תשע שנים לאחר החקיקה בכנסת, ושבע שנים לאחר תחילת הפקת הגז בפועל, שותפות קידוחי הגז תמר העבירה בסוף 2020 את הפעימה הראשונה של "מס ששינסקי". כך נודע ל"כלכליסט". מדובר במס רווחי יתר - המס החדש שהמדינה הטילה על שותפויות הגז בעשור שעבר בשל הפקת גז במים הכלכליים של ישראל. המס התווסף לשני התשלומים ששותפויות הגז משלמות באופן שוטף – תמלוגים ומס החברות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שפעימת התשלום הראשונה שהועברה בסוף 2020 היתה בהיקף של כ-15 מיליון דולר. עוד מעריכים בענף שבמהלך 2021 שותפות תמר צפויה לשלם עוד כ-300 מיליון דולר, או כ-25 מיליון דולר בחודש. מכיוון שהמס דיפרנציאלי, כלומר היקף התשלום השנתי עולה לאורך שנות ההפקה, תחזית רשות המסים שהוצגה בכנסת בקיץ האחרון העריכה שכלל התשלום של מס ששינסקי יסתכם בכ-200 מיליארד שקל לאורך שנות ההפקה, זאת מבלי לחשב את שיעור התמלוג ואת שיעורי מס החברות שישולמו בשוטף ובאופן נפרד.
הסכום לא כולל את תשלומי המיסים שיגיעו בעקבות החוזים החדשים שנחתמו במחצית השנייה של 2020, ובראשם החוזה הענק של אנרג'יאן היוונית מול תחנת הכוח רמת חובב שנרכשה על ידי שיכון ובינוי ואדלטק, בהיקף של יותר משני מיליארד דולר. מאגר לווייתן צפוי לשלם את מס ששינסקי ב-2025–2026 ומיד אחריו ישלמו גם בעלי מאגרי כריש ותנין ב-2025–2026. מכיוון שמאגר תמר הוא הראשון לשלם, כל חוזה שייחתם מולו יגדיל מיידית את היקף התשלומים השוטפים למס ששינסקי.
היטל רווחי היתר ("מס ששינסקי") נכנס לתוקף בעשור שעבר, כאשר במהלך גיבושו המדינה העניקה הטבות לבעלי המאגרים עם דחיית תשלומים נדיבה - כל בעלי המאגרים (דוגמת לווייתן או כריש ותנין) ישלמו את מס ששינסקי רק לאחר שיכסו 150% מההשקעה בפיתוח המאגר. לעומתם, שותפות תמר זכתה להטבה משודרגת, עם תשלום מס שהפעימה הראשונה שלו תירשם רק אחרי שבעלי המאגר יכסו 230% מההשקעה בפיתוחו. וכך יצא שבתחילת 2018 קבוצת דלק והמחזיקים האחרים כבר כיסו את ההלוואות שנלקחו בזמנו כדי לפתח את המאגר, אבל התשלום הראשון של המס הגיע רק בסוף 2020, מה שהשאיר להם את 2018 ואת 2019 כ"שנות זהב" בצבר ההכנסות והרווחים שלהם.
התשלום החדש מגיע למדינה בתקופה של חוסר בתקציב מצד אחד והיעדרה של קרן עושר מצד שני - אותה קרן שבנק ישראל ומשרד האוצר היו אמורים להקים במטרה לקלוט את מס ששינסקי. הקרן רק עכשיו נכנסה להליכי הקמה מתקדמים, וההערכות הן שהיא תפעל רשמית בסוף 2021 או בתחילת 2022. עד אז כל הכסף שייכנס לקופה, כולל כ-500 מיליון שקל שהצטברו עד היום מהפקת הגז ממאגר "ים תטיס" הישן (שכבר אינו פעיל), יחכה עד שהקרן תשקיע אותו בחו"ל.
על פי חוק ששינסקי, הכסף שיצטבר מהמיסוי פסול מלהיכלל בהכנסות המדינה השוטפות, זאת כדי לא ליצור ירידת ערך בשווי השקל ("המחלה ההולנדית"), ולכן כל כסף שייכנס לקרן העושר צפוי להיות מושקע במיזמי תשתית זרים, כאשר קופת האוצר רשאית למשוך רק מרווחי הריבית ולא מהקרן עצמה.
בתוך כך, שותפויות הגז תמר ולווייתן הגיעו בשבוע שעבר להסכמות מול חברת נתיבי גז הממשלתית בנוגע להגדלת היקף יצוא הגז מישראל למצרים. שותפויות הגז התחייבו לשלם לנתיבי גז הממשלתית עמלות שימוש בצנרת הולכת הגז לשמונה שנים, ובתמורה המדינה תקים צנרת ימית חדשה בין אשקלון לאשדוד.
הצנרת החדשה תפתור בעיה של צוואר בקבוק בהולכה באזור הדרום, וקיומה יאפשר להעלות את רף היצוא בכ-45%, כלומר מכ-4.5 לכ-6.5 מיליארד מ"ק טבעי בשנה. עלות המקטע החדש כ-650 מיליון שקל, מתוכם כ-57% ישלמו שותפויות הגז ואת השאר המדינה, שכבר הכריזה שהיא תשתמש בהזרמה כדי להסב את יחידות הכוח הפחמיות באשקלון לעבודה בגז טבעי.
הקמת הצנרת תייתר בטווח הקצר תוכניות למתיחת צנרת גז חדשה לאזור אילת במטרה לייצא משם למזרח הרחוק. נכון לעכשיו, אין חוזים חדשים מול מצרים, או מול לקוחות אחרים, ולכן כל יצוא חדש יוכל לנצל את המקום בצנרת שעוד נותר, או לחלופין להקים צנרת ימית חדשה מהמאגרים למתקני יצוא גז פעילים בצפון מצרים שיוכלו לשנע מטענים למזרח הרחוק, וזאת בהנחה שייחתמו חוזים חדשים.
מרשות המיסים נמסר בתגובה בנוגע להיקף התשלומים מתמר כי ש"בשל חובת הסודיות בחוקי המס אין באפשרותנו להתייחס".
