2012 הייתה שנה של התחלה חדשה עבור רן קורבר (38), המנכ"ל ואחד המייסדים של הסטארט־אפ הישראלי בריזומטר (BreezoMeter). אחרי עשור של לימודים בטכניון ועבודה כמהנדס סביבה במספר מפעלים, הוא ואשתו סיימו לחסוך מספיק כדי לקחת משכנתה ולקנות את הבית הראשון שלהם - והתחילו בחיפושים אחרי המקום שבו יקימו יחד משפחה. כל זוג שיוצא להשקעה הזאת לוקח בחשבון את הפרמטרים הקבועים: הדירה, השכנים, בתי הספר בשכונה, המרחק למקום העבודה, אבל בסיפור של רן ואשתו היה משתנה נוסף שהשפיע על כל התמונה, ושינה לבסוף את מסלול חייהם: האסתמה של אשתו, שגם הייתה באותו זמן בהיריון עם בתם הבכורה. האסתמה הזו הייתה "המוזה" של רן, שהפכה אותו לאחד היזמים המבטיחים בישראל. החברה שהקים יחד עם שני חברים פיתחה אתר ואפליקציה המספקים נתוני זיהום אוויר בזמן אמת, לפי מיקום, לחברות וגם למשתמשים פרטיים ביותר מ־100 מדינות בעולם.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
בתקופה האחרונה התחילה חברת אפל להטמיע באפליקציית מזג האוויר שלה את נתוני איכות האוויר של בריזומטר, כחלק מעדכון מערכת ההפעלה iOS 14.3 (לאייפונים ואייפדים). בשלב הזה הפיצ'ר החדש זמין בחמש מדינות: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, מקסיקו והודו. "החלום שלנו לשפר את הבריאות של מיליארדים קורם עור וגידים", הוא אומר.
נחזור לחיפושי הדירה. "כמהנדס סביבה ידעתי שחשיפה למפגעים סביבתיים, ובפרט לזיהום אוויר, אפילו לפחות מחצי שעה, עלולה לסכן את אשתי ואת הבת שלנו", מספר קורבר. "הוכח מחקרית שחשיפה לזיהום לא גבוה של מספר מזהמים עלולה להגדיל משמעותית את הסיכון ללידה מוקדמת, ועבור חולי אסתמה היא מגדילה פי שלושה־חמישה את הסיכוי לחוות התקף. התקף אסתמה לאישה בהיריון מסכן גם אותה וגם את העובר. החלטנו שניקח בחשבון גם את ההיבט הסביבתי".
קורבר לקח ברצינות את ההיבט הזה, מאוד ברצינות. הוא פנה לקולגות שלו ברשויות המקומיות ובמשרד להגנת הסביבה עם שאלה פשוטה אבל גם די מסובכת, מתברר: מהו המקום הכי בריא לגור בו בישראל, עם דגש על אזור הצפון? להפתעתו, לא היו נתונים אמינים שיספקו לו תשובה. המשרד להגנת הסביבה אמנם מנטר את זיהום האוויר באמצעות סנסורים, אבל הם מספקים תמונה חלקית מאוד: כל אחד מהם יודע למדוד רק את איכות האוויר במיקום הספציפי שלו, ובין סנסור אחד לאחר יכול להיות גם מרחק של 50 ק"מ.
השלב הבא של קורבר היה לפנות למי שלימים הפכו לשותפיו לדרך, ובאותם ימים עבדו במשרד להגנת הסביבה - אמיל פישר, שהוא גם חברו הטוב, וזיו לאוטמן. יחד הם החליטו שהם מסתערים על הבעיה. שלושת החברים נרשמו ל"אקסלרטור" של הטכניון (תוכנית לסטארט־אפים בתחילת דרכם), עזבו את מקומות העבודה שלהם, הקימו חברה וגייסו הון ראשוני "שבקושי הספיק למשכורות שלנו" כדי לפתח טכנולוגיה ולהשיק אותה בארה"ב. "פיתחנו אלגוריתם שאמר לי מה הסיכון הסביבתי בכמה מקומות שבהם התלבטתי אם לקנות בית. זו הייתה מערכת מאוד פשוטה בהתחלה - ולאט־לאט שיכללנו אותה", אומר קורבר. "היום המערכת לוקחת בחשבון את כל מקורות הזיהום האפשריים וחוזָה מה יהיה זיהום האוויר. לדוגמה, אנחנו יודעים שברוב הערים המרכזיות הגורם המרכזי לזיהום אוויר הוא תחבורה. פיתחנו מודל שלוקח בחשבון מידע בזמן אמת מהתחבורה. ישראל גם מוקפת במדבריות, ויש בין 40 ל־50 יום בשנה של סופות חול. בימים של סופות חול יש פי שלושה יותר אשפוזים בקרב ילדים בגלל מחלות נשימתיות. פיתחנו מודל שלוקח בחשבון תצלומי לוויינים שמזהים את סופות החול. בנוסף אנחנו יודעים להתריע על שריפות - איך השריפה תתפשט, ואיך ההתפשטות תשפיע על זיהום האוויר - ועל מפגעים סביבתיים אחרים. אנחנו גם נותנים המלצות לגבי זיהום האוויר - מה הסימפטומים הצפויים למי שחשוף אליו, ומה צריך לעשות: האם לפתוח חלון, מתי לצאת החוצה, מתי לא".
הבדיקה של קורבר, אגב, הביאה אותו להחלטה לגור ביקנעם. מאז הם שם, הורים לשני ילדים בני שמונה וחמש.
מאז הקמתה, התרחבה בריזומטר ל־40 עובדים, והיא עומדת לפני גיוס של עוד כ־20 עובדים במהלך 2021. היא גייסה כבר כ־15 מיליון דולר, לא כולל מענק מחקר מהתוכנית היוקרתית Horizon 2020 - תוכנית המחקר והחדשנות הגדולה ביותר של האיחוד האירופי.
מעל חצי מיליון משתמשי סלולר הורידו את האפליקציה שלה, וההערכה היא ש־100 מיליון אנשים משתמשים מדי יום במידע ובניתוחים שהיא מספקת, הודות לשיתופי פעולה שלה עם חברות ענק כמו דייסון, יאהו, אסטרהזניקה ועוד. בין היתר, בריזומטר מספקת למשתמשים באפליקציית מזג האוויר של יאהו גישה לנתוני זיהום אוויר מבוססי מיקום. דייסון פיתחה מגוון מטהרי אוויר, ובהסתמך על ניטור זיהום האוויר של בריזומטר, היא ממליצה למשתמשים מתי להפעיל את המטהרים.
"כשעזבנו את מקומות העבודה שלנו, והיינו רק שלושה אנשים בלי תוכנית עסקית ובלי מוצר, החלטנו שהמשימה שלנו היא לעזור לשפר את הבריאות של מיליארדים שחשופים למפגעים סביבתיים", אומר קורבר. "ויש המון מפגעים כאלה. למשל אלרגנים. כ־30% מאוכלוסיית העולם רגישה לאלרגנים - זרעים שנפלטים מעצים ומפרחים ונקלטים בגוף שלנו. כמעט בכל שנה אנחנו מפתחים מוצר שחוזה מפגע סביבתי חדש, ואיך הוא עלול להשפיע על אנשים".
אילו תגובות קיבלתם כשהתחלתם?
"שילוב בין 'אנחנו שמחים שאתה עושה משהו שאתה מאמין בו' לבין 'וואו, אנחנו מקווים שזה יהיה בסדר'. ריד הופמן, המייסד של לינקדאין ואחד העובדים הראשונים של פייפאל, אמר פעם שלהקים חברה ולהיות יזם זה כמו לנסות להרכיב אווירון בזמן שאתה קופץ מצוק. יש שעון חול מטריד מאוד, יש כאוס בהתחלה, וצריך להאמין".
היו חששות או חרטות?
"מה שאני עשיתי עם אשתי, וביקשתי גם מאמיל וזיו לעשות עם הנשים שלהן, זה לשבת ולהסביר בצורה כנה מה המשמעות: מצד אחד, אהיה סופר־מאושר ויש לנו הזדמנות לשפר את הבריאות של מיליארדים. מצד שני, בהתחלה אין משכורת. אז קבענו תוכנית עסקית להתמודדות עם זה - על מה אנחנו מוותרים, מה דוחים, מה לא. רצינו עוד ילדים, אמרנו שכזה דבר לא דוחים, אבל היו דברים שכן דחינו. למזלי אשתי תמכה בי ועדיין תומכת, אז זה קל.
"אם אתה ממש רוצה משהו, מהלב, וזה משהו טוב, היקום איכשהו נחלץ לעזרתך", הוא ממשיך. "יש לנו המון סיפורים שמראים את זה. במצב שבו לא היו לנו הכנסות - רק משכורות מינימום למייסדים, רעיון טוב וטכנולוגיה מהפכנית - הדרך היחידה לשווק את עצמנו הייתה להירשם לתחרויות סטארט־אפים. נרשמנו להמון תחרויות. בתחרות של האו"ם, שבוחר מה הרעיונות הכי חדשניים שיכולים לשנות את העולם לטובה, נבחרנו להיות אחד מששת הרעיונות האלה. במקביל זכינו בתחרות הסטארט־אפ הכי מבטיח בישראל במסגרת שבוע היזמות העולמי. כתוצאה מכך יצא לנו להתחרות על תואר הסטארט־אפ המבטיח בעולם, וזכינו גם בזה. בתחילת 2015 הנשיא ברק אובמה החליט לקדם יזמות במדינות מתפתחות ולבחור את 72 היזמים הכי טובים בדורנו — שנשלחים לעזור ליזמים מתחילים ברחבי העולם. נבחרנו, והייתה לנו הזכות לפגוש אותו בבית הלבן ובביקור ההיסטורי שלו בקניה.
"תוך כדי, גם ארגון הבריאות העולמי התחיל להגיד שזיהום האוויר הוא האתגר הכי גדול שהאנושות מתמודדת איתו, והתחילו להתפרסם עוד סטטיסטיקות על חומרת הזיהום. פורסם שכשבעה מיליון איש מתים בשנה כתוצאה ישירה מזיהום אוויר, על בסיס מחקרים פתולוגיים ואפידמיולוגיים. לאט־לאט התחילו גם להתפרסם מחקרים שהראו ש־90% מאוכלוסיית העולם חשופה לזיהום אוויר שעלול לפגוע בבריאות כמעט בכל יום. מחקר של אוניברסיטת הרווארד מ־2019 הראה שהדבר הכי חשוב לאנשים במקומות עבודה בארה"ב זה איכות האוויר", אומר קורבר. "עם הזמן קיבלנו יותר ביטחון והבנו כמה הנושא הזה חשוב. רק השבוע התפרסם שלפי מחקר שהופיע בכתב העת Environmental Research, זיהום האוויר מדלקי מאובנים גרם ל־8.7 מיליון מקרי מוות בטרם עת בשנת 2018".
איך זה שעד שהגעתם לא הייתה חברה שסיפקה את השירות הזה?
"הנושא של מדידת זיהום אוויר התחיל כשצ'רצ'יל היה ראש ממשלת בריטניה, ובישראל זה קיים עשרות שנים. מה שהיה חסר זה לאפשר לאנשים לדעת מה רמת זיהום האוויר בזמן אמת במקום הספציפי שלהם, ואיך הוא ישפיע על הבריאות האישית שלהם, כולל תחזית, כדי שיהיה אפשר לתכנן קדימה".
אחד הדברים המעניינים בסטארט־אפ של קורבר ושותפיו הוא הפער בין המורכבות הטכנולוגית לבין האופן הבסיסי והפשוט שבו המידע מונגש למשתמשים. מדובר במעין מפה מתעדכנת של זיהום האוויר, שמזכירה קצת מכ"מ גשם. קורבר מראה לי לדוגמה את המפה של אזור וושינגטון. אזור אדום מסמן זיהום גבוה, שחשיפה של חצי שעה אליו מסכנת גם אנשים בריאים במגוון מחלות; באזור צהוב - למי שיש רגישות, למשל חולי אסתמה, אסור להיות בחוץ ליותר מחצי שעה; ירוק - האוויר במצב טוב. איכות האוויר משתנה בהתאם לזמן, והיא ניתנת ברזולוציה של מטרים. ביום שבו שוחחנו היה בתל־אביב ריכוז בינוני־גבוה של אוזון, גז שנוצר מקרינת שמש חזקה ועלול לפגוע בריאות, במיוחד אצל ילדים. בימים של ריכוזי אוזון גבוהים, חולי אסתמה צריכים להפחית פעילות בחוץ.
בבריזומטר רוצים בעתיד לחזות גם רעידות אדמה, וגם לספק מידע על איכות מי השתייה והקרקעות.
איך הקורונה שינתה את היחס לנושא זיהום האוויר?
"יש אלפי מחקרים בלתי תלויים שמצאו מתאם בין חשיפה לזיהום אוויר לבין הסיכון לסבול מסימפטומים קשים של קורונה. המחקר הכי מפורסם הוא של אוניברסיטת הרווארד. הוא מצא שעלייה בחשיפה למזהם אוויר שנקרא PM 2.5, מגדילה ב־15% את הסיכון לחלות קשה בקורונה, וב־8% את הסיכון למות מקורונה. המזהם הזה נמצא גם בישראל, ונפלט בעיקר מכלי רכב. עוד לפני שהקורונה התחילה להתפשט, ראינו כמעט בכל שנה את השריפות הנוראיות שהתרחשו בעיקר באוסטרליה, בקליפורניה, היו גם בישראל, והן נהיות יותר חמורות. מתוך חמש־שש השריפות הכי חמורות בהיסטוריה של ארה"ב, שלוש היו בשנה שעברה. זו תוצאה של ההתחממות הגלובלית. אנחנו גם רואים כל שנה יותר ויותר רכבים על הכביש, כך שזיהום האוויר מהתחבורה גובר. הקורונה הראתה גם כמה זה בשליטתנו. הראינו שוב ושוב איך הסגרים שהיו שיפרו את איכות האוויר בניו־יורק, במוסקבה וגם בישראל".
איך זה יכול להיות שאין בישראל גוף שמתרגם את החשיבות של הנושא וההתעניינות בו לכוח פוליטי?
"אני לא יודע. ההתרשמות שלי כמהנדס סביבה היא שיש אכיפה טובה של הנושאים הסביבתיים בישראל. התקינה בישראל מתקדמת יחסית למקומות אחרים בעולם. יש לנו חוק אוויר נקי, שמחייב כל מפעל לנטר את זיהום האוויר שהוא יוצר, ומחייב את הרשות המקומית לדווח עליו. יש טיפול. יש מדינות שאין בהן את הדברים האלה".
מה כן חסר בישראל מהבחינה הזאת?
"אחד הנושאים הוא האלרגנים, שלדעתי צריך להעלות את המודעות אליו בציבור, קודם כל. גם בישראל ככל הנראה כ־30% מהאוכלוסייה חשופה לאלרגנים ורגישה אליהם. זה מתחיל בהתעטשויות וזה יכול להגיע למחלות ריאות חמורות. הפתרון הוא לא לכרות את הצמחים שגורמים לזה, אלא לנטר את רמת האלרגנים, לדווח עליה, ולהגביר את המודעות לכך שכל מיני מחלות - דלקת עיניים, ריאות ועוד - נגרמות כתוצאה מהם. ויש לזה פתרון - טיפול תרופתי שצריך לקחת לפני החשיפה לריכוזים של אלרגנים. אם נטפל בזה נכון, נשפר את הבריאות שלנו והמשק יחסוך המון ימי מחלה".
חוץ מיקנעם, אילו עוד ערים קנו לעצמן שם של עיר ירוקה?
"זה אחד הקונספטים שאנחנו רוצים לשנות: להפסיק לדבר במונחים של עיר, שזה שטח עצום, אפילו בישראל. זיהום אוויר זה נושא שצריך להסתכל עליו ברמה של מטרים בודדים, של רחובות. גם ביקנעם יש אזורים טובים ופחות טובים. את הבית שלי מקיף יער, והכביש הכי קרוב הוא מאות מטרים משם. אני גר על פסגה של הר, וזה מקום טוב. אבל באותה מידה מישהו יכול לגור ביקנעם סמוך לכביש המרכזי. גובה הזיהום יכול להשתנות ברמת הרחוב. גם במנהטן, שהיא מאוד מזוהמת, יש מקומות מסוימים ושעות מסוימות עם איכות אוויר טובה".
איפה אתה רואה את עצמך ואת בריזומטר בעוד שנה מהיום?
"אחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בהם שקרו עכשיו זה שאפל התחילה להשתמש במידע שלנו. פוטנציאלית, אנחנו יכולים באמצעות השותפות הזאת להגיע למאות מיליוני בני אדם. אחד הדברים שאנחנו רוצים בשנים הקרובות זה לראות שמיליארדים משתמשים בשירותים שלנו על בסיס יומי, ומקבלים החלטות מושכלות שעוזרות להם לשפר את הבריאות".
פורסם לראשונה: 07:47, 12.02.21
