פתאום, משהו נראה לפרננדו וורמלינג קצת מוזר. כמו בכל בוקר קצת אחרי הזריחה, גם ביום שלישי של 1 בדצמבר האחרון, הגיע החקלאי בן ה-42 לעבד את שדה התירס המשפחתי. אבל הבוקר הזה היה שונה: עקבות כבדים של רכב - וורמלינג חשב תחילה שמדובר במשאית או במכונה חקלאית כלשהי - נגסו בשולי החלקה שלו. הוא הלך בעקבות סימני הצמיגים, שהובילו יותר ויותר עמוק לתוך החלקה. לפתע העקבות הסתיימו, ובין גבעולי התירס הגבוהים וורמלינג מצא עצמו ניצב מול שורה של כעשרה רכבי שטח שחורים, חדשים ובוהקים. זה לא סימן טוב בשום מקום בעולם, בטח לא בדרום ברזיל. וורמלינג הסתובב בשקט, חזר לביתו והזעיק את המשטרה.
כתבות נוספות למנויים:
השוטרים שהגיעו לשדה התירס קישרו מיד את תעלומת הרכבים השחורים לדרמה הלילית הגדולה שהתרחשה כמה קילומטרים משם, בעיר קריסיומה. אלו הרכבים שבאמצעותם ביצעה כנופיה של כמה עשרות פושעים את אחד ממעשי השוד המטורפים ביותר של השנים האחרונות, גם במושגים של פשיעה ברזילאית. השוד הזה נראה כמו הכלאה מפחידה בין "בית הנייר" ל"מת לחיות", ובמהלכו למעשה עיר שלמה נכבשה והייתה תחת מצור. חברי הכנופיה היו חמושים בתת-מקלעים, מקלע 0.5 כבד ומטעני נפץ, וניכר היה שהם מיומנים מאוד ועברו אימונים אינטנסיביים.
6 צפייה בגלריה
שוטרים בקריסיומה אוספים שטרות שפוזרו על ידי השודדים ברחובות, במטרה שהתושבים ייצאו לאסוף אותם, ויעניקו לכנופיה זמן מילוט
(צילום: EPA)
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפעולה נוהלה כמו מבצע צבאי: תחילה, הם תקפו את תחנת המשטרה המקומית וניטרלו אותה. אחר כך חסמו את כביש הגישה הראשי לעיר, ובכך מנעו הגעת תגבורת. בסוף, הם השתלטו על כל מרכז העיר, ובמשך כשעתיים עשו שם ככל שעולה על רוחם. רק אחרי שעזבו, התברר שמה שעלה על רוחם היה לפרוץ באין מפריע לסניף גדול של "בנקו דו ברזיל", ולהיעלם משם. על פי ההערכות, שיירת הרכבים יצאה מהעיר עמוסה בכ-80 מיליון ריאל (כ-50 מיליון שקל).
"הייתה הרגשה של טרור, כאילו העיר נכבשה על ידי הפושעים. אלו היו שעתיים של פחד", אומר לי ראש עיריית קריסיומה, קלסיו סאלווארו, כשאנחנו נפגשים ליד הקתדרלה במרכז הישן של העיר. "מבחינה מסוימת, זה ממש כמו פיגועי הטרור של 11 בספטמבר. כולנו כאן נזכור איפה היינו בלילה של השוד. כל אחד יידע תמיד מה הוא עשה באותו רגע: ראה סרט, קרא ספר, התעורר מהשינה. אף אחד לא ישכח את הלילה הזה".
מסביבנו, תושבי קריסיומה ניגשים לראש העיר, לוחצים יד, עדיין נסערים מהלילה ההוא, שבו לכמה שעות חיו תחת שלטון של ארגון פשע. המבצע הזה הגיע לכותרות כלי התקשורת בכל העולם, הנה, אפילו בישראל הרחוקה מתעניינים, וזה ממש לא משמח את סאלווארו. "למרבה הצער, העיר שלנו עלתה לכותרות בצורה כזו", הוא אומר. "אבל מה שקרה לא משקף את המציאות שלנו. שיעור הרציחות כאן הוא הנמוך באזור, ואחד הנמוכים בברזיל. אנחנו עיר בטוחה עם 200 אלף תושבים, אנשים ישרים שעובדים לפרנסתם".
אולי זו בדיוק הסיבה שהם בחרו בכם. והם גם היו מוכנים.
"הם למדו את השטח היטב, ידעו אילו כוחות שיטור המדינה מקצה לאזור, הם ידעו הכל. יש בערך 240 שוטרים בעיר, אבל אני לא יודע כמה היו במשמרת בזמן השוד. לפי החוק, המשטרה נמצאת תחת האחריות של מושל המדינה, כראש העיר אני רק יכול לדאוג לבעיות שקורות כאן".
ואיפה אתה היית כשכל זה התרחש?
"כשהשוד החל, הייתי בבית שלי, ומיד התחלתי לקבל הודעות מתושבים ששמעו את היריות. דיברתי עם מפקד המשטרה ופירסמתי סרטון ברשתות, שמבקש מכולם להישאר בבתים, כדי שאף אחד לא ייפגע. למזלנו זה הסתיים בלי הרוגים".
יום אחרי כיבוש קריסיומה, זה קרה גם בעיירה נוספת בצפון ברזיל, ושני המקרים הללו הצטרפו לעוד כמה עשרות מקרים דומים שאירעו בשנים האחרונות. לכולם יש דפוס דומה: כנופיה גדולה, חמושה בכבדות ומצוידת היטב, דוהרת לתוך עיר, מנטרלת את המשטרה, מטילה מצור של כמה שעות על התושבים המפוחדים - ויוצאת עם מיליונים מאחד הבנקים. בקריסיומה, כשרכבי הכנופיה דהרו סוף-סוף מהמקום, עדיין התעופפו באוויר שטרות של כסף.
"היה כאן כסף זרוק ברחוב והרבה מטעני חומר נפץ מסביב", מספר אדגר ניקוסקי, בעל חנות צעצועים שממוקמת מול הבנק שנשדד. "ארבעה תושבים נעצרו אחרי שלקחו את הכסף מהרחוב. בסך הכל הם אספו יותר מ-800 אלף ריאל (קצת פחות מחצי מיליון שקל)".
לילה מטורף.
"כן, וברור לי עכשיו שהמשטרה שלנו חלשה ושלשודדים יש כוח אש הרבה יותר משמעותי. הפושעים עשו כאן מה שהם רוצים. אם היה מתחשק להם, הם היו יכולים לפוצץ פה הכל".
קריסיומה היא עיר במדינת סנטה-קטרינה שבדרום ברזיל, וכאמור, דווקא נחשבת למקום שלו ובטוח. מרבית 200 אלף תושביה עובדים בעיקר בתעשיית הפחם, החרסינה, הפלסטיק והטקסטיל שבסביבה. איכות החיים בעיר גבוהה יחסית, ועם מזג אוויר נוח ואווירה משפחתית, הדאגה היחידה של הקריסיומים היא שקבוצת הכדורגל המקומית, "הטיגרסים", לא תרד לליגה הרביעית. אחרי הכל, ב-1991 היא אפילו הפתיעה את המדינה כולה כשלקחה דרומה את הגביע הלאומי, הקופה דו-ברזיל.
אבל בלילה שבין יום שני לשלישי, 1 בדצמבר, אף אחד לא חשב פה על כדורגל. מי שחוו את רגעי האימה בזמן אמת הם תושבי מרכז העיר, שפשוט נכבש על ידי כנופיית השודדים. אחד מהם הוא קצין המשטרה האזרחית (בברזיל, המשטרה האזרחית אחראית על פענוח פשיעה, והמשטרה הצבאית על השיטור ואכיפת הסדר), מארסיו נווס.
"אני גר במרכז העיר, בערך 300 מטר מהסניף של בנקו דו ברזיל שנשדד", הוא מספר. "ביום שני בלילה, בערך ב-23:40, שמעתי יריות מצד ימין של הדירה. הלכתי לחלון, וראיתי קבוצה של גברים עם נשקים, יורים למעלה ולכיוון החלונות. הכל התרחש ממש מתחת לבניין שלי, אולי 40 מטר ממני. הרבה תושבים שמעו את היריות והלכו לחלון לראות מה קורה, אז השודדים ירו לכיוון החלונות כדי להבריח אותם".
הבנת בכלל מה קורה?
"הבנתי שמדובר בשוד, אבל עוד לא ידעתי איפה. אז שמעתי יריות גם מצד שמאל, וראיתי עוד קבוצה של חמושים במרחק של כ-200 מטר, וקצת יותר רחוק משם עוד קבוצה. כולם היו לבושים במדים וכיסויי פנים שחורים, שכפ"צים, ונשאו נשקים ארוכים, אם-16 וקלצ'ניקובים. אפשר היה לראות שהם מקצוענים לפי הלבוש והדרך שטיפלו בנשקים.
"בקבוצה של השוטרים בווטסאפ התחיל להגיע מידע על עוד מקומות עם חמושים, ככה שדי מהר הצלחנו למפות איפה נמצאים השודדים. מהדירה שלי ראיתי חמש חוליות שלהם, בכל קבוצה שניים-שלושה אנשים. התחלנו לשמוע פיצוצים, והבנו שמדובר בשוד בנק, שהם מפוצצים את הכספות. הם ירו במשך שעה ו-40 דקות ללא הפסקה. יריות כל הזמן. אחד יורה והאחרים נחים ואז מתחלפים. ביצעו בעיקר ירי למעלה אבל פגעו בכמה בנייני משרדים וגם בבנייני מגורים".
6 צפייה בגלריה
משאית שהשודדים הציתו בשער תחנת המשטרה בקריסיומה, כדי למנוע יציאת ניידות. התחנה גם הותקפה באש מקלעים כבדה
(צילום: EPA)
רבים מהתושבים פשוט רעדו מפחד. חלקם החלו לאלתר מקומות מחבוא לילדיהם ולעצמם בתוך ארונות. "בהתחלה חשבתי שזה משהו נורמלי, אולי זיקוקים, אבל כשהתחילו הצרורות הבנתי שמדובר במקלעים. ואז התחלנו לחפש מקלט מהאש", מספר ברטיליו ג'ירלי, תושב מרכז העיר, שכל המלחמה הזו התחוללה ליד ביתו. "קראתי למשפחה שלי, יש לי שלושה ילדים, והתחבאנו במסדרון של הבית, כדי לא להיפגע. בחרנו מקום רחוק מהחלונות, כי ירי של מקלע יכול לחדור אפילו את הקיר. שמנו לב שהשודדים היו בכמה מקומות, ממש השתלטו על מרכז העיר. זה היה כמו בסרט. הם חסמו את הרחובות והיה להם נשק כבד. המשטרה לא עשתה כלום, כי לא היה לה מה לעשות. עכשיו אנחנו מבינים שזה היה לטובה, כי אם הם היו מגיבים, היו יכולים להיות הרבה נפגעים".
איך הבנת מה קורה?
"בעיקר מהווטסאפ, יש הרבה קבוצות של דיירי הבניינים והמידע עבר. התחילו להגיע סרטים ותמונות כמעט מיד. הבנו מהר מאוד שמדובר בשוד. זה עזר גם למנוע מאנשים לצאת החוצה".
ואז, סמוך לאחת בלילה, פתאום השתרר שקט. רסיסי המידע שהחלו לזרום, שירטטו פעולת קומנדו של ממש, שבה התוקפים הגיעו מצוידים, מיוּמנים ועם מודיעין מדויק, ואילו כוחות המשטרה המקומיים התגלו במערומיהם. כמעט מיד הוטל החשד על ארגון הפשיעה הגדול והעוצמתי ביותר בברזיל, ה-PCC.
התוכנית שלהם, כאמור, לא הייתה מביישת עונה של "בית הנייר", והיא בוצעה בשלמות: בסביבות 23:30, תקף חלק מהכוח את הבסיס המרכזי של המשטרה הצבאית בקריסיומה, שבו מרוכזות רוב הניידות. הפושעים הגיעו במפתיע, ופתחו בירי מקלעים על תחנת המשטרה, סימני הקליעים והשמשות המנופצות עדיין ניכרים על מבנה התחנה. הם שרפו משאית מול השער כדי לחסום את היציאה. שוטר שהגיע למקום באותו הרגע, נפגע קשה מירי בבטנו.
במקביל, דאגו השודדים לחסום את דרכי הגישה לקריסיומה, ושרפו אוטובוס במנהרה בכביש המוביל לעיר השכנה, כדי למנוע מתגבורת להגיע. אז החל השלב השני של הפעולה: ההשתלטות על מרכז העיר. בין 30 ל-40 גברים חמושים היטב הציבו מחסומים ברחובות המקיפים את סניף בנקו דו ברזיל, כדי למנוע מכוחות משטרה שאולי יגיעו בכל זאת מלהתקרב לזירת השוד. אחר כך, הם פרצו לבנק, כלאו באיומי נשק את השומרים חסרי האונים שהיו בו, ופוצצו באמצעות חומרי נפץ את דרכם לחדר הכספות. עובדי ניקיון של העירייה שהיו ברחוב הסמוך נלקחו כבני ערובה, גם כדי להפוך למגן אנושי במקרה של ניסיון התערבות משטרתית, אבל בעיקר כדי לשמש ככוח עבודה לנשיאת ערימות הכסף מהכספת לרכבי המילוט. השליטה במצב הייתה כל כך מוחלטת, עד שהפושעים אפילו הצליחו להשתיק תחנת רדיו מקומית, שדיווחה על המתרחש בזמן אמת. הם התקשרו אל המנחה, ואיימו עליו להפסיק את השידור לפני שהם "מגיעים לטפל בו". הקריין לא חשב פעמיים, וירד מהאוויר.
אחרי כשעה ו-40 דקות סיימו השודדים את הפעולה בבנק, שיחררו את בני הערובה, התקפלו בשיירה מאורגנת ועזבו את העיר עם הכסף. כאמור, את הרכבים הם השאירו בשדה התירס של פרננדו, ונעלמו. "כשהגעתי לזירת הפשע כבר לא היו יריות או אש, אבל היו חומרי נפץ מפוזרים בכל האזור", אומר קצין המשטרה מארסיו נווס. "חיכינו שהחבלנים ינטרלו אותם בעזרת רובוט. אני חושב שגם זו הייתה חלק מהטקטיקה: לגרום למשטרה לבזבז זמן על פירוק המטענים, וככה להרוויח זמן במנוסה שלהם. אותו הדבר לגבי הכסף שהם זרקו ברחוב: הם רצו להעסיק את המשטרה".
והמשטרה אכן לא הייתה בסביבה. "המשטרה פעלה לפי פרוטוקול של שמירה על חיי התושבים", מסנגר ראש העיר סאלווארו על שוטריו. "כמו שאתה רואה את סימני הירי כאן על הבתים, את החורים בקירות בבניינים באזור ואת החלונות השבורים, דמיין מה היה קורה אם השוטרים היו נכנסים לחילופי ירי. השודדים היו יכולים לפוצץ בניין, הם הרי השאירו כאן יותר מ-200 ק"ג חומר נפץ. הם היו יכולים לפלוש לבניין ולהרוג נשים וילדים חפים מפשע".
אז המשטרה נהגה נכון?
"טוב שהשוטרים פעלו לפי הפרוטוקול. השוד הסתיים והם הלכו, למרבה המזל אף אחד לא נהרג. עכשיו המשטרה תופסת את הפושעים ומחזירה את הכסף. ככה יותר טוב".
נווס, כקצין משטרה, גם אתה חושב ככה?
"היה ברור למשטרה שהשודדים חמושים מכף רגל ועד ראש, ושהם לא יכולים להתמודד איתם. לכן יצאה הוראה לשאר הניידות לא להיכנס לקרב. זה נוהל שבא להגן על החיים של השוטרים והאזרחים. אף אחד לא מנסה להתאבד. ברור שהפושעים לא התכוונו לפגוע באזרחים, הם הרי ירו באוויר, אם כי אין לי ספק שהם היו הורגים כל מי שהיה מנסה להפריע להם. היה כאן חוסר פרופורציות בין הצדדים: לשודדים היו הרבה יותר נשקים מאשר לשוטרים, מאיכות הרבה יותר טובה, והם גם היו במכוניות משוריינות מוכנים למקרה של קרב יריות. כניסה לעימות מולם הייתה חסרת תועלת לחלוטין".
הסכום המדויק שנשדד לא ידוע, וכאמור, ההערכות מדברות על כ-80 מיליון ריאל. "הבנק לא דיווח באופן רשמי כמה כסף נגנב במהלך השוד", אומר פדרו גרסיה, הכתב האזורי של "גלובו", רשת הטלוויזיה הגדולה בברזיל. מאז השוד הוא עוקב מקרוב אחר התפתחות החקירה. "יש דיווחים לא מאומתים על כך שהסניף של בנקו דו ברזיל בעיר השכנה בשיפוצים, ולכן הבנק בקריסיומה איחסן סכומים גדולים מהרגיל, וכנראה שהפושעים ידעו את זה. כבר נעצרו כ-14 אנשים שהיו מעורבים בשוד. תפסו אותם בכמה ערים שונות, אבל אף אחד מהם לא היה בכוח שממש תקף בקריסיומה. המשטרה הפדרלית חוקרת חשד שמדובר בקבוצה שכבר ביצעה מעשי שוד דומים בערים אחרות".
בקושי חלפו 24 שעות מהקרב על קריסיומה, וזה קרה שוב, הפעם כ-3,000 ק"מ משם, בעיירה קמטה. שיטת הפעולה הייתה כמעט זהה: קבוצה של כ-30 חמושים תקפה ב-11:30 בלילה את תחנת המשטרה הראשית ולקחה בני ערובה, הפעם אזרחים שצפו יחדיו במשחק כדורגל בבר מקומי. משם המשיכו לסניף בנקו דו ברזיל, תוך כדי ירי בלתי פוסק ברחובות מנשק אוטומטי, פרצו את הכספות ונמלטו. ההבדל הטרגי הוא שבמהלך הפעולה בקמטה נהרג אחד מבני הערובה, בזמן שניסה להימלט. גם מצד השודדים המבצע הסתיים באכזבה: הם פרצו לכספת הלא-נכונה בבנק, שהתגלתה כריקה, ועזבו את העיר בידיים ריקות.
בגלל סמיכות הזמנים והמרחק הגיאוגרפי, סביר להניח שלא אותה קבוצה ביצעה את מעשי השוד בקריסיומה ובקמטה, אך בהחלט ייתכן שאותו גורם תיכנן את שתי הפעולות, ואולי היה מעורב גם בעשרות מקרים דומים שאירעו בשנים האחרונות. בתחילה בוצעו מעשי השוד בעיקר בצפון-מזרח המדינה, אזור עני ובעל נוכחות משטרתית דלה יותר, וכללו בדרך כלל התקפה על רכב משוריין להובלת כספים או פיצוץ כספומטים בסניפי בנק בערים קטנות. בהמשך החלו פעולות מאורגנות וגדולות יותר גם בעיירות במדינת סאו-פאולו.
כך, למשל, בדצמבר 2019, קבוצה של כ-20 חמושים השתלטה באישון לילה על מרכז העיירה בוטוקאטו. גם כאן ריתק ירי בלתי פוסק את התושבים לבתיהם, בזמן שהפושעים פוצצו את דרכם לכספת של בנק מקומי. במקרה הזה, הפיצוץ גרם להרס המבנה כולו, הפושעים נמלטו עם הכסף, והמשטרה? היא הגיעה רק אחרי שהאירוע הסתיים.
במאי האחרון, קבוצה של 40 חמושים השתלטה על מרכז העיר אוריניוס, גם היא במדינת סאו-פאולו. כדי למנוע ירי של כוחות משטרה מגגות הבניינים הסמוכים, אחד מבני הערובה שנחטפו נקשר לגג הרכב שבו דהרו הפושעים אל סניף הבנק. ושוב, היה להם מודיעין מדויק: בכספות המתינו להם כ-50 מיליון ריאל, שהגיעו זמן קצר קודם כמענק סיוע לתושבי האזור בתקופת הקורונה. הירי נמשך כשעתיים, וחוקרי המשטרה חושדים כי הכנופיה השתמשה ברחפנים או מז"לטים כדי לנטר תנועת כוחות לכיוון אזור השוד. מקרי שוד בעלי מאפיינים דומים התרחשו בעיירות אחרות באזור מאז סוף 2018.
המשטרה בברזיל מייחסת את כל המתקפות הללו לארגון הפשע PCC (בתרגום חופשי מפורטוגזית של ראשי התיבות: "הפיקוד הראשי של הבירה"), שבסיסו בסאו-פאולו, והוא מונה אלפי עבריינים. "הארגון הוקם בבית הסוהר טאובאטה שבמדינת סאו-פאולו ב-1993", אומר קצין משטרת הבירה רנאטו טופאן, שחקר רבים מהפשעים שהתאגיד הקרימינלי הזה ביצע. "מעניין שהגרעין המייסד היה של שודדי בנקים, אבל די מהר מרכז הפעילות שלהם עבר לסחר בסמים, וזה התחום שבו הם מתרכזים כיום. הם שולטים במדינת סאו-פאולו, אבל מתפשטים גם למדינות אחרות בברזיל, ופועלים גם בבוליביה ובפרגוואי.
"חייבים לציין שיש מעט מאוד אנשים שמתמחים בשוד בנקים בצורה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, לדעתי אולי קצת יותר מעשרה שמסוגלים לתכנן ולהוציא לפועל מבצעים כאלה, לכן המקרים האלה עדיין נדירים יחסית לפשעים אחרים. אבל יכול להיות שמסתמן שינוי. אחד העצורים אחרי השוד בקריסיומה הוא מפקד בכיר ב-PCC שמכונה 'בודהה', וזה אולי מראה שהפיקוד הגבוה של הארגון מעורב בתכנון".
איך בנוי הארגון?
"ה-PCC פועלים כארגון עם היררכיה ברורה. לכל אזור גיאוגרפי - שכונה, עיר או אזור גדול יותר - יש מפקד, חיילים, אנשים שעוסקים בלוגיסטיקה, בעזרה סוציאלית ובצד המשפטי. מעליהם יש את אלו המכונים '13 הגדולים', שהם המפקדים הראשיים, שמחליטים על העניינים החשובים. חלק מהם כלואים בבתי הסוהר, שם הארגון חזק מאוד. למשל, ב-2006, הארגון החליט למחות על הרעה בתנאי הכליאה של כמה ממנהיגי ה-PCC, והוציא שורת התקפות על המשטרה בכל רחבי ברזיל ובעיקר בסאו-פאולו, שפשוט שיתקו את העיר. לאחרונה, אנחנו רואים תופעה שבה גם נשים מגיעות לצמרת הארגון".
יפה. שוויוני.
"זה בעיקר נשים של בכירים שנכלאו. הנשים שלהם תפסו את מקומם בצמרת הארגון וניהלו את פעילות הסחר בסמים. יש בארגון גם היררכיה שיפוטית, במקרה ואחד החברים עובר על החוקים. אם זו עבירה קלה יחסית, הוא 'נשפט' בפני מפקד זוטר יותר, והעונש יכול להיות קנס כספי. במקרה של עבירה חמורה יותר, כמו גניבה מהארגון או הלשנה, העונש יכול להגיע גם למוות. במקרה כזה הפיקוד הבכיר צריך לאשר".
6 צפייה בגלריה
מרקוס קאמצ'ו, אחד מראשי PCC, ארגון הפשע שעל פי החשד עומד מאחורי מעשי השוד, מוחזק על ידי שוטרים ברזילאים
(צילום: AFP)
מומחה הביטחון הברזילאי סנדו מנזס צפה באינספור סרטוני ווטסאפ שהועלו ממעשי השוד-מצור האלו. "השודדים פעלו בצורה מאוד מקצועית, אפשר לראות את זה בפרטים", הוא פוסק. "רואים איך הם יורים, מחזיקים את הנשק, מחליפים מחסניות, נכנסים לפוזיציה של הגוף בזמן הירי. גם מבחינת הארגון, רואים שיש להם אמצעי קשר ומילות קוד, שהם ממלאים פקודות. הם יודעים מה התוכנית ומה התפקיד של כל אחד, נפרסים בשטח, מחפים לכל הכיוונים, כולל הגגות, מתקפלים ונסוגים".
ומה כל זה אומר?
"המקצועיות הזאת מעלה חשש שמאמן אותם מישהו עם ניסיון ויכולת. אני לא יודע מי, אבל ככה זה נראה. גם העובדה שהיה להם מודיעין כל כך טוב מדאיגה מאוד. המשטרה בברזיל צריכה להתארגן ולמצוא דרך לעצור את המקרים האלה. כרגע יש מעט מאוד קבוצות שיכולות לארגן פעולה כזו. אבל אם לא יתפסו את השודדים ואת הכסף, ארגוני הפשיעה יבינו שזה משתלם ונראה יותר ויותר מבצעים מהסוג הזה".
בינתיים, בקריסיומה, החיים חוזרים למסלולם. ברטיליו ג'ירלי, שמתגורר מול הבנק, מביט בקיר מנוקב הכדורים שליד חנות כלי הכתיבה שלו, לא רחוק ממקום השוד. "אני מבין שהיום שום מקום כבר לא ממש מוגן", הוא אומר. "אלו היו שודדים מקצועיים, ואני חושב שהם תיכננו את הפעולה במשך זמן רב. ובעיר קטנה כמו קריסיומה זה לא פשוט לאסוף מודיעין, כי זרים מיד בולטים פה. אבל הם הצליחו".
אתה עדיין מרגיש בטוח פה בעיר?
"כן", הוא אומר ומחייך. "אבל אני רק מקווה לדבר אחד".
שהוא?
"שהברק לא יכה פעמיים באותו מקום".
