התקיפה האמריקנית הלילה נועדה בראש ובראשונה לבסס ולשקם את ההרתעה הצבאית של ארצות הברית באזור. ממשל ביידן מאותת לכל השחקנים האזוריים – למדנו מהטעויות של אובמה, אנחנו מנסים להשיג את מטרותינו באמצעים דיפלומטיים אבל האופציה הצבאית האמריקנית נשארת על השולחן והיא ממשית וכואבת.
ויש מסר נוסף, חשוב לא פחות: פגיעה באמריקנים תיענה בתגובה מיידית שתכאיב לפוגעים אחרי שיזוהו בוודאות. זה כאמור המסר העיקרי, ויש מסר נוסף המיועד לאיראנים גם בהקשר לפרויקט הגרעין, פרויקט הטילים הבליסטי וארוכי הטווח, וההשתלטות על מדינות במזרח התיכון באמצעות שלוחים; המסר הוא: אנחנו רציניים במאמצים למנוע נשק גרעיני באיראן באמצעות דיפלומטיה והידברות, אבל – למרות שאיננו אומרים זאת במפורש – האופציה הצבאית האמריקנית עודנה על השולחן.
המסר הזה חשוב מאוד גם מנקודת ראותה של ישראל: הוא מראה שאם איראן תנסה לפרוץ לעבר הנשק הגרעיני - ישראל תוכל לסמוך לפחות על סיוע אמריקני, אם לא השתתפות מבצעית אמריקנית בתקיפת מתקני הגרעין באיראן.
יש מי שיאמר שזו אולי מסקנה מרחיקת לכת מדי, אבל ישנם סימנים נוספים שארצות הברית של הנשיא ביידן אינה פוסלת על הסף את השימוש באמצעים צבאיים נגד איראן, במקרה שזו תשחרר את הבלמים ותיצור מצב שיאיים - קונבנציונלית ולא קונבנציולית – על בעלות בריתה של ארה"ב במזרח התיכון. יש מי שיראה במה שקרה הלילה גם איתות לסין שנועד למצב איום אמריקני אמין כנגד איומי סין על טאיוואן וניסיונות ההשתלטות שלה בים סין הדרומי.
התקיפה בלילה התבצעה כתגמול על תקיפת בסיס חיל האוויר האמריקני באירביל, שבחבל הכורדי האוטונומי בצפון עיראק. הבסיס שליד נמל התעופה הבינלאומי של אירביל הותקף לפני 11 ימים על-ידי מיליציה שיעית פרו-איראנית שירתה לעברו רקטות. קבלן לא אמריקני וכנראה גם לא כורדי, שעבד בשירות חיל האוויר האמריקני, נהרג, ונפצעו כמה חיילים אמריקנים.
המסר הזה חשוב מאוד גם מנקודת ראותה של ישראל: הוא מראה שאם איראן תנסה לפרוץ לעבר הנשק הגרעיני - ישראל תוכל לסמוך לפחות על סיוע אמריקני, אם לא השתתפות מבצעית אמריקנית בתקיפת מתקני הגרעין באיראן
אחרי אותה תקיפה אמרו דוברי הממשל של הנשיא ביידן: "נבדוק מי עשה את זה, מי ביצע את התקיפה, ואז נחליט אם להגיב ואיך להגיב". התגובה הזאת מפי דובר הבית הלבן זכתה לקיתונות של ביקורת מפי הרפובליקנים ודוברי הקו הניצי שטענו כי ממשל ביידן מאמין יתר על המידה בדיפלומטיה, וכי התגובה המתחמקת היא סימן של חולשה.
עכשיו אותם מבקרים ייאלצו לנשוך את הכובע: מתברר שממשל ביידן עשה בדיוק מה שהודיע שיעשה ובדק מודיעינית, ככל הנראה, גם עם גורמי מודיעין ידידותיים אחרים באזור, מי ביצע את התקיפה באירביל, ואחרי שסוכנות המודיעין הצבאי של הפנטגון DIA קבעה שאכן מדובר במיליציה פרו-איראנית - הפנטגון הורה לחיל האוויר האמריקני לתקוף את מחנה האימאם-עלי של משמרות המהפכה ליד העיר הסורית אל-בוכמאל במרחק של כקילומטר או שניים מגבול סוריה-עיראק. אפשר להעריך שהמטוסים שתקפו באל-בוכמאל באו מבסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק.
המחנה שהותקף: תחנת מעבר בין טהרן לדמשק
מחנה האימאם-עלי הוא בסיס לוגיסטי ומבצעי שהקים מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, כשעוד היה חי, כחלק מההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה. הבסיס הזה משמש כתחנת מעבר חשובה ביותר במסדרון היבשתי שבין טהרן לדמשק ולבקעת הלבנון ונמצאים בו מיליציות פרו-איראניות מאפגניסטן, מעיראק ומפקיסטן, שאנשיהם מיועדים להישלח לגבול עם ישראל או ללחימה באויבי המשטר במחוז אידליד שבצפון סוריה. המחנה נמצא ככמה מאות ק"מ מגבול ישראל ולכן הוא נחשב בטוח יותר מפני תקיפות ישראליות.
אף על פי כן, התבצעו במחנה אל-בוכמאל כמה תקיפות המיוחסות לישראל, שהאחרונה שבהן הייתה חריגה בהיקפה, ובוצעה ב-13 בינואר השנה. נפגעו בה יותר מעשרה אנשי מיליציות ומחסני נשק ומתקנים של משמרות המהפכה. לאמריקנים, חשוב לציין, יש בסיס קטן במרחק של כ-300 ק"מ ממחנה האימאם-עלי ומאל-בוכמאל באזור תנף שעל גבול סוריה-עיראק בשטח סוריה, ואפשר להניח שמבסיס זה הם אוספים מודיעין על מה שקורה באזור אל-בוכמאל ומשם יוצאות גם פעולות מיוחדות של כוחות אמריקניים ובריטיים נגד דעא"ש.
שחשוב ביותר לציין את שעת התקיפה: אותו בסיס שהותקף הלילה באירביל הותקף על-ידי האיראנים ב-8 בינואר 2020 כפעולת תגמול על חיסול קאסם סולימאני ומנהיג של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בנמל התעופה של בגדד כמה ימים קודם לכן.
הנשיא טראמפ, שהורה לחסל את סולימאני ואת מנהיג המיליציות העיראקיות, הורה לא להגיב על התקיפה האיראנית שהתבצעה באמצעות טילים בליסטיים כבדים לטווח בינוני, זאת למרות שיותר מ-100 אנשי צבא אמריקנים סבלו מזעזוע מוח ופגיעות ראש אחרות כתוצאה מהדף הטילים שנחתו בשטח הבסיס שבו שהו. טראמפ זלזל בפגיעות האלו והחליט לא להגיב.
ביידן משקם את ההרתעה האמריקנית ומשנה את כללי המשחק
המדיניות הצבאית בארבע השנים שבהן שהה טראמפ בבית הלבן אף פעם לא הייתה ברורה. היו מתקפות איראניות על כוחות אמריקניים שנענו בהבלגה רועמת ולא מובנת, כמו למשל הפלת המל"ט הענק מעל מיצרי הורמוז או התקיפה האיראנית ששיתקה את מחצית תפוקת הנפט הסעודית – שתי התקיפות נשארו ללא תגובה אמריקנית למרות שהיו התגרות בוטה של האיראנים.
אולם טראמפ הורה לחסל את סולימאני כנקמה כאשר נהרג חייל אמריקני בהתקפת רקטות על בסיס בעיראק מצפון לבגדד. התוצאה הייתה שהאיראנים העזו יותר ויותר לפגוע באמריקנים במזרח התיכון, מבלי שוושינגטון הציבה בפניהם קווים אדומים ברורים. בתקיפה הלילה ממשל ביידן לא רק משקם את ההרתעה האמריקנית, אלא גם את כללי המשחק שהיו נהוגים בתקופות כהונתם של נשיאים קודמים.
ראוי לשים לב לדבר נוסף: התקיפה האמריקנית, למרות שבאה בתגובה על תקיפות של מיליציות עיראקיות פרו-איראניות בשטח עיראק - בבגדד ובאירביל - התבצעה בשטח סוריה; באזור חסר משילות בסוריה שהאיראנים השתלטו עליו באמצעות שלוחיהם כמו שעשו במקומות אחרים במזרח התיכון; בלבנון, בתימן ובמידה מסוימת גם בעיראק. אבל האמריקנים נמנעו מלתקוף בעיראק כדי שלא להביך את ממשלת עיראק וכדי שלא לעורר תגובה כועסת של הפרלמנט העיראקי, שלמפלגות השיעיות יש בו רוב והן תומכות בדרישת איראן לסלק את חיילי ארה"ב מעיראק.
אחרי חיסול סולימאני המליץ הפרלמנט העיראקי לממשלת עיראק לדרוש את סילוק כל הכוחות האמריקניים מעיראק, מה שהיה מנחיל לאיראנים את אחד הניצחונות האסטרטגיים הגדולים ביותר שלהם. נוכחות צבאית אמריקנית בעיראק נחשבת בעיני האייתולות ומשמרות המהפכה לאיום הבטחוני מספר אחת הנשקף לרפובליקה האסלאמית באיראן וסילוק הכוחות האמריקניים מעיראק נחשב לכן כיעד חשוב מאוד של המאמצים החתרניים, הטרוריסטיים וגם הדיפלומטיים האיראניים באזור. הממשלה הנוכחית בעיראק בראשות קד'ימי רוצה בהמשך הנוכחות הצבאית-אמריקנית בעיראק, הן מסיבות כלכליות והן כדי למנוע תוהו ובוהו בעיראק כמו זה שקיים בסוריה ובתימן.
טראמפ אמנם הפחית מאוד בימי ממשלו האחרונים את כמות אנשי הצבא האמריקניים על אדמת עיראק וכיום יש שם בין 2,500 ל-3,000 אנשי צבא הפזורים בעיקר באזור בגדד ובצפון עיראק, אבל הם מאפשרים לממשלת עיראק להפיק נפט ולשמור על יציבות יחסית. האמריקנים גם מספקים ציוד ומאמנים את צבא ממשלת עיראק.
גם מבחינה פוליטית המפלגות השיעיות המתונות בעיראק, ובוודאי הגופים הפוליטיים של הסונים, אינם רוצים שאיראן תהפוך את עיראק לגרורה מלאה שלה כמו שהפכה את לבנון לגרורה איראנית באמצעות חיזבאללה. לכן, מכל הסיבות האלו, יש לממשלת עיראק וגם לאמריקנים עניין להשאיר את צבאם בעיראק ולמנוע מהקיצוניים הפרו-איראניים בעיראק להשיג את מבוקשם.
זו הסיבה שבגללה כנראה לא תקפו האמריקנים את המיליציות הפרו-איראניות בבסיסיהן בעיראק אלא בסוריה; מעשה חכם ומחושב שכנראה מעיד שלפחות לפי שעה מנגנוני קבלת ההחלטות של ממשל ביידן הצבאיים והאזרחיים פועלים כהלכה ובשיקול דעת.
