בשבועיים הראשונים שלה בבית האח הגדול לינור סביניק הייתה אומללה. בלתי נראית, בודדה. אחרים התחברו והיא לא מצאה מישהו לגלגל איתו טבק ושיחות לתוך הלילה. "הוצאתי במצטבר עשר מילים מהפה בשבועיים. מצאתי את עצמי הולכת מהחצר, לסלון, לחדר שינה. בכל מקום יושבים אנשים ואף אחד לא מחכה לי. באחד הימים באתי לרמי ורד ואמרתי לו, 'היי, איתך עוד לא דיברתי'. הוא תמיד צחק עליי שהסתכלתי עליו במבט של 'היי, אני צריכה חברים' ושם התחילה החברות המופלאה איתו".
כתבות נוספות למנויים:
החברות הזאת הייתה קצת פחות מופלאה בעיני צופים, מבקרים, גולשים, ונציגי מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, שהתייחסו למה שקורה בין רמי ולינור כמערכת יחסית אלימה ורכושנית. בתקופה שבה התקשורת מתעכבת על סימני אזהרה ומאפייני אלימות זוגית וחושפת סיפורים על קשרים מתעללים, הדברים של רמי ללינור הדליקו כמה נורות אזהרה. שתי תקריות ששודרו בשבוע שעבר ספגו ביקורת: קודם דרש רמי מלינור שלא תדבר עם יהודה יצחקוב, שאיתו הסתכסך בתחילת העונה. "די עם החיבוקים האלה. הוא כל הזמן נוגע בך ואני לא אוהב את זה", אמר לה. "בא לי לפרק אותו. את יכולה בשבילי לא לשתף פעולה? את צריכה לנתק איתו את הקשר למינימום". ובפעם אחרת, כשלינור דיברה באריכות עם דניאל לוין, דייר חדש, רמי קטע את השיחה שוב ושוב, דרש מהם להפסיק ואמר שהשיחה לא מוצאת חן בעיניו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
למרות שהוצפה בהודעות בנושא מהרגע שהודחה במוצאי שבת (התוכנית משודרת בימי ראשון, רביעי, חמישי ושבת ברשת), וצפתה בעצמה בקטעים, לינור לא מקבלת את הביקורת. "לא הייתי עושה שום דבר אחרת גם עם רמי. אחרי שיצאתי הרבה פנו אליי והיו להם דעות כאלה ואחרות. לא היה לי מושג שזה יעשה כזה באזז".
את לא רואה בעיה בזה שמישהו אומר לך לא לדבר עם דייר אחר?
"לא. לא זיהיתי ולא הרגשתי בעייתיות כי לא הייתה. בתחילת העונה יהודה אמר לרמי מילים קשות מאוד, היו אמירות לא נעימות. רמי לא הצליח להבין איך אני סולחת בכזו קלות לדברים שנאמרו עליו. הוא לא הסכים לסלוח".
רמי יכול לא לסלוח אבל לא צריך להחליט בשבילך אם את סולחת. ובטח לא לנסות לגרום לך להתרחק מאנשים.
"זה מה שאמרתי לו. אתה יכול לבחור לא לסלוח. אני חושבת שניהלתי את הקשר עם יהודה נכון. אמרתי ליהודה בפנים, אני אוהבת אותך מאוד אבל בוא נוותר על הקטע שאתה מרים אותי לאמבטיה בבוקר. אם אני יכולה לעשות נעים לאחד שהוא חבר שלי ונעים לשני שהוא חבר שלי, אני אעשה את זה".
השאלה היא מה את רוצה. למה זה הוגן שהוא יגיד לך עם מי לדבר?
"הוא לא אמר לי עם מי לדבר. זה רק נראה ככה. אם הייתי מרגישה קמצוץ של ניסיון לשלוט בי או לתמרן אותי או לרדות בי הייתי יורה לכל כיוון. ראיתי את הקטעים ואני מבינה שמהצד זה נראה מאוד לא טוב. אבל להכניס ארבע שעות שיחה לשש דקות סצנה, זה לא אפשרי".
רואים שאת מרגישה אי־נוחות כשהוא אומר לך להפסיק לדבר עם דניאל. זה הדהים שם את כולם שזו בכלל בקשה שלו.
"אני חושבת שזה לא הדהים אותם אלא שימח אותם. זה היה מצב לא נעים, אמירה שלא הייתה צריכה להיאמר. רמי התנצל עד שנגמר לו האוויר. מה לעשות, אנחנו בני־אדם ואם פגעת במישהו ומתחרט, ראוי גם לסלוח לו. רמי לא ינהג ככה בנשים ומגנה אנשים שעושים את זה. זה לא היה מהמקום הזה. לקחו טעות אנוש והפכו אותו למשהו לא נכון. כשאנחנו כועסים אנחנו אומרים דברים. וכשאנחנו נרגעים אנחנו אומרים, אוי למה אמרתי את הטמטום הזה".
לך באופן איש לא היה קשה עם הסיטואציה?
"לא אהבתי את ההתפרצות הרגעית שלו אבל זה בית שקשה בו, ואם יש לך חבר אחד אתה מרגיש שאתה הולך לאיבוד בלעדיו. הוא יודע שהוא פעל לא נכון ובעיניי הגדולה היא להתנצל. לקחת את המילים בחזרה. הוא בעצמו אמר שהוא לא היה בסדר אבל זה לא היה ממקום של פטרון או רודן או מישהו שמנסה להקטין אותי. אי־אפשר לשלוט בי. אם כבר, בחברות הייתה הדדיות מאוד גדולה. הייתי מציעה להכין לו קפה כל פעם והוא לקח אותי לשיחה ואמר לי שחברות זה לא רק שאני אעשה לו קפה. אני מכירה אותו וזו פליטת פה מטופשת. לכולנו יש כאלה".
המשבצת הייתה ברורה: כשנכנסה לבית - בת 25 עם שפתיים מוזרקות, נעלי לואי ויטון ודיבורים על ניתוח להגדלת חזה ומקבול דייטים - הושוותה לאביבית בר זוהר. במציאות, כלומר, בסיר הלחץ הרגשי של התוכנית, התגלתה כאישה רגישה ועדינה, שמבועתת מהמחשבה שלא תוכל להתאפר ושכולם יראו אותה כפי שהיא. "מגיל 13 סבלתי מאקנה מאוד קשה בפנים ובגוף. התעסקתי בזה המון. צחקו עליי, מילים שקשה לי לחזור עליהן אפילו. 'פרצוף פיצה', 'למה היא לא מטפלת בזה?' גם ממבוגרים וגם מילדים. אלו היו כמעט חמש שנים לא קלות".
בטח ניסית כל דבר שיכולת כדי לטפל בזה.
"ההורים שלי הוציאו מאות אלפי שקלים כדי לפתור את הבעיה במשך השנים. קוסמטיקאיות, תכשירים, רופאי עור נחשבים. הם עבדו כדי לפתור את הבעיה, אבל זה לא עזר. בשלב צעיר גילו אצלי שחלות פוליציסטיות. ההורמונים בגוף לא תקינים וזה תרם והחריף את האקנה. כל הזמן הזה את מטפלת אבל זה לא נפתר. זה כמו לעמוד עם אוטו מול קיר וללחוץ על 140 קמ"ש. בגלל המשבר גם עליתי מאוד במשקל כי הייתי מאוד אומללה. זה אף פעם לא כיף להסתכל במראה ולא לאהוב את עצמך. זו הייתה תקופה נוראית. בגיל 16 שקלתי 52 קילו ועליתי ל־70 קילו מאוד מהר".
זה גם לא מקל חברתית.
"נאמרו הרבה מילים מעליבות. המשפט הכי קשה שהיה הגיע מקרובים. 'איזו ילדה יפה את, לא חבל?' או שתגיד 'איזו ילדה יפה' או שאל תגיד כלום. ברחתי לאוכל בכל תקופת האקנה. זה היה ברמה של כל הזמן חייתי סביב האוכל".
מה הרגע הכי קשה בתקופה ההיא?
"יצאתי לראשונה עם מישהו. הייתי בת 15. הוא היה קצת יותר גדול ממני. ישבנו והאהבה פרחה ואז הוא הכיר אותי לחברים שלו והיה נחמד. כשיצאתי משם שמעתי את אחת מבנות הזוג של אחד החברים אומרת, 'איך אתה הולך איתה, תראה איך היא נראית'. זה ריסק אותי. הוא אמר לה, 'לא משנה מה יש עליה, היא הרבה יותר יפה ממך'. אבל אף אחד לא יכול היה להגיד לי מילים יותר קשות ממה שהייתי אומרת לעצמי מול המראה. הייתי אומרת את הדברים הכי קשים שאפשר. אם היה אפשר להכניס בן־אדם לכלא על מחשבות, סביר להניח שהיו מכניסים אותי על רצח. הייתי מתעללת בעצמי קשות. הייתי יורדת על עצמי ברמות שלקח לי זמן לסלוח לעצמי".
הגעת למצב של הפרעת אכילה?
"כל הזמן הייתי עושה דיאטות, כאלה שהורדתי מהאינטרנט, הזויות ולא מבוקרות. לצום כמה ימים, דיאטת מלפפונים. יום אחד ראיתי איזו שחקנית בטלוויזיה עם גוף מדהים. ירדתי לחדר, הבאתי מספריים ורציתי לגזור לעצמי את כל השומן ברגל שלי. בסוף לא עשיתי את זה. היו חמישה ימים שבהם כמעט לא אכלתי כלום. ירדתי מלא אבל התחיל לנשור לי השיער. החלשתי את הגוף ועשיתי לו נזק. הייתי עייפה והפנים שלי הצטמקו והפכתי לילדה מאוד לא שמחה. אחרי החמישה ימים האלה החלטתי שזו לא הדיאטה בשבילי. ניסיתי להקיא, אבל עצרתי את זה. הבנתי שזה לא בשבילי, זה לא אני, ואני מסרבת ללכת למקום הזה. זה לא היה לי נעים וכואב. נפגשתי באותה תקופה עם פסיכולוג וזה עזר".
איך הגיע השינוי?
"בגיל 17 החלטתי שלא משנה המשקל ולא משנים הפצעים. החלטתי שאני מפסיקה להקשיב לקול הפנימי הזה. היה לי סוג של חסד לעצמי. מה שעשיתי היה לעטוף את עצמי בחיוך כל הזמן. עבודה ארוכה שעשיתי עם עצמי ולימים ככה הצלחתי לפתח את עצמי כי חייכתי גם כשלא באמת היה שמח. הייתי מחייכת כל הזמן".
את עדיין מחייכת מדי פעם רק כי הרגלת את עצמך?
"כל הזמן. אני צריכה להמשיך כי כל כך הרבה שנים הייתי חלשה מול עצמי ומול הסביבה, שבאותו יום שהחלטתי שזה נגמר החלטתי שלינור היא חזקה וברזל ולא מוותרת לאף אחד ולא מסכימה שיפגעו בה או לפגוע בעצמה. הרצון הזה להיות חזקה כל הזמן הוא מוטיב מרכזי בחיי. אני חייבת לשדר לאחרים ולעצמי חוזק כי לא פוגעים באנשים חזקים".
ומתי השינוי חילחל לתוך החיים?
"בצבא החלטתי לרדת במשקל ופשוט עשיתי את זה. הייתי יושבת במסעדות עם בן הזוג או עם חברות והיו שואלים אותי איך אני לא מתפתה, אבל זה אפילו לא גירה אותי. היו מצבים שהייתי מאוד־מאוד רעבה ואנשים במצבים כאלה יגידו 'איך בא לי המבורגר' או 'איך בא לי פיצה או אורז עם בשר'. אני הייתי אומרת, 'יו, איך בא לי גבינה, ירקות וביצים'. לא ראיתי כלום ולא רציתי סוג של אוכל אחר. במקביל האקנה התחיל לעבור. פתאום הרגשתי סוג של הברווזון המכוער שהפך לברבור".
עד היום היא מתמודדת עם קשיים שקשורים לאוכל. לא אוכלת פחמימות, גם לא סוכר. עבר הרבה מאוד זמן מאז הפעם האחרונה שאכלה גלידה, והיא התקשתה להסתגל לקולינריה של בית האח. "בשבועיים הראשונים פשוט לא היה לי מה לאכול. התקציב היה מאוד דל אז מזמינים דברים שיסתמו אותנו כמו לחמים, בצקים, אורז, פסטות. בהתחלה לא שמו לב לזה שאני מרזה ואין לי מה לאכול ושאני רעבה מאוד ולאט־לאט כל דיריי הבית ראו ודאגו לי".
זה נשמע בעיה רצינית. למה לא אמרת לאף אחד?
"לא רציתי לעשות מזה אישיו. לא רציתי להיות שונה. הייתי חותכת לעצמי ירקות ושעועית, שזה יסתום אותי, או תמרים. הייתי מאוד רעבה, היו רגעים שרציתי שמישהו יראה שאני לא אוכלת וישים לב".
נשמע שאת עדיין סובלת מהפרעות אכילה.
"אני יכולה לעמוד פה ולהגיד שהיום אני מנהלת אורח חיים בריא. אבל אני אשקר אם אגיד שזה לא קיים איפשהו בלב, בבטן, בראש, הפחד מלהשמין, הפחד לחזור להיות משהו שהיית ולא אהבת להיות. זה לא מנחה אותי, אבל זה קיים".
היה לך קשה מאוד גם כשנאלצת לוותר על האיפור במסגרת משימה.
"הרגשתי שלקחו לי באמת את שמחת החיים שלי. כל מה שסיגלתי לעצמי כמגן עמד פה. הרגשתי עירומה, חשופה, מפוחדת, מבוהלת. בית האח הגדול מכוסה כולו מראות. הייתי הולכת ומסתכלת על הרצפה או על התקרה כדי לא להיתקל בעצמי".
ממתי את מתאפרת?
"מגיל 13, התחלתי להתאפר בגלל האקנה. אדם לא הולך עירום ברחוב, אני לא הייתי הולכת בלי".
איך ההורים שלך התייחסו למה שעבר עלייך בתקופה הזאת?
"אני ואמא שלי עברנו המון עליות ומורדות. היא הייתה מאוד מגוננת. כשהייתי בת 13, רציתי להיות בת 20. להכיר ולבלות וללבוש ולהתאפר, והיא רצתה שאני אהיה ילדה. כעסתי על זה. היו חילוקי דעות. מתי אני חוזרת הביתה, היא לא רצתה שאתאפר. היא חשבה שזה מזמן דברים לא נכונים שלא מתאימים לגיל שלי. גם נושאי לבוש ובני זוג, שהיא חשבה שלא תמיד זה הבן זוג הנכון, בגלל פערים בגיל, או סגנון של בן־אדם או איך שהוא מנהל את חייו. הייתי רואה שהיא רוצה שאני אבחר אחרת. היינו חלוקות. היום אני יודעת שאני תמיד אקשיב לה כי היא רוצה בטובתי יותר מכל אחד אחר".
היא שירתה בחדר מבצעים בגזרת עזה, כולל בתקופת צוק איתן. "הייתי מורעלת מאוד. רציתי לשרת ולתרום. מאוד הפחיד אותי ללכת לעזה, אבל אחותי הגדולה שירתה שם גם, אז החלטתי שעם הבאסה שאני כמעט לא אראה בית אני אעשה את זה".
מה ראית שם?
"יש הרבה מוות סביבך, אנשים שנהרגים מפצמ"רים ומדברים אחרים. ולא רק זה. הייתי מכירה חיילים ואז רואה איך הופכים למשהו אחר. עוברים אירועים בשטח ואת רואה איך העיניים שלהם מתרוקנות. זה קרה לידיד שלי. היינו צוחקים עד שהייתה כואבת הבטן ופתאום הוא חי־מת מדברים שהוא ראה. היה לא פשוט".
התקופה שם עזרה לך לעצב את ההשקפה הפוליטית שלך? את בצד הימני של המפה.
"חד־משמעית. את רואה בצורה מוחשית כמה אנחנו נרתמים כולנו להילחם על המדינה שלנו נגד אנשים שרוצים להיות פה במקומנו. איפה שהייתי אין בלונדי, שחור, עם אקנה או בלי, גיי או סטרייט. אתה לא רב, אתה לא כועס, לא פגוע. אתה רק אוהב. כי שנינו ביחד אל מול האויב".
אחרי הצבא היא הכירה את רועי, יבואן ויצואן של קוסמטיקה ומי שהכניס אותה לתחום. זה היה סיפור אהבה סוער ומהיר שהתחיל בפגישה במועדון תל־אביבי והגיע מהר מאוד למגורים משותפים בבית של ההורים שלה כדי לחסוך כסף. "נסענו שישה זוגות של חברים לאילת ובערב יצאנו למועדון. בשתיים בלילה, מול קרוב ל־5,000 איש, נדלקו כל האורות. הדי־ג'יי פנה אליי ברמקולים ואז רועי עלה על הבמה והציע לי מול כולם נישואים. התחתנו בחתונה מהממת".
והתגרשתם מהר.
"בגיל 23 שכרנו דירה יחד בחולון. זה היה קצת לפני שהתחתנו וזו הייתה הפעם הראשונה שעזבתי את הבית של ההורים. אני חושבת שאם היינו גרים תקופה ארוכה יותר לפני החתונה אולי היה לנו יותר קל כי היינו מגיעים יותר מוכנים לחיי הנישואים".
מה השתנה אחרי החתונה?
"לא באמת היה משהו משמעותי. אבל לא צלח, פיספסנו אחד את השני. ביום בהיר אחד החלטתי שאני לא נשארת. זה בא לו קצת בשוק אבל אני חושבת שגם הוא הרגיש. פשוט הרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי יותר. בחרתי ללכת, נגמרה האהבה. אני חושבת שהוא לא הרגיש ככה אבל הוא מאוד הבין אותי. נפרדנו בטוב".
בזמן שהיית בבית ''האח הגדול'', היו אייטמים רכילותיים שטענו שבגדת בו בזמן שהייתם נשואים.
"כשיצאתי וסיפרו לי, הופתעתי. אם הוא אמר את זה, זה עוד יותר מוזר. כל אחד לוקח פרידה בצורה שונה, אבל זה פשוט לא נכון".
אחרי הגירושים החליטה להתחיל בדרך חדשה. היא עזבה את עסק הקוסמטיקה, חזרה להורים, ומהר מאוד מצאה את עצמה מתאהבת שוב. "כשהתגרשתי היה לי חור, ואקום ענק, אז חברה אמרה לי, 'בואי נסע לאילת' ויצאנו לאותו מועדון שבו הציעו לי נישואים. שם פגשתי את ניר. הוא ראה אותי והחליט שהוא לא מוותר עד שנהיה יחד".
במה עבדת באותה תקופה?
"די חיפשתי את עצמי. הוא גר בעפולה והייתי שם הרבה מאוד. התחלתי לעבוד כמנהלת מוקד מכירות בחברת מכוניות במרכז. נסעתי הרבה. ואז התחילה הקורונה ונכנסתי לחל"ת של חצי שנה. בזמן הזה דיברנו על מיסוד הקשר ועל חתונה, אבל אני לא רציתי לעבור לצפון והוא לא רצה לעבור למרכז. נפרדנו שלושה שבועות לפני הכניסה ל'אח'. זו הייתה בעיה שבחרנו להתעלם ממנה. הבנתי שאני לא אעבור אף פעם, אז נפרדנו".
את נשמעת אדם מאוד זוגי, אבל בתעודת הזהות שלך בתוכנית אמרת שאת יוצאת במקביל עם כמה אנשים, חייבת סקס פעמיים ביום. כמה מזה נכון?
"אני לא יודעת איך זה השתמע מתעודת הזהות, אבל אני בחורה מאוד זוגית. הייתי בקשרים ארוכים תמיד. אי־אפשר להעביר בתעודת זהות של שתי דקות מי את באמת. אני לא אצא במקביל עם שני גברים".
שאלת הזוגיות מעסיקה אותך כרגע?
"אני רוצה זוגיות כי אני בחורה זוגית. אני כל הזמן בזוגיות. למעשה התקופה בבית 'האח הגדול' היא התקופה הכי ארוכה שהייתה לי בלי זוגיות. שלושה חודשים. ולכן אני אולי צריכה לעשות איזו הפסקה".
גם בהקשר הזה מערכת היחסים הקרובה שלה עם רמי הרימה כמה גבות. המגע והחיבוקים בין השניים העבירו את התחושה שלא מדובר במערכת יחסים אבהית עם פער של 32 שנה, אלא ביחסים כמעט רומנטיים. סביניק שוללת אופציה כזו. "זה אף פעם לא היה על הפרק. תמיד היה ברור מה זה לשנינו, ולכל הדיירים. לא חשבנו בראש רומנטי. פשוט הפכנו מהרגע הראשון לחברים, לא במטרה להיות בני זוג. אין שום אפשרות כזו ולא תהיה גם".
היו חיבוקים ביניכם. לא מעט נשיקות ומגע שגררו המון תגובות.
"אני אדם מחבק, וכשאני אוהבת מישהו אני אוהבת אותו אול אובר דה פלייס. אני אוהבת מגע וחיבוקים. היו חסרים לי בבית 'האח', החום והמגע הזה. כשאתה אוהב מישהו שם הוא הופך לכל עולמך. זה הרבה יותר חזק ממישהו שהוא חבר בחוץ, כי אתה איתו כל הזמן, אין לך ספייס ממנו. החברות הפיזית חזקה. אין אנשים בבית שלא התחבקו ולא היו במיטות ביחד. כולנו הרגשנו שאנחנו צריכים אהבה. אבל זה מתחיל בחיבוק ונגמר בחיבוק. לא ישנו יחד כי זה משהו שאני לא עושה גם עם ידידים שלי בחוץ".
כשיצאת אמרת: "רמי הוא לא החבר הכי טוב שלי בבית. הוא החבר הכי טוב שלי בעולם". זה עדיין תקף?
"אני עדיין מרגישה ככה ברמות. דיברתי עם בת הזוג שלו והילדים. זה היה הדבר הראשון שרציתי לעשות. לא חשבתי על אף אחד - על המשפחה שלי וחברים שלי - כמו שרציתי לפנות אליהם. הם מקסימים ויודעים בדיוק מי הוא".
