אי שם בתחילת הקורונה, כשהנגיף עוד נתפס בעיקר כבעיה של הסינים, ציפתה לפרופ' אלה מנדלסון הפתעה לא נעימה. "זה היה קצת אחרי פורים", משחזרת מנדלסון, מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. "עוד לא הלכו אז עם מסכות ולא שמרו על ריחוק חברתי. הסתובבו פה הרבה מאוד אנשים, וזרקו עלינו כמויות גדולות של קלקרים עם דגימות. ערב אחד, כשחזרתי מפגישה אצל ראש הממשלה, עידכנו אותי שהסגנית שלי התמוטטה וקרסה. בדקנו אותה לקורונה והיא הייתה חיובית. זה היה רגע מאוד דרמטי. עד הלילה הזמנו את כולם לתת דגימות, ומהר מאוד גילינו עוד שתי עובדות חיוביות".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המעבדה שעליה היא מופקדת, היחידה בישראל שביצעה בשעתו בדיקות קורונה, הושבתה. "כולנו נכנסנו מיד לבידוד, אבל חלק מהאנשים, ואני בתוכם, נאלצו לחזור לעבודה במהירות כי אי-אפשר היה לסגור את המעבדה לגמרי", מספרת פרופ' מנדלסון. "בהמשך התגלו אצלנו שלושה מקרים נוספים וגם שניים מבני הזוג של עובדים שלנו חלו". כל העובדים, אגב, החלימו.
3 צפייה בגלריה
פרופ' מנדלסון במעבדת הנגיפים, השבוע. קיבלה חיסון נגד קורונה: ''עם דמעות בעיניים''
(צילום: איליה מלינקוב)
כתבות נוספות למנויים:
תשעה חודשים וחצי ועוד 88 מיליון חולים וכמעט שני מיליון מתים בעולם אחרי האירוע ההוא, המעבדה המרכזית לווירולוגיה, על צוות העובדים המצומצם שלה והמתקן הצנוע - בלשון המעטה - שבו היא פועלת בתל השומר, עדיין משחקת תפקיד משמעותי במלחמה בנגיף בישראל, והפעם מכיוון אחר. בימים אלה שוקדים פרופ' מנדלסון וצוותה על ריצוף גנטי של אלפי דגימות שנלקחו ממאומתים ברחבי הארץ, כדי לגלות עד כמה המוטציה שהתגלתה באנגליה נפוצה בישראל. עד היום אומתו 30 מקרים כאלה בלבד, אבל מנדלסון מעריכה שיש יותר. הרבה יותר.
"סבירות מאוד גבוהה שהמוטציה הזו כבר מתפשטת בארץ. לפי בדיקות מעבדה אי-אפשר לדעת שהיא מידבקת יותר, אבל ברגע שאת רואה תחלואה חריגה באזור מסוים, ומחברת את התחלואה עם ממצאי הריצוף, אפשר לראות את התמונה המלאה".
עד כה נבדקו כאן 1,000 דגימות לנוכחות של מוטציות בכלל, והמוטציה האנגלית בפרט, והדגימות ממשיכות לזרום באלפיהן. "פרט למוטציה האנגלית המפורסמת, כבר מצאנו מוטציות בודדות רבות, אם כי רק חלקן נחשבות לבעלות משמעות כלשהי מבחינת תכונות הנגיף. ברגע שנקבל דגימות מחוזרים מחו"ל ששהו בדרום-אפריקה, נוכל תוך מספר ימים לדעת אם הם נושאים גם את המוטציה הזו".
זיהוי המוטציה החדשה, שהקפיצה את מספר החולים החדשים בבריטניה ליותר מ-60 אלף ביום והכניסה לרכבת שדים מטורפת את כל אירופה, זינק בשבועיים האחרונים לראש סדר העדיפויות של צוות המעבדה. לצורך כך נרכש מכשיר הריצוף הגנומי המתקדם ביותר, בעלות של יותר ממיליון שקל, שיכול לרצף במקביל אלפים רבים של דגימות. כמו כן נרקם שיתוף פעולה עם המרכז לחקר הסרטן בשיבא, בראשותו של פרופ' גידי רכבי, שבימים משבריים פחות נלחם באויבים מיקרוסקופיים מסוג אחר: תאים ממאירים, לא נגיפים. יחד הם מקימים את המרכז הלאומי הראשון בישראל לריצוף גנומי של נגיף הקורונה.
"משרד הבריאות הקים 'כוח משימה' שמטפל בנושא התעדוף, מאילו מקומות לקחת דגימות ואיזה אוכלוסיות לבדוק", מסבירה מנדלסון. "המכשיר החדש יאפשר לנו לבדוק במקביל אפילו 3,000 דגימות ביום. מדובר בתהליך מורכב שנמשך בין שלושה לשישה ימים. אף אחד בארץ לא התמודד עם ריצופים בהיקפים כאלה. זו עבודה לא רוטינית ומאוד מדויקת. באמצעות המכשיר הזה אנחנו מצפים למפות את מידת ההתפשטות של הזן האנגלי באזורי הארץ השונים ובקהילות מסוימות ולזהות מוטציות חדשות. הריצוף של הבדיקות מאפשר לגלות בדיוק מי נדבק ממי. זו עבודה בלשית מרתקת".
הפאניקה העולמית סביב המוטציות החדשות מוצדקת בעינייך?
"אני בהחלט מוטרדת מהמוטציות האלה, כי ברור שתהיה להן משמעות כזאת או אחרת. מדובר בנגיף חדש, שאנחנו עדיין לא מכירים, והוא מצליח להפתיע אותנו בכל פעם מחדש. אין ספק שהוא מנצח במרוץ עד כה. אנחנו רצים אחריו, אבל לא משיגים אותו בינתיים".
מה זה בעצם אומר, מוטציות בנגיף, ומה המשמעות שלהן? כולן בהכרח מסוכנות?
"מוטציה היא שינוי באחת מאבני הבניין של הגנום. נגיפים ידועים ביכולתם לייצר מוטציות רבות, כיוון שכאשר הם תוקפים את המאכסן שלהם נוצרת מיד תגובה של מערכת החיסון נגדם, ועל מנת לשרוד הם חייבים לעבור שינויים שיאפשרו להם להמשיך להתרבות. זה דומה להתפתחות של עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים.
"נגיף הקורונה עבר מבעלי חיים לבני אדם והוא כעת בתהליך הסתגלות לתגובות האנושיות, תוך כדי שהוא מדביק המוני אנשים ברחבי העולם, אז יש לו הרבה הזדמנויות לעשות מוטציות כאלה. מאז שהנגיף ה'סיני' המקורי החל להתפשט זוהו הרבה מאוד מוטציות, שלרובן אין השפעה על המחלה. מוטציה כמו זו באנגליה היא אירוע לא מאוד שכיח".
מה מייחד אותה?
"למוטציה הזו יש שתי תכונות שחוששים מהן: היא יותר מידבקת ומתפשטת במהירות גדולה, ומקבץ המוטציות שלה, ובפרט מוטציה מסוימת, עלול לפגוע ביעילות החיסון. אין מה להיכנס כרגע לפאניקה, כי עדיין אין לזה סימוכין. כשהגוף שלנו נתקל בחלבון זר, הוא מייצר מגוון רחב של נוגדנים, וגם אם חלק מהם יהיו פחות יעילים עדיין יהיו נוגדנים אחרים שכן יפעלו. לכן אנחנו אופטימיים".
ואולי אנחנו טועים? בימים האחרונים נשמעו בעולם הערכות שהחיסון לא יהיה מספיק יעיל נגד המוטציה האנגלית ונגד זו שהתגלתה בדרום-אפריקה.
"קיים גם סיכוי מסוים כזה. היתרון של החיסונים החדשים הוא שהחברות יכולות די בקלות ובמהירות לעשות להם התאמות ובעצם להוסיף לחיסון הקיים עוד חיסון, שיהיה יותר יעיל נגד הווריאנט הזה".
מוטציות כאלה יכולות להפוך את המחלה לקשה ואפילו קטלנית יותר?
"החשש הגדול הוא מהחמרת המחלה, אבל יכול לקרות גם דבר הפוך. לנגיף אין סיבה אבולוציונית מיוחדת להרוג את המאכסן, להפך. הוא מעוניין להתרבות ולהפיץ את עצמו מהר ככל הניתן. שיעור המוטציות שיש להן השפעה משמעותית ממש קטן. ועדיין - הסברה הראשונית, שהנגיף לא ירבה להשתנות, בהחלט הופרכה".
3 צפייה בגלריה
מנדלסון עם חלק מהצוות. ''עובדי המעבדות לא זכו להערכה שהם ראויים לה''
(צילום: איליה מלינקוב)
אומרים שהלחץ שמופעל כרגע על הנגיף גורם לו לפתח עוד ועוד מוטציות כדי לשרוד.
"מוטציות הן הדרך של האבולוציה להבטיח הישרדות של אורגניזמים בסביבה משתנה שיש בה קושי לשרוד. ייתכן מאוד שמצב של תחרות עם מערכות חיסון מאומנות יותר, אצל אנשים מחוסנים, ייאלץ את הנגיף להשתנות עוד. ככל שמספר האנשים הלא מחוסנים שיכולים להידבק ילך ויקטן - כך יגדל הלחץ עליו, וצפויות להתפתח עוד ועוד מוטציות".
יש משהו שאפשר לעשות כדי למנוע התפתחות מוטציות כאלה?
"המוטציות מתפתחות במעבר מאדם לאדם. השינויים מהירים עקב היקפי ההדבקות העצומים ואין שום דרך פשוטה לעצור את זה".
מה לגבי הגבלות תנועה או סגר?
"הסגר יכול להאט את התפשטות המוטציה, ואם החיסון יימשך, ייתכן שנוכל להאט אותה עוד יותר".
יש סיכוי שמתישהו תתפתח מוטציה, או צבר מוטציות, שהחיסון בכלל לא יהיה יעיל נגדן?
"גם זה יכול בהחלט לקרות. בשפעת זה קורה הרבה, וגם נגיף הקורונה מתחיל לגלות סימנים שהוא לא תמים כפי שחשבנו בהתחלה. צריך להיות מאוד דרוכים לקראת אפשרות כזו".
המעבדה המרכזית לווירולוגיה של משרד הבריאות פועלת במסדרון ארוך ובו עשרות חדרים קטנים, עמוסים בציוד מעבדה. בחדרים האלה עובדים כיום יותר מ-60 איש בצפיפות בלתי סבירה, הרבה מעל התקן המותר בימי הקורונה. "בנו את המעבדה שלנו ב-1980, מתוך מטרה להגדיל אותה לפי הצורך", מספרת מנדלסון. "בינתיים הגדילו פעמיים, ואין יותר מקום להתרחב. התשתיות שלנו עמוסות בצורה בלתי רגילה".
בגלל הצפיפות הגדולה, דחפו למרתף שני נכסים לאומיים יקרי ערך נוספים: בנק הווירוסים הלאומי, שמכיל עשרות סוגי וירוסים השוכנים במקפיאי ענק, ובנק הנסיובים של ישראל, המשמש לסקרים סרולוגיים. מחוסר מקום הוחלט למקם את מכשיר הריצוף החדש, שצפוי להגיע לכאן היום, במרכז לחקר הסרטן של שיבא, שהתנדב להעניק את התנאים הדרושים לתפעולו התקין, כולל מזגן.
עד היום שימשה טכנולוגיית הריצוף בעיקר כדי לבדוק מקור התפרצויות שהתרחשו בתוך בתי החולים. במעבדה לנגיפים חקרו באמצעותה גם את ההדבקה החריגה אצלם ואת תחילת המגפה בישראל. "בניגוד לחששות שהיו אז, דווקא החולים הראשונים שהגיעו מיפן לא הדביקו אף אחד", אומרת מנדלסון (הכוונה לנוסעי ספינת הקורונה "דיאמונד פרינסס", שנדבקו בהפלגה והוחזרו לישראל).
"ההדבקה התחילה כשהתחילו לחזור מטיילים מאירופה, בעיקר מאיטליה ומארה"ב. בדיעבד גילו שהקורונה הגיעה לאיטליה כבר בספטמבר 2019. משם זה התפשט גם אלינו. התכונות הייחודיות של הנגיף הזה הן שהוא מאוד מידבק, וגם מי שמפתח תסמינים יכול להדביק אחרים עוד לפני שפיתח תסמינים. לכן כל כך קשה לעצור את ההתפשטות שלו. השלב שבו מי שנדבק לא יודע שהוא חולה, הוא השלב הכי מידבק".
מתי להערכתך נתחיל לראות את השפעות החיסון על התחלואה?
"ההשפעה תתחיל להיות מורגשת לאחר שיותר מ-50 אחוז מהאוכלוסייה יהיו מחוסנים, כלומר - ש-100 אחוז קיבלו מנה אחת ועוד אחוז ניכר קיבלו גם מנה שנייה. מתי זה יקרה? לא ברור כרגע. תלוי בצפי הגעת החיסונים, ואם אפשר יהיה לשלב את החיסון של פייזר עם זה של מודרנה".
כבר בדקתם הימצאות נוגדנים אחרי מתן החיסון?
"כרגע יש ממצאים חלקיים רק אחרי החיסון הראשון. כעבור שבוע יש אחוזים בודדים מהמחוסנים שיש להם נוגדנים. כעבור שבועיים כמחצית מהמחוסנים מפתחים נוגדנים".
נוגדנים כאלה באמת מבטיחים שהמחוסן מוגן בפני המחלה?
"אין לנו שום ודאות כרגע בנושא הזה. בדרך כלל לוקח קצת זמן עד שהנוגדנים 'מבשילים' והופכים למנטרלים, כלומר כאלה שיכולים לחסום את כניסת הווירוס לתאים".
על פי בדיקות שנערכו במעבדה, מעריכים כי שיעור המאומתים שאינם מפתחים נוגדנים נגד הנגיף - ולכן עלולים להידבק שוב - מגיע לחמישה אחוזים.
"זה תלוי בעוצמה ובתגובה החיסונית. הזמן הארוך ביותר שאנחנו עוקבים אחר נוגדנים אצל מחלימים הוא בחולים שנדבקו במעבדה שלנו באמצע חודש מרץ, ולהם עדיין יש נוגדנים כאלה. נוגדנים שנוצרו על ידי המחלה נשארים הרבה זמן. מוגנים או לא מוגנים זו שאלה שאנחנו לא יודעים לענות עליה".
לאחרונה זיהתה המעבדה הדבקה חוזרת בקורונה אצל אדם שהגיע לשיבא מבית אבות בבני-ברק. זהו המקרה הראשון והיחיד עד כה בישראל שבו הוכח כי אדם מסוים נדבק בנגיף פעמיים. בכל העולם יש כיום כעשרת אלפים דיווחים כאלה מבין עשרות מיליוני מאומתים. עולם המדע עדיין שובר את הראש בסוגיה הקריטית הזו - האם מי שחלה מוגן?
"האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות מדווח שיש מידע על כ-22 הדבקות חוזרות, אולם הדבר לא הוכח באופן מעבדתי מכיוון שלא נשמרו דגימות מהמחלה הראשונה שלהם", אומרת מנדלסון. "רק במקרה האחרון, שבו החולה נפטר כתוצאה מההדבקה החוזרת, עשינו בירור מעבדתי כזה. עושה רושם שהחולה הזה באמת נדבק פעמיים, כל פעם בנגיף אחר. זה מקרה נדיר".
מצד שני, איך את מסבירה שיש סופר-ספרדרים, שמפיצים את הנגיף לכל סביבתם ומדביקים עשרות אנשים, ואחרים לא מדביקים אף אחד?
"להערכתי זה קשור יותר לסיטואציה שבה הם נמצאים. כדי להיות סופר-ספרדר, החולה צריך להיות בשלב שבו הוא מאוד מידבק ויש לו הרבה וירוס בגרון, וגם להיות במצב שבו אנשים לידו אינו מוגנים. אם חמישה אנשים אוכלים ליד שולחן ואחד מהם נמצא בשלב הכי מידבק שלו, יש סיכוי גבוה שידביק את כולם".
מיד אחרי שהגיעו הידיעות הראשונות על הנגיף החדש, בתחילת השנה שעברה, בנו פרופ' מנדלסון וציוותה את היכולת לזהות את הנגיף בבדיקה מולקולרית. כאשר הלכה והתפתחה התובנה שהנגיף מתפשט בארץ, הבינו שנדרשות אלפי בדיקות ביום ושמעבדה אחת לא תוכל לעמוד במטלה העצומה. היום יש למעלה מ-40 מעבדות שבהן נערכות יותר מ-100 אלף בדיקות ביום.
היום כבר יש בדיקות אנטיגן מהירות ואת בדיקת סופיה, ששימשה בעיקר לבדיקות מהירות בכניסה לאיים הירוקים. הבדיקות האלה עושות את העבודה?
"בדיקות ה-PCR (בדיקות המטוש הרגילות - ש"ר) מאוד אמינות. השאלה מה איכות הדגימה שאתה מקבל. אם לקחו אותה בצורה ובזמן הנכון, הסיכוי לפספוסים קטן. בדיקות האנטיגן הן סיפור אחר לגמרי. הרגישות של הקיטים האלה היא בסדר גודל של 70-60 אחוז, ובגלל בעיות תפעול על ידי אנשים שהם לא אנשי מעבדה שנמצאים בשטח, מקבלים גם הרבה תוצאות חיוביות שגויות. במכשיר סופיה, ששומר על האיים הירוקים, 50 אחוז מהתוצאות החיוביות שמתקבלות הן שגויות, כלומר - מי שמקבל אותן אינו חולה. יש גם תשובות שליליות שגויות בשיעור גבוה, סביב 30 אחוז. אין ספק שנכנסים לשם חיוביים, כי הם עוברים את המסננת הזו".
בשנים האחרונות התמודדה המעבדה המרכזית עם שלל נגיפים שגרמו להתפרצויות בישראל, בהם קדחת מערב הנילוס, שפעת העופות, שפעת החזירים, חזרת, פוליו, זיקה וחצבת, אבל כל אלה היו רק הקדימון הזעיר לקורונה. "העייפות והשחיקה מגיעות בגלים", אומרת מנדלסון, וירולוגית במקצועה. "כאשר יש סגר והתחלואה יורדת, ועימה בדיקות המעבדה, יש רגיעה.
"בתחילת ההתפרצות השחיקה הייתה גבוהה מאוד כי המעבדות עדיין לא היו ערוכות כראוי, עם חוסר בציוד ובעובדים ביחס למספר הבדיקות הנדרש. מאז עלו מאלפים בודדים בשבוע לעשרות אלפי בדיקות ביום על בסיס ציוד נוסף, אוטומציה וגיוס עובדים. ועדיין, כשמתחיל גל תחלואה - הלחץ אדיר. יש מנהלים ועובדים שישנים במעבדה, וכאלה שבקושי רואים את המשפחה. לצערי, עובדי המעבדות בבתי החולים ובקופות החולים לא זכו להערכה שהם ראויים לה, למרות המאמץ שהם משקיעים והתרומה האדירה שלהם למלחמה במגפה".
גם השנה שלה, מספרת מנדלסון, הייתה רצופה עייפות מתמדת לצד תחושת שליחות ועניין. מבין עשרות, אולי מאות רגעים מלחיצים ומרגשים, רגע השיא היה החיסון שקיבלה לפני שבוע נגד קורונה, "עם דמעות בעיניים". רגע מרגש נוסף היה קשור בחיסון אחר, זה של המכון הביולוגי בנס-ציונה, שנכדה, שגב הראל (26), היה אחד משני הנסיינים הראשונים בישראל שקיבלו אותו. "הייתה, כמובן, גם קצת דאגה", היא מספרת. "הוא התייעץ איתי קודם ושאל לדעתי".
לא אמרת לו: "עזוב אותך מהשטויות האלה, מה אתה צריך את זה"?
"אף אחד במשפחה שלנו לא אמר לו דבר כזה. אנחנו משפחה מסוג אחר. אבל כולם רצו לשמוע מה יש לי להגיד. לא השבתי מיד בחיוב, ביקשתי ללמוד על זה קצת. צילצלתי לרופאים שמובילים את הניסוי בשיבא כדי לדעת יותר על מה שמחכה לו, ובסופו של דבר נתתי לו אור ירוק. שמרו עליו מאוד יפה שם. הרופא שהיה אחראי עליו בלילה הראשון ישן בחדר לידו".
רגע משמח אחר היה חנוכת מתקן BSL 3, חדר בידוד בדרגת אבטחה גבוהה, שבו ניתן להחזיק נגיפים חיים שעלולים לגרום למחלה קשה. עד היום, ישנם רק שני מתקנים כאלה בישראל, שהעבודה בהם מתבצעת בתוך ציוד מגן מיוחד: האחד במכון הביולוגי והשני בהדסה. בחדר הזה יגודלו נגיפים כמו פוליו וזיקה, שישמשו לניסויים שונים, וגם נגיף הקורונה.
החיסונים ימגרו לדעתך את המגפה?
"אני משערת שהם יאפשרו לנו לחזור לחיי שגרה. ייתכן שהנגיף יהפוך לפחות אלים עם הזמן, אבל יש סבירות גבוהה שנצטרך להמשיך ולנטר אותו כמו את נגיף השפעת, ושניאלץ להוסיף את החיסון נגדו לחיסונים העונתיים ולתת אותו לקבוצות סיכון ולילדים".
אז את לא מאמינה שהוא ייעלם לגמרי.
"אין שום מחלה, חוץ מאבעבועות שחורות, שהצליחו למגר אותה בעזרת חיסונים. הדוגמה הטובה ביותר היא פוליו. יש שפע של חיסונים וארגון הבריאות עושה מאמצים אדירים לחסן בכל העולם. חשבו שהוא ייכחד עד שנת 2000, ועשרים שנה לאחר מכן הוא עדיין כאן. הסיבה שהפוליו עדיין מסתובב הוא שאנשים מחוסנים עלולים לשאת אותו בגופם ולהדביק אחרים בלי לחלות. הקורונה מתנהגת מבחינה זו דומה לפוליו, ולכן אני חושבת שלמגר אותה לגמרי יהיה קשה מאוד".
לעומת זאת, השפעת נעלמה לחלוטין השנה. עד היום לא נרשם אפילו מקרה אחד של שפעת בישראל. יש לך הסבר למה זה קרה?
"ראינו תופעה דומה בשפעת החזירים, שהתפשטה ב-2009 ובאותה תקופה נגיפים נשימתיים אחרים כמעט לא היו. השפעת תפסה את המקום שלהם. עוד לא ממש מבינים את זה".
מאין תצוץ המגפה הבאה? גם היא תתחיל ממגע עם בעלי חיים?
"הנגיפים הכי בעייתיים שצצו בשנים האחרונות מקורם בבעלי חיים. אנחנו פולשים לתוך אזורי המחיה הטבעיים שלהם, ליערות ולג'ונגלים. במדינות שהרעב הכה בהם, בהן אנשים אוכלים כל דבר. האיידס התפשט מאפריקה כי אנשים אכלו שם קופים. כך גם שפעת העופות. כשהעוף חולה, במקום להשמיד אותו מבשלים ואוכלים אותו, אבל קודם לכן מכינים אותו לבישול וכך נדבקים. כך התפשטו שפעת העופות ושפעת החזירים, וגם זיקה, שעבר מיתושים. הדרך שבה בני האדם מתנהלים גורמת לתפוצה של יתושים מביאי מחלות מאזורים טרופיים לאחרים, ויוצרים התפרצויות בקרב אוכלוסיות לא מוגנות. הסארס, המרס שהגיע מגמלים. זו המציאות שלנו היום, בכפר הגלובלי שמדברים עליו. זה קורה כל הזמן, וזה בלתי הפיך".
כלומר זה רק עניין של זמן עד שתתפרץ עוד מגפה כזו, אולי אפילו קטלנית יותר.
"איזה סוג ומה בדיוק יגיע בפעם הבאה, אין לדעת, אבל היא ללא ספק עלולה להיות קטלנית יותר מהקורונה. כבר ברור שהפוטנציאל לאירוע כזה קיים וחייבים להיות מוכנים אליו".
למדנו מספיק ממה שקרה לנו השנה? אנחנו מוכנים לקראת מגפה נוספת?
"אני מקווה שמדינת ישראל תתקן את ההזנחה רבת-השנים של מערכת הבריאות ושל המעבדות. המחסור העיקרי אצלנו הוא בשטחי מעבדה. מאוד-מאוד צפוף אצלנו, ואין מקום למכשור וציוד אוטומטיים גדולים שיקלו על העבודה. אנחנו לגמרי על הקצה מהבחינה הזאת.
"כבר ב-2002 הגיעו למסקנה שצריך לשדרג את מעבדות בריאות הציבור. ב-2007 הייתה הסכמה של שר הבריאות לבנות מעבדה לאומית לבריאות הציבור, כמו שיש בכל מדינה מערבית מתקדמת. כבר נערכנו והתחלנו עם תוכניות ואז משרד הבריאות החליט שזה עולה יותר מדי כסף, ושהמעבדה לנגיפים מסתדרת יפה מאוד עם מגפות גם ככה. זה מה שנאמר לנו חד וחלק. אם מלכתחילה היו לנו מעבדות עם 200 עובדים ומתקן גדול עם תשתיות טובות, היינו יכולים לתת מענה יותר מהיר לקורונה. וגם הייתה לנו תעודת ביטוח להתפרצויות הבאות".
ומה אומרים לכם עכשיו בנושא הזה?
"נשמח לכל תורם שיתגייס למטרה החשובה הזו".
פורסם לראשונה: 07:38, 08.01.21
