למרות "פגם צורני" בצוואה - בת תזכה בירושה

אישה שהלכה לעולמה השאירה אחריה 2 צוואות, שהראשונה שבהן נישלה אחת מארבעת ילדיה. הכרעה התקבלה בתום הליך משפטי ושתי ערכאות

מערכת פסקדיןפורסם: 04.01.21 , 07:33

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שיש לאשר צוואה שהותירה אחריה אם לארבעה שהלכה לעולמה ב-2015, חרף פגם קל בהצהרת העדים. בכך הוא קיבל ערעור שהוגש על החלטה של בית המשפט למשפחה, שפסל את הצוואה והורה לקיים מסמך קודם – שבמסגרתו הורישה המנוחה את דירתה לבן אחד.

הצוואה הראשונה, שאותה הורה בית המשפט למשפחה לקיים, נערכה ב-2008. האם קבעה בה שבנה יירש את דירתה ויתר הרכוש יחולק בין הילדים בחלקים שווים. היא ציינה ששנה אחרי מותה הבן יעניק מחלקו 65 אלף דולר לבת אחת ו-120 אלף דולר לבת אחרת.

את הערעור על פסק הדין הגישו עו"ד אורי צפת, עו"ד אריאל טרון ועו"ד טלי ארצי בשם הבת שנושלה מהצוואה הראשונה. במסגרתו נטען כי לא הייתה הצדקה לפסול את הצוואה האחרונה שמשקפת את רצון המנוחה לעשות צדק בקרב ילדיה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הבת טענה כי פסק הדין נשען על תיאוריה לא הגיונית שהעלו אחיה ואחותה, שלפיה האם לא ידעה שהיא חותמת על צוואה וחשבה שמדובר במסמך "חיזוק" לקיום הוראות הצוואה הקודמת. נטען כי בית המשפט למשפחה שלל מהאם את יכולת הבינה אף שהייתה כשירה והבינה שהיא חותמת על צוואה חדשה שאין לה שום קשר לצוואה הקודמת.

עוד נטען כי בית המשפט ייחס חשיבות יתרה לפגם טכני באישור העדים, שלא נכתב בו שהמנוחה הצהירה שזו צוואתה, אף שהוא חסר חשיבות נוכח העובדה שהמנוחה חתמה על הצוואה אחרי שהוקראה לה.

מנגד טענו שלושת האחים באמצעות עו"ד שלמה ארדינסט שאמם הוטעתה והוחתמה על צוואה חדשה ושונה, כשלמעשה הייתה בטוחה שמדובר במסמך "חיזוק" שנועד לוודא שבנה יקיים את הוראות הצוואה המקורית.

לטענתם האם ביקשה מאחת הבנות לדאוג לכך שעורך דין יערוך את המסמך והיא לא הייתה מודעת לסטייה מהוראותיה. עוד נטען כי בית המשפט קבע בצדק שעדות עורך הצוואה לא הייתה אמינה ושהצוואה פגומה.

השופט נפתלי שילה קבע כי הטענה שהמנוחה לא ידעה שהיא חותמת על צוואה לא הגיונית לאור העובדה שהייתה כשירה לחלוטין ומדובר בצוואה פשוטה באורך עמוד אחד שהוקראה לה לפחות פעמיים. הוא לא הסכים עם הביקורת שנמתחה על עדותו של עורך הצוואה רק משום שהמפגש עם המנוחה היה קצר והוא לא זכר מספר פרטים ממפגש שנערך שבע שנים קודם לכן.

נקבע כי לא סביר שעורך דין יחליט על דעת עצמו לסטות ממה שהתבקש להכין. למעשה, השופט התרשם כי האחות שנשלחה אליו מטעם האם אכן ביקשה ממנו לערוך צוואה וגרסתה החדשה בדבר "מסמך החיזוק" לא אמינה והושפעה מאחיה.

מאחר שלא הוכח כי המנוחה לא הבינה שמדובר בצוואה ואין ראיה אמינה לכך שביקשה לערוך מסמך אחר, נקבע כי זו הצוואה שמבטאת את רצונה למרות הפגם הקל בהצהרת העדים.

השופטות עינת רביד ורחל ערקובי הסכימו עם קביעות אלה ופסק הדין של בית המשפט למשפחה בוטל. לא נפסקו הוצאות.