נדחה חייב שביקש הקלה כי אשתו לא עובדת

במסגרת הליך חדלות פירעון טען חייב שבמגזר הערבי לא נהוג שאישה תצא לעבוד. שופטת דחתה את הטיעון והוסיפה: לנושה יש זכות לקבל את כספו

עו"ד טמיר כרמי | פסקדיןפורסם: 20.12.20 , 07:15

בית משפט השלום בירושלים הוציא לאחרונה צו לשיקום כלכלי בהתאם לתוכנית שהציע הממונה על חדלות פירעון, שלפיה החייב יקבל הפטר אחרי שיכסה כמחצית מהחוב באמצעות 48 תשלומים חודשיים של 2,000 שקל. בתוך כך דחתה השופטת ג'ויה סקפה שפירא את בקשת החייב להפחית את התשלום החודשי בנימוק שאשתו לא יכולה לסייע בפרנסת המשפחה שכן במגזר הערבי לא מקובל שאישה תצא לעבוד. "נשים רבות מהמגזר הערבי משתתפות כיום בכח העבודה במדינת ישראל וזוהי מגמה חיובית שראוי לעודד ולא לבלום", כתבה.

החייב לא עמד בתשלומי הלוואה שנטל וצבר חוב של כ-210 אלף שקל. בשנה שעברה ניתן לבקשתו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והוטל עליו תשלום חודשי של 2,000 שקל.

בהמשך הגיש הממונה על חדלות פירעון במחוז ירושלים הצעה לשיקום כלכלי של החייב באמצעות תוכנית פירעון שלפיה יקבל הפטר אחרי שישלם עוד 48 תשלומים של 2,000 שקל. כך יקבל הנושה כמחצית החוב בסך 96 אלף שקל.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

אבל החייב התנגד לתוכנית וביקש לשלם 1,000 שקל למשך 36 חודשים בלבד. הוא טען כי החוב נוצר בתום לב ואין הצדקה להאריך את תוכנית הפירעון מעבר לתקופה המרבית שהועמדה בחוק על שלוש שנים.

לדבריו, הצעת הממונה לא מתחשבת בכך שאשתו לא עובדת כיוון שהיא מגדלת את שני הילדים ובמגזר הערבי לא נהוג שנשים יצאו לעבוד. בנוסף, הוא הוצא לחל"ת בשל משבר הקורונה ולא יצליח להשתקם באופן הזה.

השופטת ג'ויה סקפה שפירא דחתה את בקשת החייב וקבעה כי הצעת הממונה ראויה. ראשית, היא ציינה כי ילדי החייב נמצאים במסגרות חינוך כך שאשתו יכולה לעבוד לפחות במשרה חלקית.

שנית, היא הבהירה כי הטענה שבמגזר הערבי לא נהוג שנשים יוצאות לעבוד לא מקובלת עליה. "נשים רבות מהמגזר הערבי, לרבות מהחברה המסורתית, משתתפות כיום בכוח העבודה במדינת ישראל וזוהי מגמה חיובית שראוי לעודד אותה, ולא לבלום אותה באמצעות מתן גושפנקא מאת בית המשפט לאי יציאתה של האישה לעבודה, גם כאשר הצרכים הכלכליים של המשפחה מחייבים זאת", כתבה.

מעבר לזה, השופטת ציינה כי גם אשת החייב נהנתה מההלוואה שהכניסה אותו להליך ו"בנסיבות אלה, העדפה תרבותית שעניינה אי יציאה לעבודה, אינה יכולה לזכות למשקל גדול יותר מזכות הקניין של נושהו".

באשר לעניין הקורונה קבעה השופטת כי מאחר שרוב הסיכויים שמדובר במצב זמני זהו לא נימוק שמצדיק כשלעצמו להפחית את התשלום החודשי.

בסוגיית תקופת התשלומים, ציינה השופטת כי החוק מאפשר להאריך אותה במקרים מסוימים כמו פגם בהתנהלות החייב או יכולות כלכליות מיוחדות. במקרה הזה, היא סבורה שיש חוסר תום לב מסוים ביצירת החוב כיוון שהחייב נטל את ההלוואה בידיעה שיש סיכוי גבוה שלא יעמוד בה.

בנוסף, מדובר באיש צעיר ובעל פוטנציאל השתכרות גבוה ועל כן הסתפקות בבשלוש שנים בלבד תפגע בנושה ועלולה להעביר מסר שגוי שיפגע בשיקום הכלכלי של החייב לטווח הארוך. לאור זאת, השופטת אישרה את ההצעה וקבעה כי החייב יקבל הפטר אחרי שיוסיף לקופה עוד 96 אלף שקל ב-48 תשלומים שווים.