"אני רוצה סקס, אבל לא מרשה לעצמי", אומרת מאיה (46), מדריכת טיולים ממצפה־רמון, גרושה ואם לשלושה (השם בדוי, כמו כל שמות המרואיינים בכתבה). "פעם הייתי מאוד פעילה מינית, כשרציתי - זה קרה. הייתי חוגגת. אחרי לילה של סקס טוב יכולתי לעשות הכל, הרגשתי שאני וונדר-וומן, ופתאום אני לא יכולה". מאיה, חולת אסתמה מלידה, מפחדת להיפגש עם אנשים העלולים להדביק אותה בקורונה. "אם אחלה, יהיו לי קשיי נשימה מטורפים", היא אומרת, "אני לא אשרוד. לא בא לי לגמור את הקריירה בגיל 46, יש לי עוד הרבה מה לעשות פה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- "מעבר הדירה כמעט גרם לנו להיפרד"
- זה אפשרי בכלל? להתגרש ולהמשיך לגור יחד
אז את לא פוגשת אנשים בכלל?
"כן, גזרתי על עצמי התנזרות כמעט מלאה מהסביבה, אני בקושי יוצאת מהבית. רק חברים מעטים באים לבקר אותי, כשאני עם מסכה, החלון פתוח, ואני שומרת על מרחק של שני מטרים. במצב הזה אי־אפשר לקבוע עם מישהו לסקס, מה תשאלי אותו: עשית בדיקת קורונה? כמה פעמים היית בבידוד? לכי תסמכי על מישהו בשביל שעתיים של יצרים. אם אדבק בקורונה ממישהו שבא לסקס, ארגיש שהימרתי על הבריאות שלי, יהיו לי רגשות אשמה שישגעו אותי, ומרפי הוא מניאק, על הפרינציפ אני אדבק. אז אני פשוט נמנעת".
איך משפיע עלייך הבידוד המיני פיזית ונפשית?
"אני מטפסת על הקירות מרוב חרמנות. זה משגע, ההזדקקות הזו למגע אנושי, להנאה בסקס ולתחושה של האורגזמה. זה מתסכל נורא, יוצר תחושת ריקנות, משפיע על מצב הרוח ופוגע בתחושת הנשיות שלי. זה משפיע גם על מראה העור. אני נורא מינית ונורא רוצה, למה אני צריכה לחיות ככה? איך הגעתי למצב הזה?"
4 צפייה בגלריה
''חשבתי על סקס עם מסכה, אבל מה תעשי כשהיצרים גועשים ובא לך לגנוח?'' (אילוסטרציה)
(צילום: Shutterstock)
איך את שורדת?
"אני מאוננת לפחות פעמיים בשבוע, זה עוזר לי להרגיש שאני אישה, שהחשק המיני שלי לא מת לגמרי, זה מוציא רעלים מהגוף ועוזר לי לישון טוב יותר. אני מתקלחת, משתיקה את הטלפון, שמה מוזיקה, מדליקה נרות ומתרכזת בעצמי".
מה עם סקס עם מסכות? סקס בלי נשיקות? או רק "דוגי סטייל"?
"חשבתי על סקס עם מסכה, אבל מה תעשי כשהיצרים גועשים ובא לך לגנוח? תורידי את המסכה? אם אגנח במסכה אני אחנק... ואם אגיד לפרטנר שנעשה את זה רק ב'דוגי', הוא ירגיש כמו פר הרבעה, שהוא בא רק לתת וללכת. זה מכאני מדי".
אז את מחכה לחיסון?
"כן, אני רוצה את המיניות שלי בחזרה!"
"לפני הקורונה הייתי אדם מיני ביותר", מספר בוריס (43), יזם עסקי מתל־אביב. "הייתי נפגש עם בחורים שלוש פעמים בשבוע, לפעמים עם שלושה פרטנרים שונים. בסוף פברואר, רגע אחרי שהתחילו הדיווחים על קורונה באיטליה, קבעתי עם אחד היזיזים שלי והבאתי בקבוק שמפניה. הוא שאל: 'מה אנחנו חוגגים?', ועניתי: 'אני לא יודע כמה זמן יעבור עד ששוב יהיה לי סקס'. מחקתי את אפליקציית 'גריינדר' מהטלפון ולא הלכתי לאף מסיבת פורים".
בוריס, שדואג להוריו המבוגרים מאוד, החליט להימנע מסקס כדי להמשיך להיפגש איתם ולעזור להם ככל שיצטרכו, בלי לחשוש שידביק אותם בקורונה. במהלך ימי הסגר הראשון, נוכח היובש המיני שגזר על עצמו, החל להצטער שאיננו בזוגיות קבועה. בחודש מאי הכיר בחור דרך פייסבוק והתפתח ביניהם רומן בן שלושה חודשים, שלאחריו שוב התנזר ממושכות.
איך שרדת בתקופות הארוכות שלא עשית סקס?
"אוננות מוגברת... לפעמים אפילו פעמיים־שלוש ביום. האוננות הפכה לחלק מהלו"ז שלי כדי להרגיע את עצמי. כחלק מזה הגברתי משמעותית את צריכת הפורנו. אם פורנו היה בעבר רק כדי להתחמם לפני סקס, היום הוא המנה העיקרית".
מיעוט הסקס פוגע במצב הרוח שלך?
"החרפון פיזי וגם מנטלי: מצב הרוח שלי ירוד, ואני הרבה פחות רגוע. כאדם מאוד מיני, סקס הוא חלק מהביטוי שלי. זה שחרור מהרצינות של העבודה שלי. יש לי צורך עז במגע אנושי. החסך בסקס, יחד עם זה שחדרי הכושר סגורים, גורם לי להזנחה עצמית, אני אוכל יותר ומנסה למצוא פיצוי במקומות אחרים".
הבנתי שבתקופת החגים נשברת.
"כן, הרגשתי שאני על סף פיצוץ, והתחברתי שוב לאפליקציה בכוונה לפגוש מישהו שגר קרוב אליי, לטובת הסגר הבא. כשמישהו מוצא חן בעיניי באפליקציה אני מסביר שאני חושש מקורונה ושואל שאלות כדי להבין כמה הוא פעיל מינית וחברתית. יש כאלה שממש מתעצבנים עליי. בנוסף, אני בודק את הבחור במדיה החברתית. אם הוא מעלה תמונות ממסיבות, אני מבין שחיי החברה שלו המשיכו כרגיל, וזה לא מתאים לי. צעירים בני פחות מ־30 מתנהלים אחרת כי ההורים שלהם לא בגיל מסוכן. כרגע אני עושה סקס רק עם אחד קבוע, שהחלים מקורונה והראה לי אישור מקופת החולים. אנחנו נפגשים רק פעם בשבוע. ממש לא חזרתי לקצב הקודם. הסכנה של הקורונה עדיין מעל הראש, וצריך מאוד להיזהר".
"אני יצור מאוד מיני, אם זה היה יותר פשוט מבחינה לוגיסטית הייתי עושה סקס כל יומיים, רצוי עם מישהו אחר בכל פעם", אומרת רוני (48), אמא יחידנית, מעצבת גרפית, המתגוררת בתל־אביב. "עד לפני הקורונה הייתי נפגשת עם בחורים צעירים ממני דרך אתר אינטרנט סליזי, כשהילד לא בבית. לא הרבה, נגיד אחד או שניים בחודש, ולא כל חודש. לפעמים הפסקתי לשלושה חודשים מכל מיני סיבות. מאז תחילת הקורונה כבר עשרה חודשים לא עשיתי סקס, ואני משתגעת, אבל לא אקח סיכון".
למה גזרת על עצמך בידוד מיני?
"אני מגדלת לבד ילד בן תשע, והוא במקום הראשון. המחשבות על מה יקרה לו אם פתאום אחלה ולא אוכל לטפל בו, או אם חס וחלילה אתאשפז בבית חולים, משתקות אותי. אין לי את הפריווילגיה של גרושות, שיכולות להודיע לאקס, 'אני בדרך לבית החולים, קח את הילדים אליך'. אם אדבק בקורונה, אצטרך לבקש ממישהו מהמשפחה לגדל את הילד שלי במקומי, ואני לא מסוגלת לסבול את המחשבה שדבר כזה יקרה בגלל כניעה שלי ליצר חייתי. אז אני מתאפקת עד שיהיה חיסון, ונוכל להחליף נוזלים עם אנשים זרים בלי לחשוש שזו הפעם האחרונה. אני לא מנשקת שום קרובת משפחה או חברה על הלחי, אז להתנשק צרפתית עם מישהו שאני לא מכירה? זה נשמע לי מטורף".
אין איזו אפשרות לסקס ללא סיכון קורונה?
"אי־אפשר לעשות סקס עם מסכה. זה כמו להתקלח עם מעיל גשם. אני גם לא יכולה לבקש לפני מפגש אישור בדיקת קורונה שלילית או למדוד חום או סטורציה בתחילת מפגש... אלה דברים שיוציאו את החשק ויהרסו את האווירה. נכון שאפשר לעשות סקס בלי להתנשק וגם בלי לקרב פנים אל פנים, אבל אלה לא דברים שאפשר לסכם מראש או בהכרח לעמוד בהם. במיטה אני לא עוצרת את עצמי, וזה כל היופי בסקס".
איך את שורדת?
"אני מאוננת יום כן, יום לא, משהו כזה".
זה משפיע עלייך מבחינה נפשית?
"לא ממש, אני לא בדיכאון או משהו. אני שמחה שיש לי עבודה שאני אוהבת ושיש לי את הילד המהמם שלי. אני פשוט מתגעגעת לסקס ומחכה לחיסון. מה שבטוח, לפני הנשיקה הצרפתית הראשונה ירעדו לי הרגליים מרוב פחד".
"עד הקורונה הייתי נפגשת עם יזיז קבוע פעם בשבועיים", מספרת סיגל (44) ממודיעין, עוזרת אישית למנכ"ל, גרושה ואם לשניים. "הוא היה בא אליי בשעות שהילדים ישנים כמו בול עץ, היינו שותים יין ועושים סקס. כשפרצה הקורונה הוציאו אותי לחל"ת מהעבודה, דבר שהביא לירידה משמעותית בהכנסות שלי. ידעתי שהכסף לא יספיק לכל ההוצאות, אז החלטתי לעבור עם הילדים לאמא שלי".
כבר חצי שנה מתגוררת סיגל עם ילדיה בדירת שלושה חדרים של אִמה, כשהיא והילדים באותו חדר. "אני לא יכולה להזמין אף אחד לבית של אמא", היא אומרת, "הילדים הולכים לישון, ואני יושבת עם אמא שלי, שלא יוצאת אף פעם בערבים. אין לי חדר משלי ואין מאיפה להכניס מישהו בלי שאמא שלי תראה אותו, וזה יהיה מביך מדי אם אמא שלי תראה מישהו נכנס למטרה הזו. יום אחד אמרתי לה: 'אמא, סעי לסוף שבוע', וכלום, לא נסעה. אצל היזיז זה בלתי אפשרי להיפגש, ולבית של גברים שאני לא מכירה או מכירה היכרות שטחית, אני לא אלך כי ארגיש לא נוח, אהיה מאוד טרודה. לא מזמן הכרתי מישהו שהיה ברור שזה לא הולך לשום מקום מלבד סקס, והתפתח בינינו משהו באוטו. אם הייתה לו דירה, ברור שהייתי זורמת איתו, אבל אני לא הטיפוס שיעשה סקס באוטו. מה, אני בת 16?"
אם יכולת להיפגש עם היזיז הקבוע, לא היית חוששת מקורונה? אולי יש לו יזיזות נוספות?
"לא נראה לי שיש לו אחרות, ותכלס אי־אפשר לדעת מי בטוח. את יכולה להיפגש רק עם חברה אחת ולגלות למחרת שהיא חולה בלי תסמינים. אני מאמינה בטוב".
איך את שורדת כבר חצי שנה בלי סקס?
"בטמטומי שלחתי את הוויברטור לאחסון כשעברנו לאמא שלי. הוא מחכה לי".
איך הבידוד המיני משפיע עלייך?
"קודם כל, אני מטפחת את עצמי יותר מבעבר, מתאפרת ונועלת עקבים לכל מקום. אני נהנית מתשומת הלב. כנראה אני צריכה את זה במקום הפידבקים שקיבלתי תמיד במיטה. אם בעבר הייתי מפלרטטת עם גברים רק כדי להכניס צבע ליום אפור, היום אני מפלרטטת בכוונה שיקרה משהו, בצורה ישירה יותר. זה פתח בי משהו, זה שינה לטובה. אני חושבת יותר על סקס, דבר שפוגע לפעמים בריכוז שלי בעבודה. זה מתסכל ומבאס, אבל לא מעבר לזה. בקרוב אשכור דירה חדשה, ואז אחזור לנוהל בקבוק יין ויזיז".
