הציצו בתמונה. אלו ארבעת רכבי הפנאי הגדולים ביותר שכסף ישראלי יכול לרכוש. וניחשתם נכון, הם מיועדים במקור לשוק האמריקני המכור לכלי רכב ענקיים, עם מקום לשבעה לפחות והרבה אבזור. אחרי הכול, מי שאינו סובל ממצוקת חניה, נוהג בעיקר על כבישים ישרים וצריך להסיע אחת לשבוע שישה מחברי קבוצת הבייסבול המצליחה של בית הספר היסודי המקומי, חייב אחד כזה. בעיקר כשמחירו מתחיל ב-120 אלף שקל - שם. אצלנו יותר באזור ה-350 אלף, אם תהיתם.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- ג'יפון מרצדס יוקרתי ב-50 אלף שקל: רכבי פנאי נוצצים וזולים
הדור המייסד כולל אצלנו את שברולט טראוורס הוותיק שנחשב לרב המכר של הקטגוריה, ולצידו את פורד אקספלורר המחודש. אליהם הצטרף לפני חודשיים סובארו איבולטיס הצעיר ולאחרונה גם יונדאי פליסייד הינוקא - סיבה מצוינת להעמיד את כל הארבעה למבחן השוואתי ראשון על אספלט מקומי. כי מי יודע, אולי גם אתם בעסקי הסעת חברים לקבוצת הכדורגל אפרוחי השרון.
מנוע: V6 בנזין, 3.6 ליטר, 310 כ"ס
תמסורת: 9 הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 7.2 שניות, 185 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 9.1 ק"מ לליטר
בטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
מחיר רכב מבחן: 360 אלף שקל
מנוע: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 2.3 ליטר, 300 כ"ס
תמסורת: 10 הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 8.5 שניות, 214 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 9.8 ק"מ לליטר
בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
מחיר רכב מבחן: 355 אלף שקל
מנוע: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 2.4 ליטר, 260 כ"ס
תמסורת: רציפה, הנעה כפולה
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 7.4 שניות, 209 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 9.3 ק"מ לליטר
בטיחות: בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב ושטח מת
מחיר רכב מבחן: 330 אלף שקל
מנוע: V6 בנזין, 3.8 ליטר, 291 כ"ס
תמסורת: 8 הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 7.8 שניות, 210 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 9 ק"מ לליטר
בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת אקטיבית
מחיר רכב מבחן: 350 אלף שקל
לטראוורס מראה גמלוני המזכיר מיניוואן, בחירה מודעת של שברולט שוויתרה על פסי הגנה סביב המרכב. האיבולטיס? לא מרשים, ומזכיר בעיקר אאוטבק קודם שהוגדל לממדי ענק לא לגמרי פרופורציונליים. לאקספלורר מראה מוכר, נאה יחסית ו"אמריקני" קלאסי, לטעמנו אפילו שמרני במקצת מבחינה זו. הפליסייד נראה הצעיר מכולם, עם עיצוב מושקע לפרטים, מקורי ומרשים המושך הרבה תשומת לב – ותודה לחרטום המסיבי וליחידות התאורה שבו.
בהתאם לגילו, סביבת הנהג של שברולט נראית ומרגישה מיושנת, עם קונסולה מרכזית עמוסה מתגים קטנים, מתגי שליטה ידנית בהילוכים על הבורר (לעומת מנופים מאחורי ההגה באחרים) ורק לחלון הנהג פתיחה אוטומטית בלחיצה אחת. המושבים שלו פחות נוחים, נעדרי תמיכה ומעייפים לאורך זמן. נקודת אור יחידה - מסך המגע האיכותי ביותר במבחן.
סובארו צעיר מהטראוורס, אבל משום מה מרגיש ונראה מיושן באותה מידה, עם עומס מיותר של מתגים במקומות שונים בתא ולא מספיק תאי אחסון. לגבוהים יהיה קשה למצוא תנוחת נהיגה מתאימה בגלל זווית הגה אופקית מדי ומושבים צפופים, אבל נהגים נמוכים יעריכו את שדה הראייה הטוב ביותר כאן הודות לשטחי חלונות גדולים. לנוסע שליד הנהג אין אפשרות לכוון את גובה המושב, וחבל שכך.
לפורד עיצוב פנים מודרני יותר, אבל מסך המגע נראה מיושן, איכות החומרים אינה מרשימה ורמת ההרכבה בינונית לכל היותר, עם מרווחים לא אחידים בין החלקים. גם על בורר ההילוכים בעיצוב חוגה שווה היה לוותר, ונמוכים יסבלו ממדרס רגל שמאל רחוק מדי.
כמו הפורד, גם היונדאי מצויד במפתיע במסך מגע מיושן אבל פרט לכך - בעיקר מחמאות. עיצוב הפנים הוא המודרני ביותר, איכות החומרים גבוהה מכולם והמושבים היו הנוחים והתומכים ביותר לגבוהים ונמוכים כאחד.
מרחב המחיה הוא מהפרמטרים החשובים ביותר עבור הלקוחות, והאקספלורר נכשל כאן. ראשית, הוא מסוגל להוביל פחות נוסעים - שישה עם צמד מושבי קפטן בשורה השנייה, שבעה עם ספסל רגיל, נוסע פחות מתצורות מקבילות במתחרים. אבל הוא גם הצפוף ביותר, עדות לתכנון פנים פחות מתקדם, עם מושבי שורה שלישית שמתאימים בעיקר לילדים.
האיבולטיס טוב ממנו במקצת בתחום זה, בעיקר מפני שהוא מרווח מעט יותר בשורה השלישית, אבל הוא היחיד במבחן שאינו מאפשר קיפול חשמלי ונוח שלה.
על אף שהוא מגיע למבחן עם המרכב הקצר ביותר, הפליסייד המודרני מציע את מרחב המחיה הטוב מכולם הן בשורה השנייה והן בשלישית. הטראוורס מעט פחות מרווח ממנו, אך הוא היחיד ללא וילונות הצללה בחלונות הצד וללא משענת ראש למניעת צליפת שוט לנוסע אמצעי בשורה השלישית.
הטראוורס הוא הארוך בחבורה (12+ ס"מ מהאקספלורר, כ-20 ס"מ יותר מהאסייתיים), וזה בא לידי ביטוי בנפח תא מטען גדול מהאחרים כשכל המושבים בשימוש (650 ליטר, כ-150 ליטר יותר) ובקיפול השורה השלישית (1,645 ליטר, כ-300 ליטר יותר).
רשימת האבזור של ארבעת רכבי המבחן בגרסאות הבכירות כוללת ריפודי עור, מושבים קדמיים חשמליים עם חימום וקירור, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, דלת תא מטען חשמלית וחלון שמש (ביונדאי גם ליושבים בשורה 3). לשברולט ולפורד יש גם הגה מתכוון חשמלית ומערכת מצלמות היקפיות (בשברולט עם אפשרויות ליותר זוויות, אבל בלי חיישנים קדמיים).
הטראוורס הוא היחיד שלא מציע מערכות בטיחות מתקדמות כציוד תקני בגרסאות הבסיס, אלא רק בגרסאות בכירות ויקרות יותר. בין רכבי המבחן, האיבולטיס מסתפק במערכת להתרעה על סטייה מנתיב לעומת תיקון בשברולט ושמירה עליו באקספלורר ובפליסייד. יונדאי הוא המרשים ביותר כאן, עם התרעת שטחים מתים אקטיבית המונעת כניסה לנתיב לא פנוי, בולמת בנסיעה לאחור לתנועה חוצה ומתריעה על פתיחת דלת כשמגיע רכב.
בשונה ממרבית הקטגוריות, דווקא כאן ניכר שוני ברור בין הבחירות ביחידות הנעה ותיבות הילוכים, אם כי אלה לא מייצרות הבדלים דרמטיים מבחינת הביצועים עצמם. על הכביש, הפליסייד מציג את שילוב המנוע-גיר הטוב מכולם. הוא חלק ונעים בנסיעה רגילה, התיבה מורידה הילוכים ביעילות כשנדרש והוא היה המהיר ביותר בתאוצות הביניים המדמות עקיפה.
למנוע המוגדש באקספלורר יש על הנייר את זמינות הכוח הטובה בחבורה, והוא מספק נסיעה חלקה ונעימה, אבל בעומס הוא סובל מתיבת הילוכים שמסרסת אותו, עם תגובה איטית בבחירת הילוך מתאים לעקיפה למשל.
גם לאיבולטיס מנוע ארבעה צילינדרים מוגדש, ומבחינת הספק הוא חלש מהאחרים (260 כ"ס לעומת כ-300 כ"ס). התחושה כאן היא שהמנוע והגיר לא כוילו היטב לעבודה משותפת, עם מצערת רגישה מדי שאחראית לתחילת נסיעה קופצנית, ותיבת הילוכים נמרצת מדי שפוגעת ביכולת לשיוט נינוח.
הטראוורס היה אחרון במבחני התאוצה. מנוע הבנזין הוותיק שלו עצל, וגם תיבת ההילוכים לא מתמודדת היטב עם עומס פתאומי כשהוא נדרש לו. בנסיעה רגילה התגובות פחות אגרסיביות מהסובארו אך בדומה לרכב היפני, גם כאן המצערת קשה למינון ומייצרת לעיתים תאוצה אגרסיבית. נקודה למחשבה: לא ניתן לבטל כאן את מערכת עצור-סע, העשויה להטריד את מי שאינו חפץ בה.
איך בתחנת הדלק? הפורד היה החסכוני מכולם (ותודה לתיבה מרובת היחסים) עם 8.8 ק"מ לליטר. השברולט היה הצמא מכולם עם 8.1 ק"מ לליטר, ויונדאי וסובארו בשוויון - 8.5 ק"מ לליטר.
נוחות הנסיעה ביונדאי הייתה הטובה במבחן, בכל טווח מהירות, הודות לכיול מתלים מוקפד שמשלב היטב בין יכולת ספיגה במהירות נמוכה לשמירה על מרכב רגוע גם במהירות שיוט. הוא גם השקט ביותר, ולצד זאת בעל היכולת הדינמית הטובה ביותר, באופן מפתיע לרכב כה גדול וכבד.
מתלי האקספלורר נוקשים יחסית, ולכן הוא עשוי להתגלות כקופצני במהירות נמוכה. מצד שני התנהגות הכביש שלו יוצאת נשכרת מכך, והוא חד ומדויק. חבל שההגה קל מדי, ושבידוד רעשי הרוח והדרך לא מרשים.
לאיבולטיס מתלים רכים ונוחות נסיעה סבירה במהירות נמוכה, אבל במהירות בינונית ומעלה הוא מרגיש כבר שלא בנוח, ומתקשה לשכך רצף שיבושים. גם רמת הרעש בשיוט היא הגבוהה ביותר. התנהגות הכביש סבירה, אך הוא מאבד אחיזה מוקדם מהצפוי ובאופן מפתיע, וסובל לצד הגה חסר תחושה גם מבקרת יציבות שמאחרת להגיב.
ההשוואה חושפת כי הטראוורס הוא הגרוע מכולם בתחום איכות הנסיעה, תוך שהוא מזכיר – וזו אינה מחמאה - מכוניות אמריקניות של פעם עם יכולת בלתי מספקת להתמודד עם כל תוואי שאינו אספלט חלק וישר. עד כדי כך שקשה להאמין כי שברולט לא תבצע בו כיול מחדש של כלל המערכות בהזדמנות הראשונה, כולל להגה הכבד שלא לצורך, המקשה בתמרוני חניה. דווקא בתחום בידוד הרעשים הוא הרשים, ובמבחן הזה היה שני רק ליונדאי.
שברולט טראוורס הוא רב המכר בקטגוריה, אך לא יכול שלא לסיים אחרון במבחן הזה. אחרי נהיגה ארוכה בו לצד מתחריו הישירים, נראה כי לשברולט יש לא מעט שיעורי בית להכין, ואחר כך לבצע רענון דחוף בכל תחום, שכן תא מטען גדול יותר – ברכב נחות מכל בחינה אחרת - אינו יכול להיות סיבה לרכישה.
סובארו איבולטיס מסיים שלישי בלבד שכן סביבת הנהג שלו, נוחות הנסיעה והיכולת הכללית נחותות. אז כן, יש לו מערכת הנעה כפולה יעילה יותר שמאפשרת יכולת שטח מסוימת וטובה במעט מהמתחרים, אבל זה לא מספיק כדי למקם אותו גבוה יותר.
פורד אקספלורר מסיים כאן שני על אף שהוא סובל מנחיתות דווקא בתחום החשוב מכל, גודל תא הנוסעים. אבל הוא משלב ביצועים ואיכויות נסיעה טובים עם מראה ותחושה אמריקניים, ואין לנו ספק שלתמהיל הזה יש עדיין קונים נאמנים רבים.
ולסיום, זה כמעט לא כוחות. יונדאי נכנסת לזירה חדשה ומסיימת את הקרב הראשון בנוקאאוט מהדהד. נראה שיונדאי עשו שיעורי בית, אספו את כל היתרונות הנדרשים בקטגוריה, חיברו אותם לחבילה מעוצבת, מוקפדת ומאובזרת היטב ושלחו את הפליסייד למערכה שבה הוא מנצח ללא בעיות.
