פוטר מימק"א אחרי 36 שנה. הפיצוי: כמיליון ש'

המשנה למנכ"ל הועזב ללא שימוע ותוך הפרת ההתחייבות לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים. בית הדין לעבודה חייב את העמותה לשלם על הפגמים

עו"ד מיטל מושקוביץ'-סויסה | פסקדיןפורסם: 19.02.21 , 11:19

בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה את עמותת ימק"א הבינלאומית לשלם פיצויים והוצאות של יותר ממיליון שקל למשנה למנכ"ל שפוטר מתפקידו בגיל 61, אחרי כ-36 שנה. השופטת שרה ברוינר ישרזדה מצאה שנפלו פגמים בהליכי הפיטורים שלו, כמו אי-עריכת שימוע וחוסר התחשבות בוותק שלו ובגילו.

המנכ"ל החדש נכנס לעמותה ב-2015, וכעבור כשנה קיים עם התובע שתי שיחות בנוגע לפגמים שונים בתפקוד שלו. לאחריהן הוא החליט לפטר אותו. התובע סיים את עבודתו בפועל בסוף 2016 וכחצי שנה לאחר מכן הגיש תביעה נגד העמותה שבה דרש פיצויים על פיטורים שלא כדין, אפליה מחמת גיל, הפרשי פיצויי פיטורים ועוד.

הוא טען בין היתר כי העמותה לא ערכה לו שימוע כדין, פיטרה אותו בשל גילו ושגתה בתחשיב פיצויי הפיטורים שלו. לדבריו הובטחו לו פיצויים בשיעור של 200% עד 2009 בהתאם לתנאי הסכם קיבוצי שנכרת בזמנו. בנוסף, הוא טען כי תחשיבי הפיצויים שלו היו שגויים בין השאר בשל קיזוז יתר מקופת הפיצויים שלו ומשום שלא נכלל בשכר הקובע שלו רכיבים שהיו חלק משכר היסוד שלו כמו הוצאות רכב, טלפון נייד, שר"פ ומתנות.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

העמותה הכחישה את טענות התובע והבהירה כי פוטר משום שהתנהלותו לא הייתה תקינה ולאחר שהופנו כלפיו ביקורות רבות והוא סירב לעבור לתפקיד אחר. נטען כי ההחלטה על סיום העבודה הייתה בהסכמה, ולא הייתה כאן כל אפליה, מה גם המנכ"ל שפיטר אותו היה בן גילו. העמותה הוסיפה כי ההתחייבות לפיצויים המוגדלים לא ניתנה בסמכות והתובע זכאי לפיצויים רגילים בהתאם לתחשיב שערכה.

אבל השופטת שרה ברוינר ישרזדה מצאה כי אכן נפלו פגמים בהליך הפיטורים של התובע. ראשית, משום שלא נערך לו שימוע כדין (אף שבפועל היא התרשמה שממילא היה מעוניין לפרוש). שנית, משום שטרם הפיטורים העמותה לא התחשבה בשיקולי גיל וותק כנדרש בפסיקה. עם זאת, השופטת לא סברה שהעמותה הפלתה את התובע מחמת גיל והתרשמה כי הפיטורים נבעו מתלונות לגבי התפקוד שלו.

באשר לפיצויי הפיטורים התקבלו תחשיבי התובע ונקבע שהוכיח ששלושה מנכ"לים של העמותה הבטיחו לו פיצויי פיטורים מוגדלים. כמו כן התקבלה טענתו כי העמותה קיזזה מהקופה ביתר וכי החזרי ההוצאות היו חלק מהשכר הקובע שלו לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, שכן קיבל אותם באופן קבוע גם כשלא הוציא אותם בפועל.

באשר ליתר רכיבי התביעה, השופטת אמנם דחתה דרישות שונות של התובע לפיצויים על הודעה מוקדמת מוערכת או על היעדר הודעה על תנאי העסקה, אבל פסקה לו פיצויים עבור פדיון 160 ימי חופשה.

בסך הכל נפסקו לתובע פיצויים של 999,702 שקל עבור פגמים בהליך הפיטורים, הפרשי פיצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית. בנוסף חויבה העמותה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 80 אלף שקל.