שלהי שנות ה-60, חיפה. עמי, תלמיד כיתה ב', מסיים עוד יום לימודים שגרתי ויוצא מבית הספר לביתו, מרחק הליכה קצר. לא רק שהדרך נעימה ולא מסוכנת, היא גם עוברת דרך בית הקולנוע, ואין דבר שעמי אוהב יותר מלהציץ בכרזות הענק המציגות את הסרטים המוקרנים כרגע. מפעם לפעם יש כרזה חדשה המבשרת על בואו של סרט חדש, ובעולם נטול אינטרנט, סמארטפונים וטלוויזיה צבעונית מדובר בעניין מרגש ממש.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גם הפעם עמי מגיע לקולנוע וסורק בעיניו את הכרזות, ולמרבה השמחה כרזה חדשה ממתינה לו. הסרט ''קליאופטרה'' בדיוק הגיע לישראל ותמונתה של אליזבת טיילור, המלכה הבלתי מעורערת של התקופה, מרוחה על פוסטר ענק ומלהיב. הילד בוהה בטיילור, סורק את פניה של השחקנית ואז את גופה, ומבטו נעצר על כפות רגליה. הוא מהופנט לגמרי.
"לא הצלחתי לזוז", הוא מספר, "והקטע הוא שבכלל לא הייתה לה כף רגל יפה, אבל הייתי בן שבע ולא היו לי סטנדרטים (צוחק). כל יום עברתי ליד הקולנוע, וכל יום מחדש נתקעתי מול הכרזה הזו".
הבנת למה?
"גם היום אני לא מבין למה, אבל זה ככה. אם אני הולך בחוף הים או סתם ברחוב בקיץ, אני מסתכל על כפות רגליים של נשים. אם כף הרגל יפה, אני מרים את הראש לראות למי היא מחוברת. אם במקרה אני רואה קודם את הפנים והן יפות, אבל הורדתי את הראש וראיתי כף רגל מגעילה, אז אני ממשיך הלאה. מבחינתי היא פסולה".
עמי כבר בן 63 כיום, אבל המשיכה לכפות רגליים ממשיכה ללוות אותו. רק באמצע שנות העשרים לחייו הוא גילה שיש לה שם: פוּט פֶטיש.
"דיברתי על זה חופשי, ואז איזו חברה טובה אמרה לי: 'אתה פטישיסט. יש לך פוט פטיש'. אמרתי לה: פטיש? אני? מה פתאום?! אני כולי סטרייט, אני בסדר!. פטישיסט הייתה אז מילת גנאי, כינוי למישהו סוטה. אנחנו מדברים פה על שנות ה-80. אין אינטרנט, ולא כתבו על פֶטישים בעיתון. מתישהו החברה הזו נסעה לניו יורק, נכנסה שם לחנות ספרים גדולה וקנתה לי במתנה ספר על פוט פטיש. קראתי, והבנתי שזה מה שאני".
פטישיזם, בתחום הפסיכולוגיה והסקסולוגיה, פירושו עוררות והנאה מינית המושגות באמצעות חפץ מסוים או איבר גוף שאינו איבר מין בהגדרתו. מקור ההנאה הוא בהתבוננות באובייקט הפטיש, במגע עימו, בהרחתו או בטעימתו.
במקרים קיצוניים, כאשר פטיש מוביל למצוקה כלשהי ולהפרעה בשגרת החיים, הוא הופך להפרעה נפשית שדורשת טיפול. במרבית המקרים אין כל נזק בפטישיזם, והוא נחשב לחלק משמעותי מההנאה המינית בכללותה.
פטיש לכפות רגליים (foot fetish), המכונה גם פודופיליה, הוא משיכה עזה לכפות רגליים. בעלי הפטיש הם ברוב המוחץ של המקרים גברים, הנמשכים לכפות רגליים של נשים. הפטיש כולל התבוננות, מגע, עיסוי, נישוקים, ליקוקים, מציצות והרחה של כפות הרגליים, המובילים לעוררות מינית חזקה. פרקטיקות הפטיש השונות יהיו חלק בלתי נפרד מיחסי המין של בעל הפטיש - כמשחק מקדים, תוך כדי היחסים או לאחריהם.
מכיוון שאנשים רבים עדיין מחשיבים פטיש כסטייה מינית שיש להתבייש בה, מרבית הפטישסטים נוטים להסתיר את הנטייה, מה שמקשה על החוקרים לאמוד באופן מדויק או קרוב לכך את שיעורם באוכלוסייה. אף על פי כן, במשך השנים נעשו ניסיונות שונים לבחון את כמותם, ביחס לפטישים אחרים ובכלל, בהתבסס על שיעור הפעילות שלהם ברשתות החברתיות. פוט פטיש, על פי מדדים אלה, נחשב לאחד הפטישים הנפוצים ביותר בקרב בני האדם.
חוקרים מאוניברסיטת בולוניה באיטליה חקרו מאות דיוני אינטרנט בקבוצות פטישיזם, שבהם נטלו חלק אלפי בני אדם. החוקרים העריכו את שכיחותם של הפטישים השונים על סמך מספר קבוצות הדיון שהוקדשו לפטיש ספציפי, מספר המשתתפים בכל קבוצה ומספר ההודעות.
33% מהפטישים עסקו בחלקי גוף, מתוכם 47% בכפות רגליים, ו-30% עסקו בחפצים הקשורים ישירות לגוף האדם (לבוש או תכשיטים) - מתוכם 32% בחפצים הקשורים לכפות הרגליים כמו גרביים, נעליים או מגפיים.
במרץ 2016 הציג ערוץ הטלוויזיה האמריקני "קומדי סנטרל" נתון מעניין על שימוש בתגיות באינסטגרם. מתברר שמספר התגיות על כפות רגליים ("feet") עמד על 5,437,095. רק לצורך ההשוואה, המילה ass הכילה 4,123,150 תגיות, ואילו המילה boobs הכילה 2,562,899 תגיות בלבד, פחות מחצי.
אז איך ומתי הפכו כפות רגליים של נשים למוקד עלייה לרגל עבור גברים מסוימים? מתברר שלפוט פטיש יש מקום של כבוד בהיסטוריה האנושית, וכבר בטקסט העתיק "קאמה סוטרה" הוזכרו פרקטיקות מיניות עם כפות רגליים. התעניינות מוגברת בכפות רגליים כאובייקטים מיניים נצפתה באירופה במהלך המאות ה-12, ה-16 וה-19, ולא לגמרי ברור מדוע. ייתכן שהתעניינות זו הגיעה כתגובה למגפות של מחלות מין שנפוצו באירופה באותם ימים, בזמן שכפות הרגליים נתפסו כאלטרנטיבה המספקת מין בטוח. בכל מקרה, תפיסה של כפות רגליים כאובייקט מיני אינה עניין חדש, אולם אין ספק שההכרה בתפיסה הזו ומתן הלגיטימציה התרחשו רק בעשורים האחרונים, תחת מהפכת האינטרנט.
מימוש הפטיש משתנה מאדם לאדם. אצל עידו, 42, הפטיש מתקשר לרוב ליחסי שולטת-נשלט בתחום הבדס"מ. "באופן כללי, לרגליים בעולמות השליטה יש תפקיד משפיל", הוא מסביר, "הנשלט אמור להעריץ את הרגליים ולסגוד להן. במסגרת הזו אני נהנה מכל דבר שהוא לכאורה בכפייה. פעם מישהי שמה לי את הרגל על הפרצוף בזמן שהיא עישנה. זה היה מטריף, אבל כעיקרון כל דבר הולך - ללקק, למצוץ בהונות, להריח, לאונן באמצעותן... הכול. גם כשלא מדובר בסשן שליטה ואני עושה סקס רגיל' אז אני מתעסק ברגליים סתם בשביל הכיף: קצת מסאז', ליטופים, אולי נשיקות".
מה מדליק אותך בכפות רגליים?
"אני לא יודע מה בדיוק מדליק אותי שם. פשוט הכול. כף רגל מטופחת ונקייה עושה לי את זה. לא משנה לי אם היא גדולה או קטנה. גם צבע העור לא חשוב. היא פשוט צריכה להיות יפה, אבל בסופו של דבר כל כף רגל מחוברת לאישה עם מראה ואישיות. לראות כפות רגליים במרחב הציבורי זה מושך, אבל הפיצוץ האמיתי מגיע כשהן מחוברות למישהי מאוד מיוחדת שאני נמשך אליה מעבר לרגליים".
יש לך העדפות ללק?
"אדום, חד-משמעית".
הרגל תהיה נקייה אחרי מקלחת?
"לא משנה לי. אני אשמח אם היא תהיה אחרי מקלחת, אבל אם דברים קורים פתאום אני לא אהנדס את זה. לא אשלח אותה למקלחת כדי שתתרענן, אנחנו כבר בסיטואציה".
אם תיתקל במישהי שגם לה יש פוט פטיש, תאפשר לה להתייחס לרגליים שלך באותה הדרך?
"זה מוזר לי. אני אוהב לתת אבל פחות בעניין של לקבל. הייתה מישהי שעשתה לי, היא אפילו לא שאלה אותי אלא ישר התחילה. הרגשתי שיש פה איזו תקלה בסיסטם. פוס משחק! זה לא הסתדר לי במוח".
עידו מעיד על עצמו כבעל פוט פטיש מאז שהוא זוכר את עצמו. "אני בטוח שנולדים עם הפטיש הזה. אצלי הוא תמיד היה שם. אני זוכר שכבר בכיתה א', כשבחנתי את הבנות בכיתה, לא הסתכלתי על הפנים או העיניים שלהן אלא על הסנדלים. זה מה שעניין אותי. היה שלב בחיים שחשבתי שזה יעבור לי, אבל זה לא קרה. אני בן 42 היום, ומסתכל בדיוק על אותו דבר. כלום לא השתנה. לפעמים אני נוסע באוטו וקולט שבאוטו ליד מישהי שמה את הרגליים על הדשבורד ומיד מאבד את זה... זה מתכון ודאי לתאונה כי זה לגמרי מוציא אותי מריכוז. בחורות על קטנועים בכפכפים מטריפות אותי. בעיניי זה חזק יותר מלראות פתאום בחורה עירומה באמצע הרחוב".
איך נשים מגיבות לזה?
"היו הרבה נשים שברחו. כתבו לי עוד לפני שנפגשנו: 'שמע, זה גדול עליי. לא מתאים לי'. היו נשים שאמרו לי שאני דפוק, שזה דוחה. יש כאלה שמצחקקות ואומרות "טוב, זה חמוד. אני אתמודד עם זה", ויש את אלו שמתכתבות עם עולם השליטה וזה בא להן בסבבה. נפגשתי עם מישהי במסעדה. היא הגיעה בסנדלים, ואז באמצע המסעדה היא אומרת לי 'נו, תריח'. אמרתי לה: 'אין מצב. אנחנו באמצע המסעדה'. היא התעקשה. אמרה לי: 'נו כבר תריח, יא פחדן'. התעקשתי שלא. כשהגענו אליה הביתה מצצתי וליקקתי ונישקתי. היא הייתה מאוד בעניין".
אם בחורה לא בעניין, זה דיל ברייקר?
"זה יבאס אותי מאוד, אבל לגמור על זה מערכת יחסים זה קיצוני אחרי הכול, כי בן אדם שלם עומד מולך. אני גם לא יכול לצפות מבת זוג שתאהב את כל השריטות שלי, אבל לפחות שתהיה פתוחה לזה... זה חלק מהפאן מבחינתי. זה חלק מהפור פליי, מהסקס עצמו, מסתם לשבת מול הטלוויזיה ולהתכרבל. היו נשים שאמרו לי אל תיגע, אל תסתכל, זה מגעיל וכו'. זה מבאס. היו לי גם מקרים שאני יזמתי מגע, ופתאום הן גילו את זה ונדלקו ואמרו וואו, אני רוצה עוד, שזה מגניב ממש. הרגשתי כאילו גיליתי להן את האור".
כשבחורה מגיעה לדייט, על מה אתה מסתכל?
"קודם מוריד את הראש לראות את הרגליים, ואז חזה ואז פנים".
ואם היא הגיעה עם מגפיים?
"נדפקתי".
לא כולם מקשרים את המשיכה לכפות רגליים לבדס"מ. אצל אסף, 54, הפטיש בא לידי ביטוי במיטה בדרך כלל בפוט ג'וב - שפשוף וגירוי איבר המין הגברי על כפות הרגליים של האישה. "זה מטריף אותי. אני מת על זה", הוא מספר בכנות, "וזה לא קשור לבדס"מ. אני לא אוהב סקס אלים והשפלות. זה מאוד לא מדבר אליי. אני פשוט אוהב כפות רגליים".
גם אצלו המשיכה התחילה בגיל צעיר, ונמשכת עד היום. "אני משוגע על כפות רגליים מאז שאני ילד. העוררות המינית שלי התחילה בגיל מאוד צעיר. אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את המורה שלי בסנדלים. הייתי בכיתה ה', וגם ככה מאוד חרמן עליה. היו לה כפות רגליים כאלה מטופחות, עם לק יפה. זה ממש גירה אותי. היום, כשאני מסתכל על אישה, דבר ראשון אני בוחן את כפות הרגליים. רק אחר כך את הפנים. נשים במרחב הציבורי עם נעליים פתוחות, סנדלים, זה משגע אותי. אני לא יכול להוריד את העיניים. אפילו הצלחתי להדביק כמה מהחברים שלי בזה. אני תמיד אומר להם: "קודם כל תסתכלו על כפות הרגליים שלה. אם תראו את כפות הרגליים שלה, תדעו בדיוק מה היא".
מה כף רגל צריכה להיות?
"פרופורציונלית. עם אצבעות ארוכות, רזה במידה, לא עבה. על הציפורניים לא חייב להיות לק אבל הן חייבות להיות מטופחות, נקיות ועדינות. אם כבר יש לק אז אני מעדיף אדום, אבל בסדר גם עם כל יתר הצבעים הכהים".
זה דיל ברייקר? לא תצא עם מישהי מהממת אבל עם כפות רגליים שאינן לטעמך?
"יש מישהי שיש לי איתה את הסקס הכי טוב בעולם, ויש לה כפות רגליים מגעילות. היא תמיד אומרת לי: 'איך יכול להיות שאתה בעניין שלי?"' איתה הסקס מדהים אז ויתרתי, אבל בדרך כלל זה דיל ברייקר. דבר ראשון אני מסתכל על כפות הרגליים. אם הן לא נראות לי, אני אפילו לא מנסה להתחיל. אם אני רוצה להיכנס עם מישהי למיטה, אני חייב לוודא שיש לה כפות רגליים יפות. אם הן מגעילות זה יכבה אותי. אני פנאט בקטע הזה. כמובן חשוב שכף הרגל תהיה מחוברת לפנים יפות, אבל קודם הרגליים, אחר כך הפנים".
איך נשים מגיבות?
"לפעמים הן לא בעניין, ולפעמים הן לא יודעות שהן בעניין. אני זוכר שפעם מצצתי למישהי את כפות הרגליים והיא כמעט גמרה מזה. היא לא ידעה לפני זה שהיא בעניין בכלל. היו גם כאלה שממש ביקשו את זה".
מה עושות לך כפות רגליים של גברים?
"איכס! גועל נפש!"
איך בכלל נוצר פוט פטיש? האם זוהי נטייה מולדת או שמדובר באירוע כלשהו שהתרחש במהלך החיים והוביל למשיכה מינית עזה לכפות רגליים? חוקרים שונים מציעים שלל הסברים לתופעה, ורובם סבורים כי היא נרכשת בגיל צעיר. כל המרואיינים בכתבה מאמינים שפשוט נולדו כך.
"אני לא יודע מאיפה זה מגיע, וגם לא אכפת לי", אומר עמי, "מה זה משנה? קראתי מיליון תיאוריות בנושא, וכל אחת אומרת משהו אחר. אם יגידו לי עכשיו 'זה נובע מכך וכך', מה זה ייתן לי? הרי זה כבר פה".
לפטיש של עמי, לדבריו, אין כמעט מקום במיטה. עמי לא חובב בדס"מ, ולא משלב בסקס שלו פרקטיקות מיניות הכוללות כפות רגליים. אז איך בכל זאת המשיכה באה לידי ביטוי? בהתבוננות.
"אם בחורה יושבת בבית קפה והיא עם סנדלים, זה פשוט יפה להסתכל, אבל אם יש לה מוקסין והיא מנדנדת אותו ככה... זה טיזינג לא נורמלי. אני נטרף מזה, יכול להשתגע. הייתה לי אחת כזאת במשרד שכל היום שיחקה עם הנעל, ולא יכולתי לעמוד בזה. בסוף התחלתי איתה והכנסתי אותה למיטה. לא הייתה ברירה, רק שתוריד את הנעל כבר. בקיץ, כשכולן הולכות עם הנעלי אילת האלה, אני מתחרפן רשמית. רק סורק כל היום. אם יש מישהי עם רגליים יפות, אני עושה סיבוב פרסה כדי להסתכל שוב".
ומה קורה בחורף?
"שנים ניסיתי למצוא אינדיקציה כלשהי שתבהיר לי מה קורה בתוך הנעליים הסגורות, ומצאתי - אני בוחן את כפות הידיים. זה לא עובד כל הזמן, אבל ב-60%-70% מהמקרים אם יש לה כפות ידיים יפות ואסתטיות, אז יש סבירות גבוהה שגם כפות הרגליים יהיו כאלה".
נשמע לי כמו קשקוש.
"נשבע לך! יש לי קרוב ל-60 שנות ניסיון בנושא".
איך יכול להיות שהפטיש שלך מסתכם רק במבטים? הרי זה פטיש מיני.
"זה אומנם מייצר עוררות מינית, אבל אין לזה תפקיד במיטה. לא אצלי. אני יכול לגעת בכף הרגל במיטה, אבל העיקר הוא הראייה. מה גם שעניין המגע הוא טריקי, כי לא תמיד כף רגל יפה היא גם נעימה למגע".
ואם היא כן?
"אז אני מתחתן איתה".
את המשפט האחרון הוא אמר כמובן בצחוק, אבל המציאות לא מאוד רחוקה מההומור: "כשהתחלתי לצאת עם מי שהיא היום אשתי, מאוד היססתי בהתחלה. היו לי כל מיני הסתייגויות. אני זוכר שבאנו אליי הביתה וישבנו בסלון. היא נעלה נעלי מוקסין ושיחקה קצת עם הרגליים, כך שכל פעם כף הרגל הציצה קצת החוצה ושוב חזרה לנעל. זה שיגע אותי. אמרתי לעצמי בלב: 'עוד רגע היא תוריד לגמרי את הנעליים, אני אראה את הרגליים, הן בטח יהיו מכוערות וזהו, זאת התשובה שאני צריך'".
אבל זה לא קרה.
"לא. המנוולת זרקה את הנעל ואני הייתי בשוק: יפהפייה, רכה ועדינה. נשארתי".
עמי לא ממש מצליח להסביר לי, וגם לא לעצמו, מה בדיוק מתאר המונח "כף רגל יפה".
"אני לא יכול להסביר את זה. אני רואה אסתטיקה כללית - האצבעות של הרגליים צריכות להיות פרפקט והציפורניים צריכות להיות סימטריות. אני שונא כשהבוהן יוצאת החוצה או שהאצבעות אחת על השנייה או שהן עקומות. את יודעת מה? אני לא רוצה להגדיר את זה אפילו. זה כמו לראות ציור יפה ולהתחיל לבחון אותו ולפרק אותו. למה? אני אוהב את התמונה השלמה".
מה לגבי לק?
"אני מחבב לק, אבל הוא מטעה. אני חייב לראות איך הציפורניים נראות בלי לק. אם אגלה שמתחת ללק יש ציפורן מחוספסת ומכוערת, זה כאילו היא רימתה אותי. זה כמו לשים על הפנים הר של מייקאפ".
הפטיש גדל עם השנים?
"לא, אבל הטכנולוגיה התגברה. פעם לא היה לי מה לראות. כמה תמונות של כפות רגליים כבר היו במגזינים? גם בראשית עידן האינטרנט לקח שנה למצוא משהו מעניין, והייתי יוצא מדעתי עד שהתמונה הייתה יורדת. היום הכול פרוש לפניי".
כשהוא אומר "הכול פרוש לפניי" הוא מתכוון כמובן למיליוני תמונות הרגליים הנמצאות ברשתות החברתיות ובגוגל, אבל לא רק. עמי מבלה זמן רב בשיטוט בוויקיפיט.
ויקיפיט (wikiFeet) הוא מאגר תמונות אינטרנטי של כפות רגליים השייכות לנשים מפורסמות. האתר נוסד ב-2008 על ידי הישראלי אלי עוזר, ומנוהל על ידיו עד היום. ויקיפיט נחשב לאתר האינטרנט הלא פורנוגרפי הגדול בעולם בתחום הפוט פטיש, והוא מכיל למעלה מ-2 מיליון תמונות של כפות הרגליים של כ-50 אלף נשים מפורסמות, כאשר לכל מפורסמת מוקדשות בין תמונה אחת לכמה אלפי תמונות.
בראש העמוד הראשי קיים מנוע חיפוש. הגולש מקליד את השם המבוקש באנגלית ומקבל מגוון תמונות של הסלבריטי, שבכל תמונה ותמונה היא יחפה או שכפות רגליה חשופות בחלקן.
בראש רשימת התמונות מופיע סרגל דירוג, שבו יכולים הרשומים לאתר להצביע על מראה כפות הרגליים. הדירוג מתחיל מחמישה כוכבים (beautiful feet) ויורד עד לכוכב אחד (ugly feet). בתחתית רשימת התמונות יכולים הרשומים לכתוב מעין טוקבקים ולהביע את דעתם על כפות רגליה של המפורסמת.
לדברי עוזר, נכון לשנת 2020 מבקרים באתר מדי חודש כ-5.4 מיליון אנשים מכל העולם. עמי, כאמור, הוא אחד מהם.
"אם אני רואה סרט ויש שם שחקנית יפהפייה, אני מיד עושה פאוז והולך לבדוק איך נראות הרגליים שלה בוויקיפיט. יש באתר הזה את כל השחקניות בעולם. אני מכיר את הרגליים שלהן יותר ממה שאני מכיר את הפנים. פשוט מקלידים שם ומקבלים עשרות תמונות של כפות הרגליים שלה. לא יודע מי הכניס לפה את כל התמונות האלה. זו עבודת קודש".
אם גילית שלשחקנית יש כפות רגליים מהממות?
"אז זהו, נדלקתי עליה. אני מתחיל לפנטז עליה".
ואם לא?
"מבחינתי היא גמורה. הלך הסרט".
ואם בסרטים עסקינן, בלתי אפשרי להתייחס לקולנוע ולפוט פטיש מבלי להזכיר את האיש שהביא את כפות הרגליים למסך הגדול בשלל הזדמנויות: קוונטין טרנטינו.
טרנטינו הוא פוט-פטישיסט מוצהר, וברבים מסרטיו ישנן סצנות המציגות התמקדות ברורה ומכוונת בכפות רגליים. קלוז-אפים שקשה לפספס. "כשראיתי את 'ספרות זולה' חשבתי עוד במהלך הסרט שהוא מדהים", נזכר עמי, "אבל כשהוא הכניס את הפטיש שלו לסרט עם כמה סצנות של כפות רגליים נגנבתי לגמרי. אז עוד לא ידעתי מי זה טרנטינו בכלל, זה היה הסרט הראשון שלו שראיתי, ובאותו הרגע הוא הפך לאליל שלי".
עמי ואסף לא מסתירים את הפטיש שלהם. "חברים ובני משפחה יודעים שיש לי שיגעון לזה. גם הילדים יודעים", אומר אסף. "אני לא חושב שהם מבינים לעומק את עניין הפטיש. הם עצמם לא עושים את זה וזה לא מדבר אליהם, אבל הם גם לא מסתכלים עליי בצורה חריגה. לרוב מתייחסים לזה בחיוך".
"אני לא שם שלט על המצח, אבל אין לי בעיה להגיד אם זה עולה איכשהו בשיחה, זה לא סוד", מוסיף עמי. "אני נמנע לרוב מלומר את זה לנשים, כי השאלה הראשונה היא תמיד: "נו, אז איך כף הרגל שלי?", ואם היא מגעילה, מה אני אמור לענות? אז עדיף שלא תדע שהסתכלתי, שיש לי פטיש בכלל. לא רוצה שתיווצר סיטואציה לא נעימה".
הילדים שלך יודעים?
"תפסו אותי פעם, חיטטו לי בטלפון. אחד מהם שאל אותי: "אבא, מה יש לך עם כפות רגליים?". הסתלבטו עליי, זרקו איזו הערה אבל לא הגזימו. הם בסדר".
היו תגובות שליליות?
"לא נתקלתי באנטי גדול, אבל הרבה אנשים לא מבינים מה אני רוצה מהם בכלל. כפות רגליים? מה זה חשוב? אני עונה להם - פטמה? מה זה חשוב? זה אותו הדבר".
לעומת עמי ואסף, הפוט פטיש של עידו הוא סוד כמוס. "מלכתחילה, כל מה שקשור בחיי המין שלי זה סופר-אינטימי ומביך, אבל כשמדובר בפטיש זה אפילו מביך יותר בגלל שהוא מתויג כסטייה, ולא קל לסחוב על עצמך סטייה מינית. זה קצת כמו לצאת מהארון כל פעם מחדש, אנשים שופטים את זה. באופן כללי, פטישים בארץ הם טאבו. יש כיום יותר אתרים ומקומות, אבל זה לא משהו שאני יכול לדבר עליו בחופשיות. פעם חבר סיפר לי על מישהו שיש לו פוט פטיש, וסיים את הסיפור ב"איזה דפוק הוא. מה זה החרא הזה?". איך אני יכול לומר לו אחרי משפט כזה שגם אני אוהב כפות רגליים? זה ישר מתייג אותך כשרוט, מוזר, סוטה, דפקט. משהו לא בסדר אצלך.
"הכי קשה לי עם נשים ששופטות. אין לי בעיה אם מישהי תגיד לי "שמע, זה לא מתאים לי", אבל לומר לי דברים כמו: "וואי, זה דפוק", "זה חולה", "איך אפשר?", "זה לא נורמלי, אתה סוטה" - זה כבר שיפוט מגעיל. לא מתאים לך? אז אל תיקחי בזה חלק, אבל למה להפוך אותי למצורע? זה בסך הכול פטיש שלא פוגע בבני אדם.
"פעם הייתי נעלב. היום אני כבר לא מגיב בכלל. אני, לדוגמה, לא מבין איך אפשר לעשות אנאלי, באמת. לא מבין איך אפשר לתת או לקבל בתחת, בעיניי זה מגעיל ודוחה. אז מה? אי פעם אמרתי למישהי שהיא דפוקה בגלל שהיא בעניין? לא. אני לא שופט את זה".
אתה מתבאס לפעמים שיש לך את הפטיש הזה?
"כן, כי הוא תופס מקום חשוב בסקס שלי. סקס ונילי מאוד-מאוד משעמם אותי, הוא גורם לי להירדם. הייתי מעדיף להיות מסוגל לעשות סתם סקס וליהנות מזה, להיות נורמלי".
