הגרוש זכה בחצי מגרש שאשתו קיבלה מהוריה

אף שהנכס רשום על שם הגרושה, והיא קיבלה אותו לפני הנישואים, קבע שופט כי הוא שייך לשני בני הזוג, שהתגוררו בו ונשאו יחד בהוצאות הבנייה

עו"ד נטלי זץ-חורש | פסקדיןפורסם: 05.01.21 , 07:32

בית המשפט למשפחה בירושלים קבע לאחרונה כי בית שבנו בני זוג לשעבר על מגרש שהאישה קיבלה במתנה מהוריה לפני הנישואים נחשב רכוש משותף. השופט פליקס גורודצקי פסק כי אין ספק באשר לשיתוף בנכס נוכח השקעת המשאבים המשותפת בבניית הבית והעובדה שבני הזוג חיו יחד כ-20 שנה והתגוררו בו תקופה ממושכת.

בני הזוג נישאו ב-1999. לפני כשנתיים הם נפרדו והגיעו להסכמות ברוב ענייני הגירושין והפרידה, למעט סוגיית הבית שבו התגוררו במושב ונבנה על מגרש שקיבלה האישה מהוריה במתנה לפני הנישואים.

בתביעה שהגיש להצהיר על הנכס כרכוש משותף ולבצע בו פירוק שיתוף, טען הבעל כי הוריה של אשתו קיבלו את המגרש במסגרת הסדר "בן ממשיך" תמורת כ-35 אלף דולר בלבד. כוונתם הייתה להעניק אותו לשניהם אבל הוא נרשם על שם אשתו בשל הנהלים החלים על רישום בן ממשיך.

זוג שלא מדבר זה עם זה (צילום: Shutterstock)

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

לדבריו, הם הקימו עליו את ביתם מכספים משותפים והוא פיקח על הבנייה. בשלב מסוים הם אף בנו במימון משותף יחידת דיור שהשכירו, ובעקבות זאת הוגש נגד שניהם כתב אישום על עבירות בנייה, ולאחר שהגיעו להסדר טיעון שילמו יחד קנסות וכ-290 אלף שקל לרשות מקרקעי ישראל. כל אלה מעידים על כך שמדובר בנכס ששייך לשניהם.

אשתו טענה מנגד כי את המגרש קיבלה מהוריה באופן אישי לפני הנישואים. לטענתה, היא ובעלה הצליחו לממן את בניית הבית רק משום שהוריה אפשרו להם לגור בחינם בדירה הצמודה. לדבריה אביה, ולא בעלה, הוא זה שדאג לבנייה וללא עזרת הוריה והשקעותיהם הם לא היו מסוגלים לבנות דבר.

היא הוסיפה כי יחידת הדיור נועדה לייצר הכנסה נוספת ולא הפכה את הבית לנכס משותף. גם העובדה שכתב האישום הוגש נגד שניהם כמי שהחזיקו בבית לא הפכה את בעלה לבעליו.

אלא שהשופט פליקס גורודצקי הגיע למסקנה שונה. אף שקיבל את הטענה שהמגרש ניתן במתנה רק לאישה, הוא קבע כי ההתנהלות שלה לאורך כ-20 שנות זוגיות לא משאירה ספק לגבי השיתוף בנכס.

כך, ציין, הבית נבנה בתקופת הנישואים, התובע חתם על הסכם עם הקבלן, המשכנתא שבאמצעותה מומנה הבנייה נלקחה ביחד ושולמה מחשבון משותף, בני הזוג פנו יחד לאדריכלים, היתר הבנייה ניתן על שמם, כתב האישום הוגש על שם שניהם, הקנס הוטל על שניהם ואת התשלומים עבור יחידת הדיור והסדר ההיתרים הם שילמו יחד. בנוסף, בהסכם השכירות שניהם רשומים כמשכירים ודמי השכירות שולמו לחשבון המשותף.

השקעת המשאבים המשותפת לאורך תקופת נישואים ארוכה, קבע השופט, יצרה בפני התובע מצג שהבית הוא רכוש משותף ומוכיחה כוונת שיתוף. הוא הוסיף כי טענת האישה שהוריה עמדו מאחורי הבנייה לא הוכחה וכי ההשקעה שלהם ברכישת המגרש נמוכה בהרבה מההשקעות המשותפות בבנייה. עוד ציין השופט כי עזרת ההורים, שאפשרו לזוג לגור בדירה שבבעלותם בתקופת הבנייה, הייתה לכל היותר מתנה לשניהם.

לפיכך נקבע כי הזכויות בנכס משותפות לבני הזוג בחלקים שווים והוצא צו לפירוק השיתוף. האישה חויבה בהוצאות משפט של 40 אלף שקל.