בחודש מארס האחרון, קצת אחרי שהתמנה למנכ"ל עמותת SpacelL - הגוף הפרטי הראשון בהיסטוריה שהגיע לירח - יזם תא"ל (מיל') שמעון שריד תחקיר על פרויקט החללית "בראשית", שהתרסקה בעת הניסיון לנחות על הירח לפני כשנה וחצי. שריד, לשעבר ראש להק ציוד בחיל האוויר, שרגיל לתרבות התחקירים של "הכחולים", שבה כל גיחת אימון מסתיימת בשיחת "איפה טעינו", רצה לסכם את הפרויקט הראשון של בראשית לפני שהוא מוציא לדרך את השני. "זה היה תחקיר על כל הפרויקט מאז 2011, לא רק על הדקות האחרונות", הוא מספר. "הוא נמשך יומיים רצופים בתעשייה האווירית (שבנתה את החללית - א"ע), כולל מה לעשות בפעם הבאה ומה לא. זה אירוע שנתן לכל המעורבים בפעם הראשונה ראייה מרחבית של הפרויקט. זה לא היה חיפוש אשמים, אלא הפקת לקחים".
כתבות נוספות למנויים:
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
אז מה השתבש?
"מהניסיון שלי בחיל האוויר, כל תאונה אפשר למנוע בכמה נקודות זמן. אף פעם אין גורם אחד בודד. היו תקלות לאורך המשימה, זה חלק מהמשימה, אבל כל עוד בראשית הייתה בדרך לירח, היה זמן לבחון כל דבר, לנתח, ואז לשגר לחללית הוראות תיקון. לעומת זאת בזמן הנחיתה, כשלכל הוראה לוקח 2.5 שניות להגיע מכדור הארץ לירח, אתה כמעט לא יכול להתערב בזמן. כמו כל תאונה, גם כאן היה שילוב של גורמים, תקלה טכנית וטעות אנוש. לבראשית 1 כמעט שלא היו גיבויים למערכות השונות, אבל דווקא למחשב הנחיתה היה גיבוי. המחשב הראשי כשל, ולמרות שהיה מחשב גיבוי, הצוות נתן לו הוראה לעשות ריסט. זה גרם לכיבוי המנועים ששימשו להאטה, ולהדלקתם בשלב מאוחר מדי. בדיעבד, אם הצוות לא היה מתערב, סיכוי גבוה שמחשב הגיבוי היה נכנס לפעולה והחללית הייתה מצליחה לנחות בשלום".
השיגור של בראשית 1
עכשיו הם הולכים לנסות שוב. לפני שבועיים בבית הנשיא, כשלצד הנשיא רובי ריבלין ניצב שר המדע יזהר שי, הושק מיזם בראשית 2: שיגור נוסף לירח, הפעם של חללית שתישא שתי נחתות. החללית תיכנס למסלול סביב הירח, ושם תפעל שנתיים בניסויים מדעיים ובשחרור של שתי חלליות קטנות שינחתו על הירח, מה שיעניק סיכוי הצלחה כפול לנחיתה. התקציב זהה, 100 מיליון דולר, והנחיתה מתוכננת כרגע למחצית השנייה של 2024, אבל לוח הזמנים תלוי מאוד בקצב גיוס התרומות.
פרויקט בראשית נולד כשיריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב ישבו בפאב בחולון ותיכננו איך להיענות לאתגר שהציבה גוגל: פרס של 30 מיליון דולר לצוות האזרחי הראשון שיצליח להנחית חללית לא ממשלתית על הירח. התחרות בוטלה לבסוף, לאחר שאף צוות לא עמד בלוח הזמנים, אבל השלושה הקימו את SpaceIL. בראשית שוגרה, הצליחה להגיע לירח ולהקיף אותו, אבל פגעה בפני הירח במהירות גבוהה מדי והתרסקה, כשמדינה שלמה צופה בה בהתרגשות, ורבים בעולם עוקבים בסקרנות אחרי הניסיון של ישראל להיות המדינה הרביעית שתנחת על הירח, אחרי ברית־המועצות, ארה"ב וסין. מאז ניסתה גם הודו לנחות על הירח, וגם החללית הלא מאוישת שלה התרסקה בנחיתה.
"בדיעבד אפשר להגיד שגם בקרב צוות הפרויקט ההערכה הייתה שהסיכוי לנחיתה מוצלחת הוא 80%. בראשית הצליחה בכל השאר חוץ מהנחיתה", אומר שריד. "ולמרות חוסר ההצלחה בנחיתה, אני כל הזמן פוגש אנשים שמספרים איזו התרגשות זאת הייתה, וכמה השראה זה סיפק להם. המותג בראשית תפס, לא רק בארץ, גם בעולם. הורים עקבו עם הילדים אחרי כל המסע והפכו לפריקים של חלל. גם עכשיו אנחנו מכוונים לגילאי 5 עד 25 כקהל שאנחנו רוצים להשפיע עליו, לכוון אותו להתפתח לתחומי הטכנולוגיה והחלל".
כל הקונספט של בראשית 1 היה לשגר חללית זולה, בלי הרבה גיבויים, ולהראות שאפשר לנחות גם בלי השקעות עתק. עכשיו אתם הולכים באותה דרך?
"מדרגות העלויות בחלל הן מאוד אכזריות. האמריקאים והאחרים הנחיתו בהצלחה חלליות במשקל של 1.5 עד 5 טונות, בעלויות של כמה וכמה מאות מיליוני דולרים. אנחנו באנו עם 100 מיליון דולר, ובזכות העובדה שהחללית שקלה רק 600 ק"ג בהמראה, השיגור עלה 'רק' 22 מיליון דולר. הפעם נתבסס באחוזים גבוהים על התכנון וההנדסה של בראשית 1. אנחנו לא מתחילים מאפס, וזה מאפשר לנו לעשות את בראשית 2 בעלות של בראשית 1, למרות שנקבל הרבה יותר. בראשית 1 הייתה אמורה להסתיים בנחיתה ולעבוד שלושה־ארבעה ימים עד שתקבל את מכת החום מהירח, שחום פניו מגיע למאות מעלות בגלל השמש והיעדר האטמוספרה, ותפסיק לעבוד. אנחנו בונים עכשיו מקפת (הגוף העיקרי של החללית - א"ע) שתפעל סביב הירח שנתיים, ותשחרר שתי נחתות. אנחנו לא עושים את אותו הדבר שוב, אלא משימה הרבה יותר מורכבת".
החלטתם כבר היכן תנחתו?
"אנחנו חושבים להנחית נחתת אחת בצד הנראה של הירח, ואת השנייה בצד הנסתר, היכן שרק הסינים נחתו עד היום, לפני שנה. זה מאתגר מאוד לנחות שם מבחינת קשיי התקשורת ופני השטח".
המיליארדר מוריס קאהן, שהיה המממן הגדול ביותר של בראשית 1, דחף לשגר את בראשית 2 למאדים, ומהרגע שההצעה לא התקבלה הוא איבד עניין. למה לא לשגר למאדים בעצם?
"למאדים יש שני סוגי משימות. הראשון הוא לשגר חללית למסע ארוך, יקר ונטול אירועים מרגשים, שיימשך שבעה חודשים ובסיומם היא פשוט תקיף את הכוכב. חללית כזאת זקוקה להמון דלק ופאנלים סולאריים, ותעלה לפחות 200 מיליון דולר. אפשר גם להגיע למאדים ולנחות, אבל זו כבר משימה של מיליארד דולר. בבראשית 2 שתי הנחתות ישוחררו בתוך שבועיים, שיהיו מרתקים ומרגשים".
איך תממנו את הפרויקט בלעדיו?
"היה ברור לנו שלא נוכל להתבסס רק על תרומות של פילנתרופים יהודים. לכן החלטנו לצרף מדינות נוספות. אלה יכולות להיות מדינות עולם שני ושלישי, שאין להן יכולת חלל עצמאית, ויכולות להשתתף בפרויקט כמנוף חינוכי ולשאוב מידע. כך נוכל למנף את היכולות של ישראל בעולם, בשורה השנייה שאחרי המעצמות. אנחנו לא ארה"ב, רוסיה או סין, אבל אנחנו בהחלט בקבוצה הבאה אחריהן. נחבר מדינות נוספות, כשאנחנו בשפיץ של ההובלה. עוד אין סיכומים. מתחילים לדבר עם שותפים אפשריים, באמצעות סוכנות החלל ומשרד המדע".
מה הסיכוי לשותפות עם מדינות המפרץ?
"יהיה דגש על שותפויות שיכולות לחזק קשרים עם מדינות האזור. העניין נמצא על השולחן בשיחות משרד המדע עם דובאי, וגם בחריין היא אופציה. זה פרויקט אזרחי שאין בעיה לחשוף אותו. חינוך טכנולוגי הוא מכנה משותף לכולם".
אילו ניסויים מדעיים תעשו?
"גם במקפת וגם בנחתות הקצינו מקום למטעדים (המטען המדעי, ובו החיישנים לביצוע ניסויים), שייבחרו בידי ועדה מיוחדת בתוך שנה. נרצה שלא לחזור על ניסויים שהאמריקאים כבר עשו, ונאפשר למי שיהיו השותפים שלנו להשפיע על סוג המטעד ואולי אף לספק אותו. אם המדינה השותפה תהיה עם יכולות מדעיות וחלליות, ייתכן שתבנה את אחת הנחתות. באיחוד האמירויות יש כבר יכולות בתחום. את המקפת נבנה בתעשייה האווירית. יכול להיות שיש אלטרנטיבות זולות יותר, אבל אנחנו רוצים חללית ישראלית".
למה לבנות שוב בתעשייה האווירית ולא ברפאל או באלביט, שגם להן יכולות בתחום החלל?
"התעשייה האווירית היא היחידה שיש לה כרגע את היכולת לבנות חללית לתחום החלל העמוק. רפאל ואלביט נכנסו ברמת המערכת רק לתחום המיני־לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. אם רוצים לייצר משימה בלוח זמנים ובעלות סבירים, התעשייה האווירית הכי מתאימה".
התעשייה האווירית תהיה זהירה יותר הפעם. בראשית 1 הסתיימה כשהעמותה חייבת לה 10 מיליון דולר, ובמקומם קיבלה התעשייה האווירית את הזכויות לחללית, בתקווה שתוכל למכור אותה לסוכנויות חלל זרות.
"כולנו למדנו מהפרויקט הראשון, היום אנחנו יודעים טוב יותר לאן הולכים מבחינת עלויות ולוח זמנים".
איך תצליחו ב־100 מיליון דולר לבנות ולשגר שלוש חלליות, מקפת ושתי נחתות?
"המשקל של החלליות יחד יהיה דומה לזה של בראשית 1, שם נזקקנו להרבה דלק כדי לבלום אותה בעת הנחיתה. כאן רק הנחתות, שישקלו 120 ק"ג כל אחת, יצטרכו דלק להאטה לפני הנחיתה. מדברים גם על ירידה בעלויות השיגור. יש לנו יותר עלויות חומרים, אבל פחות עלויות הנדסה, שרובה כבר נעשתה בבראשית 1. עלות השיגור תהיה כ־20־25 מיליון דולר, ומשאירים לזה כסף בתכנון התקציבי. עם זאת, אנחנו מאוד מקווים שנאס"א תסייע לנו במימון השיגור, היו אמירות כאלה בעבר. אם נשלב למשל מטעד של נאס"א, זה יכול לעזור. ובכל מקרה ננסה לצאת כטרמפ על משימה שלהם. זה יוזיל עוד יותר את העלויות עבורם, ולנו חיסכון של 20 מיליון דולר יכול להיות מאוד משמעותי".
הסינים רלוונטיים לשיתוף פעולה? הם הכוח הבולט בתחום החלל אחרי ארה"ב.
"מדינת ישראל מסויגת כיום לגבי עבודה עם הסינים, ואנחנו מכירים את הרגישות האמריקאית לנושא. לא נאתגר את מדינת ישראל בעניין הזה".
שריד (67) שירת 28 שנים בחיל האוויר, בהן הספיק לשרת בפרויקט הלביא, לזכות בפרס ביטחון ישראל על חלקו בפרויקט בתחום המטוסים הלא מאוישים, ולסיים את שירותו כראש המערך הטכני בחיל. אחר כך עבר לאלביט, שם הוביל את התכנון והפיתוח של המל"ט העיקרי שלה כיום, הרמס 900, שנמכר כבר ביותר משני מיליארד דולר לחיל האוויר הישראלי, לשווייץ, לברזיל, לקולומביה, למקסיקו ולאזרבייג'אן.
כבוגר הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון, ישמש שריד גם כמנהל הטכני של בראשית 2. הוא זה שהוביל את הרעיון לשגר חללית עם שתי נחתות, אבל גילה שהאתגר האמיתי הפעם הוא לא ההנדסי. שריד: "ניהול תורמים זה אתגר יותר גדול מבחינתי מהאתגר הטכנולוגי. זה תחום חדש בשבילי. צריך לבוא עם מודיעין לגבי מה מעניין כל תורם. קשה מאוד לנחש כשאתה בא לתורם מה יהיה היחס שלו, ומה יהיו סדרי העדיפויות שלו. המכנה המשותף הכי רחב הוא חינוך והשראה, את זה מוצאים כמעט אצל כולם".
בינתיים קיבלה בראשית 2 שתי תרומות ראשונות: מיליון דולר מאיש העסקים לן בלווטניק, ובאחרונה סכום זהה מפרדי סימון ומשפחתו. סימון הוא אחד משלושת מייסדי חברת JFrog, שמתמחה בעדכוני תוכנה מהירים, ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר. יש גם הבטחה ממשרד המדע ל־20 מיליון שקל.
"המדינה עושה כאן עסקה מצוינת", אומר שריד. "היא משקיעה מעט כסף, אבל מקבלת את כל 100 מיליון הדולר שנאספים מתורמים - ומשמשים להשראה של הצעירים ולמיצוב של ישראל בעולם. בשנים האחרונות נושא החלל עושה קאמבק, וישראל לא יכולה להיות מחוץ לזה. מי שלא משקיע ומתקדם נשאר מאחור. שר המדע מנסה לקדם השקעה של מאות מיליוני שקלים בתחום החלל, בסטארט־אפים ובתחום הניו־ספייס, חברות 'החלל החדש', שעובדות בקצב ובעלויות אחרות לגמרי. פעם החלל הצבאי היה מסייע למימון החלל האזרחי, היום תחום הניו־ספייס מסייע לחלל הצבאי".
אחרי 45 שנה בחיל האוויר ובתעשייה הביטחונית, מה הביא אותך לחלל?
"45 שנה עסקתי בתעופה צבאית, וכאן יש לי סוף־סוף פרויקט אזרחי, טכנולוגי וחינוכי, ועוד לילדים. פיתוח אני כבר מכיר, וכאן לימדו אותי את הנוסחאות והחישובים שצריך לעשות בחלל. בדקתי את שיעורי ההצלחה של האמריקאים והרוסים בנחיתות על הירח. בהתחלה הם איבדו כמעט את כל הנחתות. בשנות ה־70 הם הגיעו ל־40% הצלחה. היום הטכנולוגיה השתפרה מאוד ונותנת סיכויי הצלחה גבוהים בהרבה. מדינות שבהן אסור להיכשל לא מתקדמות, בגלל הפחד. אנחנו בישראל עם תרבות אחרת, של סטארט־אפים, שבה הכישלון הוא רק שלב בדרך להצלחה".
והפעם תנחתו בשלום?
"אנחנו לא מפחדים לחזור למקום שבו לא הצלחנו לסיים את המשימה, עם משימה מורכבת יותר. לא רק שיגור לירח, אלא מקפת ושתי נחתות ועם שותפויות בינלאומיות. מי שלא מוכן לקחת סיכונים, שיישב בבית ויסרוג. יכול להיות שזה ייגמר שוב במפח נפש, אבל זו לא סיבה לא לנסות".
פורסם לראשונה: 07:45, 25.12.20
