אי שם, באחד החופים הבודדים של ים המלח, מסתתר לו ספא מהאגדות: מעיינות מים חמים הפורצים מתוך האדמה ומלווים בארומה גופרתית מענגת. מעטים שמעו על מעיינות עין קדם. הפלא נמצא בחוף נסתר ובלתי מוכרז, וסוד קיומו עובר מפה לאוזן בקרב קהילת המטיילים וחובבי הטבע באזור.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ביקשנו את עזרתה של ניצן סולן, פעילה חברתית למען הנגשת מקורות המים לציבור, להוביל את משלחת ynet בחיפוש אחר המעיינות.
אסף קמר מבקר בעין קדם
זה הזמן להזהיר: אזור המעיינות בעין קדם הוא שדה בולענים מסוכן. ציר התנועה הרגלי מחניית הרכבים המאולתרת אל בריכות הרחצה הרותחות אינו מסומן בשטח או במפות. הקרקע מאוד לא יציבה, ועלולה להפוך למלכודת מוות תוך שניות. סיור במקום ללא הדרכה מקצועית וללא שמירה על כללי זהירות מסכן את חייכם.
זהו בוקר חורפי בכביש 90 בצפון ים המלח. אנחנו מחנים את הרכבים ליד הגשר שחוצה את נחל קדם. סולן מצביעה לכיוון הוואדי הענק שזורם לחוף, ואנחנו מתחילים בצעידה זהירה במדרון התלול. מכיוון שאין מסלול הליכה מוסדר ויש בורות ותהומות מכל כיוון, ההליכה היא יחסית בקצב איטי. סולן, שצועדת יחפה כמו אינדיאנית, טוענת צריך להתחבר לטבע ולסימנים שונים כדי לדעת לאן בדיוק ללכת.
"עין קדם הוא מעיין מופלא, עם מים מדהימים שעשירים במינרלים שונים. זה מקום מאוד מיוחד בשבילי", היא אומרת. "בשטח אין שילוט ואין מידע שיעזור למטיילים למצוא את המעיינות. כל מטייל שמגיע לכאן מוצא את הדרך שלו למטה. אני יכולה לקחת אחריות על הדרך, השמירה על הביטחון היא של כולנו".
הדרך המפותלת למטה אל החוף כאילו נוצרה עבור תפאורה לסרט מדע בדיוני הזוי משנות ה-50: עשרות בורות עמוקים, חלקם מלאים במים בצבע טורקיז, בנוף מדברי קסום המעורבב עם גושי מלח בעיצוב דרמטי ובצבע לבן, ועם ים המוות שצובע את האופק בכחול בוהק.
הגענו לקו המים. מדובר בחוף פראי, נטוש וקסום. גושי מלח שהשיטפונות הביאו דבוקים לשרידי צמחים ומסמנים את כיוון הזרימה של הנחל. מסביבנו עשרות בורות פעורים, והאדמה המלוחה שנראית לא יציבה במיוחד מייצרת תחושה של רגע לפני אסון.
עכשיו מגיע השלב המורכב במסע אל הספא - מציאת בור מים חמים פעיל. חברי המשלחת אובדי עצות. סולן המקצוענית בודקת את תוואי הקרקע, ממששת אבנים ומקשיבה לרוח ולגלים הקטנים של הים - ויש לה אסטרטגיה למציאת המעיינות הנסתרים: "אני חושבת שנתחיל לחפש פה, כי כאן יש את הזרימה התת-קרקעית של הנחל. צריך לרחרח ולגעת במים, ולראות איזו טמפרטורה יש בכל בור".
בדרך לבור המים הראשון, שיופיו נראה מרחוק, אנחנו נתקלים בגבישי מלח בצבעים זוהרים, כמו קריסטלים מרשימים במיוחד. מדובר בחוויה ויזואלית יוצאת דופן אבל היי! המטרה שלנו היא למצוא בריכות מים חמים. בדיקה קצרה של טמפרטורת המים באמצעות טבילה זהירה של הרגל מגלה לנו כי המים ממש קרים. כולנו מאוכזבים, אבל סולן משדרת אופטימיות ומנסה להרגיע את האווירה.
"בגלל שאיבת המים המוגברת של המפעלים, התנועה של המפלס כל הזמן משתנה ואיתה גם הזרימה של המים החמים, אבל אל תדאגו, בסוף נמצא", היא אומרת.
את בור המים הבא שמצאנו סולן זכרה כבריכה מפנקת במיוחד, אולם כשירדה לבדוק את טמפרטורת המים גילתה כי הם פושרים. אנחנו חבורה רצינית ובאנו לדבר האמיתי - להארדקור של חוויית הטבילה במעיינות מים רותחים בטבע - ולכן אנחנו ממשיכים לבור הבא.
מדובר בבור יפהפה ועמוק, כמו מיצג פסיכדלי של אמנות פלסטית במיטבה. הפתח הסימטרי מתרחב בקרקעית להיכל נטיפים ומבוכי בוץ. לא צריך להיות מומחה לגיאולוגיה כדי להבין שהאדמה סביב הבור לא יציבה ומסוכנת, ואנחנו מוותרים. השמש החורפית מטפסת ברקיע, וכדי להגדיל את הסיכויים שלנו למצוא את המים החמים אנחנו מחליטים להתפזר. תוך דקות אנחנו מוצאים בור מים עמוק ומרשים, ולפי האדים שיוצאים ממנו וריח הגופרית הסמיך אנחנו מנחשים שמדובר במים רותחים, אבל הבור עמוק ונראה שמסוכן מאוד לרדת אליו, ואנחנו שוב מחליטים לוותר.
החיפוש ממשיך. למרות שבאנו במטרה לטבול במים החמים, מסע החיפוש המאתגר הוא עונג בפני עצמו. הנוף מדהים והאווירה פראית ומדברית, ממש גן עדן לחובבי מינרלים ואבנים מוזרות. באופן פרדוקסלי, נקודת האור מתגלה כאשר אנחנו מוצאים מסכת קורונה חד-פעמית זרוקה על הקרקע. סולן, שסוחבת שקית ניילון גדולה ומקפידה לאורך כל ההליכה לאסוף זבל שהשאירו אחריהם מטיילים, טוענת בבדיחות כי מדובר בסימן חיובי: "לצערי הרב, אם התקרבת לזבל - התקרבת למעיינות החמים. לפי כמות הלכלוך שמסביב אנחנו או-טו-טו שם".
על קו החוף, מטרים ספורים מקו המים, אנחנו מזהים בור מים קטן, כמו בריכת תינוקות רדודה שזרם יציב של נביעה תת-קרקעית ממלא אותה עד גדותיה. אני ממהר מיד פנימה כדי לבדוק את טמפרטורת המים, והם לוהטים - מצאנו את הסוד של עין קדם!
צעקות השמחה על מזלנו הטוב מתערבבות בזעקות של אימה וכאב, מדובר במים ממש רותחים ואי אפשר לטבול בהם. סולן מצביעה על זרם של מים לוהטים ועשירים בגופרית שזורמים אל הים. שם, בנקודת המפגש הקסומה שבין המים החמים לקרים, משהו הזיז את כל האבנים הגדולות ויצר מעין אתר ספא פראי מחוספס. סוף-סוף הגענו לגן העדן הנסתר, הפנטזיה המושלמת לחובבי טבילה במעיינות של מים חמים בטבע.
הנקודה הקוסמית המופלאה שנוצרה בחיבור הנדיר שבין המים הקרים לחמים משמשת תרמוסטט טבעי, ובקרבתה כל אחד מוצא את הטמפרטורה המתאימה לו. צריך להיזהר ולא לתת למליחות להתקרב לעיניים. המים מדהימים ומפנקים, וסלע מעוגל הופך לכרית לראש. עכשיו כבר אפשר להירגע, ולתת למים החמים לפרק את השרירים, להמיס את הדאגות ולהשכיח את הקורונה. זהו רגע מדויק וענוג של אושר אמיתי וקצר מועד, העוטף את כל הגוף ומייצר אווירה של חופש מושלם. כולנו מוחאים כפיים לסולן, שהובילה אותנו בבטחה אל היעד.
***הביקור במעיינות עין קדם מסוכן. באתר קיימים בולענים רבים, הקרקע לא יציבה ויש סכנת התמוטטות ומפולות אבנים. המים במעיינות חמים מאוד ועלולים לגרום לכוויות. אין בפרסום הכתבה המלצה לציבור לבקר במקום.
