220 אלף שקל לבן 60 שמעד בגלל בור בכביש

תושב נצרת הלך למכולת וצעד במקום שבו אין מדרכה. הוא סבל מקרע גיד בכתף ועבר ניתוח. העירייה טענה שהוא נפל בגלל סחרחורת, אבל נדחתה

עו"ד ישראל ספטי | פסקדיןפורסם: 15.01.21 , 10:10

בית משפט השלום בנצרת פסק לאחרונה פיצויים והוצאות של כ-220 אלף שקל לתושב העיר כבן 60, הסובל מקרע בגידי הכתף מאז שנתקל בבור בכביש בדרכו לקנות סיגריות וחלב. השופטת מיכל ברלינר לוי דחתה את טענותיה של העירייה שלפיהן הוא כלל לא היה אמור לרדת לכביש ונפל עקב סחרחורת.

התביעה נגד העירייה הוגשה לפני כשנתיים. התובע סיפר שיצא בבוקר מביתו לכיוון החנות ולאחר כ-700-600 מטר נאלץ לרדת לכביש ורגלו נתקלה בבור פעור. הוא החליק ונפל על ידו השמאלית ויום למחרת אובחן עם קרע בגידי הכתף. כחמישה חודשים לאחר מכן עבר ניתוח ומאז סובל מהגבלות תנועה, דלדול שרירים ורגישות.

התובע טען כי התאונה הסבה לו פגיעה תפקודית משמעותית שבגינה לא שב לעבודתו כפועל בניין, וביקש לייחס את האחריות לעירייה התרשלה והפרה את חובתה לדאוג לתקינות הדרכים בשטחה.

(צילום: shutterstock)

העירייה טענה לעומת זאת כי התובע נפל בשל סחרחורת וחוסר שיווי משקל וללא שום קשר למפגע, מה גם שכלל לא היה אמור לרדת לכביש. לדבריה, בכל מקרה הוא החלים מהפגיעה והנכויות שלו נובעות מעברו הרפואי ולא קשורות לתאונה.

אלא שעדותו של נציג העירייה בבית המשפט הציגה תמונה אחרת. הנציג אישר כי מדובר במקום מסוכן וכי האזור עבר תיקונים אם כי לא הציג תיעוד באשר למועד בו בוצעו.

בנוסף, גרסת התובע אושרה בעדות אשתו ובתיעוד רפואי ואילו גרסת העירייה לסיבת הנפילה הופרכה נוכח העובדה שתלונותיו של התובע על סחרחורות הן מ-2012 – ארבע שנים טרם התאונה.

לנוכח העדויות והראיות קבעה השופטת מיכל ברלינר לוי כי התובע הוכיח ברמה הנדרשת כי נפל בשל מפגע לא מטופל בכביש. בתוך כך היא הדגישה כי מהתמונות של המקום עלה שאין מדרכה במקטע המסוים של הרחוב כך שלתובע לא הייתה ברירה אלא לרדת לכביש.

היא זקפה לחובת העירייה את היעדר הראיות בנוגע למועד תיקון הכביש וקבעה כי בכך למעשה אושר קיומו של המפגע. בהתחשב בכך שמדובר במקום מסוכן הרי שהעירייה התרשלה בתפקידה כגוף שמחויב למנוע סיכון ולתקן מפגעים בזמן.

עם זאת, השופטת הטילה על התובע 20% אשם תורם מאחר שהתאונה אירעה קרוב לביתו במקום שהוא מכיר, באור יום וכשהמפגע היה בולט.

באשר לנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה הסתמכה השופטת על חוות דעתו של אורתופד מומחה שמינתה, ולפיה התובע נותר עם 20% נכות בכתף. היא לא מצאה לנכון לקבוע לתובע נכות תפקודית גבוהה יותר, כבקשתו, מאחר שהתברר כי פרש מעבודתו עוד לפני התאונה והוא סבל מנכויות נוספות ללא שום קשר לתאונה.

בסופו של דבר, לאחר ניכוי האשם התורם ותגמולי ביטוח לאומי, זכה התובע בפיצויים של 175,535 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרה והוצאות. לסכום זה יתווספו 40,950 שקל עבור שכר טרחת עו"ד והחזר הוצאות משפט.