סרטון יוטיוב קצרצר, שרץ באחרונה ברשת והציג את יכולותיו המופלאות של רובוט שפיתח הסטארט־אפ הישראלי BionicHive מפארק ספירים שליד שדרות, משך את תשומת ליבו של יזם־העל (והאיש העשיר בעולם) אילון מאסק. SqUID, הרובוט דמוי הכלב המשמש לתפעול מחסני ענק לוגיסטיים, נראה בסרטון מטייל עצמאית בין המעברים, מטפס בקלילות על מדפים ושולף חבילות באמצעות זרוע ואקום.
כתבות נוספות למנויים:
מאסק הגיב, כדרכו, בציוץ טוויטר בן מילים ספורות - "עתיד הרובוטים קרב" - אבל אלה הספיקו כדי להפנות בבת אחת זרקור אל הרובוט החביב, אל מפתחיו, ואל השינוי הדרמטי שעוברת בימים אלה תעשיית הרובוטים העולמית בכלל. הסרטון, אגב, כבר זכה ליותר משני מיליון צפיות.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
רובוטים כמו SqUID, הזוכה להצלחה בעיקר בארה"ב, הם כיום, במיוחד בתקופת הקורונה, העובדים היעילים ביותר במחסני הענק הלוגיסטיים (מרלו"גים) שצצו בשנה החולפת כפטריות אחרי הגשם. עיקר קסמו של SqUID בכך שניתן להתאים אותו לכל מחסן קיים. מערכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה מאפשרות לו אפילו להפיק מסקנות מבעיות שנוצרו במחסן אחד ולהחיל אותן על מחסנים אחרים.
קשה להאמין, אבל החברה העומדת מאחוריו, BionicHive, מונה עשרה עובדים בלבד. היא הוקמה ב־2014 במחסן קטן במושב עין הבשור שבנגב על ידי לירן רייזר ותומר עמית. השניים גייסו לפרויקט גם את אוליבייה חדד, ובהמשך הצטרף אילן ריינגולד, כיום המנכ"ל. לכל החבורה רקע של פיתוח רובוטים צבאיים, מטוסים ללא טייס ומערכות פיקוד ובקרה מרחוק.
יצרני הרובוטים ברחבי העולם לא ידעו פריחה שכזו. שנת הקורונה - שעשתה שמות בתעשיות הוותיקות - הייתה שנת שגשוג חסרת תקדים עבור המכונות שנוצרו כדי לבצע מטלות אנושיות. רובוטים הרי לא נדבקים במחלות, לא מוגבלים בתנועה, ואפילו לא זקוקים למסכות.
הביקוש מרקיע שחקים. על פי נתוני איגוד "רובוטיקה למחלות זיהומיות" בארה"ב, רובוטים מכ־380 סוגים מסייעים בלחימה במגפה ב־45 מדינות לפחות. בבתי חולים הם מבצעים מטלות של עובדי סיעוד ואחיות במחלקות הקורונה, ומסייעים בניטור מצב החולים ובחלוקת תרופות וארוחות. בתי חולים בישראל, באירופה, במזרח אסיה ובארה"ב רכשו רובוטי טלרפואה, המאפשרים לחולים לתקשר עם הצוות המטפל ועם יקיריהם. ארגונים מפעילים רובוטים הנכנסים באופן עצמאי לחדרים ולאולמות ומחטאים אותם בעזרת כימיקלים או אור אולטרה־סגול. עיריות שולחות רחפנים כדי לאתר התקהלויות אסורות.
אחד הכוכבים הגדולים של הקורונה, למשל, הוא ספוט, רובוט בעל ארבע רגליים והליכה של כלב אמיתי. ספוט, שפותח במקור על ידי "בוסטון דיינמיקס" ליישומים צבאיים, הוסב לשימושים תעשייתיים כמו פיקוח באתרי בנייה ופטרול בתחנות כוח. בחודשי הקורונה הוא סיפק ארוחות לחולים בבידוד, שימש לשמירה על הסדר ולהשגחה על ריחוק חברתי, ורקד במשחק בייסבול יפני כתחליף לאוהדים אנושיים.
אין ספק שבשנת הקורונה, בגלל הגבלות הריחוק, התבצע הניסוי הגדול ביותר שנעשה מעולם בשילוב רובוטים בחיי היומיום. "כשאתה רואה את היקף השימוש ברובוטים בכל כך הרבה יישומים, ברור שמדובר בפריצת דרך", אמרה ל"נשיונל ג'יאוגרפיק" ד"ר רובין מרפי מאוניברסיטת טקסס, יו"ר "רובוטיקה למחלות זיהומיות" ומומחית לשימוש ברובוטיקה באסונות. "אנשים שטענו בעבר שטיפשי להשתמש ברובוטים כדי להגיש ארוחות, עכשיו מקבלים בעזרתם מצרכים. עסקים קטנים משתמשים בהם. מעולם לא ראינו דבר כזה".
את עיקר תשומת הלב בחודשים החולפים משכו הרובוטים לצרכים רפואיים. רובוט הניתוחים המפורסם והמשוכלל "דה וינצ'י" מככב כבר שנים בחדרי ניתוח מודרניים, אבל רוב הרובוטים מבצעים מטלות פשוטות בהרבה, שחוסכות כוח אדם. בית החולים סורוקה בבאר־שבע, למשל, מפעיל את NurseeBot, רובוט שפותח על ידי חברת "רובוטיכאן" במיוחד למחלקת הקורונה. הוא בעל ארבעה גלגלים, מסוגל לנווט עצמאית, נושא טאבלט עם מצלמת וידיאו ומיקרופון המשמשים לתקשורת עם החולה, וכולל תא ייעודי לציוד רפואי.
במחלקות הקורונה בבתי החולים אסף הרופא ושערי צדק מסייע רובוט דומה, שפותח על ידי רפאל, לתקשורת מרחוק עם החולים ולחלוקת ארוחות ותרופות. בזכות טכנולוגיות זיהוי תמונה ובינה מלאכותית, הוא יודע לספק את התרופה לחולה הנכון על פי תווי פניו. בבתי חולים אחרים פועל ה"קורובוט" של "תמי", שיכול לקחת מדדים רפואיים ולשדר בווידיאו. בסין ובארה"ב הוא מסייע לקשישים.
המודל הישראלי לא יוצא דופן: בבתי חולים רבים בעולם רובוטים מטיילים במסדרונות, מזכירים לעטות מסכות ולשמור על ריחוק חברתי. אחרים נעזרים ברובוטים עצמאיים לצורך חיטוי חדרי ניתוח באור אולטרה־סגול; רובוטי החיטוי הללו הפכו כה נפוצים, עד שהענקית הקוריאנית LG הציגה לפני שבוע בתערוכת האלקטרוניקה CES דגם חדש שמיועד גם למלונות, לבתי ספר, למשרדים, למסעדות ולחנויות, וניתן לשלוט עליו באמצעות הסמארטפון.
בישראל עדיין לא תראו את זה: ברחובות של כמה ערים ברחבי העולם נראים כבר רובוטים ממונעים. הרובוטים בעלי ששת הגלגלים של Starship, למשל, מנווטים באירופה באמצעות מצלמות, GPS ומכ"ם, כדי להביא משלוחים ללקוחות. וגן החיות הסגור צ'יבה ביפן משתמש ברכב רובוטי עם מצלמות 360 מעלות כדי להציע סיורים וירטואליים לילדים דרך הרשת.
רובוטים מתוחכמים לא פחות כבר מופעלים בתעשיית המזון. הסטארט־אפ הקנדי YPC, למשל, מציע מערכת רובוטית משולבת בינה מלאכותית, שיכולה לייעל ולהוזיל הכנת אלפי מתכונים "ברמת מסעדת שף", לצד עובדי מטבח אנושיים.
בתחילת המשבר, במארס 2020, חולה קורונה אחד בלבד יכול היה לגרום להשבתת מפעל ולהכניס את עובדיו לבידוד, מצב שכפה חיפוש פתרונות. "בתחילת האביב, כשהמגפה השתוללה", אומרת ד"ר מרפי, "מעסיקים שאימצו רובוטים התמקדו בהגנה על העובדים שלהם - לא בהחלפתם. אבל בקיץ, בסביבות יוני, התחלנו לראות מגמה של הגברת האוטומציה פשוט כדי להתמודד עם אובדן עובדים".
מי שכבר שנים עושות שימוש מוצלח במיוחד במרכזי ענק רובוטיים הן אמזון האמריקאית ועליבאבא הסינית. אמזון רכשה ב־2012 חברת רובוטיקה כדי להגביר את יעילות העבודה במרכזיה, שכוללים כיום יותר מ־200 אלף רובוטים. משבר הקורונה ועליית היקפי המסחר המקוון מדרבנים חברות וחנויות בכל העולם ללכת בעקבותיה. בישראל פועלים ארבעה מרלו"גים רובוטיים כאלה - של טרמינל X באשדוד, של סופר־פארם בחולון, של רמי לוי בבני־ברק ושל קבוצת GoldBond בעורף נמל אשדוד. האחרון, המכונה eGold, מציע מודל עסקי חסכוני למגוון רחב של עסקים בינוניים שנאלצים עכשיו לסגור את שעריהם ולהתבסס על משלוחים.
eGold, שהחל לפעול בפברואר אשתקד, פרוס על שטח עצום של 20 אלף מ"ר ואפשר לטפל בו בעשרות אלפי הזמנות אינטרנט ביום. הרובוטים מנהלים את כל מערך המיון והליקוט, נעים בין המדפים ומשנעים את הסחורה. עובדי המרלו"ג האנושיים הופכים למעשה לעוזריהם. המנהל, יותם בן ארי, עבד במשך מספר שנים במרכזי הענק של אמזון באירופה, למד שם את תהליכי העבודה ועשה איתם עלייה.
הקורונה הייתה גם זרז לשילובן של מערכות רובוטיות בתחומים נוספים. למשל, מרכז הפיתוח הישראלי של ענקית הרובוטיקה היפנית יאסקווה פיתח במהירות מערכת רובוטית לפענוח בדיקות קורונה, שסופקה למעבדות בכל רחבי הארץ. כאן כבר לא מדובר ברובוט דמוי אדם או בעל חיים: זרוע רובוטית בעלת שישה צירים מבצעת חלק מהתהליך באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם, כשהיא מחליפה את הלבורנטים ומפחיתה את העומס במעבדה.
עם זאת, ההתלהבות מיכולות הרובוטים גוררת לעיתים גם חוסר הבנה באשר למגבלות שלהם, והלקחים נלמדים בדרך הקשה. כך, למשל, צוות של מהנדסי רובוטים פנה באביב לבית חולים איטלקי עם הצעה לרובוט שיגיש ארוחות לחולי קורונה מבודדים. הפרויקט נחל כישלון, כי התברר שעבור החולים, דווקא זמן הארוחה היה הזדמנות לפגוש אנשים והם סירבו להחמיץ אותה. כתחליף יצרו המהנדסים רובוט עם מסך גדול, שמגיע למיטות החולים ומציע להם ליצור דרכו קשר עם בני משפחתם.
הדוגמה הבולטת ביותר לזהירות הנדרשת באימוץ הרובוטים היא רשת הסופרמרקטים הגדולה בעולם, וולמארט, שב־50 השנים האחרונות עיצבה את הרגלי קניות הבית של האמריקאי הממוצע. לפני שלוש שנים פתחה הרשת במהלך יוצא דופן, שהוגדר על ידי "וושינגטון פוסט" בתור "הניסוי הגדול ביותר בעולם האמיתי לייצר אינטראקציה בין עובדים, לקוחות ורובוטים": היא שילבה צבא של רובוטים ביותר מ־1,500 מחנויות הענק שלה - אלפי מכונות לפריקת סחורה, סורקי מדף אוטומטיים, פורקי קופסאות, שוטפי רצפות ועוד מכונות שמחליפות עובדים אנושיים. ההבטחה הייתה שהרובוטים יאפשרו לעובדים ליהנות מ"עבודות מספקות יותר", הקונים יראו חנויות נקיות יותר, המדפים יהיו מלאים יותר, והקופה - מהירה יותר.
בפועל, המהלך גרר תופעות לוואי בלתי צפויות: נכון, היו עובדים שדיברו על "האישיות המקסימה" של הרובוטים ואפילו הצמידו להם תגי שם, אבל אחרים התלוננו כי נשללו מהם משימות שנחשבו בעיניהם דווקא מספקות, והתמרמרו על הצורך להגיב כל הזמן להתראות המציקות של המכונות. חלקם טענו כי הם חשים שהפכו להיות "בייביסיטר לרובוטים".
הלקוחות, מצידם, התבלבלו ואפילו נבהלו. דמיינו את עצמכם נתקלים, תוך כדי שיטוט אינטימי מול המדפים, ברובוט Auto־S, שגובהו 1.80 מטר, הנע לצידכם חרישית ומחפש בעזרת קרן אור פריטים שפג תוקפם. עובדי וולמארט סיפרו גם על לקוחות שעקבו אחרי הרובוטים בחנות, הקליטו אותם, דיברו איתם, ניסו את כפתור מעצור החירום שלהם, עמדו בדרכם או תקפו אותם בבעיטות ובדחיפות.
אחרי חודשי ייסורים ארוכים, המהלך הסתיים השנה בכישלון מהדהד. וולמארט הודיעה על "סיום השותפות" עם יצרנית הרובוטים המשוטטים. אגב, המתחרה הגדולה טארגט סירבה מתחילת הדרך להשתמש ברובוטים בחנויות שלה.
האם באמת עידן רובוטי חדש צפוי להפציע בעקבות מגפת הקורונה? על הנייר, התשובה חיובית: הרובוטים סיפקו השנה תצוגת תכלית מרהיבה של היכולות הפוטנציאליות שלהם. אבל העתידנים חלוקים בדעתם. הספקנים שבהם מזכירים, שכמו הרובוטים של וולמארט - גם רובוטים "עצמאיים" לכאורה זקוקים לעיתים קרובות למפקח אנושי כשהם נתקעים ברחובות, במסדרונות בתי חולים או במחסנים, ויש תמיד לחשב מראש את החיסכון האמיתי בשימוש בהם. חשש אחר, של הקנאים לפרטיות, הוא שרובוטים עלולים להתברר כיעילים מדי ולאפשר לממשלות ולארגונים לבצע מעקבים ולהפר פרטיות בכסות של, למשל, פעילות להבסת הקורונה.
אפילו השימוש ברובוטים במחסנים שנוי במחלוקת: לפי הבי־בי־סי, במחסני אמזון, למשל, הוא גרם לעלייה משמעותית בפציעות של עובדים. מצד שני, הרובוטים הביאו לעלייה בתפוקת העובדים: מכיוון שהיו הרבה יותר יעילים מהם - העובדים התאמצו להתחרות בהספק שלהם.
האם יעילות הרובוטים תנצח, או שיכריע התסכול שהם גורמים לבני האדם? לא בטוח שתשובה טובה תהיה בידינו גם ב־2021.
פורסם לראשונה: 07:28, 22.01.21
