סמים, סחר בכלי נשק, סרסורים, הברחת חיות בר נדירות, הונאות פיננסיות - העולם התחתון מגלגל סכומי כסף עצומים שנשארים לרוב מתחת לרדאר של רוב אוכלוסיית העולם. ההיקפים של הפעילויות האלה הם עצומים, אבל מלבד דיווחים של כתבי פלילים או מבצעים משטרתיים, הם לרוב לא נחשפים ומאות מיליארדים של דולרים מחליפות ידיים במחשכים. עד עכשיו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- עלייתו ונפילתו של הגנגסטר הישראלי מס' 1
- "רעידת אדמה בעולם התחתון": איך הגיעו 740 ק"ג קוקאין לקריית מלאכי?
- האיש המסתורי בקפוצ'ון: האם זה הרוצח האכזרי מארמון הנציב?
סדרה ייחודית שיצרה העיתונאית החוקרת מריאנה ואן זלר עבור ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק מנסה כעת להאיר זרקור על כל אחד מהענפים הבולטים של העולם התחתון. בכל פרק היא יוצאת לתחקיר בשטח, כל פעם בענף עברייני אחר, כאשר המבט שלה הוא כזה שלא נראה בעבר - לתת לאנשים לדבר. איך סרסור מגייס עובדות חדשות? איך נראים החיים של מגדל סמים בפרו? ומה דוחף בחור צעיר בג'מייקה להתמחות בהונאות טלפוניות של קשישים בארה"ב? מטבע הדברים קשה מאוד להביא את האנשים האלה לדבר מול מצלמה. מרביתם פועלים מתחת לרדאר, נמנעים מחשיפה ולא ממהרים לחשוף את סודות המקצוע.
בריאיון ל-ynet מסבירה ואן זלר שזאת הייתה המשימה הכי מורכבת במהלך יצירת הסדרה: "להביא אותם לדבר און רקורד, עם מצלמה מול העיניים, זה מאוד קשה. התבססנו על קשרים ארוכי טווח, מקורות שאנחנו עובדים איתם שנים ועזרה מצד עיתונאים מקומיים. על כל 'כן' שקיבלנו היו גם עשרות 'לא'. אלה שכן הסכימו לדבר עשו את זה מכמה סיבות. הראשונה והבסיסית ביותר היא אגו. אלה אנשים שמצליחים מאוד בתחומם, ויש להם רצון לשתף את העולם בהצלחה שלהם ולהציג את עצמם כמובילים בשטח. הסיבה השנייה היא שאלה אנשים שמעולם לא נחשפו ואפילו המשפחות שלהם לא יודעות מה הם עושים בחיים, כך שהמצלמה אפשרה להם סוף-סוף לדבר על עצמם בגלוי. הסיבה השלישית, ואולי הכי מעניינת, היא שחלקם הגדול לא בחר בחיים האלה. הם הגיעו לשם בגלל מחסור בהזדמנויות ובגלל נסיבות חייהם, ויש להם הזדמנות להראות שהם לא אנשים רעים, אלא כאלה שנאלצו להגיע לעולמות האלה".
מדובר באנשים שמרמים, סוחרים בחומרים מסוכנים ומסכנים חיים של אנשים אחרים באופן יומיומי. למדת עליהם שהם לא באמת אנשים רעים?
"התפקיד שלי הוא לא לשפוט, אלא להציג אותם לעולם ולתת לצופים חומר למחשבה. באופן כללי הייתי אומרת שקשה להזדהות עם חלק מהסיפורים, כמו כאלה שמונעים כמעט אך ורק מתאוות בצע, אבל הרוב מונעים מחוסר הזדמנויות בחיים, ולפעמים אני מזדהה ומבינה איך הם הגיעו לעולם הזה. הצופה צריך לחשוב על עצמו - מה אתה היית עושה במצב שלהם ובנסיבות החיים שלהם? הסדרה נותנת נקודת פתיחה טובה לדיון בנושא הזה. אני לא שיפוטית, אלא כאן כדי להקשיב להם ולהציג לעולם את האמת שלהם".
אחד הפרקים בסדרה שעוסק בהונאות צולם בשני לוקיישנים - תל אביב וג'מייקה. השיטה שנחשפה דומה: הונאות טלפוניות ופיננסיות, בעיקר של קשישים בצפון אמריקה, אבל עם הבדל אחד בולט. בג'מייקה ההונאה נעשית בטלפונים ניידים, בתוך מבנים מרוחקים בפאתי העיר, ובעיקר על ידי אדם אחד שמתקשר בכל יום למאות קורבנות פוטנציאליים.
בתל אביב הסתובבה ואן זלר באזורי המשרדים שגובלים ברמת גן, שם ההונאות התבצעו ממשרדים מסודרים, עם עשרות עובדים ובעזרת מחשבים ושיטות עבודה של היי-טק. ואן זלר טוענת שההבדל הוא לא רק בשיטות העבודה אלא גם במניעים שגורמים לאנשים לבצע הונאות: "בג'מייקה הרגשתי שזה עניין של הישרדות ושל המחסור באפשרויות להתפרנס בצורה אחרת. בתל אביב זו הייתה תאוות בצע. האדם שהכניס אותנו לעולם הזה בישראל, שנקרא בשם בדוי 'מושיקו', לקח אותנו לסיבוב במכונית מפוארת ועל יאכטה יוקרתית. זה היה ברור שמדובר ברצון להיות עשיר בלי מאמץ, ולא להביא אוכל לשולחן כמו בג'מייקה".
הופתעת מהיקף ההונאות שמצאת בישראל?
"הופתעתי מהיקף חברות ההונאה, וגם מזה שהן פועלות בתל אביב כמעט בגלוי. נכנסנו לחברה עם מצלמה נסתרת והתקבלתי לעבודה באחת החברות האלה, ואחד הדברים הראשונים שאמרו לי הוא לא להגיד את שמי או מאיפה אנחנו פועלים, וזה אחד הסימנים שמדובר בחברת הונאה".
אחת התקריות הקשות במהלך הצילומים הייתה כאשר ואן זלר התלוותה לחבורה של חמושים מקסיקנים (סיקאריו) ושרטטה את חיי היומיום שלהם. במהלך היום הראו החמושים לצוות הצילום את ארסנל כלי הנשק שלהם, ואחד מהם, שככל הנראה היה תחת השפעת קוקאין, החל לירות באוויר. אחד הכדורים כמעט שפגע בה. ואן זלר כעסה מאוד על מנהיג החבורה, ונזפה בו שייקח אחריות על אנשיו - סצנה הזויה שבה העיתונאי כועס על המרואיין החמוש.
במהלך הצילומים הסתובבת באזורים מפוקפקים מאוד ופגשת לא מעט אנשים מסוכנים. את לא חוששת לביטחונך האישי ולביטחונו של צוות הצילום?
"אף סיפור לא שווה את החיים שלנו, והיו מקרים שבהם היינו במצבים לא פשוטים. בג'מייקה רצו לשדוד אותנו, בפרו נמלטנו ממעבדה כי עלו עלינו, והייתה גם סיטואציה מורכבת במקסיקו סביב הסמים. מצד שני, יש לנו הרבה היערכות מסביב ותוכנית ביטחון, כולנו מאומנים ובעלי ניסיון בזירות עוינות, ויש הרבה אנשים מאחורי הקלעים שלא ראיתם שעוזרים לנו בנושאים ביטחוניים. אנחנו לא באים לצילומים עם אנשי ביטחון חמושים כי זה פוגע באמון של המרואיינים, והדבר הכי חשוב הוא שהם יאמינו בעיתונות שלי. למדתי שאם מתייחסים לאנשים בכבוד ובאמון הם בדרך כלל מחזירים באותו מטבע, וזה החלק הכי חשוב כדי להגיע לאמת".
איפה היה הכי קשה לצלם?
"התחלנו את הצילומים בפרו, שם ניסינו להתחקות אחרי זייפני כספים. לאחר עבודה מאומצת הצלחנו להשיג ריאיון עם אחד הזייפנים הגדולים, ואיש הקשר הבטיח לנו גישה ישירה אליו. הרמתי טלפון בהתלהבות ל'נשיונל ג'יאוגרפיק' ואמרתי להם שהצילומים החלו בצורה מעולה. למחרת בבוקר הוא נעלם ולא היה לנו כלום ביד. נאלצנו להתחיל הכול מאפס ולנסות לבנות שוב קשרים כדי להשיג גישה לעולם הזה. זו הייתה מכה קשה, והחלום ליצור סדרה ייחודית כמעט קרס כבר ביום הראשון, אבל התאוששנו ממנה".
