המסעדה הגיעו איתו להסכם פשרה המשיך ההליך להתנהל רק נגד בעליה של חברת כוח האדם.

העובד טען כי הבעלים, כבעל המניות היחיד בחברה, גרם לכך שהחברה הפרה את זכויותיו. הוא לא דיווח על ההעסקה שלו לרשויות ולא שילם פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת שמגיעים לו מאחר שהמסעדה נסגרה ולא הוצעה לו עבודה חלופית. בנוסף הוא לא קיבל דמי חופשה, שכר עבור שעות נוספות, לא הופרשו לו כספים לפנסיה ועוד. התובע ביקש לפיכך לחייב אותו באופן אישי בתשלום מלוא הפיצויים שמגיעים לו.

(צילום: shutterstock)

הנתבע טען מנגד שהעובד לא הוכיח מי הייתה המעסיקה שלו בפועל – חברת כוח האדם או המסעדה – ומה הייתה תקופת העבודה שלו. לדבריו לעובד לא היה חשבון בנק וזכויותיו שולמו לו במזומן. מעבר לזה הוא טען כי החברה היא בעלת אישיות משפטית נפרדת ואין לו אחריות אישית לחובותיה.

אבל השופטת גילצר-כץ קבעה שהעובדה שהועבד לא יודע לקבוע מבחינה משפטית מי מהחברות העסיקה אותו ומול מי היה עליו להתנהל לא אמורה לפגוע בזכויותיו. מכל מקום, מתלוש השכר שהציג עלה כי הועסק בחברת כוח האדם כשנתיים – והנתבע לא הציג כל ראיה שסותרת זאת אף שיכל לעשות זאת בקלות באמצעות טפסי 101 ו-106.

היא ציינה כי מהודעת הביטוח הלאומי בהליך עלה כי ההעסקה לא דווחה לו בניגוד לחוק. מהראיות עלה כי חלק גדול מחוקי העבודה הופרו במקרה של התובע, בהם חוק הגנת השכר וחוק חופשה שנתית ומדובר בעבירות פליליות.

בנסיבות אלה, וחרף העובדה שהחברה היא אישיות משפטית נפרדת, יש הצדקה להטיל על בעל המניות אחריות אישית לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מההתנהלות הלא חוקית כלפיו.

השופטת הדגישה כי מדובר כאן בבעל מניות יחיד ששימש כמנהל החברה והיה הרוח החיה מאחוריה, ובמילים אחרות "החברה היא הנתבע והנתבע הוא החברה". את הפעולות הלא חוקיות ביצע הנתבע עצמו ומן הראוי שיישא בתוצאות.

מאחר שהנתבע לא הציג כל ראיה שתסתור את טענות של התובע פסקה לו השופטת את מלוא הסכומים שתבע, כולל פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפרשות לקרנות פנסיה והשתלמות, פדיון חופשה, דמי נסיעות וחגים, החזר על ניכויי שכר ותשלום על עבודה בשעות נוספות ובשבתות.

בסיכומו של עניין חויב הנתבע בפיצויים של כ-81 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 10,600 שקל.