כשהעולם התחיל לשקוע בתוך ענן קורונה, שי גבסו נעל את עצמו באולפן הקלטות. אחרת פשוט היה מסוכן מדי. "אני לא רוצה לחשוב איך הייתה נראית השנה שלי אם לא הייתי עושה את זה. ברור לי שזה היה יכול לגבות מחיר נפשי מאוד גדול. אני רואה חברים שלי מהתיאטרון, אנשים שניסו להתאבד מתוך מצוקה נפשית. אני שומע את הסיפורים, ולא מאמין שזה הגיע לשם. אמנים תמיד מתעסקים עם הוואקום הזה, הם תמיד רואים את החיים מהצד, אז יש לי הכשרה בדבר, אני יודע איך זה להיפגש בפעם הראשונה עם איזה וואקום, איזה ריק, עם לא לקום בבוקר למשהו, אבל זה עצוב לי לשמוע על זה אצל אחרים".
כתבות נוספות למנויים:
אתה טיפוס דיכאוני?
"לא, אם כבר יש ריחוף יתר, וגם זה משהו ששייך לעבר. דווקא השנה הזאת יותר השרישה אותי לקרקע. פשוט לא הייתה ברירה. אתה חייב לרדת למטה ולהתחיל לרוץ סביב הבלוק שלך. מתקשר באופן קבוע לחברים בפייס טיים, כדי לראות וליצור אינטרקציה. אתה בונה לעצמך סדר יום. אתה הפרויקטור של חייך".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
3 צפייה בגלריה
שי גבסו בהופעה. ''בתקופה הזו אין טעם לחפור, אלא להפעיל את הגוף''
(צילום: אוהד צויגנברג)
המשימה: לא להתחפף?
"לשמחתי, השנה זה לא היה על הפרק – להתחפף. מבחינתי רק להיות כלוא במקום סגור, זה כמו לרשום סיוט. בימים הראשונים, כשזה רק התפרץ, פחדתי ממה זה יכול להביא ברמת חופש הפרט, אבל מהר מאוד נעמדתי על הרגליים. הצלתי את עצמי עם המוזיקה".
כך, במשך שנה, יום ועוד יום ועוד יומיים, הקליט גבסו שיר ועוד שיר. מה שהתחיל בעיקר כמשימה פרטית להגנת השפיות, יהפוך בשבוע הבא לאלבום חדש (I CAN LOVE YOU) בהפקת דודי שרון שרובו באנגלית וקורץ לשוק הבינלאומי. את הבלדות הרגישות של גבסו מחליפים ביטים של קלאברים. אם פעם הדי־ג'יי היה אלוהים, עכשיו אלוהים הוא הדי־ג'יי. "זו מוזיקה שפונה לשמחה ולאהבה ולריקוד. בתקופה הזו אין טעם לחפור, אלא להפעיל את הגוף ולזוז. הטראנס מרגיש לי הכי יקר ערך. יותר מאשר לכתוב את יומן הנפש שלי. למעשה, זו הנפש שלי כרגע".
בגיל 36, שי גבסו עדיין מדבר ומתנהל כמו כתב חידה. הרמזים על השולחן, אבל הפתרון לא באופק. 17 שנים חלפו מאז הרגע המכונן ההוא ב''כוכב נולד'', חייל עם כיפה וחיוך שקשה לעמוד בפניו, מפלגת המרכז שבין מחנה שירי לנינט. מאז הוציא שלושה אלבומי זהב, נישא, התגרש אחרי שנתיים, חזר בשאלה, יצא מהארון כביסקסואל, שינה את שמו ל"רנה" ואפילו גנב את ההצגה בתפקיד דראג קווין בתיאטרון הבימה. אבל איכשהו, אף על פי שלא נח לרגע מאז ה"ערב טוב ניצנים", נדמה שגבסו מעולם לא התמסר עד הסוף לחוקי המשחק.
הוא הראשון שהעמיד קריירה מבוגרי ''כוכב נולד'', אבל גם הראשון שהבין את עומק החרדה. "הבנתי שזה נורא גדול, שקשה לי להכיל את ההצלחה. הצלחה בסדר הגודל הזה היא משהו ששורף לך את הנורה, ונגמר הסיפור. יש רגע שאיימי ויינהאוס מקבלת את הגראמי. היא לא יכלה להגיע לטקס עצמו. היא הייתה באירוע אחר, ושם מודיעים לה. והמבט שלה ברגע הזה הוא של בעתה. כאילו סיפרו לה את הדבר הכי נורא. והבנתי את זה, את המאחורי הקלעים של הנפש שלה. אצלי זה לא קרה בניצנים, אלא בפסטיבל השירים של ישראל (ב־2004) - פתאום כל האסימונים ירדו, ואתה מבין את ההשפעה שלך על אנשים".
הנורה שלך נשרפה?
"לא נתתי לה להישרף. הרבה עבודה עצמית. טיפולים אלטרנטיביים. דיקור סיני. זה משהו שמאוד איזן אותי. וגם צמא בלתי פוסק וסקרנות לקרוא ולגלות. ולנסות לשמור על צניעות של מי אתה בתוך העולם הזה".
אני מספר לו שאנשים שעבדו איתו תיארו אותו כבחור קצת אבוד. גבסו מחייך. הוא כבר רגיל לניסיונות של העולם להבין מה קורה במסדרונות הצדדיים של נפשו. "יותר נוח לאנשים להגיד 'אבוד' מאשר 'אחר'. יש להם מסלול ברור לאיך שהקריירה צריכה להתנהל, נניח להיות שופט בריאליטי, ואם הבן־אדם לא במסלול הזה - הוא אבוד. אבל אני באתי לחצוב לעצמי את השביל והדרך. זה כל הכיף שבחיים. לפנטז ולהמציא. אני לא גבר הולך לאיבוד. בכלל לא".
בעיני הרבה אנשים אתה חידה.
"אני מבין למה. גם חברים קרובים עדיין חושבים ככה, על אף שאני מאוד פתוח איתם. לא חושב שאני עמום. אולי המבנה האישיותי שלי אחר. יש אנשים שאומרים עליהם שהם חידה, ובעיניי הם הכי ברורים. אתה לכשעצמך לא חושב שאתה שונה, עד שלא אומרים לך שאתה שונה. כל הזמן אומרים לי את זה".
שילמת מחיר מקצועי על השונות הזאת? שירי ונינט שהתחילו יחד איתך, ישפטו ב''כוכב הבא''. שתיהן מינפו את הקריירה למקומות נוספים.
"אני לא חושב במונחים של 'מחירים'. אין לי מה להיות חוץ מעצמי. זה נותן לי השראה לראות את שירי שאני מכיר מאז שהיינו קטנים, מגשימה את עצמה. לראות את שתיהן יחד בתוכנית לא יעורר בי קנאה. כי להיות שופט לא נמצא ברשימת המטרות שלי. אני מקבל המון הצעות להופיע בטלוויזיה, וישר אומר לא. עד כדי כך שזה לפעמים מרגיש לי לא מנומס. אני לא רוצה להכניס את עצמי למקום הזה, כי זה יוציא אותי מפוקוס".
או שאולי אתה פוחד שלא תעמוד בזה. שהנורה תישרף.
"לא חושב שזה פחד. זה הרצון להביא משהו שיהיה שווה את זה".
זה מקצוע כפוי טובה. אם אתה לא מפציץ את הרדיו או מופיע בפריים טיים, אתה נשכח.
"אני לא אשקר. זה דיאלוג קיים, עד שאתה מבין שזה סתם דברים בראש, כי אנשים מרעיפים עליי כל הזמן אהבה. ואתה אומר, איזה קטע, כנראה נתתי להם משהו שהולך איתם. אני יודע איך זה מרגיש. לכן אני לא אשאל את לנה דל ריי, לאן נעלמת? כשמשהו הטביע בך את חותמו, שום דבר לא ישנה את זה".
תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד מאז שפרצת. מי מהזמרים החדשים הכי מלהיב אותך?
"כשנועה קירל הגיעה בגיל 14, הרגשתי שמישהי באה לנער את השטיח מתחת לכל התעשייה. גם לאלה לי מאוד מעניין אותי להקשיב".
אף לא גבר אחד?
"גם בעולם הכוכבות הכי גדולות הן נשים. אני לא חושב שזה סתם, התנועה של המי־טו, יש משהו נקבי שיוצא ובא ללמד משהו, זה ברור שנשים יהוו מקור השראה גדול בשנים האלה".
בניגוד ללא מעט אמנים ששקעו השנה כלכלית, גבסו רומז שמצבו יציב. אם כבר, הוא מסביר, הקורונה הכריחה אותו לחזור להתעסק בפוליטיקה – שנים אחרי שנטש את התחביב הזה. ב־99', כשהיה פעיל בנוער הליכוד לקח ללב את הפסדו של נתניהו בבחירות וכתב לו שיר ניחומים. עכשיו הוא כבר לא מאמין שביבי הוא הפתרון. בבחירות הקרובות יצביע ליש עתיד, אבל הוא מעדיף סיר רותח על הראש מאשר להיקלע לוויכוח פוליטי. "המצב היום גורם לי לחשוב מתי נכון להתבטא פוליטית, לא רק כאמן מוכר, אלא כבן־אדם. נהייתה פה קטסטרופה. כל מילה שאתה אומר, אתה ישר נחשב לגזען ושונא ומסית ולא מצליח להתקיים שיח על הדברים האמיתיים שעומדים על הפרק. זה מאוד סותם את הפה. לא בגלל מה שיגידו, אלא כי המסר לא יועבר. אז בשביל מה? אני בוחר לא להתערב. בסופו של דבר יש פה חוסר אמון בין העם להנהגה, וזה הדבר הכי חריף שיכול להיות".
בחירות רביעיות הן הפתרון?
"אני מאמין שהסיבוב הזה ייגמר אחרת. הרצון לייצר ימין ושמאל הוא לגמרי חוטא לעיקר. למה אני אופטימי? כי בלון סופו להתפוצץ. כשאני הייתי ילד הוויכוח בין ימין ושמאל היה אם להחזיר שטחים או לא. כרגע זה בכלל לא על הפרק. נוצר איזה מסך הסוואה שגורם למשהו מסוים להיראות כרוב, אבל זו לא התמונה שמייצגת את הדעות של האנשים".
ואיך זה מתיישב עם נער הליכוד שנשבר מההפסד של ביבי?
"כשהייתי בנוער הליכוד נורא אהבתי את ביבי. אי־אפשר להתעלם מהנוכחות המנהיגותית שלו. אבל הנהגה צריכה גם צניעות, וקשה לראות אותה. ועדיין, כל השיח של 'כן ביבי־לא ביבי', כי זה מצמצם את הכול. נהיה פה כל כך הרבה משקל רגשי סביב הדמות, וזה גם מה שעוצר את המדינה. כי אנשים אומרים, 'אם לא ביבי, אז מה כן'. ולפעמים יש 'לא יודע', זה גם צעד בדרך".
אף על פי שחזר בשאלה, הוא מציין שמערכת היחסים שלו עם אלוהים טובה מאוד. עדיין מדברים, הוא מחייך. "הזמינו אותי לפני שנתיים לדבר בכנס של יוצאים בשאלה באוניברסיטה העברית. ובסוף הדיון, אמרו לי: 'מה זה? נראה שבאת להחזיר אותנו בתשובה'. מרוב שדיברתי עם אלוהים. אני הרגשתי שכשאתה 'יוצא בשאלה' אתה שם גם את אלוהים מאחור, ולא מדבר איתו. ממני זה גבה מחיר גדול עד שהבנתי שאיתו תמיד חייבים שיהיה לנו קשר. קשר עם אלוהים הוא קשר עם עצמנו".
מתי אתה פונה אליו?
"כל הזמן. גם בזוטות", הוא צוחק.
לא חופשה בחו"ל, גם לא ארוחת שחיתות במסעדה, אפילו לא הופעה. כשהקורונה תיגמר, הדבר הראשון שגבסו יעשה הוא ללכת לרקוד. במקרה שלו באמת כאילו אף אחד לא רואה. "הלכתי הרבה לרקוד לבד לפני הקורונה, וזה חסר לי. אני אוהב את המועדונים הקטנים. כמו הדלי או הברקספסט בתל־אביב".
אז אתה התימהוני הזה שרוקד עם עצמו.
"דווקא בלרקוד לבד אין משהו תימהוני. כולם רוקדים עם עצמם".
וכשאתה יוצא לבלות, מי מתחיל איתך יותר – גברים או נשים?
"ברור שבנים מתחילים איתי יותר. בנות הן שחקניות. הן רוצות שאתה תתחיל איתן, וגם כשאתה עושה את זה הן כאילו נורא עסוקות ולא ברורות. גברים יותר יוזמים, יותר ישירים".
גם אתה מתחיל?
"לא. לעיתים ממש נדירות. אין לי שורת פתיחה. אני ישיר שיש מצב שזה מביך. נגיד, בפעם האחרונה אמרתי למישהי: את נורא יפה".
נשים יותר מאותגרות או יותר מאוימות מגבר דו־מיני?
"אני חושב שזה מפחיד אותן. אולי בגלל התחושה שכל האופציות פתוחות, למרות שזה לא נכון. בסוף אתה בוחר בן־אדם".
לפני שבע שנים דיבר לראשונה במוסף "7 לילות" על חיבתו לשני המינים. מאז דיווחו מדורי הרכילות על מערכת יחסים רצינית של גבסו עם בחור, אבל קשה לחלץ ממנו דיווח עדכני בנושא. הוא רווק, וטוב לו. יודע שדו־מיניות נתפסת אצל רבים כתחנה בדרך, אבל לא מתרגש מזה. "אנשים מפחדים מחופש, ורוצים שהדברים יהיו ברורים. לי זה ברור שהדבר הזה לגמרי קיים".
ועדיין, בסוף אדם עושה בחירה.
"למצוא מישהו או מישהי שיש לך חיבור איתם – זה מה שחשוב. כל השאר לא באמת משנה".
הקורונה לא עשתה לך חשק לזוגיות? לילדים?
"זה לא משהו שאני בכלל מתעסק בו עכשיו. אני לגמרי רואה את עצמי אבא. רוצה מלא ילדים. אין לי בעיה גם לאמץ, אבל אני עוד לא שם. כשזה יקרה יהיה לזה את המודל שלו".
פורסם לראשונה: 07:26, 12.02.21
