דיסקונט חסם חשבון עסק שסחר בביטקוין
נדחתה תביעה שהגיש בעל העסק נגד הבנק: שופט קבע כי החלטתו הייתה סבירה נוכח המצג הכוזב והעובדה שמדובר בפעילות פיננסית עתירת סיכון
כשהתובע פתח את החשבון ב-2017 הוא הציג עצמו כסוחר Ebay ולא הצהיר במפורש שהוא סוחר גם במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין וריפל. לאחר שהבנק זיהה פעילות חשודה בחשבון הוא חסם אותו לפעילות פיננסית וזה מה שהוביל להגשת התביעה במסגרתה ביקש התובע לחדש את הפעילות.
במהלך הדיונים בתיק מסר התובע מידע ונתונים לבנק לצורך ניהול חשבון פיננסי אבל הבנק לא היה מסופק ודבק בעמדתו שלא לאפשר את הפעילות בחשבון, תוך שהפנה לכך שרשות שוק ההון לא העניקה לתובע רישיון למתן שירותים פיננסי.
התובע טען כי הבנק פעל בחוסר סבירות ופגע בחופש העיסוק שלו כשהגביל את החשבון חד-צדדית וללא התראה בכתב. לדבריו הפעילות הייתה בסיכון נמוך וכי יש בידיו כבר אישור מרשות שוק ההון על הגשת בקשה לרישיון. בנוסף הוא טען לאפליה לעומת חברות אחרות כמו BIT2C שמנהלת חשבון ללא הגבלה אף שגם לה עדיין אין רישיון.
הבנק טען מנגד כי אישור על הגשת בקשה הוא עדיין לא רישיון, וכי עדיין ישנם חוסרים רבים במידע על פעילות התובע.
הבנק הדגיש כי סחר במטבעות דיגיטליים הוא פוטנציאל להלבנת הון ומימון טרור, והסתרת המידע על הפעילות של התובע והיקפה העצום שהגיע לכ-1.2 מיליון שקל תוך חודשים ספורים, הציבה אותו בסיכון. על רקע זה התנהלותו הייתה סבירה ובפרט כשהתובע כבר נכווה בעבר מבנקים אחרים.
עוד נטען כי בניגוד ל BIT2C - התובע חסר ניסיון בתחום, פועל בפלטפורמה זרה בחו"ל שלא כפופה לרגולציה ולא נקט באמצעים למניעת סיכונים.
השופטת עפרה אטיאס קבעה כי ההחלטה של הבנק הייתה סבירה גם אם נפל פגם בכך שלא שלח לתובע התראה בכתב טרם המעשה. היא הדגישה שהתובע הסתיר את המידע על הפעילות במטבעות הדיגיטליים ככל הנראה בכוונה, לאחר שבנקים אחרים סירבו לאפשר אותה, ופגע חמורות באמון של הבנק.
"עניין לנו כאן בפעילות עתירת סיכון, הן בהיבטי סייבר, והן בהיבטים הקשורים בהלבנת הון. בסוג פעילות שכזה מובנת שבעתיים דרישת הבנק לשקיפות מלאה ומוגברת של הלקוח מול הבנק. מקום שבו הלקוח אכזב את הבנק ונהג כלפיו בחוסר יושר כבר בצעד הראשון של פתיחת החשבון, אין לתמוה על סירובו של התובע לאפשר לו לנהל פעילות עתירת סיכון בחשבון", כתבה.
השופטת לא התרשמה כי התובע – בחור צעיר וחסר ניסיון בתחום – הופלה לעומת חברת BIT2C שהיא מחלוצות הסחר במטבעות הדיגיטליים, פועלת בפלטפורמה שכפופה לרגולציה בישראל ומבצעת פעולות ניטור לצמצום החשיפה להלבנת הון.
לפיכך השופטת דחתה את התביעה אבל החליטה שלא לחייב את התובע בהוצאות גם בשל התנהלותו הבעייתית של הבנק שחסם את החשבון ביום בהיר אחד וגם נוכח הסוגייה המשפטית החדשנית.
ב-21 בינואר מסר התובע תגובתו למערכת ynet, ועל פיה - ולאור תוצאות ההליך המשפטי - הוא בוחן את צעדיו ואפשרויות הערעור על ההחלטה: "התובע מחזיק באישור המשך עיסוק מטעם רשות שוק ההון לתת שירות בנכס פיננסי. הבנק בהחלט ידע במה התובע עוסק ואף ניהל עימו נוהל דע את הלקוח מתמשך מרגע פתיחת החשבון בנוגע לפעילות העסקית שלו. גם מפסק הדין אין חולק על כך שהתובע לא הסתיר מהבנק את פעילותו בתחום הנכסים הפיננסיים ועל כן השופטת ציינה שהתובע לא נהג בתחבולה כנגד הבנק. לאף עסק במדינת ישראל אין רישיון בפועל למתן שירות בנכס פיננסי מסוג ביטקוין ומטבעות דיגיטליים. כל העסקים כולל זה של התובע מחזיקים ב'אישור הגשת הבקשה' שווה ערך לאישור המשך עיסוק 'כאילו היית בעל רישיון' כך נרשם במכתב מהרשות. הבנק התנהל בחוסר תום לב מול התובע וביום בהיר אחד חסם את חשבונו העסקי לפעילות למרות בקשה מפורשת בכתב על כך".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ארז הימן עוסק בבנקים
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין